מחבר:

שנת ההוצאה: 2010

מילות מפתח: צפת (יישוב עירוני); ירושלים באמנות; היסטוריה; שכונות מגורים; ספריות; ירושלים (יישוב עירוני); מבנים; יישוב עירוני; צפת; ירושליים באמנות; הסטוריה; איזורי מגורים; איזורי-מגורים; אזורי מגורים; אזורי-מגורים; שכונות-מגורים; ספרייה; ספריה; ירושליים (יישוב עירוני); ירושלים; ירושליים; ירושלם; איליה קפיטולינה

בספר מגוון עשיר של מאמרים שעניינם ירושלים ותולדות היישוב. הם תואמים את דרכה של שושנה הלוי, שהייתה מהבולטות שבין חוקרי 'היישוב בישן', שכן היא עברה בילדותה מצפת לירושלים, בה עשתה את מרבית שנותיה. בספר, העוסק רובו בתקופות המאוחרות, נוטלים חלק טובי החוקרים והכותבים. המאמרים, שרובם רואה כאן אור לראשונה, מובאים בלשון בהירה ובאופן השווה לכל נפש, מבלי לגרוע מערכם המדעי. הספר הותווה ונערך ככל האפשר בהתאם לקורותיה, תחומי התעניינותה ומחקריה של שושנה הלוי שבמרכזם ירושלים.
לצד ירושלים, פרק נרחב מוקדש לצפת ולקשר לירושלים. פרקים אחרים עוסקים בדפוסים, בספרים ובספריות, שעמדו במרכז עיסוקיה ועבודתה של שושנה הלוי. אל הספר

נושא/נושאים: , 1948-1881, מדינת ישראל, ירושלים, צפון

תוכן הספר:

• מצפת לירושלים

• הקדמה

• תוכן עניינים

• קווים לדמותה של שושנה הלוי

• שושנה הלוי (תרס"ו/-1906תשמ"ה/1985)

• ספרה רב החשיבות של שושנה הלוי 'ספרי ירושלים הראשוניםי (841ו-890ו), שראה אור לראשונה ב־963ו בהוצאת מכון בן־צבי, והופיע במהדורה מחודשת בסוף 2005 בהוצאת 'אריאל/ במלאת עשרים שנה לפטירתה. הספר נחשב עד היום לאבן יסוד בתיעוד ספרותה של ירושלים בראשית היישוב, וליהלום שבכתר הישגיה המחקריים של שושנה הלוי.

• א. שכונות בירושלים

• שכונת רוממה בירושלים

• למעלה: בית הרב יהודה לייב מימון ברח' אריאל, מהבתים הראשונים והמפוארים בשכונת רוממה.

• מפגשם הראשון של החיילים האנגלים עם ירושלים במלחמת העולם הראשונה היה ברוממה, במקום שהיה טקס הכניעה. האירוע הונצח באנדרטה שהוקדשה לנופלים בכיבוש ירושלים, ונודעה לימים ב'כיכר אלנביי. צילום מ־1926

• עבודות במאגר המים ברוממה. .1932 בשל גובהה של השכונה הוקמו בה בידי הבריטים ברבת אגירה ומגדל מים, שקיבלו את מימיהם מברכות שלמה

• בית המון, מהבתים המפוארים בשכונה והראשון שבהם. תוכנן בידי האדריכל היווני ספירו חורי. היה שייך לעו"ד יום־טוב המון (מימין)

• עיטור מעל לפתח הקומה השנייה בבית הרב יהודה מימון, ובו אריחי קרמיקה בסגנון יבצלאלי המתארים נהר, שעל גדותיו שיחי ערבה עמוסים •כינורות ונבלים, והכתובת: "על נהרות בבל"

• בית מפואר ברוממה שנבנה בידי המלונאי ואיש העסקים יחיאל אמדורסקי

• בית חפץ. בית דו קומתי בנוי אבן אדומה. שימש תקופה מסוימת כתחנת גפירים בריטית משמאל: עיטורי אריחים מעל הכניסה (תקריב)

• .4 שושנה ואשר הלוי בצעירותם. מלווים בדברי הסבר על מפעלותיהם, כפי שהובאו בטקס קריאת ארכיון התצלומים על שם שושנה ואשר הלוי, שנערך בייד בן צביי ביוני .2009 הסבת השם ושדרוג הארכיון - בתרומת הבן, עוזי הלוי

