אנטומיה של הצמח
מחבר:
אברהם פאהן
שנת ההוצאה:
1987
מילות מפתח:
גנטיקה של צמחים; אנטומיה ומורפולוגיה של הצמח; תורשה; תורשה של צמחים; גנטיקה; אנאטומיה ומורפולוגיה של הצמח; אנטומיה של הצמח; אנאטומיה של הצמח; מורפולוגיה של הצמח
חקלאות: "הכרת המבנה ההיסטולוגי והאנטומי של הצמח חשובה ביותר לכל אדם שעיסוקו בצמחים, בין אם הוא ביולוג ובין אם הוא חקלאי". על האנטומיה וההיסטולוגיה של הצמח.
אל הספר
נושא/נושאים:
,
מדעי החיים
תוכן הספר:
אנטומיה של הצמח
סדר הפרקים
1 המבנה הכללי של צמחים עילאיים
איור ו. שרטוטים סכימטיים של חתכי־אורך כאיברים שונים של הצמח. .1 זרע שעועית. .4,3,2 צמח דו־פסיגי בשלושה שלבים של התפתחותו (עובר, זריע, בוגר.5 .( פרח. .6 זרע עגבניה. .7 זרע תירס.
איור .1 .2 מערכת שורשים סיביים. .2 זריע צעיר ששורשו עוטה יונקות. .3 מערכת שורש עיקרי. ,6-4 שרטוטים סכימטיים של חתכי־רוחב בשורשי דו־פסיגיים במרחקים שונים מקצה השורש, המבליטים שלבים עוקבים של ההתעבות המשנית. .7 חוליית טראכיאה. .8 טראכאיד.
איור .1 .3 קטע של גבעול. .3,2 הסתעפות חד־בדית ורב־בדית בהתאמה (המספרים מורים על מקומו של ראש הגבעול בסופה של כל עונת גידול לאורך) (על־פי nn'op .4 .(Trull, 1948 של חתך־רוחב בגבעול דו־פסיגי. .5 סכימה של חתך־רוחב בגבעול חד־פסיגי. .6 חתךרורוב בקולנכימה. .7 סקלראיד שוה־קוטר. .8 סיב.
איור .4 תיאורים סכימטיים של צמח דו־פסיגי המבליטים את מערך הרקמות העיקריות. .1 חתךאורך. .4 ,3 ,2 חתכי־רוחב ברמות שונות. (על־פי .(Esau , 1953
איור .5 קטע של גזע (סכימה.(
איור .6 קטע של עלה (סכימה תלת־ממדית.(
2 התא
איור .7 דגם הפסיפס הנוזלי - שרטוט סכימטי תלת־ממדי של ממברנה (על־פי .(Nicolson , 1972 singer & השכבה הפוספוליפידית הכפולה מכילה: (א) הקבוצות היוניות והקוטביות של המולקולות הפוספוליפידיות (המבנים המעוגלים הזעירים שבשיטוט) הנמשכות למים; (ב) שרשרות החומצות השומניות (הקווים הגלוניים.( הגופיפים הגדולים, ששטחי החתך שלהם מקווקווים, מייצגים פרוטאין כדורי.
איור .1 .8 סכימה תלת־ממדית של תא צמחי; חלקו הוסר כדי לגלות את הציטופלסמה עם הגרעין ליד דופן התא, וחללית מרכזית גדולה. .2 כנ"ל, אלא שהציטופלסמה מקיפה את הגרעין שבאמצע ומתחברת עם הציטופלסמה ההיקפית ברצועות ציטופלסמטיות. .3 תא של האפידרמיס הפנימאי בגביע הצבעוני של טרופיאולרם גדול (כובע הנזיר,( המכיל כרומופלסטים. .4 כרומופלסטים בתא של שורש הנזר. .5 לויקופלסטים בתא צעיר של האנדוספרם בתירס. .6סב*צך\ז של תא צמחי מריסטמטי. (מס' ,3 עפ;1923 Strasburger, י'' מס' 5 ,4 עפ;Eames & MacDani
איור .9 ו. חלק של תא, מתוך טריכומה המפרישה צוף, של אבוס־ילגץ (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני, .2 .(x 28,000 מיטוכונדריה .3 .(א77,000) גופיף גולנ.(א77,000) י'
איור .10 ו. גרעין ומיטוכונדריות בתוך תא אפידרמיס בגלד של בצל הגינה .2 .(x 1000) כלורופלסטים בתוך תאים של אנכריס קנדי .3 .(א750) כלורופלסטים בתוך תא של תת־אפידרמיס בפרי ירוק של העגבנייה; הגראנות ניכרות כשטחים כהים יותר בתוך הכלורופלסטים .4 .(x 800) כנ"ל, אלא שהפרי בשל יותר והכלורופלסטים הפכו לכרומו־ פלסטים .(א800) (מס' 4 ,3 באדיבות י. בן־שאול.(
איור .11 צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני. ו. אטיופלסט בעלה שעועית .2 .(x 36,000) כלורופלסט בעלה של אפון .3 .(א25,000) חלק מפני הדופן בין שני תאים של בלוטה מפרישה מלח באשל הפרקים/ נראים חתכי־רוחב של פלסמודסמות וקיומיהן .(x 90,000) (מס' ו, 2 באדיבות ש. קליין.(
איור .12 שרטוטים סכימטיים של מערך הגראנות והשנצים (לאמלות הסטרומה) בתוך כלורופלסטים. .1 סקיצה המשורטטת על ידי Wildman et al. (1980) על־פי צירופי תצפיות במיקרוסקופ אופטי, ומניחה מערך לולייני של השנצים והגראנות. .2 חלק מהמערך הלאמלרי הפנימי של הכלורופלסט על־פי תצפיות במיקרוסקופ אלקטרוני (עפ.(Wehrmeyer, 1964 י"
איור .1 .13 כרומופלסטידות בשלפוחית מיץ של תפוז snn npibn .2 .(x 36,000) בקצה שורש השעועית; מתגלות מיקרוטובולות באזור הכישור ושלפוחיות מצטברות. לוחית התא נוצרת ממזיגתן של שלפוחיות אלה ,x 36,000) צילם .3 .(B. A. Palevitz מיקרוטובולות מקבילות זו לזו מתחת לדופן הראשוני של תא בקצה שורש השעועית. בין המיקרוטובולות נראות שלפוחיות .(א62,000) (מס' 1 באדיבות א. שומר; מס' 3 ,2 באדיבות .(E. H. Newcomb
