על אף ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בקידום של ייצוג הולם למיעוט הערבי במינהל הציבורי, החברה הערבית בישראל עדיין סובלת מתת־ייצוג חמור בדרגים הבכירים של המערכת ומהדרה מתהליכי קבלת ההחלטות בה. המחקר קול אפקטיבי צולל לעומקה של סוגיה זו ומתמודד עם שאלות יסוד כמו: מהן ההצדקות הנורמטיביות לשילוב מיעוטים – ובפרט המיעוט הערבי בישראל – בעמדות מפתח במינהל הציבורי? מהי מהות ה"ייצוג" בשירות ציבורי מקצועי, ניטרלי וא־פוליטי, ומהו הרף הנדרש כדי שהשתתפות המיעוט אכן תהיה אפקטיבית? מה קורה בדמוקרטיות אחרות – ומה אפשר ללמוד מניסיונן של חברות בעולם המתמודדות עם שסעים אתניים? האם ניתן לשאוב השראה מהמדיניות שאימצה הממשלה בשנים האחרונות לטובת קידום ייצוגן של נשים בפקידות הבכירה? מהו המצב בפועל בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים ובגופים ציבוריים אחרים שעוסקים בגיבוש מדיניות ובחלוקה של משאבי החברה – ומה הייתה מדיניות הממשלה לאורך השנים? על בסיס בחינתן של שאלות אלו, המחקר מעלה הצעה לפעולה יזומה מצד הממשלה לשילוב אפקטיבי יותר של החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטות שלטוניות.
אל הספר