• .5 צילום נ בנייני האוניברסיטה בקיץ .1950 צולם כנראה בעדשה טלסקופית מגג אכסניית נוטרדם. מצילומי הצבע הראשונים של האוניברסיטה

• .6 טקס חנוכת ארכיון התמונות בייד בן צביי על שם שושנה ואשר הלוי יושבים מימין לשמאל; הבנים עדה ועוזי הלוי והמנכ"ל לשעבר ד"ר צבי צמרת נושאת דברים ; נירית שלו־כליפא

• מימין: חוברת שחולקה למוזמנים לחגיגת הפתיחה באפריל 925ו .7 עטיפת החוברת .8 חתימתו של שאול טשרניחובסקי בחוברת של שושנה בכתב ידו: "לשושונה יהלום (דיאמנט) / שאול טשרניחובסקי / יום פתיחת האוניברסיטה" .9 גב החוברת בשפה הגרמנית (רוב המורים הראשונים היו יוצאי גרמניה( משמאל: .11 המחזור הראשון של הסטודנטים וסגל ההוראה של האוניברסיטה העברית. שושנה הלוי בשורה הראשונה במרכז

• .10 י צייר של טקס חנוכת האוניברסיטה על הר הצופים בראשית אפריל, .1925 נושא דברים: הלורד בלפור

• .12 בניין בני ברית (כיום מוסד חינוכי) שימש כספרייה אוניברסיטאית עד להקמת הספרייה הלאומית על הר הצופים בשנות ה־30

• .13 בניין הספרייה הלאומית כיום

• .15 רחוב בית יעקב במאה שערים, מרחובותיה המרכזיים של השכונה. 1950

• .16 שכונת בתי הונגרים המשיקה למאה שערים

• .17 חדר תפילה (שטיבלך) בבית הכנסת בית יעקב בשכונת בית ישראל

• .18 שכונת נחלת צבי ליד מאה שערים שנוסדה ב־892ו בידי יוצאי תימן. במרכז - בית הכנסת הגדול לעדת התימנים

• .19 'תמונות באבן"; רחוב באהל משה עם תמונות משפחתיות מראשית השכונה

• .20 נוף בשכונת אהל משה

• .21 שכונת אבן ישראל שנוסדה ב־875ו סמוך לשכונת אהל משה

• .22 בין ישן לחדש. מבט משכונת אבן ישראל מערבה, לעבר בניין כי"רו שהוקם ב־990ו (ליד בניין כלל). השכונה על חצרותיה ובנייניה מימים עברו שמרה על אופיה חרף קרבתה לעיר הסואנת

• .23 האנדרטה בשכונת רוממה (נראית ברקע), המנציחה את כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר .19ו7 הוקמה סמוך למקום שבו נערך טקס הכניעה (רי עמי 69)

• .24 בית מפואר ברוממה שנבנה בראשית תקופת המנדט (בית המון)

• .25 שכונת רמות אלון במבט מנבי סמואל, 2005

• .27 רמת אשכול

• .26 הגבעה הצרפתית

• .29 פסגת זאב

• .28 נוה יעקב

• ציירי ארץ ישראל בפרק המוקדש לעולי רגל שציירו את ארץ ישראל (עמי 11 ו-122) ניסינו להראות שעלייה לרגל לארץ ישראל, פירושה היה בראש ובראשונה ביקור בירושלים. רוב התמונות המובאות בזאת ממחישות תופעה זו ומקורן בציירים ־ עולי רגל שביקרו בירושלים במאה ה־,19 והעיר הקדושה עמדה במרכז עניינם. לא אחת ספרים שלמים הוקדשו רק לירושלים וסביבתה, תופעה שכמעט אינה ידועה באף עיר אחרת בארץ. שתי התמונות המובאות בעמוד זה, צוירו בידי שניים מגדולי הציירים של ארץ ישראל במאה ה־;19 ירושלים מהר הזיתים, דיוויד רוברטס, .(30) 1839

• שלושת ההדפסים המובאים בזאת צוירו בידי צייר חובב בשם פ"א פארי, בעת ביקור הצי הצרפתי בירושלים. הם פורסמו באלבום מפואר 4 ו הדפסים שכולם (מלבד אחד) מוקדשים לירושלים וסביבתה. אלו הן תמונות הצבע האמינות הראשונות של מראה פנים אתרי הקודש בירושלים שהגיעו למערב. .32 פנים שער הרחמים. פ"א פארי, 1361