איור .4-1 .14 גרגרי עמילן בתפוח־אדמה: .2 ,1 גרגרי עמילן מורכבים; .3 גרגר עמילן יחיד; .4 גרגר עמילן מורכב למחצה. .5 חתך־רוחב בחלק החיצוני של פקעת תפוח־אדמה. .6 גרגרי עמילן בבננה. .8 ,7 גרגרי עמילן כחיטה קשה. .9 שלבים בהתפתחות גרגרי עמילן בכלורופלסטים של .10 .Phaius maculata גרגרי עמילן מורכבים של שיבולת־שועל. .11 כנ"ל, בהתפרקות. .12 גבישים כדוריים של אינולין בתאים של פקעת ,Dahlia שהושקעו ע"י תוספת אלכוהול. ,13 גרגר אלירון באנדוספרם של קיקיון מתוך חתך של חומר מושקע בגליצר
איור .15ן. שני תאי פארנכימה מפטוטרת של בגתיה; בתא העליון - גביש מנסרתי יחיד, בתא התחתון - דרוזה. .2 גבישים מנסרתיים שונים. .3 ראפידים יחידים ובצרור. .4 תא שפיאותיו מחומשות. .8-5 צורות שונות של תאים בעלי 14 פיאות. 0,9ו. תאי פארנכימה רבי־פיאות. .3-1) עפ.8-4 ; Palladin, 1914 י" עפ.10,9 ;Frey-Wyssling, 1959 י" עפ.(Marvin , 1944 י"
.16 TPN צרורות ראפידים בעלה של זברינה משולשלת. .(x530) .2 ;(x!25) .1
איור .2,1 .17 חתכי־רוחב סכימטיים בתאים בעלי דופן משני: .1 חתךרוחב; .2 חתךאורך. .6-3 שלבים בחלוקת התא, המבליטים את התהוותה וצמיחתה של לוחית התא. .10-7 שרטוטים סכימטיים, להבלטת הקשר בין הדופן החדש לבין דופן התא שנתחלק. .11 תיאור סכימטי של פלסמודסמה. .2,1) עפ,6-3 ;Kerr & Bailey, 1934 י" עפ.(Martens , 1937 •>"0P .10-7 ;Bloch, 1941 Sinnot & י"
איור .18 קטע מחתך־רוחב של גבעול צעיר של פשתה; בולטים הסיבים שבהם נפרדו זו מזו השכבות השונות של הדופן המשני אגב הכנת החתך .(X700)
איור .1 .19 פניו המקווקווים של החתך המשיקי בדופן המשני של טראכאיד סיבי של .2 .(א 1650) Siparuna bifida חתךאורך בדופן המשני של טראכאיד של אורן; ניכר המישור של ההסתדקות המיכנית 1־11N־1nn .3 .(X700) בעצה המשנית של האורן; ניכר המערך הלולייני של החללים הנגרמים מפעולת הפטריות על הדופן המשני .4 .1x350) חתך־אורך בטראכאידים של ארוית, ובו ניכרים כיווני היוד שנתגבש במרווחים שבין המיקרופיברילות {X 720) (באדיבות .(I. W. Bailey
איור .20 ו. מבנה הדופן המשני של Valonia (צילום מיקרוסקופ אלקטרוני, .2 .(x ו0,500 הדופן הראשוני של כנ.( x 12,000) ל" (מתוך .(Steward & Miihlethaler , 1953
איור .21 תיאור סכימטי של המבנה התת־מיקרוסקופי של דופן התא. ו. שכבות של דופן משני בחלק של תא. 2 צרורות של מיקרופיברילות; כאשר הם תופחים אפשר לראותם במיקרוסקופ אופטי. .3 קטע של מיקרופיברילה המורכבת מפיברילות יסוד. .4 שתי יחידות של תאית, לדעת .5 .Meyer & Mark (Preston , 1952) שני שיירי גלוקוזה.
איור .22 סכימה של גדילה רב־רשתנית המבליטה את השינויים הפסיביים החלים בהכוונת הפיברילות בשכבות החיצוניות של הדופן. החיצים מורים על השכבות המתאימות במהלך שינויי המבנה (עפ.(Frey-Wyssiing & Miihiethaler, 1965 י"
איור .23 ו. חתךרוחב בטראכאידים של אורן שבו ניתן להבחין בשלש שכבות בדופן המשני (צילום מיקרוסקופי.2 .( כנ- ל" אך במיקרוסקופ קיטוב. .3 דגם ההתאבכות של קרני0 דרך עצה נטולת ליגנין של אורן ארך-עלים. .4 כנ- ל" אך במיקרוסקופ קיטוב. .5 חתך־רוחב בסיבים של פנרנוס - צילום במיקרוסקופ קיטוב המבליט את השכבות הקונצנטריות המרובות בדופן המשני של התא. (באדיבות .(I. W. Bailey
איור .24 שרטוט סכימטי תלת־ממדי של טראכאיד, המבליט את השכבות השונות של הדופן המשני ואת כיווני המיקרופיברילות שבהן ומסביב לגומצים המתורבצים. המיקרופיברילות מתוארות בקווים מרוסקים (עפ.(Brown et al., 1949 י"
איור .25 ו. תאי פארנכימה של הליבה בטבע אמיתי ובהם שדות גומץ ראשוניים (צילום מיקרוסקופי, .2 .(X950 שדה גומץ ראשוני בתירס (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני, .(Miihlethaler , 1950)(X 30,000
איור .26 גומצים. ו. גומץ פשוט. .2 זוג גומצים פשוטים. .3 זוג גומצים מתורבצים. .4 זוג גומצים מתורבץ למחצה. .6 ,5 גומצים מתורבצים. .7 תיאור תלת־ממדי של קטע בדפנות סמוכים של שני טראכאידים, המבליט את מבנהו של זוג גומצים מתורבצים. .8 סכימה של קרום הגומץ ושל הטורוס כאורן, המראה את הניקוב שבקרום. .9 הטורוס והקרום במצב תיכון. .10 הטורוס סוגר על אחד מפתחי הגומץ. .12 ,11 חתך־אורך בדופן שבין טראכיאות סמוכות, ובו נומצים מרופדים. .13 סכימה של חתך־דופן שיש בו שכבת גבשושים. 12-8) עפ13 ;
איור .17 ו. קטע של דופן בין שני טראכיאידי־סיבים ובו גומץ מתורבץ שהוא טיפושי לאלמנטים אלה. .5-2 טיפוסי גימוץ: .2 גימוץ ז־מוי־סולם. .3 מעבר מגימוץ דמוי־סולם, שבו הנומצים מוארכים, לגימוץ נגדי, שבו הגומצימ קצרים יותר ומעוגלים. .4 נימוץ נגדי. .5 גימוץ מסורג.
