מחבר: שמואל ספראי, זאב ספראי וחנה ספראי

שנת ההוצאה: 2012

מילות מפתח: משנה. מועד קטן; משנה. חגיגה; מסכת מועד קטן; מסכת חגיגה

המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז``ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז``ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
מסכתות מועד קטן וחגיגה : מסכת מועד קטן עוסקת בדיני חול המועד, והיא דוגמה חיה לעיסוק של חכמים בפרטי פרטים המתבארים רק על רקע חיי היום-יום, חיי המלאכה והתעסוקה של ימי החול. מסכת חגיגה, לעומתה, עוסקת כולה בדיני המקדש, הקרבנות, העלייה לרגל, דיני הטהרה הנוהגים במקדש, ומשקפת כיצד הופעל המקדש כאשר לכל קבוצה הקפדות משלה וחומרה רודפת חומרה, לבל תיפגע טהרת הקודש. בלב המסכת מתנהלים גם דיונים מה הם גופי תורה ומה היחס לתורת הסוד. למסכת צורפו נספחים מהותיים על סדרי העלייה לרגל ויחסם של חכמים לתורת הסוד, יחס שהיה דו-ערכי ומורכב. כרך זה כולל מפתח לכל סדר מועד. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות חז"ל (משנה, מדרש ותלמודים)

תוכן הספר:

• משנת ארץ ישראל

• תוכן העניינים

• הקדמה

• חלק ראשון מסכת מועד קטן

• מבוא

• עדי הנוסח (דפוסים וכתבי יד) למסכת

• פרק ראשון

• איור מס’ :1 בית השלחין, מדרגות מושקות בהרים. עין לימן בגליל, מעיין וערוגת שלחין לידו. צילם י’ פיקסלר.

• איור מס’ 1א: עין לימן, כנ”ל.

• איור מס’ 1ב: אמת המים של עין צור, למרגלות הכרמל. האמה הובילה לברכה וממנה הושקו חלקות שלחין. צילם י’ פיקסלר.

• איור מס’ :2 מתקני השקאה. משמאל גלגל אנטליה, מימין למעלה גלגל לשאיבת מים, תכנית תאורטית של פילון (סופר יווני). למטה מימין קילון פשוט. מתוך ,Feldhaus, F.M., 1930, Die Technik der antike und des mittelalters .Hildesheim, p. 145

• איור מס’ :3 צילום של האנטליה בחמת. מתוך ריפנברג, א”א, תש”י, מלחמת המזרע והישימון: גלגולי התרבות החקלאית בארץ-ישראל ושכנותיה, ירושלים, תמונה .63

• איור מס’ :4 המתקן מחמת, גלגל אנטליה עם “טופחים” (כלי החרס המיוחדים לשאיבת המים). צולם במאה ה- 19 על נהר חמת בסוריה בעת פעולה. מתוך ,.Oleson, J.P 1984, Greek and Roman Mechanical Water-Lifting Devices: The History ofTechnology, Toronto, .p. .551

• איור מס’ 4א: אמות מים לניקוז בירושלים (שטח החפירות מדרום לחומה העותומנית). צילמה ע’ ספראי.

• איור מס’ 4ב: צילום מתקן אנטליה. מתוך ,.Dalman, G 1928-1942, Arbeit und Sitte ,terslohüin Palastina, II, G .p. 1

• איור מס’ :5 בור מים בסוסיא. צילם א’ איטלי.

• איור מס’ :6 אמת ניקוז בירושלים (מקולקלת, בלשון המשנה), מדרום לחומה העותומנית. צילמה ע’ ספראי.

• איור מס’ :7 אמת מים עירונית בהירפוליס שבתורכיה. צילם מ’ בר דרומא.

• איור מס’ 7א: אמת מים בתוך שטח בנוי בשוני. צילמה ד’ ספראי.

• איור מס’ :8 דרך כפרית מהתקופה הרומית ליד חורבת בורגין. צילמה ד’ ספראי.