• .35 מיס קובלי (856ו), הייתה ציירת שהקדישה ספר שלם לירושלים וסביבתה. ציורה המפורסם ביותר שנודע לו ערך היסטורי רב, מראה נשים יהודיות שהועסקו ברקמה ביוזמת מתנדבת אנגליה בשם קופר

• .36 דרך חיסורים. קובלי, 1856

• .37 רחוב דוד בירושלים, מגג אחד הבתים. קובלי, 856ו

• .3 קבר דוד (היעוד יחידאי של מראה המקום בתקופה העות'מאנית). הדפס מאת מייסטרמן, 1846

• .39 לפנינו אחד מהציורים היותר מרשימים של הכותל, ומהמוקדמים שבהם (צילום בצביעת יד). אלכסנדר בידא, 846 ו

• ו.4 קשת רובינסון, חלק מסדרה ציורים שעיטרו ארו ?מלחמות היהודים' של יוסף בן מתתיהו. טלפינג, ו85ו

• .44 הספרייה בקיבוץ שדה אליהו, מהספריות הגדולות והמטופחות בהתיישבות העובדת, ובה דגש על לימודי יהדות, תולדות היישוב וארץ ישראל

• .46 ספריית הילדים וציורי ילדים

• .45 פינת ישיבה בכניסה לספרייה; אגף כתבי העת

• .47 המרפים בספריית שדה אליהו, שעניינם ספרות ארץ ישראל ובהם ספרי יאריאל'

• 43 ארון הקודש בבית הכנסת האר"י האשכנזי

• .49 עיטורי ארון הקודש בבית הכנסת האר"י האשכנזי

• .50 בית הכנסת האר" הספרדי, מבט ממזרח

• .51 ירובע האמניבד בצפת והר מירון ברקע

• .52 בית הקברות העתיק בצפת. מאחור נראה מקווה האר"י

• .53 בניין הסראיה התורכי לשעבר וכיום המתנ"ס על שם וולפסון. מהבניינים המרשימים בצפת. .54 משמאל: הערכות האויב בבניין הסראיה בתש"ח

• .55 אנדרטת הנופלים בגן העיר

• .56 אנדרטת הדווידקה, מול בניין המשטרה העירונית לשעבר ברחוב ירושלים

• .57 יסמטת המשיחי בצפת, המשקיפה על הר מירון. לפי המסורת המקומית מכאן יבוא המשיח

• .59 בית חולים רוטשילד לשעבר, וכיום שלוחה של אוניברסיטת בר אילן .60 משמאל: בית שלווה בצפת, שמילא תפקיד היסטורי חשוב במלחמת העצמאות. למרבה הצער נהרס לאחרונה, ובמקומו תוקם שלוחה של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל

• .58 שלט על ביתו של הרב זיידה הלר, רבה של צפת בתש"ח. טושטש בחלקו בידי קנאים, על שהתיר עבודות ביצורים בשבת...

• .61 הר מירון במבט ממוזיאון המאירי בצפת

• .62 בית הכנסת רי שמעון בר יוחאי במירון

• .1 הכותל בצילום מ־880ו. הצלם לא ידוע. צביעת יד מאוחרת

• .2 ירושלים, הר הבית ובית הקברות היהודי העתיק בצילום מהר הזיתים, 2002

• .14 רחוב מעלות נחלת שבעה בשכונת נחלת שבעה, 1990

• .33 פנים כיפת הסלע ואבן השתיה. פ"א פארי, 1861

• .42 זוג יהודים בירושלים. מתוך ספרה של הגב' אוולד שנדפס באנגליה ב־.1854 דמויות של יהודים היו בין הנושאים החביבים על ציירי (וצלמי) המאה ה־,19 בשל חזותם המושכת ולבושם הציורי

• .43 נשים יהודיות קוראות בתורה בירושלים. דויד וילקי, ו 184

• שכונתיות ושכונות בירושלים

• למעלה: שכונות בירושלים: מזכרת משה, אהל משה וזכרון טוביה. הדפס אבן משנת 900 ו בערך (אוסף ד"ר ירמיהו רימון)

• ירושלים וסביבותיה שכונות ושטחים בנויים בירושלים ובסביבתה 1947-1860

• משכנות שאננים, השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות

• ימין משה, מהשכונות הראשונות בירושלים

• השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות

• תבנית השכונות הוותיקות בעיר החדשה. בולטת החלוקה לחצרות פנימיות שניתן לסגרן בלילה