3 מריסטמות
איור .28 קודקוד הצמיחה של הנצר בגפן. .1 קודקוד וגטטיבי. .2 קודקוד צמיחה וגטטיבי הנראה אסימטרי, כנראה בשל תחיליותו של ניצן חיקי. .3 קודקוד צמיחה שבו ניתן להבחין בין הקודקוד העיקרי לבין הניצן החיקי, שהוא כנראה קודקוד רפרודוקטיבי. .4 תפרחת פרימורדיאלית. (השרטוטים עפ"י צ. ברנשטיין.(
איור .29 צילומים של קודקודי צמיחה. .1 קודקוד־צמיחה וגטטיבי של שעורת הבולבוסץ. .2 שלב מוקדם בהתפתחות תפרחת של שעורת הבולכוסץ. .3 קודקוד וגטטיבי של שיפון, שעה שהוא נהפך לרפרודוקטיבי. .4 שלב מוקדם בהתפתחות תפרחת השיפון. (הצילומים של ד. קולר.(
איור .3-1 .30 צילומים של חתכי־אורך בקודקודי צמיחה וגטטיביים: .1 אנכריס קנדי" 7נ .2 ;(x35)נת>ת מצויה .3 ;(x70) זינקה גדולה vup .4 .(x90) של חתך־אורך אמצעי בנצרון של יפרוק המדבר, ובו מריסטמה מקוטעת בבסיס המפרק .(x 50)
איור .31 חתכי־אורך מיקרוסקופיים בקודקודי־צמיחה של נצרי שרכים. ו. סלגיןלה - ניתן להבחין בשני תהילים קודקודיים .2 .(x 1350) מרסיליה - תחיל קודקודי יחיד .3 .(x 500) לשוךהאפעה הקטנה -מספר תהילים קודקודיים .(א450)
איור .32 סכימות של תאים קודקודיים להבלטת אופן התחלקותם ואופן תוספת תאים לגוף הצמח. ו. תא קודקודי דמוי טטרהדר שבסיסו פונה כלפי מעלה, והוא מתחלק במישורים המקבילים לשאר שלש פיאותיו. .2 תא קודקודי שמישורי החלוקה בו מקבילים לשתי פיאות בלבד. (עפ.(Schuepp, 1926 י"
איור .33 שרטוט סכימטי של אזורי הצמיחה בקודקודים וגטטיביים. .1 טיפוס השרך, בעל תא קודקודי יחיד. 2 טיפוס הסלגינלה, בעל 5-2 תהילים קודקודיים. .3 טיפוס הצייןס. .4 טיפוס ד ,ני:קן. .5 טיפוס קדיפטזמדיד, - אשוח. .6 תיאור סכימטי של התיאוריה ההיסטוגנית לגבי מכוסי־הזרע. .7 טיפוס הצבר. .8 הטיפוס הרגיל במכוסי־הזרע. 1) עפ.(Popham , 1952 >"DV - 8,7.5-2 ;Esau, 1953 י"
איור .34 חתכי־אורך בקודקודי צמיחה של נצרי חשופי־זרע .1 קודקוד־צמירזה של גינקו, שבו ניתן להבחין בחמישה אזורים .2 .(X350) קודקוד־צמיחה של אורן ירושלים, שבו ניתן להבחין בארבעה אזורים .(X350) שטחים הנצבעים בצבע כהה הם תאים המלאים טאנין.
איור .35 ו. חתךאורך בחלקו העליון של הקודקוד הוגטטיבי בנצר של כננת קבנדיש (x600) ובו טוניקה דו־שכבתית. .2 חתך־אורך בקודקוד צמיחה של נדנונית מצויה (X580) ובו טוניקה ארבע־שכבתית.
איור .6-ו .36 סכימות של חתכי־אורך בקודקוד הצמיחה, המורות על השינויים בצורה ובגודל החלים בו במשך פלסטוכרון; ב־1 ו־6 שטח הקודקוד הוא מינימלי, ואילו ב־5 הוא מכסימלי. .7 סכימה של קודקוד וגטטיבי על־פי ,Buvat המבליטה את האזור המרכזי הבלתי־פעיל ( מריסטמה ממתינה} ואזור היקפי בעל פעילות מיטוטית רבה (טבעת תרוילית.(
איור .1 .37 חתךאורך בקודקוד־צמיחה רפרודוקטיבי של חרצית צרתיעלים בשלב מוקדם של התפתחותו inn .2 .(x 200) אורך בשורש מתפתח של בורסיליה, שבו ניתן להבחין בתא קודקוד יחיד התורם תאים גם כלפי גוף השורש (בחלקו העליון של הצילום) וגם כלפי כיפת השורש (בחלקו התחתון של הצילום) .(x750)
איור .38 ו. חתךאורך בקצה שורש של לשון האפעה הקטנה, ובו ניתן להבחין בתא קודקודי יחיד .2 .(x ו40) קטע מרותךאורך בקצה־שורש של אגרך הגלעין .(*ו 55)
איור .2 ,1 .39 חרנכי־אורך אמצעיים בשורש נבט של צוגנית: ו. שרטוט של ,lucida camera שבו ניתן לעקוב אחר החלוקות בתהילים המתמידים .2 ;{x 140) סכימה של קצה השורש כולו, ובה מסומן אזור התחילים המתמידים בקו שחור שמן (1) - תחילים זמניים שמהם מתפתח הגליל המרכזי (6) ו־(2) ;(8) תחילים זמניים היוצרים את העמודית ,(4) שממנה מתפתחת כיפת השורש (5) כתוצאה מחלוקות לצדדים; (3) תחילים זמניים של הקליפה ,(7) שממנה מתפתח הפרוטודרבו. .3 חתך־אורך בקצה שורש צעיר של חמנית מצרה. 2 ,1) עפ3 ;Allen, 19
איור .40 חתךאורך בקצה שורש של תירס .(א500)
איור .1 .41 חתך־אורך בקצה השורש של חיטה רכה (עפ.2 .(Schade & Guttenberg, 1951 י" סכימה של קצה־שורש של בצל הגינה, המבליטה, באמצעות הדרגות השונות של צפיפות הניקוד, את דרגות הפעילות המיטוטית באזורים השונים (עפ.3 .(Kavaljian , 1958 Jensen & י" סכימה המתארת את הדגם "גוף - כובע" לגבי קודקוד השורש של תירס (עפ.(Clowes, 1961 י"
איור .42 שרטוטים סכימטיים של צירי נצר, ובהם מריסטמות מקוטעות (ו, (4 ,3 ורציפות .(2) אזורי הגדילה מנוקדים ומושחרים. 1) עפ4-2 ;Esau, 1953 י" עפ.(French, 1976 Fischer & י"
רקמות בוגרות
4 פארנכימה
איור .43 שרטוט סכימטי של שלבים עוקבים (4-1) בהתפתחות סכיזוגנית של ביב שרף באורך ירושלים.
איור .44 שרטוט סכימטי של שלבים עוקבים (7-1) בהתפתחות ליזיגנית של ביב שרף בנצר הראשוני של מנגו הודי. התאים המתפרקים הם ממוספרים (עפ.(Joel & Fahn, 1980 י"
5 קולנכימה
איור .45 טיפוסים שונים של קולנכימה. .1 קולנכימה זוויתית בחתך־רוחב של פטוטרת עלה של בגתיה. .2 קולנכימה לאמלרית בחתך־רוחב של קליפת ענף צעיר של סמבוק. .3 קולנכימה טבעתית בחתךרוחב של עורק ראשי בעלה של הרדוף הנחלים. .4 קולנכימה חלולה בחתך־רוחב של פטוטרת עלה Petasites officinalis־n (עפ.5 .(Muller, 1890 י" קולנכימה זוויתית בחתך־אורך (עפ.(Haberlandt , 1918 י"
6 סקלרנכימה
איור .46 קטע של חתךרוחב בגבעול של פשתה ,(X150) שבו ניתן להבחין בסיבים שמחוץ לעצה.
