מחבר: אלון קונפינו

שנת ההוצאה: 2017

מילות מפתח: אנטישמיות; שואה; היסטוריה; יהודי גרמניה; נאציזם; נומרוס קלאוזוס; נומרוס קלאזוס; הסטוריה; יהדות; יהודים; עדה; עידה; העידה; העדה; עידת; עדת; גרמניה; גרמאניה; גרמנייה; נאציסם; נאצים; נציזם; נצים

מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים - ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים. אל הספר

נושא/נושאים: , שואה, העת החדשה

תוכן הספר:

• עולם ללא יהודים

• תוכן העניינים

• תודות

• הקדמה - סיפור נאצי על גרמנים, על יהודים ועל הזמן

• I היהודי כמקור המודרניות 1938-1933

• פרק - 1 התחלה חדשה באמצעות שריפת ספרים

• שריפת הספרים בכיכר האופרה בברלין, 10 במאי 1933

• כיכר האופרה בעת שריפת הספרים בברלין, 10 במאי 1933

• פרק - 2 מקורות, נצחיים ומקומיים

• "חד הוא במה היהודי מאמין, החזירות טמונה בגזע”, במברג, 18 באוגוסט 1935

• "מי שמכיר את היהודי, מכיר את השטן”, רקלינגהאוזן, 18 באוגוסט 1935

• "יהודים אינם רצויים כאן”, פרנקוניה, 1935

• "מי שמכיר את היהודי, מכיר את השטן”, עיר גרמנית לא מזוהה, 1939-1933

• "אני, היהודי זיגל, לעולם לא אתלונן עוד על נאציונל סוציאליסטים”, ד”ר מיכאל זיגל, מינכן, 10 במרס 1933

• "חיללתי עלמה נוצרייה!”, מרבורג, 19 באוגוסט 1933

• תהלוכת חג הקציר, אלטנר, חבל הריין, 1937

• פרק - 3 הצטיירות היהודים בדמיון כמי שמצויים בכל מקום וכמי שכבר אינם

• "היהודים הם אסוננו!”, מנהיים, 1939-1935

• "יהודים אינם רצויים כאן”, שער נירנברג, אוניברסיטת ארלנגן, 10 בנובמבר 1938

• "היהודים הם אסוננו!”, דיסלדורף, 1938-1933

• "מי שקונה מיהודים גונב את נכסי האומה”

• "יהודים אינם רצויים בטלץ!”, 1935

• "בית זה חופשי מיהודים ויישאר כזה”, בית הארחה גרינה טאנה, האלה אן דר זאלה, 1939-1935

• "זה יהיה גורלו של כל חבר בקהילה הלאומית שיקנה מיהודים ושל כל יהודי שיסיג את גבולה של עיר זו!!”, 1939-1935

• "בבתים הבאים בוורל מתגוררים יהודים”, ורל, 1933

• "יש לנו שלושים ושישה יהודים למסור”, רייכנברג ביי וירצבורג, 1939-1935

• מקוש דלת הכניסה לבניין עיריית לאוף אן דר פגניץ, 1937

• "אל תבטח בשועל באחו הירוק ובשבועת היהודי!”, ציור קיר במשרד הטלגרף, נירנברג, 1939-1933

• "יהודים אינם רצויים כאן”, כביש מינכן-לנדסברג, 13 במאי 1935

• "חוף גרמני מיינץ–גינסהיים, חוף יהודי רק בנהר הירדן 1,933 – ק”מ”, מיינץ, 1939-1935

• "המשך הלאה יהודי, הסתלק! איננו רוצים בך בנויהאוז!”, רננווג אם נויהאוז, 1939-1935

• II היהודי כמקורו של עבר מוסרי 1941-1938

• פרק - 4 שריפת ספר הספרים

• תכולת בית הכנסת מועלית באש בכיכר השוק של מוסבך בבאדן, 10 בנובמבר 1938

• ספר תורה משתלשל מגגו של בית הכנסת באויסקירכן, 10 בנובמבר 1938

• "אלוהים אל נא תשכחנו!” הצעדת היהודים בבאדן–באדן, 10 בנובמבר 1938

• חיילי סער מצטלמים בפתח בית הכנסת ההרוס במינסטר, 10 בנובמבר 1938

• "אקסודוס של היהודים”, הצעדת היהודים ברחוב מקסימיליאן, רגנסבורג, 10 בנובמבר 1938

• אזרחים צוחקים לפני בית הכנסת ההרוס ברובע הרדר, דורטמונד

• פרק - 5 עם בוא המבול

• דימוי של בית הכנסת המקומי אחוז הלהבות מככב בקרנבל בנוישדט אן דר ויינשטרסה, 19 בפברואר 1939

• III היהודי כמקור ההיסטוריה 1945-1941

• פרק - 6 מדמיינים מעשה בראשית

• גירוש יהודי רגנסבורג, 2 באפריל 1942

• אחרית דבר - עולם עם יהודים

• רשימת הצילומים

• הערות

• מפתח

עמודים:

1  2  3  5  7  8  9  11  12  13