• שכונת נחלאות, מבט מערבה. צילום משנות ה־30

• שכונת מאה שערים בצילום משנות ה־ם4

• שכונת בתי מילנר הסמוכה למאה שערים מצפונה. שנות ה־30

• שכונת מוסררה בשנות ה־40

• שכרנת שמעא שהוקמה בידי עולים מכורדיסטאן בשנות ה־.20 צילום מ־939ו

• שכונות עיקריות בירושלים

• שכונת תלפיות מזרח בבניינה, 1973

• ב. מבנים ומוסדות, אתרים ובתי כנסת בירושלים

• 'נחלת יעקב' בנחלת שבעה: קורות 'בית הכנסת הראשון מחוץ לחומה'

• בית הכנסת נחלת יעקב, מראה מבחוץ. בערך 1970

• לוח זברון בבית הכנסת המוקדש לנשים הראשונות שתרמו לבנייתו

• חותמות ישנות של בית הכנסת

• פנים בית הכנסת ינחלת יעקבי. המראה כיום

• "מפי עוללים וינקים יסדת עז" (תהלים ח, ג) תרומת ילדי הגן בירושלים להפצת הלשון העברית

• גן ילדים אופייני בראשית המאה העשרים

• /<פרים כהן

• ישעיהו פרס

• דוד ילין

• אלישבע גיסין הגננת הראשונה בירושלים

• מאמר בעתון 'השקפתי על חשיבות גן הילדים העברי

• גן ילדים עברי, הראשון בירושלים, .1903 מימין: הגננת אלישבע גיסין

• איטה ילין ונכדה, יהושע ילין (לימים מורה לעברית)

• אסתר רבינוביץ־איש שלום, בוגרת בית הספר לגננות בירושלים. 1912

• עיריית ירושלים בשלהי השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי

• למעלה: ירושלים, העיר העתיקה וסביבתה בשנות ה־ם.3

• טקס מאולתר של כניעת העיר בפני הבריטים בדצמבר 9ו7ו. בחזית התמונה ראש העיר התורכי, חוסין אל חוסייני (עם תרבוש ומקל) מלווה בנבבדים. הוא המשיך בתפקידו בראשית תקופת המנדט, אך נפטר כעבור זמן קצר, ואת מקומו מילא אחיו קאזם אל חוסייני.

• הדאגה לירושלים ולרווחת תושביה עמדו בראש מעיינם של הבריטים למעלה: מכונית לניקוי הרחובות בירושלים שהופעלה על ידי השלטונות הבריטיים לאחר שחרור העיר

• למטה 1 עגלה לניקוי בורות שופכין, שהופעלה על ידי הבריטים בירושלים

• התכנית הראשונה של ירושלים שהוכנה בידי מק־לין ב־918ו. שימו לב לכיוון הצפון.

• ברכת ראש העיר, ראג'ב נששיבי, בטכס הנחת אבן הפינה לבית העירייה החדש, 2 בספטמבר .1930 שני משמאל, אדריכל הבניין, קליפורד הולידיי

• המקום שבו הוקם בניין העירייה; הכשרת הקרקע, 930ו

• בניין העירייה החדש, ובנק ברקליס לאחר השלמת הבנייה. 935 ו

• עובדי העירייה במסיבת פרידה לראש העיר ראג'ב נששיבי. 934 ו

• הכשרת הקרקע לסלילת רחוב המל ך גיורג' בשנת 1924

• בניין סנסור בביבר ציון, ממרכזי המסחר החשובים בירושלים בתקופת המנדט. נבנה ב־ו193 בידי תעשיין ערבי אמיד מבית לחם, בשם כמאל מיבאיל סנסור

• ראש העיר מוסטפה ח'אלדי, בטקס ליד שער יפו (שני מימין). 1941 על הבמה מושל מחוז ירושלים האנגלי, קיתריץי

• הפגנה אנטי ציונית של מוסלמים ליד שער יפו. שנות העשרים

• הלורד פלומר נואם בפתיחת מפעל המים מעץ פארה לירושלים. 15.7.1926

• עבודות פיתוח במאגר המים ברוממה, 1932

• ברכות שלמה - מקור המים העיקרי לירושלים עד להקמת מפעל ראש העין

• מבני ממשל ירושלמיים בתקופת המנדט

• למעלה; אדריכלות מונומנטלית בסגנון ניאו־מזרחי. בניין ארמון הנציב והחצר השקועה ששימשה לקבלות פנים חגיגיות. (צילום: דוד קרויאנקח