איור .3-1 .47 קצות אלמנטים מהעצה המשנית של אלון התבור: .1 טראכיאיד; .2 סיב־טראכיאיד; .3 סיב דמוי־סיב־שיפה. .4 סיב מחויץ של גפן. .5 סקלראידים מבודדים בטרף של עלה דת (עפ.(Arzee, 1953a י"
איור .48 שלבים באונטוגנזה של סיבים שמחוץ לעצה .; rccmxtn התארכות הקצה העליון, תוך יצירת לאמלות צעירות זו בתוך זו; כל לאמלה פתוחה בראשה. .3 ,2 התהוות חדרים על ידי הלאמלות הפנימיות. .6-4 תיאור סכימטי של התמיינותו של סיב שיפה, המבליט את התפתחותן הצנטריפטלית של הלאמלות בדופן המשני. .7 שרטוט סכימטי של סיב משולבק. 6-1) עפ.(Aldaba , 1927 י"
איור .50 סיבים מעובדים של פשתה - הסיבים גליליים .2 .{x 150) סיבים מעובדים של כותנה - הסיבים שטוחים .(א 150) (מתוך der Technik E. Liebert - Handbuch der Mikroskopie in הוצ. .(Umschau , 1951
איור .52 סקלראידים בטרפי עלים של זית. .1 קטע של חתך־רוחב שבו נראים חלקי סקלראידים הנצבעים בצבע כהה vop .2 .(X190) של חתך־רוחב עבה למדי ומובהר של טרף, שצולם באור מקוטב - הסקלראידים נראים לבנים .3 .(xno) מראה פני עלה מובהר שצולם באור מקוטב - נראה מערך הסקלראידים בתוך הפארנכימה הספוגית .(א 130) (מתוך .(Arzee, 1953a
איור .51 ו. אוסטאוסקלראידים מבודדים ומקרוסקלראידים מתוך קליפה ממוסמסת של אפון תרבותי .2 .(X650) סקלראידים בעלי בליטות, כבגבעול של בן-מלח מכחיל לאחר טיפול בחומצת חלב .(xioo)
7 העצה
איור .1 .54 ראש טראכיאיד של שרביה, ובו נימוץ דמוי־סולם. .3,2 ראשי טראכיאידים של .4 .Kingia טראכיאיד של אורן. .5 קטע של אלמנט טראכיארי חתוך לאורכו - נראות התעבויות הדופן הלוליניות ועמן הפסים המחברים אותן אל הדופן הראשוני. .6 כנ"ל, אלא שבהתעבות הלוליינית יש חריצים עמוקים. .11-7 טיפוסים שונים של התעבויות־ דופן באלמנטים טראכיאריים: - 7 התעבות טבעתית; - 8 התעבות לוליינית; - 9 התעבות לוליינית צפופה; - 10 התעבות דמוית־סולם; - ו 1 התעבות רשתית.
איור .2,1 .55 חתכי־אורך בגבעול צעיר של דלעת (צילומים מיקרוסקופיים, - ו :1x160 אלמנטים של קדם־עצה ובהם התעבות טבעתית ולוליינית- 2 -, אלמנטים מגומצים של בתר־עצה. .3 חתן־־אורך חישורי בעצה המשנית שלמ?ד; החורש - נראה לוח בעל ניקוב דמוי־סולם .(X500)
איור .56 חוליות טראכיאות בדו־פסיגיים. .2 r חוליות טראכיאות שבהן הניקוב בשני קצות הלוח הוא דמוי־סולם. .3 חוליית טראכיאה שבה הניקוב הוא דמוי־סולם בלוח האחד ופשוט במשנהו. .6-4 חוליות טראכיאות שבלוחותיהן הניקוב פשוט. "זנבות," הבליטות הצרות המתמשכות בקצות חוליות הטראכיאות, נראים ב־.5 - 2 (עפ.(Bailey I.W. י"
איור .5-1 .57 לוחות מנוקבים עול חוליות טראכיאות בעצה ראשונית של חד־פסיגיים: - 1 ניקוב דמוי־סולם מגזע של תמר - 2 ;<x70) ניקוב רשתי משורש של הימגולןליס - 5-3 ;1x200) חוליות טראכיאות מגבעול של ךיאו דרגתי - 3] (x 150) לוח בעל ניקוב דמוי־סולם בחוליית טראכיאה בעלת התעבות לוליינית; - 4 לוח בעל ניקוב רשתי בחוליית טראכיאה בעלת התעבות טבעתית; - 5 לוח בעל ניקוב פשוט.9-6 .( קצוות של חוליות טראכיאה בעצה ראשונית של דו־פסיגיים, בעלות התעבות לולינית: .6 לוח בעל ניקוב דמוי־סולם; .7 צורת מע
איור .4 -1 .58 התפתחות הלוח המנוקב בחוליות טראכיאה של כרפס ריחני (עפ;(1936 Esau, י" התפתחות ההתעבויות הלוליניות המשניות על הדפנות הצדדיים וקיומו של דופן הרוחב הראשוני נראים ב־ ,3-1 אך ב־4 נעלם דופן הרוחב. .5 קצותיהן של שתי חוליות־טראכיאה סמוכות של בוילה - ניתן להבחין במסגרת הניקוב ובשני הפרוטופלסטים שהתרחקו זה מזה .7 ,6 .1x125) שרטוטים סכימטיים של חתכי־רוחב בטראכיאה - תוך כדי גדילתה היא באה במגע עם תאים נוספים (המסומנים במספרים.8 .( שרטוט קטע של טראכיאה של בןקיצה vm2 מהצד - התאים ש
איור .59 שינויים המתרחשים בדופן הקצה של חוליות טראכיאה תוך כדי התמיינותן - 2 ,1) של ציפורן הקרנפול, - 3 של צפצפה איטלקית/' (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני.1 .( שלב מוקדם בהתמיינות; דופן הקצה העבה כולל את הדפנות הראשוניים של שתי חוליות הטראכיאה הסמוכות, הנצבעים בצבע כהה, ואת לאמלת הבינים, הנצבעת פחות .2 .(א8,500) חוליות טראכיאה בשלב התרבצות הדופן המשני, נצבעו לצורך זיהוי ליגנין (באמצעות (ClEtAg ולצורך הנגדה בריאגנט רב־סוכרי .(PATAg) דופן הקצה השביר נמעך בחלקו תוך כדי ההתקנה .3 .(x 8
8 השיפה
איור .60 שרטוטים סכימטיים של קטע מלוח כברה - שלבי התפתחות והתבגרות. .1 שלב מוקדם שבו מופיעות לוחיות קאלוזה. .2 הנקבים מרובדים בגלילי קאלוזה דקים. .3 גלילי הקאלוזה התעבו, וקאלוזה התרבדה על פני הלוח בין הגלילים. .4 לוח כברה ובו קאלוזה מושלמת.
