מחבר: שמואל ספראי וחנה ספראי

שנת ההוצאה: 2016

מילות מפתח: משנה. חלה; משנה. זרעים (סדר); סדר זרעים

המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז``ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז``ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכת חלה
מסכת חלה, כשמה כן היא, ועניינה דיני מצוות הפרשת חלה. מצווה זו אינה כלולה במצוות התלויות בארץ, וקיומה בארץ ומחוצה לה. רק בארץ ישראל אפשר לשמור אותה ולקיימה במלואה כי היא צריכה להיאכל בטהרה. ההפרשה עצמה זמנה בעת הכנת הבצק. מכאן שהיא מוטלת בעיקר על האישה, שתפקידה המסורתי היה אפיית הלחם למשפחתה ומיקומה במטבח. בניגוד למצוות אחרות בתחום הטהרה, מצווה זו נשמרת בתפוצות ישראל בצורתה המקורית. כרך זה חותם את סדר זרעים בסדרת "משנת ארץ ישראל", הוא כולל מפתח מפורט של הנושאים הנזכרים בכל סדר זרעים וכן צורף נספח העוסק בחקלאות בארץ ישראל. נספח זה מסכם את הרקע המעשי של כלל המצוות התלויות בארץ. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות חז"ל (משנה, מדרש ותלמודים)

תוכן הספר:

• משנת ארץ ישראל

• תוכן העניינים

• הקדמה

• מקראות

• מבוא

• איור מס' ‭:1‬ האופה מטנגרה. בובת חרס של אופה לחם. בטנגרה שביוון מקובל היה להכין מודלים כאלה. המודל מוצג כיום במוזאון הלובר בפריס.

• פרק ראשון

• איור מס’ ‭:2‬ מצבור גרעינים מנחל יתיר, בית חווה שחרב במרד בר כוכבא. המצבור מייצג מחסן מזון של אזור דרום הר חברון. א. תכנית האתר. מתוך קלונר, ע’ וטפר, י’ )עורכים‭,)‬ מערכות המסתור בשפלת יהודה, תל אביב, ‭,1987‬ עמ’ ‭.155‬

• איור מס’ 2ב: גרגר חיטה קטנת גרגר.

• איור מס’ 2ג: גרגרי כוסמים. מתוך מ’ כסלו, מצבור של שעורה מנחל יתיר, שם, עמ’ ‭.391-390‬

• איור מס’ ‭:3‬ חיטה תרבותית. מתוך אתר צמחי ארץ ישראל של פרופ’ א’ דנין, באדיבות המחבר.

• איור מס’ :4 אדון מחלק כיכרות לחם לאריסים או עבדים, תחריט שיש, מוזאון הוותיקן ברומא. צילמה ד’ ספראי.

• איור מס’ :5 מאפייה גדולה, תחריט על קברו של אופה ברומא. מצוי במוזאון הלאומי ברומא.

• איור מס’ :6 לבן ואשתו מקבלים את פני יעקב הבא עם הצאן. ציור פסיפס בכנסיית מריה הגדולה ברומי. שימו לב למלווה שבידו מקל. כך מתאר לעצמו האמן רועה טיפוסי.

• איור מס’ 6א: פסל אלילי של אחד האלים, מדומה לרועה. הרועה נושא כבשה ומצויד כרועה סכמתי בתרמיל הרועה. המוזאון הלאומי רומא.

• איור מס’ :7 היישוב היהודי בדרום הר חברון. רוב היישובים המסומנים הם מהמאה הרביעית ואילך. דיר עזיז מצויה מדרום ליישוב 22 ואיננה מסומנת במספר משום שאיננה מאותה תקופה כמו יתר היישובים.

• איור מס’ :8 זרייה לרוח בכפר המסורתי. הפעולה נעשית לאחר הדיש. צילם י’ בן יעקב בהר חברון.

• פרק שני

• איור מס’ :9 עציץ נקוב, נתגלה ביוון. צולם על ידי ד’ ספראי במוזיאון אתונה וראו L. Foxhall, 2007, Olive .Cultivation in Anchient Greece, Oxford, p. 243

• איור מס’ :10 קירוי גג בבנייה המסורתית הדרוזית בקצרין. הגג מקורה בקורות עץ. צילם יחזקאל לביא.

• איור מס’ 10א: מבנה נדיר ליד חורבת בעינא בשפלת לוד שעומד על תלו עד הגג. המבנה מקורה בקורות אבן גדולות שביניהן הונחו ענפים מהודקים (טרם פורסם).

• איור מס’ :11 התאטרון בחורבת שוני, הוא כפר שימי שבירושלמי. האתר היה פרבר של קיסריה ובו מקדש, תאטרון ומבני ציבור נוספים. צילמה ד’ ספראי.

