באופן כללי המסכת עוסקת בטהרה בכלל, ובעיקר במקוואות שהיו דרך המלך לטהרה. רוב המסכת מוקדש למתקני טבילה באופן כללי ולמקווה באופן פרטי, ורק בסופה (פ"ט-פ"י) חוזרים לדיני טבילה. למעשה אין המסכת ממצה לא את דיני התקנת מקווה ולא את דיני טהרה. בדיני התקנת מקווה איננו שומעים סיכום מסודר היכן בונים אותו, כיצד מזרימים לתוכו מים, כיצד מנקים אותו וכו'. רק אגב ההלכות אנו שומעים פרטים שונים, כגון זה שתחילת המילוי צריכה להיות במים כשרים (פ"ב מ"ז). בפועל היו מקוואות שחולקו בקיר )מקוואות כפולים(, והמידע עליהם מופיע במשנת שקלים (פ"ח מ"ב); היו מקוואות בבתי קברות, והמידע עליהם איננו במסכת. אפילו התנאי שאדם יטבול במקווה את כל גופו בבת אחת אינו מופיע במסכת. בדיני טהרה היא מתמקדת רק בשני נושאים: במתקנים השונים ובתנאי ההכשר שלהם )פ"א(, ובעוד פרט אחד והוא הדרישה שהמים יגיעו לכל אחת מפינות הכלי הנטבל, ואף במניית המקרים שבהם ויתרו חכמים על הקפדה זו. בין שתי היחידות מופיעה חטיבה קצרה המוקדשת לטומאת בעל קרי (פ"ח). מקומה והסיבות לשיבוצה יופיעו בהמשך. עם זאת, המסכת מרוכזת בסך הכול סביב הנושאים המרכזיים והסטיות מועטות. גם כאשר מופיעות משניות המובאות ממקורות קדומים אחרים הן קשורות לנושא (כגון פ"ד מ"ה, כפי שנפרשה להלן).
אל הספר