מחבר: אמנון שפירא

שנת ההוצאה: 2015

מילות מפתח: יהדות; דת ומדינה; אנרכיזם; הדת היהודית; דת יהודית; דת ופוליטיקה; כפייה דתית; כפיה דתית; מדינה ודת; אנארכיזם; אנרכיסם; אנרכיה; אנארכיה

"חיבור זה הוא ניסיון להבין... את הלוז התיאולוגי של 'אנרכיזם' יהודי דתי, שחמישה אישים שונים אלה )פרופ' שלום רוזנברג, הראי"ה קוק, הרי"ד סולובייצ'יק, הרב י' עמיטל ופרופ' גרשם שלום( התייחסו אליו באופן חיובי...; זה גם ניסיון לחשוף את הפנים האחרות של דת ישראל; דת, שקיבעה את האידיאה של שיוויון האדם, כבודו וחירותו...; דת, שהעמידה את ערכי המוסר והצדק מעל השליט עתיר הכוח, ומעל השלטון המדיני של מדינת היהודים. וכבר למדנו מחכמים, שהכוח, גם הפוליטי, גם הדתי – משחית". (מתוך המבוא לספר) אל הספר

נושא/נושאים: , הגות יהודית, אידאולוגיות פוליטיות

תוכן הספר:

• "אנרכיזם" יהודי דתי

• תוכן העניינים

• שלום רוזנברג דברי הקדמה וברכה

• פתיחה

• המקורות, בהם הופיעו לראשונה אחדים מסעיפי הספר, בשלמותם או בחלקם, הם:

• רשימת קיצורים

• שלמי תודה

• חלק ראשון: מבוא ל"אנרכיזם": כללי ודתי

• פרק א: עשר הערות־מבוא (חמש מתודולוגיות וחמש תיאולוגיות) להגדרת ה"אנרכיזם" ולטיבו

• פרק ב: "אנרכיזם" כללי ו"אנרכיזם" יהודי: שורשים וייעוד

• (א) אנרכיזם כללי

• א. "אנרכיזם": ההגדרות הבסיסיות והמשתנות של המושג (הכללי, הפוליטי)

• ב. אנרכיזם חיובי: הומני ומוסרי ולא אנרכיזם פורע חוק

• ג. האופי האוטופי של החשיבה האנרכיסטית

• ד. זרמים שונים באנרכיזם

• ה. גם הם ב"אנרכיסטים": אמיל דורקהיים (צרפת) ואמיתי עציוני (ארה"ב)

• ו. המגמות המרכזיות באנרכיזם, כיום: "פחות מדינה ויותר חברה" (ר' קאנצן) או "חברה כתחליף למדינה" (פ' פרודהון)

• (ב) אנרכיזם יהודי: שורשים וייעוד

• ז. גודווין, פרודהון, רוסו ולנדאואר — האנרכיזם והתנ"ך

• ח. האם "אנרכיזם דתי" הוא אוקסימורון? ושמא אדרבא: הוא עיקר ותמצית של דת ישראל שבמקרא ובחז"ל ושל המחשבה הדתית היהודית בכלל?

• פרק ג: אנטי־תזה לחיבור: זרם מרכזי ביהדות תומך במלוכה ושולל את האנרכיזם

• חלק שני: אנרכיזם בעת העתיקה: מבט יהודי ומבט כללי

• פרק ד: התנ"ך ותקופת התנ"ך: היבטים ספרותיים ותיאולוגיים

• שישה "תחומים", המשקפים שש תובנות של אנרכיזם דתי במקרא

• תחום א: חברה שבטית: שיוויונית, לא ריכוזית

• 1. פרשת "משפטים" חושפת חברה כפרית-אוטונומית לא-ריכוזית

• 2. השמיטה והיובל (=כלכלה בעלת ממד שיוויוני), אינן תלויות במלך ולא במדינה, אלא בחברה

• 3. י' אליצור: כל חברה קהילתית מאורגנת, מקומית (ולא דווקא ממלכה ריכוזית), היא "נחלת ה"'

