המאמרים באסופה זו עניינם בתקופות ובתחומים שונים. בתחום ההיסטוריה העולמית נדונות בראש ובראשונה השאלות מה מאפשר לתרבות לשרוד על אף מפולת מדינית, היכן ומדוע עולה תופעת הגירוש הקיבוצי אל מחוץ לגבולותיה של יחידה מדינית, ועד כמה יש במלחמות משום נקודות מפנה. בתחום ההיסטוריה ההשוואתית נסקרים אופני ההשוואה שהציעו היסטוריונים-חוקרים משלהי המאה ה-19 ועד ימינו. בתחום ההיסטוריה של היהודים נחקרים עקירתה של ישיבת ארץ-ישראל מטבריה, מפת ארץ כנען שצייר רש"י, תולדות היישוב היהודי בארץ בפרקי זמן שונים, ההצדקה לשרפת התלמוד בחוק הכנסייתי, ואופי ההמרה היהודית בגרמניה במאה ה-18. שלושה מאמרים עוסקים בחיים וייצמן ובפעילותו המדינית. בתחום תולדות ארץ-ישראל נבחנת, בין השאר, השפעת הכיבוש הערבי על החקלאות, אך עיקר הדיון כאן בתקופת מסעי הצלב. הטבח שעשו הצלבנים בתושבי ירושלים המוסלמים והיהודים עם כיבושה של העיר ב-15ביולי 1099 מתואר בהרחבה, והתהפוכות שחלו במשך הדורות בדרכי תיאורו במערב אירופה, למן עדי הראייה למאורע ועד ההיסטוריונים בני זמננו, זוכות לעיון מפורט. כן נדונים מעמדם של המוסלמים, היהודים והשומרונים בממלכת ירושלים הפראנקית, והמעברים בה מדת לדת - התנצרות, התאסלמות, התגיירות. קרב קרני חיטין ביולי 1187, ששם קץ לממלכת ירושלים הראשונה, משוחזר הן על פי המקורות הכתובים, הן באמצעות הידע הקיים על מצב הדרכים ושפיעת המעיינות בגליל התחתון. דיון במקומו של המוטיב הצלבני בשיח הפוליטי הישראלי חותם את העיסוק בנושא זה. המאמרים האחרונים באסופה דנים במפעליהם של ארבעה היסטוריונים: מארק בלוך, רוברט לופז, יעקב כ"ץ ויהושע פראוור.
אל הספר