• ללא כותרת

• איור מס’ :13 תנור ומרדה. ציור קיר מפומפי, מוזאון נפולי.

• איור מס’ :14 כלי מידה, כלי שמודדים בו את המודיה (שוות ערך, בערך, לסאה). מתוך: ,White, K.D., 1977 Agricultural Implements and Farm ,Equipment in the Roman World .Oxford, p. 168

• תמונה מס’ :1 מערכת מחרשות שנמצאה ליד חורבת שער העמקים. מתוך סגל, שער העמקים.

• תמונה מס’ :2 פיטס לשימור יין. מוצג במוזאון אפרודיסיאס בתורכיה. צילמה ד’ ספראי.

• תמונה מס’ :3 חורבת שוני. אתר רפואי לרחצת ריפוי, בתמונה הברכה. הפסלים על העמודים הם מודרניים. שוני הייתה אתר קודש ורפואה פגאני ליד קיסריה, הייתה שם ברכת מרפא ולידה תאטרון ומבני ציבור נוספים. צילמה ד’ ספראי.

• תמונה מס’ :4 חצר השותפים בכורזין. חצר גדולה בין שני מבני חצר גדולים בכורזין. צילמה ד’ ספראי.

• תמונה מס’ 4א: חצר מבנה F במירון כפי שנראית היום (מוזנחת). נראית החצר המרוצפת, חלק מהפתח לאחד החדרים, האצטבה שעליה הונחו כלים ונעשו עבודות הבית, ולידה תנור שפורק. צילם א’ איטלי.

• תמונה מס’ :5 מפעל הניקוז ליד מחלף פורידיס של היום. ברכס הכורכר נחצבה תעלה עמוקה לניקוז מי ביצת חוארה, מעל התעלה גשר עותומני השייך לכביש חיפה-יפו, מתחתיו תשתית הגשר הרומי הרחב יותר שהיה חלק מכביש דור-קיסריה. צילמה ד’ ספראי.

• תמונה מס’ :6 טראסות באזור ראש העין. צילם א’ גרוזלני.

• תמונה מס’ :7 גדר חלוקת קרקעות במורד הר גריזים. במקרה זה הגדר היא חלק ממערכת גדולה של חלוקת קרקעות. צילם ד”ר א’ וויס.

• תמונה מס’ 7א: כלים חקלאיים מסורתיים (דרוזיים) בגולן. תמונה מפנים הבית המשוחזר בקצרין. צילם י’ לביא.

• תמונה מס’ :8 בית אחוזה ברמת הנדיב. מתוך הירשפלד, בית אחוזה, ראו איור .37

• תמונה מס’ :9 גת בצור נתן. צילם ע’ שיאון.

• תמונה מס’ :12 תצוגת כלי חרס מחפירות העיר העליונה בירושלים. מתוך אביגד, העיר העליונה, כרך ד. מגוון הכלים רב ביותר, ולכל תת סוג היה שם נפרד.

• תמונה מס’ :10 בית בד בבית לויה. בתמונה כל שרשרת הייצור. למטה (במקום שבו עמדה הצלמת היה בסיס הקורה, אינו נראה בתמונה), שתי הבתולות והמשטח שבו הניחו את העקלים והבתולות שהחזיקו את ערמת העקלים (עליהן גם הניחו את הקורה בשעת החלפת העקלים, בתולה אחת נשברה והוחלפה), ובור האיגום. לפני בור האיגום עמוד קטן להנחת הקורה עליו בזמן הוצאת השמן הראשון (באמצע תהליך הלחיצה). בהמשך התמונה הרחיים שבהם נטחנו הזיתים. צילמה ד’ ספראי.

• תמונה מס’ :11 פנים בית ערבי מסורתי. ערמת המצעים מסודרת בתוך “דות” (בלשון המשנה), הוא כוך בקיר. ריהוט הבית מינימלי. לפי מספר המצעים התגוררה בבית משפחה מורחבת. צילם חליל ראעד, באדיבות א’ שילר.

• תמונה מס’ :13 כפר חנניה. למרגלות הגבעה שכן כפר יהודי גדול ובו בתי יוצר רבים שסיפקו את תוצרת כלי החרס שלהם לכל הגליל. צילם י’ פיקסלר.

• תמונה מס’ 13א: מפת התפוצה של כלי החרס בגליל, באדיבות ד’ אדן (ראו אדן, כלי חרס).

• תמונה מס’ :14 קולומבריום בבית לויה. צילם מ’ בר דרומא.

• פרק שלישי

• איור מס’ :15 חצר השותפים, מכלול הכולל חדרים וחצרות. שחזור המבנה בבית צידה. ערב, בית צידה, תמונה .4

• איור מס’ :16 שחזור חצר השותפים בחורבת סומקה. מתוך דר, ש’, ,1998 סומקה, עיירה יהודית בכרמל, תל אביב, באדיבות ש’ דר.