• 4. ש' פדרבוש: "השיוויון בין הישראלים למיעוטים, מבטל את מדינת הלאום"

• תחום ב: עידן המדבר: מתן תורה במדבר ונדודי הארון בו, כביטוי "אנרכיסטי"

• 1. מתן תורה במדבר כביטוי אנרכיסטי — "במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל [תורה] יבוא ויקבל"

• 2. מתן תורה במדבר, בסיני — לכל העם, גברים ונשים: ישירות מאלוהים, ובלא היררכיה

• 3. נדודי הארון במדבר — ביטוי של אי־ריכוזיות הפולחן, לטובת דת שבטית, עממית

• 4. ל"מדבר" ישנה, כנראה, משמעות תיאולוגית "אנרכיסטית"

• תחום ג: עידן השופטים: "מלכות שמים" — כמסתייגת ממלכות אדם

• 1. ב' אופנהיימר: לידתו של רעיון "מלכות אלוהים" — בתקופת השופטים

• 2. ב' אופנהיימר: "לתודעה של 'מלכות־אלוהים' — היה כוח חברתי מחשל ומאחד"

• 3. י' ברמן: היעדרות המלך בעת הכיבוש וההתנחלות — תופעה חריגה במזרח הקדום

• 4. גדעון השופט, בקבלו את מלכות־שמים, דוחה את מלכות־האדם

• 5. שמואל השופט, בקבלו את מלכות־שמים, דוחה את מלכות־האדם

• 6. בובר ואופנהיימר: "משל יותם" כסאטירה אנטי־מלוכנית

• 7. "בימים ההם אין מלך בישראל, 'איש הישר בעיניו' יעשה" (שופ' כא) — "אנרכיזם" דתי חיובי

• תחום ד. עידן המלוכה: שלילת הכוח המדיני והמלוכה ("הכוח משחית")

• 1. התנגדות למלוכה (ב"חוק המלך" בתורה) בהסתייגויות, שלא נמצאו דוגמתן במזרח הקדום

• 2. י' ברמן: "שלילת הכוח המדיר בספר דברים", כמגמה מכוונת להחלשת כוחו של המלך

• 3. "כי לי בני ישראל עבדים: עֲ בדי הם [ולא עבדים לעבדים] אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים"

• 4. ה' פרנקפורט וב' אופנהיימר: רעיון "מלכות ה"' נולד בשעבוד מצרים, וכהתנגדות להאלהת פרעה

• 5. גרינברג: "בכל קובצי החוק [בתורה] נעדר שלטון מרכזי"; מכאן, הסתייגות מן הכוח המדיני

• 6. פרדיגמה מקיפה של המלוכה: בעלייתה, בכישלונה ובקריסתה המובנית בתוכה

• 7. הביקורת שנחשפה בתנ"ך על השלטון ועל השחתתו, נמשכה גם בפרשנות היהודית לתנ"ך — יוסף בן מתתיהו, ראב"ע, אברבנאל, הרבנים ש"ר הירש, יעקובוס וסולובייצ'יק ופרופ' גרינברג

• 8. ליישוב הסתירה בין הרעיון האנרכיסטי — ובין העיקרון השושלתי של מלכות בית דוד

• תחום ה. חלוקת העוצמה המדינית בין מוסדות השלטון במקרא, כהסתייגות משלטון אדם

• 1. אי־הפרדת הרשויות במזרח הקדום וביוון

• 2. לראשונה, הפרדת הרשויות במקרא — "סמכות הבולמת סמכות"

• 3. ס' כהן: "שלושת הכתרים" במסורת המדינית היהודית

• 4. מילגרום וכשר: המקדש בחזון יחזקאל: הפרדה בין מלך לכוהן, והחלשת שניהם לטובת מלכות־שמים

• 5. בין מדינה "חלשה" (פדרלית, כאידיאל) למדינה "חזקה" (ריכוזית, שבדיעבד)

• תחום ו. אדרבא: "מלכות שמים" — כתומכת באדם, לטובת פועלו בעולם ("ברית"; ו"צמצום" השכינה)