• איור מס’ 8א: שתי אבני פתח על הדרך לחורבת בורגין. אבנים אלו סימנו כנראה את הכניסה ליישוב, לידן היה פתח נוסף שממנו השתמרה אבן אחת.

• איור מס’ :9 מערכת דרכים באזור ערב שבגליל התחתון. מתוך ספראי, הכלכלה, עמ’ .283

• איור מס’ 9א: מערכת דרכים בין יישובים באזור עבלין בגליל התחתון. מתוך ספראי, שם.

• איור מס’ :10 התקן נעילה לבור, בסוסיא בדרום הר חברון. צילם א’ איטלי.

• איור מס’ 10א-ב: תעלות ניקוז לבור בשטח המגורים בחורבת סוסיא. צילם א’ איטלי.

• איור מס’ :11 מערת קבורה ליד חורבת סוסיא, מבט מרחוק. צילם א’ איטלי.

• איור מס’ 11א: אותה מערה, מקרוב.

• איור מס’ :12 מערכת מדרגות חקלאיות ביוון. מתוך ,Wells ,B. (ed.), 1992 Agriculture in ,Ancient Greece .Stockholm ניכר שאין כאן מערכת מלוכדת אלא סדרת מערכות, וכל חקלאי בנה מדרגות בחלקה שלו ללא תיאום עם שכניו.

• איור מס’ 12א: מערכת טרסות בקפריסין. גם כאן אין מערכת מלוכדת אלא סדרת מערכות מפוצלות. מתוך ריפנברג, מלחמת המזרע, עמ’ .18

• איור מס’ 12ב: חלוקת קרקעות באזור שכם (מדרום להר גריזים). ניכרת חלוקת קרקעות מאורגנת (מהתקופה הרומית) ומערכת מדרגות נרחבת ומתואמת שיד אחת תכננה וביצעה. מתוך ספראי, ז’, תשמ”ו, “שכם בתקופת המשנה והתלמוד”, בתוך: דר, ש’ וספראי, ז’ (עורכים), מחקרי שומרון, תל אביב, צילום .75

• איור מס’ 12ג: מערכת טרסות מתואמת. מתוך פליקס, י’, תשנ”ג, חקלאות בארץ-ישראל בימי המקרא, המשנה והתלמוד, ירושלים, עמ’ .32

• איור מס’ :13 מערת כוכים שנחתכה על ידי כביש משמר העמק - עין השופט. הכביש חתך את הכוכים הנראים לעין כיום. צילמה א' ממן.

• איור מס’ :14 מיטת הסבה ושכיבה. מתוך ,Ransom, C.L., 1905 ,Couches and Beds of the Greeks, Etruscans and Romans .Chicago

• איור מס’ :15 מיטה ודרגש. מתוך פירושנו לסוכה עמ' .76

• איור מס’ :16 מיטה ודרגש. .M.Rostovtzeff, Excavations at Dura-Europos I, Yale 1944 ,PL.35

• איור מס’ :17 כירה. מתוך Ceci, De C., 1854, Piccoli .Bronzi, Museo Nazionale di Napoli, Napoli

• איור מס’ 17א: תנור גדול. מתוך Mollard-Besques, S., 1963, Les Terres Cultes .Grecques, Paris

• איור מס’ :18 נוף עירוני של מרפסות וגזוזטראות. ציור של תמשיח קיר מפומפי. מתוך הירשפלד, י’, תשמ”ז, בית המגורים הארץ-ישראלי, ירושלים, איור .110

• איור מס’ :19 מעגילה בגת. מתוך פטריך, י’, תשנ”ב, “קוינוביון ולאורה מייסודם של סבאס הקדוש ותלמידיו”, עם וארץ ז-ח, עמ’ .184

• איור מס’ :20 צירי דלת מקברות בית שערים. צילם ב’ זיסו.