• פרק רביעי

• איור מס’ :17 קבוצת נשים לשות ובראשן מפקחת. מודל מחרס שנעשה בטנגרה ביוון הקדומה, מוצג במוזאון הלובר. צילמה ד’ ספראי. יש להניח שהמודל מייצג מאפייה, אך התופעה של נשים הלשות יחדיו מוכרת גם מהווי החצר המשותפת.

• איור מס’ :18 הגבול הצפוני של ארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ. מתוך: א’ אופנהיימר, תשנ”ח, “מחורבן בית שני ועד ניצור האימפריה”, א’ שנאן (עורך), ישראל: עם ארץ מדינה, ירושלים, עמ’ .86

• איור מס' :19 כתובת אריסטון מאפמיאה. עולה (גר) מאפמיאה שנקבר בירושלים. מתוך אילן, אריסטון. הוא אריסטון מאפמיאה הנזכר במשנה.

• נספח החקלאות ומשק העזר בתקופת המשנה והתלמוד

• איור מס’ :20 תעלות להשריית פשתן באזור משמר העמק. מתוך ספראי ולין, פשתן, עמ’ .178

• איור מס’ 21א: טבון בכפר הערבי המסורתי. הטבון הערבי שימש לאפיית פיתות. מתקן דומה נמצא בחפירות, וההשוואה לכלי הערבי המסורתי מאפשרת להבין את תפקודו.

• איור מס’ 21ב: תנור ששימש בכפר הערבי המסורתי. תנור דומה בשינויים מסוימים נתגלה בחפירות ובציורים מהתקופה הרומית. הבנת הכלי הערבי משמשת מקור מידע אתנו-ארכאולוגי לכפר הקדום. מתוך אלבום הצילומים של חליל ראעד, ובאדיבות א’ שילר.

• איור מס’ 22א: שטחים הרריים מדורגים עם מערכת טראסות. המדרגות ההרריות היו המפתח לכיבוש החקלאי של אזור ההר. בתקופה הרומית היו קרוב ל-%75 מאזורי ההר מדורגים. משניות רבות פירשנו על רקע זה, מתוך ההנחה שסתם חקלאות יהודית היא חקלאות הררית כזאת. מתוך אלבום הצילומים של חליל ראעד, ובאדיבות א’ שילר.

• איור מס’ 22ב: עוד שטח מדורג לתפארת. ניכר שהמערכת אורגנה על ידי הקהילה (השלטונות ודאי לא עסקו בכך), ובניגוד ליוון או קפריסין ששם מערכות המדרגות הן פרטיות, בארץ ישראל מדובר במערכת מתואמת של מאמץ קהילתי. מתוך אלבום הצילומים של חליל ראעד, ובאדיבות א’ שילר.

• איור מס’ 23א-ב: חלוקת קרקעות לחלקות קטנות בבמת ההר ליד חורבת כספא, שפלת השומרון. מניתוח החלקות, האזור והחורבה עולה שלכל חקלאי הייתה חלקה אחת בבמת ההר, ועוד חלקות במדרונות ובערוצי הנחלים. מתוך ספראי ופיקסלר, כספא.

• איור מס’ :24 חלוקת הקרקעות באזור מסביב לשכם. זו חלוקה מאורגנת שנעשתה על ידי מוסדות הקולוניה של ניאפוליס. מתוך ספראי, שכם.

• איור מס’ 25א: הגתות בתל שמרון. מסידור הגתות ברור שאין אלו גתות פרטיות, שהרי הן מאורגנות. מצד שני חשובה הייתה ההפרדה בין בעלי הגתות השונות. מכאן המסקנה כי לפנינו עדות לאחוזה המופעלת בידי אריסים שבה כל אריס דורך לבד את היין מהשדות שקיבל באריסות. הגתות נמצאו בתל שמרון, ליד נהלל של היום, ויש להניח שהשטח החקלאי היה שייך ל”מהלל דבית רבי” הסמוכה למקום במרחק 2 ק”מ בערך. הירושלמי מתאר את מהלל דבית רבי כאחוזה של רבי המופעלת בשיטת “אריסי בית אבות” שבה כל אריס מעבד את התוצרת לבד, אבל בהשגחת האדון. מתוך רבן,

• איור מס’ 25ב: מערכת גתות ליד תל אכזיב. לפי המבנה והדמיון למערכת של תל שמרון, גם היא מייצגת כנראה אחוזה המופעלת בשיטת “אריסי בית אבות”. מתוך שיאון, אכזיב.