• 1. רעיון הברית: "אלוהים הכול יכול כורת ברית באופן חופשי עם האדם — ומגביל בכך את סמכויותיו [שלו] כדי לאפשר לאדם מרחב, בו יוכל להיות בן חורין"

• 2. "במעבר מהתורה לנביאים, ומהם לכתובים, מתחוללת ירידה הדרגתית מהשמים אל הארץ"

• 3. למען הצדק [הדתי], מתנגש האדם בדין [האלוהי], ואף מבקש להפר אותו הלכה למעשה: אברהם בסדום, משה בסיחון, דוד בגבעונים

• 4. י' גורן: האוטונומיה של היחיד: "יסודות קדם־אנרכיסטיים בהגותו של איוב"

• 5. "העברים אינם מצייתים לטבע" אלא מתקנים אותו; גם קוראים תיגר על הסדר החברתי בעולם

• 6. לסיום, האם "אנרכיזם דתי" במקרא הוא רק בדיעבד וכטקטיקה, או גם מלכתחילה ועקרונית?

• פרק ה: ממשה ועד שלמה — חמישה "סיפורי בבואה": אמצעי ספרותי, החושף מגמה של אנרכיזם דתי

• א. בין־טקסטואליות (Intertextuality)

• ב. ניתוח סיפורי הבבואה כאמצעי ספרותי להבנת מושג "האנרכיזם הדתי" בתנ"ך

• סיפור בבואה ראשון [1] בלא שושלת — החלשת השלטון האנושי

• סיפור בבואה שני [2] עימות שני השבטים מול משה (במד' לב) ומנהיגות העם מול יהושע (יהו' כב)

• סיפור בבואה שלישי [3] סיפור אבימלך (שופ' ט) מול סיפור גדעון (שופ' ו־ח)

• סיפור בבואה רביעי [4] עימות העם מול שאול (שמ"א יג־יד), בהשוואה לסיפור עכן (יהו' ו־ז)

• סיפור בבואה חמישי [5] עימות העם מול רחבעם (מל"א יב), בהשוואה למרד שבע בן בכרי בדוד (שמ"ב יט־כ)

• ד. סיכום ומסקנות של חמשת סיפורי הבבואה

• פרק ו: תקופת הבית השני ("בין מקרא למשנה")

• א. בראשית ימי הבית השני: "צמצום" נוכחותו של אלוהים לטובת פועלו של האדם

• ב. הסתייגות מן השלטון המדיני

• 1. מגילת אסתר היא "סיפור אנרכיסטי"

• 2. תקופת החשמונאים: התנגדות להעצמת השלטון המדיני (באיחוד המלוכה עם הכהונה)

• 3. יהודה הגלילי: אנרכיזם דתי וטרור (אנשי "הפילוסופיה הרביעית")

• 4. כת מדבר יהודה: הסתייגות מן השלטון המדיני והתכנסות הכת ב"מדבר"

• ג. בשלהי הבית השני: בתי־ספר וידע פתוח לכול — גם כמחסום בפני עריצות

• פרק ז: ספרות חז"ל ועידן חז"ל

• א. מהפך "אנרכיסטי" רחב בספרות חז"ל ובעידן חז"ל, כעולה משבעה יסודות קרובים

• 1. מבית־מקדש (ריכוזי וארצי) לבית־מדרש (מבוזר ומקומי)

• 2. חכמים במקום כוהנים אנשי כנסת הגדולה ושמעון בן שטח

• 3. חכמים במקום נביאים: מעידן של "בת קול" מן השמים לעידן של הכרעה אנושית

• 4. הלכה "פלורליסטית": חברה יהודית, החיה בעולם שלעתים ההלכה אינה חתוכה בו

• 5. חופש היצירה ו"אנרכיזם רוחני" במדרש חז"ל

• 6. שלילת המלך והמלוכה במדרש חז"ל

• 7. עמדה שיוויונית בתקופת חז"ל: חברה עממית ולא־היררכית

• ב. האם היה גם צד של טובה בהחרבת בית־המקדש לטובת צמיחת התורה ביבנה?