• איור מס’ :21 משקוף ופצימין מחורבת אשתמוע בדרום יהודה. המשקוף מקורי והמזוזות התחתונות מקוריות, והן מכונות בספרותנו “פצימין”. שתי אבני המזוזה העליונות הן בשימוש משני ואינן פצימין אלא חלק מהקיר. צילם ב’ זיסו.

• איור מס’ 22א-ב: מפתח מהתקופה הרומית. מתוך אוסף מוסאיוף, צילם ע' פטנקין.

• פרק שני

• איור מס’ :23 מלחצת בית בד בסוסיא. צילם א’ איטלי.

• איור מס’ :24 גת ליד חורבת בורגין בשפלת יהודה. צילמה ד’ ספראי.

• איור מס’ 24א: גת בדרום הר חברון. צילם י’ בן יעקב.

• איור מס’ 24ב: גת בדרך מסוסיא לאשתמוע. צילם ז’ ספראי.

• איור מס’ 24ג: גת ענקית בתל קסילה. מתוך קידיאושן, נ’ ואחרים, תש”ן, “שתי גתות יין מתקופת התלמוד ליד תל קסילה”, עם וארץ ה-ו, עמ’ .34

• איור מס’ :25 שטח 4 במשמר העמק, תעלות פשתן. מתוך ספראי, ז’ ולין, מ’, תשמ”ח, “חפירות וסקרים באזור משמר העמק”, מתקנים אלו מולאו במים ובהם השרו את גבעלי הפשתן. התעלות הניצבות נועדו לאפשר גישה לחבילות הפשתן המושרות. בתוך: מזר, ב’ (עורך), גבע, תל אביב, עמ’ .169

• איור מס’ 25א: תעלת פשתן ארוכה, מתוך ספראי ולין, חפירות, עמ’ ,202 שטח .20

• פרק שלישי

• איור מס’ :26 אגרת בית דין שנשלחה לחצרו של בר כוכבא. מתוך ירדני, ע’, ,2000 אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה, ירושלים, עמ’ .155

• איור מס’ :27 חליצת כתף. ציור פסיפס מכנסיית צויגמה בסוריה. בעקבות te, P., Les pavementsûDonceel-Vo ologie et liturgie, Louvainécor, archéglises byzantines de Syrie et du Liban; Dé des

• איור מס’ :28 קנון – סל לנשיאת פרות. מתוך ,.Piccirillo, M .1993, The Mosaics of Jordan, Amman, p. 16

• איור מס’ 28א: קנון – תמונה של נשים אבלות מצידון, מצויה במוזאון איסטנבול. בעולם הקדום נקשר האבל במיוחד עם נשים.

• נספח א הבעלות על מתקני המים

• נספח ב המאבק הלאומי על הקרקע

• איור מס’ :29 בית מזוזה בחורבת סוסיא. שקע אחד שימש לבריח והשני כנראה כבית מזוזה. צילם א’ איטלי, וראו תמונה .7

• חלק שני מסכת חגיגה

• מבוא

• איור מס' :30 המקווה באלון שבות. מקווה מים ציבורי המצוי סמוך לכביש העולה לירושלים מדרום. חפר ד' עמית, צילם ב' זיסו.

• איור מס' :31 המקווה הציבורי בחורבת סוסיא. המקווה קטן ופתוח, והכניסה אליו מסמטה צרה. אנו יודעים שהוא ציבורי משום שאיננו במבנה. יתר על כן, הוא נסמך למבנה הביטחוני המגן על היישוב מדרום מזרח. המקווה מצוי מעברו השני של קיר הגנה שנבנה כדי לחסום את המעבר בין שני מבנים (איור 31א). צילם א' איטלי.

• איור מס' 31א: קיר הביטחון בחורבת סוסיא המחבר בין שני מבנים גדולים וסותם את הכניסה ליישוב. צילם א' איטלי.