• איור מס’ 25ג: קצר א’ זיר, אתר קבורה המעיד על בעלים עשירים ביותר, נמצא בחורבת מעלול, היא מהלל הקדומה (היא מהלל דבי רבי – אחוזתו של רבי יהודה הנשיא). מתוך קונדר ואחרים, הסקר הבריטי, א, עמ’ .322

• איור מס’ 26א: בית הבד בחורבת שמע. נראות שתי הבתולות של בית הבד. צילם י’ פיקסלר.

• איור מס’ 26ב: בית הבד הדרוזי בקצרין. מתקן בורג ממתכת. מתקנים כאלה, מעץ, היו בבית הבד בתקופה הרומית והביזנטית. צילם י’ לביא.

• איור מס’ 27א: תפרוסת בתי הבד בגולן המעידה על עצמת הגידול באזור שנועד לייצוא. מתוך בן דוד, גולן, איור .36

• איור מס’ 27ב: דייש בכפר הערבי המסורתי. מתוך אלבום הצילומים של חליל ראעד, באדיבות א’ שילר.

• איור מס’ 28א: כתובות על שברי כדים המעידים על יבוא יין לארמון הורדוס במצדה (בניגוד להלכה). מתוך ידין, מצדה, מס’ .816-814

• איור מס’ 28ב: גת גדולה בפארק קנדה (שדות אמאוס הקדומה). צילם ב’ זיסו.

• איור מס’ :29 מטבע יהודה השבויה. התמר מסמל את יהודה הכבושה. מתוך אוסף מוסאיוף, צילם א’ פטנקין.

• איור מס’ :30 מתקני ייבוש פשתן קדומים. ראו גם איור .20 מתוך ספראי ולין, פשתן, עמ’ .202

• איור מס’ 31א: ענב אלכביר, כפר גדול בדרום יהודה, סביבו חוות רועים וסביב כל אחת מהן גדרות צאן. מתוך ספראי, ענב אל-כביר.

• איור מס’ 31ב: בית רועים סביב ענב אל-כביר. במרכז המבנה חצר (1) ובה מערה (ט), בחצר מגדל הגנה פנימי לעת מצוק (1) ובו בית בד. בית בד שני מצוי בחדר .5 ,8 ,7 ,6 ,4 ,3 הם חמישה חדרי מגורים. יתר חלקי המבנה הם חצרות לצאן בנויות באבנים מרובעות, גובה קירותיהן בערך מטר, ולהן פתחים מסודרים. זהו בית אחוזה קטן המתבסס על חקלאות (זיתים) וגידול צאן. מתוך ספראי, ענב אל-כביר.

• איור מס’ 31ג: עוד בית חווה ליד ענב אל-כביר. חצר מרכזית ,12-11 מסביבה משלושה כיוונים חצרות וחדרים. במרכז מגדל לעת מצוק (.(11-10 גם 9 הוא חדר מגורים, וכל השאר חצרות לצאן בנויות בגובה כמטר ולא מקורות. כאן התגוררה משפחה גרעינית או מורחבת שהיו לה הרבה עדרי צאן. מתוך ספראי, ענב אל-כביר.

• איור מס’ :32 גדרות צאן ברמת כורזין. צילום אוויר מתוך אריאל 154 (תשס”ב), עמ’ ,35 באדיבות א’ שילר.

• איור מס’ 33א: כפר קטן, חורבת לבד בשומרון. ספראי, הקהילה, עמ’ .207 הבניין נחפר בחלקו על ידי ע’ שיאון והוא מצא עוד המשך קירות בבניין .II ביישוב הביזנטי המאוחר שלושה מבנים גדולים, ומדרום לו (כלפי מעלה) גורן, ושרידי דרך ממערב. היישוב מצוי בשולי במת הר ובה חלוקת קרקעות מאורגנת.

• איור מס’ 33ב: כפר בינוני, חורבת דנעילה בגליל העליון. שטחה 5 דונם ובה ארבעה בתי בד. בעקבות פרנקל, חורבת דנעילה.

• איור מס’ 34א: חורבת חמאם וסביבה כפרי בת ומבני אחוזה. מתוך ספראי, שפלת השומרון, עמ’ ,203 איור .1

• איור מס’ 34ב: מבנה חווה גדול ליד חורבת חמאם. מתוך ספראי, שפלת השומרון, עמ’ ,193 איור .1

• איור מס’ :35 קולומבריום בבית לויה. צילם מ’ בר דרומא. ראו גם תמונה .14

• איור מס’ :37 בית אחוזה גדול על הכרמל, ברמת הנדיב. מתוך הירשפלד, רמת הנדיב.

• איור מס’ :36 בית האחוזה בחורבת רקית. במבנה הצפוני מערבי בית כנסת. מתוך דר, רקית.

• ביבליוגרפיה וקיצורים

• מפתח מסכתות סדר זרעים

עמודים:

א  ג  ד  ה  ו  ז  ח  1  2  3  4  5  6