• החצר השקועה הגנה על המכובדים שאותם אירח הנציב העליון בקבלות פנים חגיגיות, מפני הרוחות של רכס גיבל מוכבר (צילום: דוד קרויאנקח

• הכיפות הצולבות המעטרות את החלל הייצוגי של חדר האירוח המרכזי בארמון הנציב (צילום: דוד קרויאנקר)

• אדריכלות ניאו-אוריינטלית. מבנה הכניסה הראשי לארמון הנציב (צילום. ? דוד קרויאנקח

• תכנית ארמון הנציב ו. כניסה ראשית .2 חצר שקועה (<:611 <:01ג11:7£11<1נמ.3 (511 חצר שקועה (לקבלות פנים ולאירועים חברתיים) .4 גן פורמלי-ייצוגי .5 מזרקה בצורת מתומן .6 אולם כניסה .7 אולם נשפים (111001x1גכ.8 (1 חדר אירוח (.9 (1011מ§6 חדר אוכל 0ו. מטבח וחדרי שירותים 1 ו. חצר שירות

• אדריכלות צנועה בסגנון הבינלאומי. בניין המוסדות הלאומיים תוכנן כמבנה פרסה סביב חצר פנימית, ששימשה בעבר לאירועים ציבוריים

• הצעתו של האדריכל וילהלם הקר לתכנון מונומנטלי של בניין המוסדות הלאומיים. זכתה בשנת 927 ו במקום החמישי בתחרות האדריכלים לעיצוב הבניין

• פיצוץ בניין המוסדות הלאומיים במרץ 948 ו

• אולם המליאה במבנה הכנסת הזמני שנבנה על גג בניין המוסדות הלאומיים לאחר מלחמת העצמאות

• ג. אמנות וחיי רוח בירושלים

• בית הספר לאמנות יבצלאל/ שנוסד ב־1906 בידי בוריס שץ. בתמונה - תצוגה ביבצלאלי בתצלום מ־19ו2

• לתולדות חיי התרבות בירושלים מראשית המאה העשרים ועד להקמת המדינה

• גן ילדים בירושלים 1907

• מחנה גדוד העבודה במקום שהוקמו לימים המוסדות הלאומיים. 1921 בערך. אנשי הגדוד נטלו חל ק בבניין רחביה (.(1925 בן השתתפו בהקמת כמה מבנים מרכזיים בירושלים, כמו מלון המל ך דוד (,(1929 בניין ימק"א ומוזיאון רוקפלר (1938)

• המצודה ששוקמה בידי הבריטים, והוטבה למוזיאון ולמרכז לאירועי תרבות. בתמונה - קונצרט שנערך במקום ב־1926

• עולי רגל מציירים את ירושלים וארץ ישראל

• למעלה: קטע ממפת ברנרד מברידנבך (,(1483 המתארת מקומות שונים בארץ ישראל ובירושלים במרכז המפה.

• הצייר ההולנדי קורנליוס דה ברוין (,(1681 מחשובי הציירים הקדומים, ומהיחידים שבהם שתיארו את נוף הארץ כהווייתה. ציוריו משמשים מקור חשוב ללימוד מראות הארץ בימים עברו.

• טבריה והכנרת. דה ברוין, .1681

• שיירה של עולי רגל אירופאים, שנאסרו בחשד לריגול, מובלים בידי חיילים מירושלים לדמשק. סיידליץ, .1556

• הצייר הסקוטי דויד רוברטס (839ו), מהציירים הידועים ביותר שביקרו בארץ במאה ה־.19

• שער הרחמים. דיוויד רוברטס, 834ו. ציור בעקבות רישום של קתרווד

• הכותל המערבי, ו.188 מהציורים היותר ידועים של גוסטב באוארנפיינד

• הצייר הגרמני גוסטב באוארנפיינד (,(1881 גדול ציירי ארץ ישראל בכל הזמנים, והיחיד שנקבר בה.

• ירושלים מהר הזיתים, במפת בראון והוגנברג, 588ו

• התחנה השלישית בדרך היסורים בהדפס של דוסה. לא אחת עולי הרגל הנציחו מקומות שהשתנו לימים לבלי הכר. בתמונה - הגבעה החשופה, שעליה הוקמה האכסניה האוסטרית, שנים ספורות אחר כך. מתוך ספר נדיר שהודפס בצרפת ב־856ו והוקדש כולו ל־4ו התחנות בדרך היסורים מלווה בהדפסים נהדרים.

