הופעתה של רשת האינטרנט בתרבות חוללה בתוך שנים מעטות רצף של תמורות בניסיון האנושי והגדירה מחדש מושגים מסורתיים של תפיסה, תודעה, פיזיולוגיה, רגש ומשמעות: הזמן מתכווץ, המרחב מתפשט ומתגמש; גבולות הגוף מסומנים מחדש, האני מתפלש בהמוניות המדיום ומתבצר בפולחן הביטוי ברשת החברתית ובבלוג; התמצאות במבנה המידע מאפילה על שינונו בזיכרון, יחסים בינאישיים תלויים יותר מאי פעם בתיווך הטכנולוגי, ורגש יסודי כמו געגוע עומד על סף הכחדה במצב הזמינות התמידית.
האדם הוא ממציאה של הטכנולוגיה החדשה, כשם שהשימוש בטכנולוגיה ממציא את האדם. ואולם במסגרת סדר קפיטליסטי הנדרש להצדיק את התרחבות הייצור באמצעות השקה מתמדת של מוצרים חדשים נכרכת הופעת החדש המודרני בבנאליות הישנה של השוק, שכן כאשר הכול חדש – האם החדש הוא באמת מן האפשר? איזה מבנה של משמעות עשוי לצמוח בתנאיו של המדיום החדש?
על רקע עיוניהם של ולטר בנימין ותאודור אדורנו במודרניות מתברר הניסיון להצביע על חידוש בהופעתה של הטכנולוגיה גם כשאיפה לחריגה מהדטרמיניזם של הכוח בהיסטוריה. ספרו המרתק של ערן קמחי האינטרנט: מה חדש בהופעת החדש? סוקר את תרבות הגלישה מזווית פנומנולוגית, תוך כדי השוואתה למפגש עם הטכנולוגיות המודרניות המוקדמות (צילום, קולנוע). על רקע עלייה דרמטית בכושר הביטוי והשימור ברשת מוצעת אפשרות להכיר בהיסטוריוגרפיה משחררת עבור אנושות הרושמת את ההיסטוריה של עצמה בזמן אמת.
אל הספר