• ג. האם בהתנגדותו להאלהת אדם נחשב רבי עקיבא כ"אנ־ארכיסט"? (רבי עקיבא כממשיך דרכם של גדעון הנביא ושמואל השופט)

• פרק ח: המשפט העברי בהיבט "אנרכיסטי" (הצעת פרופ' חנינה בן-מנחם, האוניברסיטה העברית)

• פרק ט: גבולות האנרכיזם הדתי ("אש זרה"): במקרא, במדרש, בקבלה ובחסידות

• א. "אש זרה" במסורת היהודית, בכלל

• 1. סיפור נדב ואביהוא בפרשנות הזוהר ("אנרכיזם קדוש")

• 2. קנאותו של פנחס בפרשנות הזוהר ("אנרגיה אנרכיסטית")

• 3. סיפור קורח בפרשנותו של הנצי"ב מוולוז'ין ("מצוה הבאה בעברה"?)

• 4. קדושה אנרכיסטית בפרשת "שמיני": "בין אנרכיזם דתי ובין בורגנות דתית"

• ב. שורשים דתיים של "אנרכיזם" דתי מתפרץ, בקבלה ובחסידות

• פרק י: "אנרכיזם" דתי בתרבויות ובדתות אחרות

• א. בפילוסופיה היוונית הקלאסית

• ב. במסורת הנוצרית (שהושפעה מזו היהודית?)

• ג. יהודים ונוצרים — השפעה הדדית (כולל ב"עיר האלוהים")

• ד. במזרח הרחוק (ובהשפעה נוצרית?)

• ה. אנרכיזם ואסלאם

• חלק שלישי: אנרכיזם בימי הביניים: מבט יהודי

• פרק יא: תודעה "אנרכיסטית" בהגותם של חכמי ספרד בימי הביניים: דון יצחק אברבנאל, רבי אברהם בן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי משה בן מימון

• א. דון יצחק אברבנאל (1509-1437)

• ב. רבי אברהם בן עזרא (1164-1089)

• ג. רבי יהודה הלוי (1141-1075) — מבט "אנרכיסטי"

• ד. רבי משה בין מימון (1204-1138) — ממונרכיה (פוליטית) ל"אנרכיה" (דתית)

• חלק רביעי: אנרכיזם בעת החדשה: מבט יהודי

• פרק יב: אנרכיסטים יהודים: לא־אורתודוקסים, "רליגיוזים", בעת החדשה

• א. אנרכיסטים יהודים באירופה

• 1. ברנרד לאזאר (1903-1865)

• 2. גוסטב לנדאואר (1919-1870)

• 3. אריך מיהזם (1934-1878)

• 4. לודוויג (שלמה־לוי) שטיינהיים (1866-1789)

• 5. הרמן (יחזקאל) כהן (1918-1842)

• ב. אנרכיסטים יהודים בישראל

• 6. מ"מ בובר (1965-1878)

• 7. גרשם שלום (1982-1897)

• 8. ברל כצנלסון: יהודי, חלוץ, אנרכיסט (1944-1887)

• 9. אהרן דוד גורדון — יהודי, עובד־אדמה, אנרכיסט (1922-1856)

• 10. אבא גורדין: יהודי, מהפכן, אנרכיסט (1964-1887)

• פרק יג: תודעה "אנרכיסטית" בהגותם של עשרה רבנים אורתודוקסים

• א. על המתודולוגיה המיוחדת בפרק זה, והגותם של עשרה רבנים

• 1. הרב שמשון רפאל הירש: מקהילה למדינה (עיון מחודש בהגותו)

• 2. הרב אליהו בן־אמוזג (Benamozegh): הגותו בהיבט "אנרכיסטי"

• 3. היבטים אנרכיסטיים בהגותו של הראי"ה קוק

• 4. הרב שמואל אלכסנדרוב

• 5. הרב יהודה לייב הלוי אשלג — מקובל וקומוניסט

• 6. הגותו של הגרי"ד סולובייצ'יק בהיבט "אנרכיסטי"