איור .4 - 1 .61 חוליות צינור כברה של גפן: ו.2, חתכי אורך של לוחות כברה מורכבים בין שני אלמנטים .1 - האלמנטים במצב רדום, והלוח מכוסה בשכבת קאלוזה עבה; .2 האלמנטים חידשו פעילותם לאחר הסרת הקאלוזה; הריר הממלא את שטחי הכברה מסומן על־ידי ניקוד צפוף. .3 פניהם של שני לוחות כברה מורכבים. .4 אלמנטים של צינורות כבדה עם תאי לוואי. .5 קטע של תא כברה של אגרך. 4-V עפ.(Esau , \94&י"
איור .1 .62 חתךאורך בשיפה של רוביניה בת־השיט־ה (צילום מיקרוסקופי,
'
x500 באדיבות .2 .(R. F. Evert פני לוח כברה של דלעת .(X960)
איור .63 חתך בלוח כברה של יפרוק המדבר -ק -פרוטאין וכמה מבנים קרומיים נראים ליד הנקבים ובתוכם .(x 28,000)
איור .65 חתכי־רוחב בצינור כברה של דלעת גדולה (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני.1 .( פני קטע של לוח כברה nnn"1nn .2 .(x 26,000) בחוליית צינור־כברה בוגר .(X7800) (באדיבות .(R.F. Evert
איור .64 רותךאורך בחוליות צינור כברה של דלעת גדולה - ובו לוח כברה; בצד שמאל - תאי לוואי (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני, ,x 10,000 באדיבות .(R.F.Evert
9 ביבי הפרשה ומובלי מוהל חלבי
איור .1 .66 שרטוט סכימטי של חתך־רוחב בזריע צעיר של אורן ירושלים - שורש טטרארכי בעל ארבעה ביבי שרף ראשוניים. .2 כנ- ל" גבעול שבו כל המשך צרור של עלה צעיר מלווה בשני ביבי שרף. (מתוך .(Werker & Fahn, 1969
איור .67 ביבי שרף של אורן ירושלים. .1 וזתך־רורוב בביב אנכי בעצה המשנית .2 .(א480) קטע של תתךאורך בביב אנכי בעצה המשנית inn .3 .(X500) משיקי בעצה המשנית - ביב שרף חישורי vvp .4 .(x 480) של חתךרוחב בגבעול צעיר - ביב שרף חישורי מחובר לביב אנכי .(xno) (מתוך .(Werker & Fahn, 1969
איור .68 גומחה בעצת דובדבן (עפ.(Tschirch , 1889 י"
איור .1 .69 חתךרוחב באיקליפטוס נפוץ ובו עורקי קינו .1x90) (באדיבות .2 .(Products Laboratory, CSIRO, Melbourne, Australia Forest גבעול של מרור הנינות, מובהר בחומצת חלב - נראים מובלים מסועפים ופרוקים של מוהל חלבי (צילום מיקרוסקופי, D>J/7/7 .3 .(X180 משיקים מתחת לאפידרמיס החוצאי של הגלד בבצל הנינה - ניתן להבחין כמובלים פשוטים ופרוקים של מוהל חלבי .( x 150)
איור .70 שחזור של 28 תחילים של מובל מוהל חלבי בפרק הפסיגי של עיבר בלתי־בשל (באורך (550 של הרדוף הנחלים. התחילים ממוקמים בהיקפה של המערכת הקדם־ ^ ואסקולרית. .2 כנ"ל, אלא שהפרק הפסיגי הוא של עובר בשל (באורך .(מ"מ 5 (עפ.(Mahlberg , 1961 י"
איור .71 שרטוט סכימטי תלת־ממדי של הסות בתןאה במילית, המראה את מערך מובלי המוהל בשיפה המשנית (עפ.(Vischer ,1923 י"
איור .72 מובלי מוהל חלבי בבות. .1 קטע של חתךרוחב בעלה - מובלי המוהל החלבי (מנוקדים) מלווים את הצרור הואסקולרי. .2 סכימה של קטע של מובל מוהל חלבי פרוק. .3 שרטוט סכימטי של הפתח והדש בין שני תאים סמוכים במובל המוהל החלבי.
10 האפידרמיס
איור .73 קטעים של חתכי־רוחב בעלה של פיקוס הגומי X500) בקירוב.1 .( הצד העליון של הטרף - בין התאים של האפידרמיס הרב־שכבתי תא המכיל ציסטולית. .3 ,2 שלבים מוקדמים בהתפתחות האפידרמיס הרב־שכבתי והציסטולית בצד העליון של העלה. .6-4 שלבים בהתפתחות האפידרמיס הרב־שכבתי התחתון. (עפ.(de Bary, 1877 י''
איור .75 דפנות חיצוניים של תאי אפידרמיס - צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני. ו. אפידרמיס הגבעול של יפרוק המדבר .2 .(Lyshede, 1977 iinn) (x37 ,000) אפידרמיס שלפוחית מיץ של אשכולית (x ו 3,500) (מתוך .(Fahn et al., 1974
איור .74 שרטוט סכימטי של דופן חיצוני של תא אפידרמיס.
איור .76 צורות שונות של שעווה על־קוטיקולרית - צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק. .1 לוחיות -על פני שלפוחית מיץ של תפח שנזוטי 2500)א) (מתוך .2 .(al., 1974 Fahn etמקלות או שערות - על פני גבעול של קןגה־סובר תרבותי .3 .(x ו000) קשקשים זעירים - על פני עלה של אי־לןליפטוס המקור .(X390)
איור .77 מרבצי שעווה על פני העלה - צילומי מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. - altilinea Haworthia.1 באמצע הצילום פיונית שקועה .(xiooo) Bulbine alooides .2 .(א525) (באדיבות .(D.F. Cutler
איור .78 צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק. .1 קטע של חתך־רוחב בעלה של ויפוצה חברה (דגניים) - באחד מתאי האפידרמיס גופיף צור .2 .(א3900) בלוטת קרטון על פני עלה של עפרית הכף (x 1000) (מתוך .(Fahn, 1979
איור .1 .79 שרטוט סכימטי של פיונית: הקוים המישוריים מורים על כיוון התאית בדפנות התאים השומרים; החיצים מורים על כיוון התפשטותם הגמישה. .2 חתך־רוחב בפיונית של בצל הגינה (עפ.3 .(Haberlandt , 1918 י" פני האפידרמיס של אירוס - הפיוניות ערוכות בשורות לאורך; השקעים שלהן מתחת לתאי האפידרמיס השכנים מוצללים בציור. .4 קטע של חתך־רוחב בעלה של - Xanthorrhoea grarilis פיונית השקועה מתחת לטריכומות. .5 פני אפידרמיס של זיפנוצה חבויה - תאי אפידרמיס אופייניים לדגניים.
