מאות הצירים והאורחים שהגיעו לז'נווה באמצע אוגוסט 1939 לקונגרס הציוני הכ"א לא שיערו בנפשם כי כשבועיים לאחר בואם יתפזר הקונגרס בבהילות ובבהלה, והם יתורו אחרי דרכים לחזור לארצות המוצא שלהם ברחבי תבל. מעטים, אם בכלל, ציפו שתפרוץ מלחמה, צבא פולין יובס בתוך שבועות, וייחרץ גורלם של יותר משלושה מיליון היהודים בפולין.
בשנים 1939-1935 נכרכו יותר מבעבר זה בזה גורלם של יהודי פולין ועתידו של היישוב היהודי בארץ ישראל. בשנים האלה נהיה מצבם של יהודי פולין קשה מנשוא, אך להבדיל מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה, לא נחקקו בה חוקי גזע, יהודים לא נשלחו למחנות ריכוז והם נחשבו בעיני העולם לא פליטים, אלא מבקשים להגר.
בד בבד, בשנים האלה הוטלו הגבלות פוליטיות על עליית היהודים לארץ ישראל.
התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל לא גילו אדישות לגורלם של יהודי פולין, אך ניצבו בפני אתגרים ומבחנים קשים, שהולידו ניסיונות שונים ותוכניות שונות.
הדרך לספטמבר 1939 הוא מעין יומן קבוצתי שגיבוריו הם מדינאים, עסקנים ויהודים מן השורה.
הספר מבחין בין משאלות לב וציפיות מצד אחד ובין היכולת הממשית לפעול וקוצר היד להושיע מצד אחר ומאיר באור אחר מהמקובל בספרות המחקר כמה מן התחנות העיקריות בדרך לספטמבר 1939.
אל הספר