• 7. הגותו הדתית ה"אנרכיסטית" של הרב משה אביגדור עמיאל

• 8. הגותו של הרב יהודה עמיטל

• 9. הגותו הדתית־אנרכיסטית של הרב שג"ר

• 10. הרב דוד ביגמן

• ב. לסיכום הפרק

• 1. לוז תיאולוגי משותף לעשרת הרבנים ולשישה יסודות המעצבים "אנרכיזם דתי": אדם, מנהיגות, חברה, קהילה, עולם, מדינה

• 2. ה"מדינה" היא ערך עליון, אך לא ערך־על (לגבי ארבעה מן הרבנים, לפחות)

• 3. בין "דמוקרטיה ליברלית" ל"אנרכיזם דתי"

• חלק חמישי: "אנרכיזם דתי": היבטים תיאולוגיים והיסטוריים

• פרק יד: על חירות ועל אחריות

• א. חירות האדם במקרא (תקציר)

• ב. הפרדוקס של "חירות דתית" — שלוש תובנות

• ג. חירות מולידה אחריות — על התיאולוגיה של האחריות

• פרק טו: "אנרכיזם דתי", לסיכום: שש שאלות ושש תשובות

• א. האם "תיאוקרטיה" יהודית היא שלטון פוליטי של הכוהנים, וככזו, היא מנוגדת לאנרכיזם? או, שמא היא מטפורה לשלטון הרוח, וככזו, היא מקור השראה לאנרכיזם?

• ב. האם "אנרכיזם דתי" הוא פרשנות ראויה ל"תיאוקרטיה" יהודית?

• ג. "אנרכיזם דתי" — האם אינו אוקסימורון? האם "כשאלוהים הוא אדון העולם — האדם הוא עבד" (כדעת בקונין)? או, שמא אדרבא, בן־חורין (כך שמואל הנביא)?

• ד. האם האנרכיזם הדתי במקרא הוא רק בדיעבד (וכטקטיקה, עקב שחיתות שלטונית)? או שהוא גם מלכתחילה (וכאידיאולוגיה דתית וחברתית)?

• ה. האם המונח "אנרכיזם יהודי דתי" שננקט לאורך החיבור — הוא מונח ראוי?

• ו. האם קידשה הדת היהודית את השלטון המדיני?

• פרק טז: בעת החדשה — המסורת היהודית כבסיס לאי־ציות, למרד ואף למהפכה

• א. המסורת לאי־הציות האזרחי: בהגות אוניברסלית ובהגות יהודית שקדמה לה

• ב. דת ישראל כדת של מרד, ועם ישראל כנושא נס המרד (גם "מרד קדוש")

• ג. מורשת החירות והשיוויון שבתנ"ך — כמקור השראה לפעילותם של יהודים בתנועות מהפכניות בעולם

• ד. מדוע כה רב מספרם של היהודים בין האנרכיסטים בעולם?

• פרק יז: קריאה "מרקסיסטית" [מוטב: שיוויונית] של התנ"ך

• כשסוציאליסטים דתיים קוראים תנ"ך

• א. קריאה לא־יהודית

• 1. ברוגמאן, גוטוואלד ומנדנהול

• 2. ליאונרד ראגאץ (1945-1868) — סוציאליסט ואנרכיסט דתי, לא יהודי

• ב. קריאה יהודית: "קומוניזם דתי", אך בלי מרקס ובלי לנין

• 1. דון יצחק אברבנאל

• 2. הרב ד"ר אברהם יעקובוס: "זאת חוקת התורה": אנרכיזם דתי

• 3. שמואל חיים לנדוי [שח"ל] (1928-1892)

• 4. שלמה זלמן שרגאי (1995-1899)

• 5. הרב ישעיהו שפירא: "האדמו"ר החלוץ" (1945-1891)

• 6. הרב שאול ישראלי (1995-1909)

• 7. צוריאל אדמנית (1973-1915)

