הספר אהבה זה לא פרקטיש מציג ניתוח סוציולוגי מעמיק של התרבות הגרמנית, ועושה זאת באמצעות המבט המיוחד של ישראלים המתגוררים בגרמניה. ייחודו של מבט זה בניסיון עיקש להבין את מה שהתרחש בברלין ובגרמניה — ביתם החדש של הנחקרים — לפני 80 שנה. הגישה המתודולוגית העומדת בבסיס הספר מניחה, כי למבט הישראלי הטראומטי יש יתרון בהתבוננות על גרמניה בת ימינו. מבט זה עסוק תדיר בחיפוש אחר
מענה לשאלות שטורדות אזרחים, עיתונאים וחוקרים בישראל, בגרמניה ובעולם כולו: איך יכלו הגרמנים — אלה שמחשיבים עצמם כאומת הפילוסופים והמשוררים — לחולל את השואה? בשונה מהיסטוריונים השואלים את השאלה הזו לאחור, הישראלים שחיים כיום בגרמניה מתחבטים בה גם לפנים. האם היסודות התרבותיים שאִפשרו לגרמנים לחולל את השואה עודם כאן? האם התרבות הגרמנית בת ימינו יכולה לחולל שוב סיפור דרמטי דומה? (מתוך פתח דבר).
אל הספר