בספרו "חבלי מולדת - הישראליות בין חבלי לידה לחבלי משיח" עוקב פרופ' דוד אוחנה אחר סוד קסמה של המולדת ונפתוליה, אחר הסוגיות שהיא מעוררת ומשמעות קיומה. מחקרו מביא את פרשנותם של הוגים וחוקרים כגון מנחם ברינקר, בועז עברון, רוברט ויסטריך, ז'קלין כהנוב, מיכאל פייגה ואחרים. מן הספר עולה המסקנה כי מולדת היא יסוד פרימורדיאלי, ראשוני, שאנו משליכים לעברה את רגשותינו העמוקים ביותר, את ציפיותינו, חרדותינו, נחמותינו. המולדת הופכת את האני לאנחנו, את החוויה לזיכרון, את הטריטוריה לארץ - ובזיקה אליה מתכוננת (ה)אומה. שאלות היסוד שהמולדת מעוררת מעסיקות גם את הדתות הגדולות: תשוקת החיים והקרבתם למען דבר מה שהוא מעבר לכאן ועכשיו; משמעות הקיום על רגעי ההתעלות ורגעי השפל שבו; מאין באנו, לאן אנחנו הולכים. אין פלא שהלאומיות המודרנית, שעשתה טרנספורמציה לרבים מהמושגים של הדתות, רואה במולדת ערש לידה, התחלת ההתחלות של הקולקטיב הלאומי.
אל הספר