• תמונות פנורמיות של ירושלים באמנות האירופית

• ?חורבן ירושלים בידי הרומאים'. קאולבך ,1847-1842 במוזיאון החדש במינכן. בפינה הקדמית הימנית נראית משפחה נוצרית היוצאת בשלום לעולם הגדול

• ?העיר הקדושה ירושלים' בתקרת כנסיית העלייה באוגוסטה ויקטוריה. הצייר: שמידט, ו 1910/1

• ירושלים במבט מצפון. אולריך הלברייטר, 1846 (מהציירים הגרמנים הראשונים שביקרו בירושלים)

• הר הבית במבט מהר הזיתים. לפלר, :865

• שני ציורים מתוך עשרה בסדרת הפנורמה יצליבת ישו'. ברונו פיגלהיין, 1886

• תמונה באבן סיפורי משפחות בחוצות ירושלים

• למעלה: משפחת הרב בנימין וסולטנה הלוי ושלושת ילדיהם, אשר, יעקב, והתינוקת שמחה שנפטרה בילדותה ממחלה.

• בני המשפחות הספרדיות של ירושלים, פרנסי הקהילה, רבניה וחכמיה. התמונות מוצבות על גדר האבן של המנהל הקהילתי 'לב העיר'

• משפחת כהן החלבן ברחוב הגלבוע בשכונת יאהל משהי

• שלט הסבר כללי על תולדות שכונת 'אהל משה' ובו גלויה צבעונית המתארת את השכונה בראשית המאה העשרים (דפוס מונזון)

• שלט מעוצב כדף גמרא והרב בנימין הלוי במרכזו

• משפחת נבון על שפת הים בתל-אביב

• מהווי הבוסתן הספרדי ו מלכה פרנס לבית מזרחי

• משפחת שיריזלי

• יצחק לוי

• משפחת מנחם ומרגלית בהן

• התמונות המוצבות על גדר האבן של המנהל הקהילתי ילב העירי

• אליעזר בן יהודה, ברחוב אתיופיה ו 1 (שלט על קיר ביתו)

• מועדון מזכרת משה ויבית ווינרי

• מראה המיצב על הגדרות בשכונת 'אבן ישראל'

• חברי מערכת העיתון יהאחדותי

• הקונסול ג'יימס פין ורעייתו אליזבט

• פועלים עובדים בכרם הסמוך לבית המרכזי ב'כרם אברהם'

• לאה אבושדיד ואיתמר בן־אב"י

• המקהלה והנגנים של תלמידי בית חינוך עיוורים וצוות המורים. מימין: המורה קדוש סילמן, הרב בנימין הלוי והמורה למוסיקה אברהם צבי אידלסון

• הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל עם ספר תורה. 1949

• משפחת גליק, שסיפקה נייר למערכות העיתונים שהיו ברחי חבצלת, כמו ידואר היום/ יפלסטין פוסט/ 'הארץ' ועוד

• הציירת אנה ורופא העיניים ד"ר אברהם טיכו על מרפסת ביתם

• ארכיון הצילומים ע"ש שושנה ואשר הלוי ביד בן צבי

• למעלה: טקס חנוכת ארכיון הצילומים על שם שושנה ואשר הלוי ב'צריףי ביד בן צבי, באביב .2009 מנכ"ל יד בן צבי, צבי צמרת, נושא דברים. ליד השולחן: הבנים - עדה פרידמן ועוזי הלוי (התורם), ומימין הבמאי יוסי יזרעאלי, בן אחותה של שושנה. על המסך ברקע - שושנה ואשר הלוי.

• תמונות וטמונות מארכיון יד בן צבי. באוסף רבבות תמונות, רובן משלהי המאה ה־9ו ועד ימינו. ו. יוסף משה ולירו על אופניים בפריז, 1908 (אוסף משפחת ולירו).

• .2 זוג מיסיונרים בירושלים בשנות החמישים של המאה ה־ 19 (אוסף משפ' פין).

• .3 שער כבוד שהוצב בידי היישוב היהודי ברחוב יפו לרגל ביקור הקיסר וילהלם השני בירושלים )אוסף שושנה הלוי).

• .4 חריש בדגניה ב־1927 (אוסף מי בוכמן).