איור .80 פני אפידרמיס של עלה דגני ל טינית קצרהvvp .2 .(X780) { של חתךרוחב בעלה דגני (בת־יבלית) - תאים דמויי שלפוחית נראים באפידרמיס 40)וא.3 .( מראה מלמעלה של פיונית של עטיניה קצרה .(X1300)
איור .1 .81 הקוטיקולה של צמרו מאובן - (Cupressinocladus) צילום במיקרוסקופ אור ,1x820) שלפיו ניתן לשער את צורתם של תאי האפידרמיס (מתוך .2 .(i960 Chaloner & Lorch, פני האפידרמיס התחתון של עלה וברי™ משולשלת - נראים תאים שומרים ותאים מצרניים; גרעיני התאים המצרניים מוקפים לויקופלסטים (צילום מיקרוסקופי, .3 ,1x540 פני עלה של אורן הגלעין - נראים אוגנים מעוגלים הנוצרים על ידי תאי האפידרמיס השכנים שמעל לפיוניות (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, 4x220
איור .82 ו. חתךרוחב בפיונית של טופח ת־וב־עליס (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני, .2 .1x4150 פיונית של אלה גדול־קוצים x אלגי שעיר (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, .(D.F. Cutler nunsn) (X1775
איור .83 טיפוסים שונים של פיוניות (חתכי־רוחב, פרט ל־2 ו־4 שהם חתכי־אורךAbies pinsapo .2 ,1 .( (מין אשוח.4 ,3 .( ערער סיני. Corypha talieri .6 .(x280) Synechanthus fibrosus .5 (דקליים, p $hpn.7 .(xi75 נמוך (דקליים, .(x280 קוטיקולה-בשחור; אזורים מלוגננים - מנוקדים בצפיפות. 4-1) עפ7-5 ;Florin, 1931 י" עפ.(1961 Tomlinson , י"
איור .84 מבנה הפיוניות של פרקרק פרוק. .1 מבט מלמעלה - נראים שטחים דקי־דופן בקצות התאים השומרים. .2 קטע של חתך־רוחב בגבעול - נראה תא שומר חתוך לאורכו; תוך התא דמוי־משקולת; הגרעין מודגש בשחור. .3 קטע של חתךאורך בגבעול - האפידרמיס דו־שכבתי, הפיוניות שקועות, חתוכות לרוחבן ברמות שונות .(א500)
איור .85 טיפוסי־סידור שונים של התאים המצרנייס לגבי הפיונית; במבט מלמעלה. ו. שיטה - טיפוס פואתי או פאראציטי. .2 כרוב - טיפוס מצליבי או אנאיזוציטי. .3 ציפורן - טיפוס ציפורני או דיאציטי. .4 $לרנתיום - טיפוס נוריתי או אנמוציטי.
איור .5 - ו .86 אונטוגנזה של פיוניות ננצל הגינה (עפcvnvpaN ws7 .2,1 :(Banning & Biegert , 1953 י" מוארכים לפני התחלקותם הבלתי־שוה; .3 התא הקטן יותר עשיר יותר בפרוטופלסמה; תא זה מתחלק לאורכו לשני תאים שומרים; .4 בין שני תאים אלה טרם נפתח פתח הפיונית; .5 פתח הפיונית מופיע. .7,6 אפידרמיס של צורית שעירה.6 -. שלבים מוקדמים של התפתחות פיוניות עד לשלב של שני תאים שומרים ושלשה תאים מצרניים (ממוספרים לפי סדר ההתפתחות.7 ;( קטע של אפידרמיס ובו פיוניות בוגרות - כבר נראה פתח הפיונית בין שני ה
איור .87 אונטוננזה של הפיוניות והאפידרמיס הרב־שכבתי כיפרוק המדבר; בצד שמאל בסיס הפרק .(x 500)
איור .88 חתכי־רוחב אמצעיים בפיוניות מתבגרות של יפרוק המדבר. .(X550) .2 .(x 450) .1
איור .89 טיפוסים שונים של טריכומות. ו. טריכומה רב־תאית ומסועפת בעלה של בוצע. .2 טריכומה רב־תאית רוכבית בעלה של לבוה רפואי - במראה מן הצד נראית הטריכומה גדלה מבין התאים הרגילים של האפידרמיס. .3 כנ- ל" המראה מלמעלה. .4 שערות קשקשיות - בבסיס הפטוטרת של רגלוז הגינה. .5 שערות דמויות שלפוחית של מלות רגלגי. .6 קולקגר על עלה־לואי של סגל (עפ.(Strasburger, 1911 י''
איור .2,1 .92 בלוטה מפרישה מלח של אשל: ו. בחתך משיקי .3 .(x670) 3nn-ynnj .2 ;(X580) קטע של חתךרורוב בעלה של אכיסניה ימית - באמצע בלוטה מפרישה מלח .4 .(X640) חתך־רוחב בשורש אויר של צמח אפיפיטי ממשפחת הסחלבים - נראית הוילונית .5 .(x40) כנ"ל, קטע חיצוני בלבד, שעיקרו הוילונית, בכמה מהתאים הדפנות הם בעלי התעבויות דמויות רצועות המחזקות את התאים .(X225 )
איור .90 טריכומות ובלוטות האפידרמיס. .2 ,1 שערות תריקניות של זית אירופי: .1 מבט מלמטה - במרכז: תא העוקץ, שה"תריס" מתפתח סביבו; .2 מבט מהצד. .3 קטע של חתך־רוחב בעלה של אשל - בלוטת מלח רב־תאית. .7-4 שערה צורבת של סרפד דרביתי (עפ.4 :(Troll, 1948 י" במיקרוסקופ כאשר המוקד הוא על פני הטריכומה; - 5 כאשר המוקד הוא באמצע הטריכומה; - 6 הקצה שלם; - 7 הקצה שבור. .8 בלוטת הגיר של עפרית הכף בתוך האפידרמיס, מראה מלמעלה. .9 קטע של חתך־רוחב בעלה של קורנית מקורקפת - באמצע בלוטה מפרישה.
איור .91 טריכומות בלוטיות. .4-1 התעבויות דופן דמויות־פסי־קאספארי בבסיס תאי העוקץ (מודגשות בשחור.1 ;( טריכומה המפרישה צוף בגביע של אבזטילןן; .2 טריכומה המפרישה תמיסת מלחים של חמצה תרבותית; .3 טריכומה מפרישה ריר של ח!מעה גדולה; .4 בלוטה בעלת עוקץ של .5 .Drosophyllum בלוטת מלח של עדעד רחב־עלים. 5-1) עפ.7,6 .(Schnept , 1969 י'' בלוטות של Pinguicula grandiflora (עפ.6 :(Harrison & Knox. 1971 Heslop- י" בלוטה בעלת עוקץ; .7 בלוטה יושבת.
איור .1 .93 רותךאורך בבלוטת המצויה על פני פטוטרת העלה של שקד - האפידרמיס המפריש בנוי תאים דמויי־עמודים. .3,2 התפתחות יונקות השורש (עפnbnrm .2 :(Troll, 1948 י" של בליטות התאים הקרובים לקודקוד השורש; .3 יונקות־שורש המתפתחות מבליטות אלה עם התרחקות התאים מהקודקוד.
הגוף הוגטטיבי הראשוני של הצמח
11 הגבעול
איור .1 .94 קטע מענף של שזיף; הקו המרוסק העובר מעלה לעלה מציין את הפילוטאקסיס שהוא במקרה זה שתי חמישיות. .2 חתך־רוחב בניצן קודקודי של יסמין שיחני: כל אחד משני סלילי העלים, הנוגעים זה בזה בבסיסיהם, סומן בציור, החל מהעלה הראשון (עפ.(Snow, 1955 י"
איור .95 ז. חתךדוחב בגבעול צעיר של אספסת תרבותית .2 .(x35) קטע מוגדל מתוך .4,3 .(x 140) 1 קטעים מחתכי־רוחב בגבעול של עגבניה.3 .- הגבעול צעיר, וניתן להבחין בשיפה פנימית .4 ;(xi 10) הגבעול בוגר, וניתן להבחין שהפארנכימה של הקליפה התפתחה לכלורנכימה, וכי נוצרה כמות ניכרת של עצה משנית .(x 1 15)
איור .96 קטע מחתך־רוחב בתת־פסיג מפותח יפה של קיקיון (עפ.(Palladin , 1914 י"
איור ,97 חתכי־רוחב בצרורות ואסקולריימ מטיפוסים שונים. .1 צרור בגבעול של .2 .Kingia צרור בעלה של כסנתוריאה. .3 צרור בגבעול של תירס - נראה חלל שהתפתח כתוצאה מהתרחקות הפארנכימה משני האלמנטים של הקדם־שיפה שהקיפה. .4 צרור בגבעול של נורית. - 4 ,3) עפ.(Palladin , 1914 י"
איור .3-1 .98 שרטוטים סכימטיים תלת־ממדיים של פרוטוסטלות מטיפוסים שונים. צוירו הפרוטוסטלות לבדן, ללא הקליפה והאפידרמיס. בבליטות שעל פני הסטלה עתידים להופיע העלים (המיקרופילים.1 :( האפלוסטלה; .2 אקטינוסטלה; .3 פלקטוסטלה. .8-4 שרטוטים סכימטיים של חתכי־רוחב בנבעולים בעלי סיפונוסטלות - שלבים שונים של התפתחות איבולוציונית. .4 סיפונוסטלה אמפיפלואית (סולנוסטלה.5 .( דיקטיוסטלה. .6 סיפונוסטלה אקטופלואית. .7 אויסטלה. .8 אטאקטוסטלה - העצה משובצת, השיפה מנוקדת.
איור .1 .99 שרטוט סכימטי תלת־ממדי של סטלה מקנה־שורש של לשון האפעה הקטנה - רובה דיקטיוסטלה, ורק בבסיסה פרוטוסטלה. גם המשכי צרורות העלים (המכוונים כלפי מעלה) וגם הצרורות המובילים לשורשים (המכוונים כלפי מטה) גדלים מתוך הצרורות המקיפים את הפסוקות. .2 שרטוט סכימטי של המערכת הואסקולרית ו ;ראשונית כאשוח - (Abies concolor) שנפרשה על מישור אחד; המערכת היא פתוחה (עפ.(Namboodiri & Beck, 1968a י"
איור .100 שרטוטים סכימטיים של סיפונוסטלות מטיפוסים שונים של מערך המשכי צרורות ופסוקות של עלים וענפים. .1 מפרק חד־גומחתי ובו המשך צרור עלים אחד. .2 מפרק חד־גומחתי ובו גם המשך צרור ופסוקת של ענף. .3 פסוקות חופפות, וכתוצאה מכך הסטלה מהווה רשת של צרורות. .4 מפרק תלת־גומחתי ובו שלשה המשכי צרורות עלים. .5 מפרק חד־גומחתי ובו שלשה המשכי צרורות עלים.
איוו .2 ,1 .101 קטעים מרכזיים של חתכי־רוחב בקנה־שורש זקוף של לשוךהאפעה הקטנה - המעבר מפרוטוסטלה לסיפונוסטלה (צילומים מיקרוסקופיים, .1 :(X200 פרוטוסטלה; .2 סיפונוסטלה. .3 קצה ענף של Chimonanthus (צמח מעוצה מסדרת הרנליים,( מובהר באמצעות הרתחה בחומצת חלב, כדי להבליט את דגם הואסקולריזציה - המפרקים הם חד־גומחתיים, בעלי שני המשכי צרורות המתמזגים יחד בכניסתם לעלה.
איור 02ו. שרטוטים סכימטיים של היחס בין המערכת הואסקולרית של העלה ושל הגבעול. .4-1 חתכי־רוחב במפרקים של גבעולים צעירים: ו. איקליפטוס המקור - המפרק רוד־גומחתי; .2 ער אציל - המפרק רוד־גומחתי; .3 חרצית צרת-עלים - המפרק תלת־גומחתי בעל שלשה המשכי צרורות; .4 ציפורן הקרנפול - בעל עלים נגדיים ומפרקים חד־גומחתיים. .5 דרכי ההתפתחות האפשריות של הואסקולריזציה בפרקי הדו־פסיגיים מן המפרק החד־גומחתי בעל שני המשכי צרורות (עפ.(1955 Marsden & Bailey, י"
איור .103 טיפוסים שונים של ואסקולריזציה במפרק הפסיבי של דו־פסיניים. הטיפוס השכיח ביותר של המפרק הפסיגי ב־99 משפחות של דו־פסיגיים שנחקרו הוא המפרק החד־גומחתי בעל שני המשכי צרורות (עפ.(Bailey ,1956 י"
איור .104 שרטוטים סכימטיים של המערכת הואסקולרית הראשונית בגבעול של יפרוק המדבר: .1 המערכת הואסקולרית נפרשה על מישור אחד; .2 שרטוט תלת־ממדי שבו נראים הצרורות בצד אחד של הגבעול. מספר הצרורות וסידורם נראים למעלה בחתך הרוחב.
איור 05ו. שרטוטים סכימטיים של המערכת הואסקולרית הראשונית בגבעול של כף־האןה המבחילה: ו. המערכת הואסקולרית נפרשה על מישור אחד; .2 שרטוט תלת־ממדי של הצרורות בצד אחד של הגבעול. מספר הצרורות וסידורם נראים למעלה בחתך הרוחב.