• 8. אישים שונים בציונות הדתית שהביעו עמדה דתית וחברתית־שיוויונית דומה, בעקבות דיני השמיטה והיובל

• 9. הרב אהרן שמואל תמרת (1931-1869)

• 10. ארתור ואסקוב (A. Waskow)

• חלק שישי: הקהילה היהודית כיצירה אנרכיסטית: סיכום, ומבט לעתיד

• פרק יח: הקהילה היהודית במהלך הדורות: הערכה וסיכום

• א. הקהילה (או ה"עדה") בימי המקרא בחינה היסטורית־ספרותית

• ב. הקהילה בימי הבית השני

• ג. הקהילה בימי המשנה והתלמוד

• ד. הקהילה בימי הביניים ועד לעת החדשה

• ה. הקהילה כ"תיקון עולם" ("לתקן עולם במלכות שדי", מתוך סידור התפילה) "תיקון עולם" במסורת היהודית ובמסורת הכללית

• ו. הרעיון המשיחי בקהילה בת־זמננו: על משיחיות "דתית", "חילונית" ו"פרקטית"

• ז. התנועה הקיבוצית בישראל (1950-1910) — פדרציה של קהילות כתחליף למדינה

• ח. סיכום: 3,000 שנה של התנסות יהודית בחיים קהילתיים־פדרטיביים

• פרק יט: תובנות תיאולוגיות וסוציולוגיות לקהילה היהודית (עשר תובנות לקהילה היהודית כמגשימה בפועל של הרעיון האנרכיסטי המקורי)

• פרק כ: יחסי הקהילה והמדינה — הערכה וסיכום

• א. הקהילה והדת

• 1. המסורת היהודית העתיקה — כבסיס לחברה בת־ימינו

• 2. האומנם "מות האלוהים"? (ק' מרקס, פ' ניטשה וי"ח ברנר)

• 3. הדת היהודית: הסיכוי גדול מהסיכון

• ב. הקהילה והמדינה

• 4. הקהילה חשובה מאוד — אך אינה מחליפה את המדינה: גם המדינה צריכה חיזוק

• ג. הקהילה — בין חירות ואחריות

• 5. "אנרכיזם יהודי דתי" בנוי על שלוש יתדות: על חירות, על אחריות ועל קהילה: חירות גדולה מחייבת אחריות גדולה, ושתיהן מולידות קהילה

• 6. החירות מחייבת אחריות: קיבוץ סמר, הרב מ"א עמיאל, אבא קובנר

• 7. הרב עמית קולא: [אדרבא] האחריות מולידה חירות

• 8. הרב פרופ' אליעזר ברקוביץ: על הזיקה בין מוסר וקהילה

• ד. מתיאוריה לפרקטיקה

• 9. האם האידיאל האנרכיסטי, בפרשנותו הדתית־קהילתית, ניתן בכלל לביצוע?

• 10. חמישה מצעים, ועוד רעיונות, לבנייתה של ישראל חדשה הקורקבן הקדוש

• א. מצע לאומי־מדיני (1): אל"מ (מיל.) עו"ד יעקב חסדאי — בנייתה של מדינה חדשה

• ב. מצע לאומי־מדיני (2): פרופ' דניאל אלעזר — ישראל כמדינה פדרלית

• ג. מצע לאומי־יהודי (1): ד"ר ה' ליפשיץ והרב א' עופרן — מרבנות ממלכתית לקהילתית

• ד. מצע לאומי־יהודי (2): ד"ר משה הלינגר — מצדקה קהילתית לצדק חברתי

• ה. מצע לאומי־כלכלי: רו"ח דורון שורר — הבנק החברתי ה־1 בישראל

• 11. נראה, שהמהפכה תבוא "מלמטה" (וכבר נשמעים פעמיה)

• ה. סוף דבר

• ביבליוגרפיה עברית

• מפתחות

• (?JEWISH RELIGIOUS ANARCHISM (DOES THE JEWISH RELIGION SANCTIFY STATE RULE

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג