מחבר: חנוך גמליאל

שנת ההוצאה: 2010

מילות מפתח: פרשנות המקרא; רש"י; תנ"ך. תורה; מקרא; פרשנות; תנ"ך - פרשנות; תנ"ך פרשנות; פרשנות תנ"ך; פרשנות התנ"ך; פרשנות תנך; פרשנות ת.נ.ך; פרד"ס; פשט; דרש; רמז; סוד; יצחקי; רבי שלמה יצחקי; רשי; ר. ש. י.; ר.ש.י.; שלמה בן יצחק; ת. נ. ך.; תורה; ת.נ.ך.

פירוש רש"י לתורה הוא אחת היצירות החשובות שכתב הפרשן הדגול, יצירה שהייתה לעמוד התווך בחינוך  היהודי לדורותיו. הפירוש זכה לספרות פרשנית ענפה, ונודעה לו השפעה עצומה מן הבחינה הרוחנית והחינוכית במשך הדורות. אך במה שנוגע לצד הדקדוקי, הייתה מקובלת התפיסה שרש"י לא היה מדקדק, ולפיכך אין למצוא אצלו גישה בלשנית, חוץ מביאורי מילים קשות שמזדמנות במקרא. הספר הזה בוחן מחדש את הערותיו הפרשניות של רש"י לתורה, ומראה שמשוקעת בהן גישה בלשנית שיטתית ומעמיקה. גישה זו באה לידי ביטוי במאות הערות פירוש שעוסקות בניתוח תחבירי מדוקדק של לשון המקרא, וחוזרות שוב ושוב על תפיסות דקדוקיות מגובשות באשר ללשון המקרא. בפרקי הספר נפרשׂת יריעה רחבת היקף של תפיסות בלשניות שעולות מן הפירוש, מתוך הקבלה בינה ובין גישתם של פרשנים ומדקדקים אחרים בימי הביניים. המשנה הלשונית המגובשת העולה מפירושו של רש"י מציבה אותו במקום נכבד בחכמת הלשון העברית של ימי הביניים. אל הספר

נושא/נושאים: , פרשנות, בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• רש"י כפרשן וכבלשן תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה

• תוכן העניינים

• עם הספר

• מבוא

• 0.1 פתיחה

• 0.2 מה בין פרשן לבלשן?

• 0.3 מצב המחקר

• 0.4 שיטת המחקר

• 0.4.1 הקשיים במחקר

• 0.5 הלעזים בפירוש רש"י

• 0.6 מבנה הספר

• 0.7 הערות כלליות

• פרק ראשון: הצירוף הפועלי ומילות היחס

• 1.1 תופעת ההצרכה

• 1.2 ההבחנה בין משלים מוצרך למשלים בלתי–מוצרך

• 1.2.1 הוספת המשלים המוצרך לפועל

• 1.2.2 הוספת המשלים בבניין הפעיל

• 1.2.3 זיהוי משלים שאינו מוצרך

• 1.3 המשלים המקודם

• 1.3.1 הפועל אמר

• 1.3.2 הפועל דיבר

• 1.3.3 הפועל הילל

• 1.3.4 הפועל צחק

• 1.3.5 הפועל שאל

• 1.3.6 הפועל ציווה

• 1.3.7 פעלים נוספים

• 1.3.8 סיכום: המשלים המקודם

• 1.4 מילות היחס כקובעות משמעותו של הפועל

• 1.4.1 הפעלים אסף, נאסף

• 1.4.2 הפועל יכול

• 1.4.3 הפועל קינא

• 1.5 מילות יחס שונות בלי הבדל משמעות

• 1.6 סיכום

• פרק שני בנייני הפועל

• 2.1 הפעיל – בניין שמציין גרימה לזולת

• 2.2 פיעל לעומת קל – גרימה לזולת ואינטנסיפיקציה של הפעולה

• 2.3 בניין התפעל – הבעת הרפלקסיביות

• 2.4 הבעת הסביל

• 2.5 סביל קל

• 2.6 סיכום

• פרק שלישי זמני הפועל

• 3.1 מערכת זמני הפועל

• 3.2 הבחנת הזמן כקובעת פרשנות

• 3.3 זמן ההווה ולשון פעול

• 3.3.1 לשון פעול

• 3.3.2 לשון הווה כקובעת פרשנות

• 3.4 זמנים יחסיים

• 3.5 הבעת האספקט

• 3.6 הבעת המודאליות

• 3.7 שבועה ועבר נבואי

• 3.8 סיכום

• פרק רביעי הצירוף השמני

• 4.1 שם דבר – דיון בקטגוריה השמנית

• 4.1.1 שם דבר כניגוד לשם הפעולה

• 4.1.2 שם דבר כניגוד לשם תואר

• 4.1.3 שם דבר כניגוד לצורה פועלית

• 4.1.4 שם דבר כניגוד לבינוני

• 4.1.5 שם דבר: סיכום

• 4.2 היידוע

• 4.3 צירוף הסמיכות

• 4.3.1 צירופים של שמות המספר

• 4.3.2 הבחנה בין צירוף סמיכות לצירוף שאיננו סמיכות

• 4.3.3 תופעות מיוחדות בצירוף הסמיכות

• 4.4 סיכום

• פרק חמישי שעבוד פסוקיות

• 5.1 הכלל התלמודי

• 5.2 יישום הכלל "כי משמש בארבע לשונות" בפירוש רש"י

• 5.3 הוספה לכלל: כי משמש בלשון אשר

• 5.4 תשובת רש"י בעניין כי

• 5.5 הפירושים לסוגיות התלמוד

• 5.6 המילה אם כפותחת משפטי תנאי מדומה

• 5.7 סיכום

• פרק שישי מבנה המשפט

• 6.1 סדר המרכיבים במשפט

• 6.1.1 סרס המקרא ודרשהו במקורות חז"ל

• 6.1.2 סרס המקרא ודרשהו בפירוש רש"י

• 6.2 הנושא הסתמי ומקרא קצר

• 6.2.1 הנושא הסתמי

• 6.2.2 מקרא קצר

• 6.3 וי"ו הנשוא

• 6.4 פסוקיות תוכן כנושאים

• 6.5 סיכום

• פרק שביעי פרק הסיכום

• 7.1 סיכום התפיסות הלשוניות שבפירוש רש"י לתורה

• 7.2 פרשנות או בלשנות?

• 7.2.1 חריגה מן הדיון התוכני אל הדיון הלשוני

• 7.2.2 השוואה עם ספרי בלשנות מודרניים

• 7.3 מאפייני השיטה הלשונית של רש"י

• 7.3.1 התחביר במרכז הדיון הלשוני

• 7.3.2 שיטתי אך לא מקיף וממצה

• 7.3.3 בעיית המינוח ודוגמות מפתח

• 7.4 מקומה של החשיבה הלשונית בכלל מפעלו הפרשני

• 7.4.1 התפיסה הדקדוקית קובעת את הפרשנות

• 7.4.2 רש"י חולק על חז"ל משיקולים לשוניים

• 7.4.3 מחלוקות עם פרשנים אחרים שיסודן תפיסתו הלשונית

• 7.4.4 הדיון במילה כי

• 7.5 מקומו בחכמת הלשון העברית בימי הביניים

• 7.5.1 רש"י והמדקדקים שקדמו לו

• 7.5.2 רש"י לעומת אבן עזרא

• 7.5.3 האם הייתה השפעה מן החוץ על שיטתו הלשונית?

• 7.5.4 חלוציות וראשוניות

• 7.6 חתימה

• 7.6.1 מדוע נסתרה שיטתו מעינינו?

• 7.6.2 למי מיועד פירושו?

• 7.6.3 רש"י והלשון העברית

• נספח: דיון בדוגמות ממאמרו של א' טויטו

• ביבליוגרפיה

• מפתח המקראות שהובאו בפירוש רש"י

• מפתח המקראות שהובאו בפרשנים

• מפתח מקורות כללי

• מפתח העניינים

עמודים:

א  ג  ד  ה  ז  ט  י  יא  יג