• משפחת הלוי. משמאל: הרב החכם בנימין הלוי. לידו - בנו אשר הלוי. מימין י אשתו סולטאנה ולשמאלה - הילדה שמחה (נפטרה בגיל .(5 יושב לפנים: יעקב הלוי. עילם: שלמה נרינסקי, ירושלים, ו 191 (אוסף ע' פרידמן(

• ד. צפת וירושלים

• המתח בין צפת לירושלים במאה השש־עשרה לאור הפיוט 'לכה דודי' ומקורות נוספים

• למעלה: תפילה ליד קברו של האר"י הקדוש בבית העלמין הקדום בצפת והר מירון ברקע

• "מה נורא המקום הזה" - בחזית בית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת

• סמטה ברובע האשכנזי בצפת

• ספרי תורה בארון הקודש בבית הכנסת על שם ר' יוסף קארו בצפת

• הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים והרובע היהודי בצפת במלחמת העצמאות

• למעלה , הרובע היהודי בירושלים בצילום משנות הארבעים

• הרובע היהודי בירושלים בחורבנו. צולם מיד לאחר נפילתו בסוף מאי 1948

• הרובע היהודי בצפת במבט מדרום־מערב. צילום משנות הארבעים

• סמטה ברובע היהודי בצפת. צילום משנות השלושים

• הארת אל אכראד, הרובע המוסלמי העוין ביותר בצפת ומשטרת כנען ברקע. צילום משנות הארבעים

• מפת הרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות

• לוחם ולוחמת ברובע היהודי בירושלים בעמדת 'אבירן'

• הריסות ברח' דוב"ד בעקבות ההפגזות על הרובע היהודי בירושלים

• קבורה זמנית של חללים בקבר אחים ברובע היהודי בירושלים

• המשטרה העירונית בצפת לאחר כיבושה

• מגיני צפת בתש"רו ובהם זקנים וילדים, בחברת לוחמי הפלמ"ח שהגיעו לרובע

• פקודת מבצע ממטה חטיבת הראל/פלמ''דו לנסות לפרוץ לעיר העתיקה. הפקודה היא מה־28 במאי, יום נפילת הרובע...

• בית הכנסת תפארת ישראל לאחר פיצוצו בידי הירדנים. צילום יחידאי שנעשה בידי נזירים דומיניקנים שהגיעו לרובע מיד לאחר נפילתו

• תושבי הרובע היהודי בירושלים מתפנים דרך שער ציון אל העיר העברית

• ה. צפת

• פולחן קברי צדיקים בצפת וסביבתה בימינו

• למעלה: קברו של האר"י הקדוש בבית הקברות בצפת

• ציון קבר בניהו בן יהוידע, במהלך שיפוצו בשנות השמונים

• ציון קבר 11 יונתן בן עוזיאל. משמאל 1 לוח שיש המנציח את פועלה של שרה ונציה שוע

• ציון קבר ישעיהו הנביא, ש'נתגלה' לאחרונה

• למעלה מימין ן אברהם בן חיים ליד החדר שהוקדש לצדיק, ר' דוד ומשה משמאל: השתטחות על קברו של ר' דוד ומשה במרוקו למטה: אברהם בן חיים מספר על הנפלאות שחולל הצדיק

• ציון קברם של חמשת האמוראים במערה ש'נתגלתהי לאחרונה בעכברה

• יחסי יהודים וערבים בצפת, 1936-1929

• למעלה; יהודים וערבים בלב הרובע היהודי, בכיכר הפחמים (קוילען פלץ). 1930

• ערבים בצפת עוסקים באריגה (1910 בערך)

• בית יהודי בצפת שנפגע במאורעות תרפ"ט

• ליד ביתו של אלטר אתגר, שנרצח בפרעות תרצ"ו (1936) עם שלושת ילדיו. מאז הותקנו בכל דירה ברובע דלתות ברזל

• צפת הקדומה בין ארכאולוגיה למקורות היסטוריים

• לתולדות שירותי הרפואה בצפת

• למעלה: בית חולים הדסה בצפת; הכניסה המערבית

• מאושפזים בגינת בית החולים הדסה (רוטשילד) בצפת

• שובר התרמה לבית חולים הדסה (רוטשילד). למעלה: צד </י, למטה: צד בי

• שלט לזכר הברונית אדלאידה רוטשילד, שתמכה בבית החולים

• במלחמה העצמאות ספג בית החולים פגיעות ישירות. בתמונה-. חדר חולים מנוקב רסיסים (ז' קלוגר, 1949)