• איור מס' :32 תכנית עתרי, כפר קטן בשפלת יהודה שנחפר בחלקו, חפרו ב' זיסו וא' גנור, צילם ב' זיסו ובאדיבותו. בכפר הקטן, רק בחלק שנחפר, נתגלו שישה מקוואות, מספר המקוואות גדול מדי בשביל כפר קטן, ויש להניח שחלק מהמקוואות נחפרו מתוך תקווה שישרתו עולי רגל.

• איור מס' :33 מקווה כפול בירושלים. בירושלים נמצאו עשרות רבות של מקוואות. צילמה ע' ספראי.

• איור מס' :34 תכנית המקדש. מתוך קורן, ז"מ, ,2007 ועשו לי מקדש, ירושלים. באדיבות הקרן למורשת הכותל.

• איור מס' :35 כלי אבן טיפוסי שנמצא בקומרן. כלים אלו שימשו לטהרת יתר, ואנו משערים שעיקר הצורך בהם היה לטהרת הקודש. מתוך אשל, ח', ,2010 קומראן, ירושלים.

• רשימת עדי הנוסח

• פרק ראשון

• איור מס’ :36 קיטע עם קב. שחזור של קב מהתקופה הפרנקית (700 לספירה), נתגלה בהסן (גרמניה) ומוצג במוזאון שם.

• איור מס’ :37 מעלות הר הבית, גרם המדרגות הגדול המוביל לכניסה הדרומית להר הבית. הגרם נחשף בחפירותיו של ב’ מזר ושוחזר מעט. צילמה ד’ ספראי.

• פרק שני

• איור מס' :38 הבאת בהמה לקרבן בציורים יווניים. ציור על סרקופג המצוי במוזאון בודרום, תורכיה.

• איור מס' :39 הבאת בהמה לקרבן. תחריט על עמוד שיש, מוזאון האי קוס.

• איור מס' 39א: טקס קרבן פגאני, חרוט, מוזאון בודרום.

• איור מס' :40 נטילת ידיים בעולם הרומי. הנטילה נעשתה מתוך אגן של מים "טהורים" זכים, מי מעיין וכדומה. בעקבות pertoire de reliefs grecsėReinach, S. 1912, R .et romains, Paris, III p. 209 (ראו גם האיור הבא)

• איור מס' 40 ב: נטילת ידיים בעולם הרומי. בעקבות: Bianchini, N., 2005, Cibie Sapori .nel Mondo Antico, Firenze

• פרק שלישי

• איור מס' :41 משקולת ועליה מסומן גודלה "ליטרא איטלקית". ראו פסחים איור .43

• איור מס' 41א: כלי חרס טיפוסי. בית הצביטה הוא המקום שבו מחזיקים את הכלי כאשר אין ידית, כמו במקרה זה. בעקבות ויט, כלי חווה, עמ' .44

• איור מס' 41ב: כלי מדידה קטן, מתוך אוסף מוסאיוף ובאדיבותו, צילם ע' פטנקין. על הכלי כתובת ביוונית שטרם פורסמה.

• איורים מס' :43-42 מקווה בבית שערים, ליד הבסיליקה. צילמה א' ממן.

• איור מס' 43א: המקווה מצפון לבית הכנסת בבית שערים. צילמה א' ממן.

• איור מס' :44 גת ענקית בדרום הר חברון. צילם י' בן יעקב.

• איור מס' :45 מקוואות בחורבת חרמשית, באזור מודיעין בשטח החקלאי. צילם ב' זיסו.

• איור מס' :46 ארבעת הזיהויים האפשריים שהוצעו למיקומה של מודיעין.

• איור מס' :47 כלי חרס הקבוע בקרקעית הבית. כלי חרס כזה מכונה בספרותנו "דות" או "חדות". צולם בחפירות העיר קוס (טרם התפרסמו).

• איור מס' 48א: המנורה על שער טיטוס. חכלילי, מנורת הפולחן. בידינו כחמישה ציורים מימי בית שני של מנורת המקדש, כל הציורים שונים זה מזה.

