על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים

	על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים מחבר: תמר יחיאלי שנת ההוצאה: 2020 מילות מפתח: מדע; הוראה; הכשרת מורים; למידה משמעותית; מדעי הטבע; למידה אותנטית הספר על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הוא ניסיון אקדמי להציג עמדה ברורה, עקבית ומבוססת באשר למשמעות הביטויים למידה משמעותית והוראה משמעותית. מחברת הספר מתבססת על התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל, ומגדירה למידה משמעותית כלמידה שבמהלכה הלומד בונה לו משמעות אישית של החומר הנלמד באמצעות תבניות וידע שכבר קיימים בהכרתו. לדברי המחברת, היא כל אסטרטגיית הוראה הגורמת ללמידה משמעותית אצל התלמיד. הבסיס התאורטי להמלצות הדידקטיות שבספר הוא המודל לשינוי תפיסתי של פוזנר ועמיתיו. המחברת בחרה לחקור את מושגי הלמידה וההוראה המשמעותית בתחום הוראת המדעים בחטיבות הביניים בפרט, וחקירה זו מרכיבה את מהלכו העיקרי של הספר. הוא כתוב בלשון קולחת ובהירה, ומשולבות בו קריקטורות המתכתבות עם הרעיונות המוצגים וממחישות אותם. הספר מיועד לעוסקים בהוראת המדעים; בראש ובראשונה למורים ולמכשירי מורים בתחום וכן לקהילת החינוך הרחבה המתלבטת בשאלת החיבור האפשרי שבין למידת מושגים מדעיים ללמידה משמעותית. נראה כי פרקי הספר עתידים לשמש בסיס גם למגוון דיונים של קהילות מקצועיות, בעיקר בתחום הוראת מדעי הטבע ובתאוריה של המעשה החינוכי. אל הספר נושא/נושאים: , הוראת מקצועות, חינוך בישראל, חינוך תוכן הספר: על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים תוכן העניינים מבוא שער ראשון: על למידה משמעותית והוראה משמעותית פרק ראשון: מהי המשמעות של למידה משמעותית? האם הוראה פרונטלית יכולה להיות משמעותית? פרק שני: ״מטרת השיעור היא שהתלמיד יִלְמַד ולא שהמורה יְלַמֵּד״ – על הקונסטרוקטיביזם והשלכותיו על הלמידה וההוראה פרק שלישי: "פרדיגמת בוני הכלים" (the toolmakers paradigm) לעומת "מטפורת הצינור" (the conduit metaphor) שער שני: היבטים לשוניים ופסיכולוגיים המהווים אתגר להוראה המשמעותית פרק רביעי: על מילים ומונחים בשפת היומיום ובשפה הדיסציפלינרית פרק חמישי: חיבורו של דני, או: האם צריך לדבר בשפת ה-SC? פרק שישי: על האגוצנטריות של מורים ומרצים ועל דרכים להתמודד איתה שער שלישי: הוראה המכוונת ללמידה משמעותית פרק שביעי: המודל לשינוי תפיסתי של פוזנר ועמיתיו: ״לא די בכך שהתלמידים יבינו את הנושא – הוא צריך גם להתקבל על דעתם״ פרק שמיני: ״המשא ומתן הכיתתי״ כשיטת הוראה קונסטרוקטיביסטית – מהי ולשם מה? פרק תשיעי: מפת מושגים ככלי ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותית פרק עשירי: מוזיאון מדע כסביבה המאפשרת ומעודדת למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים שער רביעי: היבטים פילוסופיים של למידת מושגים מדעיים פרק אחד-עשר: האם גילה ניוטון את כוח המשיכה או המציא אותו? על ההבחנה בין עובדות ובין תאוריות, בין תגליות ובין המצאות, ועל המעמד האפיסטמולוגי של מושגים מדעיים פרק שנים-עשר: דיאלוג על אודות תפוח אדמה, או: על הסברים מכניסטיים וטלאולוגיים בביולוגיה שער חמישי: למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים ספציפיים פרק שלושה-עשר: למידה משמעותית והוראה משמעותית של מודל החלקיקים של החומר פרק ארבעה-עשר: על הוראה משמעותית של המושג ״מסה״ ועל אופן הצגת המושגים ״מסה״ ו״משקל״ בתוכניות הלימודים במדע וטכנולוגיה לכיתות א׳–ט׳ ובספרי הלימוד במדע וטכנולוגיה לכיתה ז׳ פרק חמישה-עשר: ״הקיר לא מפעיל עליי כוח – הוא סתם שָם״ על הוראה משמעותית ולמידה משמעותית של החוק השלישי של ניוטון פרק שישה-עשר: כוח החיכוך: כוח מוזר ומפתיע – לפעמים עוזר ולפעמים מפריע פרק שבעה-עשר: הבנת מושגים באנרגיה באמצעות מפת מושגים אחרית דבר – מחשבות על העתיד תקציר באנגלית
	עמודים: 1 2 4 5 6 8 9 10 11 12 13 14