• שני סיפורי זיכרונות מצפת

• למעלה: רח' בר יוחאי פינת רדו' ירושלים, המקום המשוער של באר היפזיקהי

• סדנת התחרה בצפת, 1914-1912

• .1 התלמידות וצוות המורות בסדנת התחרה בצפת, 913 ו אסתר רביעית משמאל, בשורה השנייה (באדיבות עיזבון משפחת פרלמן)

• .2 אסתר פרלמן בתצלום סטודיו, בלבוש מזרחי. ירושלים, 1913 (באדיבות עיזבון משפחת פרלמן)

• ו. דפוסים, ספרים וספריות

• דפוס, ספרים וקוראים בירושלים הערבית שלפני 1948

• כותב המכתבים בחוצות ירושלים בשלהי המאה ה־.19 רבים מתושבי ירושלים לא ידעו קרוא וכתוב ונסתייעו ב'בותבי מכתבים'. הללו ישבו ברחוב, בדרך כלל סמוך למוסדות השלטון והחוק והציעו את שירותיהם לפונים

• חנוכת ספריית הח'אלידיה ב־922ו, מהספריות המוסלמיות הוותיקות והחשובות בירושלים

• מ'בית עקד ספרים' ל'ספרייה לאומית'

• חדר העיון בספריית בני ברית בירושלים, בשנות העשרים

• הקמת הספרייה הלאומית על הר הצופים. 1928 בערך

• עובדי הספרייה הלאומית על הר הצופים. 1935 (למטה מימין) שורה א: שושנה הלוי (ו), ש' ה' ברגמן (,(4 מרים פפרמן (;(6 שורה ב: אברהם יערי (,(3 ברוך שוחטמן (,(7 בנימין יואלי (;(10 שורה ג: מרים ילן־שטקליס (,(2 יששכר יואל (;(3 שורה ד-. גדליה אלקושי (8)

• שושנה הלוי בבית הספרים הלאומי על הר הצופים בשנות השלושים

• הספריות בקיבוצים

• למעלה: שעת סיפור לילדי בית ספר בחדר העיון בקיבוץ מצובה

• הספרייה בקיבוץ שדה אליהו

• למעלה: אולם הילדים בספריית שדה אליהו

• פינת ישיבה בכניסה לספרייה

• ז. מאמרים כלליים, שונות

• שורשי תנועת הפועלים בעלייה השנייה

• פרידת חברים מדוד גרין (ד. בן־גוריון, למטה באמצע), ערב עלייתו לארץ. פלונסק, תרס"ו (.(1906 למעלה - הוריו

• דגניה בראשיתה (912 ו)

• לתולדות בתי הספר החקלאיים בארץ ישראל

• למעלה.- בית הספר החקלאי כדורי 940ו (ארכיון כדורי)

• תלמידים בחצר מקווה ישראל, 1931

• הודעה על פתיחת בית הספר התיכוני חקלאי בפתח תקווה ¹⁹

• מבנה בית הספר החקלאי כדורי בטול כרם, 1931

• מורים בבית הספר החקלאי כדורי בטול כרם בשנות השלושים

• מפת בתי הספר החקלאיים היהודיים בארץ ישראל

• בן שמן בשנות השלושים

• מבנה הפנימיה בבית הספר החקלאי פרדס חנה. בינהיים, 1937

• מודעת הרשמה לבית הספר בפרדס חנה בשנת 1940

• השער לעלייה

• למעלה ו מנהל המחנה ומחבר היומן, אשר וייסברגר ורעייתו, לאה, עם פתיחת מחנה שער העליה, במארס .1949

• האוהלים הראשונים שהוקמו בשער העלייה עבור העולים (אוגוסט 949ו)

• חגיגת חנוכה לילדים חולים במחנה שער העלייה (1953)

• צורת העובדים במחנה שער העלייה (1950)

• שלג במחנה שער העלייה (ינואר 950ו)

• למעלה י רחוב ב'מושבי בני בנימין בהרצליה בשנות העשרים, כיום רחוב יבני בנימין' בעיר (שרדו רק בתים בודדים מהרחוב המקורי(

• יבני בנימין' בהרצליה - מעימות להשלמה

• הסמל של בני בנימין שבו נראה הזורע. מתוך מודעה של יבנק שיתופי בני בנימין ¹

• מאיר דיזנגוף מברך בטקס העלייה על הקרקע של 'בני בנימיך בהרצליה. קיץ 925ו, ב' בתמוז תרפ"ה

• מודעה העוסקת בסכסוך בין המושבה למושב 'בני בנימין' בשנים 1932-1931

• רשימת התמונות והאיורים

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  13