• איור מס' :48 מנורה על מטבע של מתתיהו אנטיגונוס. מתוך חכלילי, ר', תשמ"ה, "מנורת הפולחן מימי בית ראשון ובית שני על-פי המקורות והממצא הארכיאולוגי", ארץ ישראל יח, עמ' .267-257

• איור מס' :49 צלחת חרס מבית שערים ועליה כלי המקדש. מתוך אביגד, נ', ,1971 בית שערים ג, ירושלים, איור .100

• איור מס' 49א: לחם הפנים. פסיפס שלושת הסלים, שחור לבן, מתוך רצפת בית הכנסת בציפורי. מתוך וייס, ז' ונצר, א', ,1996 ההבטחה והגאולה, ירושלים, עמ' .24

• נספח א טהרה, מקדש, עלייה לרגל וכלכלה

• איור מס’ :50 מקוואות במבנה ירושלמי ליד הכותל. צילמה ע’ ספראי.

• איור מס’ :51 מפת המקוואות בארץ. המקוואות הם עדות לשמירת הטהרה ביהודה ובגליל. עם זאת, ניכר שמספר המקוואות בגליל קטן בהרבה מזה שביהודה. את המפה הכין י’ אדלר, ותודתנו לו.

• איור מס’ :52 מפת כלי האבן. מפת כלי האבן היא עדות נוספת, מקבילה למקוואות, לשמירת טהרה בשלהי הבית השני. את המפה הכין י’ אדלר, ותודתנו לו.

• איור מס’ :53 כלי יבוא שבהם יובא יין מאיטליה לארמון במצדה. נראה שהורדוס וביתו לא הקפידו על איסור יין נסך ועל טהרת האוכלין. באדיבות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

• איור מס’ :54 כלי יבוא שנמצאו בגמלא (שלהי ימי הבית השני). ברוב העיירות היהודיות, ביהודה ובגליל, לא נמצאו כלי יבוא. עם זאת, נחשפו כלים בודדים כאלה בעיירות הגדולות (בירות המחוזות) כגון גמלא, טריכיאה וכיוצא באלו. ראו איור .56 צילם ד’ שאון ובאדיבות רשות העתיקות.

• איור מס’ :55 מפת התפוצה של כלי כפר חנניה, כלי החרס ששימשו במרחב היהודי בגליל. מתוך אדן, ד’, ,2009 “כלי החרס של הגליל בתקופה הרומית: מקומות ייצור התמחות ואקולוגיה קרמית”, בתוך ספראי, ז’ (עורך), מחקרי גליל, רמת גן, עמ’ .134-101

• איור מס’ :56 כלי יבוא מגמלא. בגליל בתקופה זו (שלהי הבית שני) נמצאו כלי יבוא רק ביישובים יהודיים בודדים. מתוך Berlin, L.A., 2006, The Pottery of the Second Temple Period: The Shmarya .Gutmann Excavations, 1976-1989, Jerusalem צילם ד’ שאון ובאדיבות רשות העתיקות

• נספח ב חכמים בסוד שיח ובשיח עם סוד

• איור מס’ :57 הקמע ממרות. מתוך אילן, צ’ ודמתי, ע’, תשמ”ח, מרות: הכפר היהודי הקדום, חפירות בית-הכנסת ובית-המדרש, תל אביב, איור .79

• איור מס’ 58-58א: קערות השבעה שנמצאו בבבל. מתוך אוסף ש’ מוסאיוף ובאדיבותו, צילם ע’ פטנקין.

• איור מס’ :59 כתובת כפר חנניה. נברשת ועליה כתובת שחלקה מאגית. מתוך נוה, י’, תשל”ח, על פסיפס ואבן, תל אביב, עמ’ .34

• איור מס’ :60 קמיע מגולגל שטרם נפתח מתוך אוסף מוסאיוף ובאדיבותו, צילם ע’ פטנקין.

• נספח ג נשים בסדר מועד

• ביבליוגרפיה וקיצורים מסכתות מועד קטן וחגיגה

• מפתח

עמודים:

א  ג  ד  ה  ז  ח  ט  י  3  4