איור 06ו. .3-1 תירס.־ ו. שרטוט סכימטי של גבעול חצוי לאורכו; הואסקולריזציה - המשכי צרורות העורקים המרכזיים של העלה - בלתי מוצללים; המשכי צרורות העלים הצדדיים הגדולים - מנוקדים; המשכי צרורות העלים הצדדיים הקטנים ואלה הדקים ביותר, הנמוגים עד מהרה לאחר חדירתם לקליפה - מושחרים; המשכי צרורות החותלת והמערכת הואסקולרית של התת־פסיג - בתחתית הציור, בשחור מודגש.2 -, שחזור סכימטי של קטע ממפרק; .3 קטע בשולי חתך־רוחב במפרק צעיר - הרצועות הפרו־ קמביאליות האופקיות המתפתחות יוצרות קשרים בין הצרורות האנכיים
איור 08ו. ו. חתך־רוחב בצרור הובלה יחיד של תירס (צילום מיקרוסקופי, .2 .(X230 צילום חלקו התחתון של גבעול בוגר של תירס החצוי לאורכו - מרבית הרקמות הפארנכימטיות נהרסו; במפרקים נראים צרורות ההובלה המכוונים בכיוון אופקי (מתוך 1nn .3 .(Sharman, 1942־־ann בגבעול של דרקונית - צרור ההובלה המשני אמפיואזאלי (צילום מיקרוסקופי, 4x490
איור .1 .107 קטע בשולי חתך־רוחב בגבעול של תירס - צרורות ההובלה פזורים בתוך הפארנכימה (צילום מיקרוסקופי, .2 .(x55 קטע של חתךרוחב בגבעול של דלעת גדולה - ניתן להבחין בשיפה חיצונית ופנימית .(x38)
איור .109 גבעולים סוקולנטיים וקסרומורפיים. .1 בן־מלח מכחיל - קטע מגבעול צעיר מובהר ובו מצומצמת המערכת הואסקולרית לגליל צר באמצע הגבעול. צרורות ההובלה מסתעפים בקליפה הבשרנית ובעלים המנוונים .2 .(x 14) קטע מגבעול צעיר, בשרני ומובהר של יפרוק המדבר, לאחר שהאפידרמיס הוסר ממנו; נראים גבישים מרובים בצורת דרמות .3 .(x30) חתך־רוחב בגבעול צעיר של רותם המדבר - ניכרים החריצים והצלעות שבקליפתו (צילום מיקרוסקופי, .(א35
איור .1 .110 חתךרורוב בגבעול של יפרוק המדבר (צילום מיקרוסקופי, .2 .1x33 קטע מוגדל ממס' ו .(X400)
איור ווו. גבעול סוקולנטי פרוק של פרקן רב־שגתי.1, חתך־אורך בחלק מהגבעול .2 .1x30) חתך־רוחב באחד הפרקים .(x 33)
איור .112 גבעול של גובזא דל־שיבגליבז ובו מרוילות־אויר מרובות (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק:( ו. .(א90) .2 ;(א 18)
12 העלה
איור .114 קשקשי ניצן של גפן. המספרים מציינים את הסדר הצנטריפטלי של הופעת הקשקשים והעלים הצעירים. .1 עלה תחתי העוטף את הניצן. .5-2 עלים רגילים צעירים לפי סדר הופעתם בניצן. הלוואים של העלים החיצוניים הם גדולים באופן יחסי ומשמשים להגנת הניצן. (עפ''י שרטוטים של צ. ברנשטיין.(
איור .1 .116 קטע של חתך־רוחב בטרף של שושן צחור - מתחת לאפידרמיס תאים של פארנכימת העמודים בעלי־אונות 3nn inn .2 .(X500) בעלה של מתנן שעיר - פארנכימת העמודים בצד התחתון של העלה, ואילו הפארנכימה הספוגית בצדו העליון .3 .{X 63) קטע מוגדל ממס' 2 מסביב לעורק האמצעי .(X230)
איור .115 קטעים של חתכי־רוחב בטרפי עלים (צילומים מיקרוסקופיים.1 .( ורד - מערך גב־גחוני של המזופיל .2 .(א 175) תירס - נראית קבוצת תאים דמויי־שלפוחית, למזופיל מבנה אחיד, לנדני הצרורות שכבה יחידה של תאים דקי־דופן .3 .(X240) נימפיאה לבנה - נראות פיוניות בצד העליון, מספר שכבות של תאי עמודים ועורקים מתחת להם ואזור רחב של רקמה המכילה חללי אויר גדולים שבדפנותיהם מצויים אסטרוסקלראידים; האפידרמיס התחתון חסר פיוניות .(x 125)
איור .1 .117 קטע של חתךרוחב בעלה של נולו־ח רגלני - נראות טריכומות מלח דמויות־שלפוחית. האפידרמיס עבה־דפנות ולרקמות המזופיל מערך שוה־צדדי; תאי המזופיל הפנימיים הם גדולים, מכילים כלורופלסטים מעטים ואוגרים מים; בכמה מהם מצויות דרמות. .2 כנ"ל בעלה של מלוח קיפח - לאפידרמיס דפנות דקים יותר, ההיפודרמיס חד־שכבתי וחסר כלורופלסטים, מאחסן מים ומכיל דרוזות פה ושם. הכלורנכימה, הבנויה מתאים מוארכים אחידים בצורתם, מצויה בין שכבות ההיפודרמיס משני צדי העלה. נדני הצרורות פתוחים בצדם התחתון של העורקים, ותאי הנד
איור .118 חתכים בעלה של ח־ד, במקביל לשטח הפנים (צילומים מיקרוסקופיים:( ו. חתך בפארנכימת העמודים .2 ;(X660) חתך בפארנכימה הספוגית .(X530)
איור 20ו. קטעים של עלים (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 :( אילןליפטיס המקור .2 ;(x 150) פיק-ץס הגומי - ליתוציסט המכיל ציסטולית.
איור .119 קטעים של חתכי־רורזב בטרפי עלים (צילומים מיקרוסקופיים.1 ;( בווו קבנדיש (בננה ננסית) .2 ;(\ 190) אירוס - העלה הוא שוה־צדדי .(x!30)
איור ו.12 קטעים של עלה הרדוף הנחלים (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק:( ו. חתך־רוחב .2 ;1x110) פני הצד התחתון .(x60)
איור 22 ו. .1 פרק ועלים מגומדים של גבעול מובהר של פרקן own - דמויי־טראכאידים באזור פארנכימת העמודים (צילום מיקרוסקופי, .(x50 אפשר שהם משמשים לאגירת מים,־ הם מחוברים לקצות סעיפי העורקים שבעלים ובקליפת הגבעול. .2 קטע מוגדל מהנ"ל באזור התאים דמויי הטראכאידים - בדפנותיהם נראות התעבויות לוליניות .(X150)
אייר .123 עלה בשרני של מלווית אעולגנית־. .1 שרטוט כללי של חתך־רוחב שלם בטרף; .2 שרטוט מפורט של מחצית אחת ממנו - פארנכימת העמודים בשני צדי העלה; באמצע תאי פארנכימה גדולים, אוגרי־מים. (עפ.(Shields, 1951 י"
איור .124 פטוטרת של נימפיאה (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 :( חתךרוחב .2 ;{x ו2) קטע של חדר־אויר ובו אסטרוסקלראידים nwn vvp .3 ;(x 160) של אסטרוסקלראיד - גבישי סידן אוכסלטי על פניו .(x 1600)
איור .1 .125 חתך־רורזב בעלה של קרנן טב) ל7עפ.2 .(Troll , 1948 י" שרטוט סכימטי של בסיס העלה של תלתן - עורקי הלוואים מסתעפים מהמשכי הצרורות הצדדיים של העלה (עפ.3 .(Foster & Gifford , 1959 י" קטע מעורקיות עלה בוגר של אלון מצוי במבט מלמעלה - העורקים המלווים כנפי נדנים מסומנים בקווים כפולים, ואילו האחרים בקו יחיד.
איור .126 חתכי־רורזב בפטוטרות עלים: ו. ליגוסטרום יפני - הצרור בצורת קשת פתוחה; .2 אלון התגלע - הצרורות בצורת טבעת; .3 צפצפה מק7צעת - הצרורות בצורת שלש טבעות. השטחים הלבנים - פארנכימה; השטחים המנוקדים בדלילות - קולנכימה; השטחים המנוקדים בצפיפות - שיפה; השטחים המקווקווים - עצה; השטחים השחורים - סקלרנכימה.
איור .127 קטעי עלים מובהרים במבט מלמעלה: .1 אלה ארצישראלית (צילום מיקרוסקופי באור מקוטב) - נראים הגבישים בתאים של כנפי נדני הצרורות; .2 זוןאשוןנראים עורקים קטנים העוברים לרוחב העלה ומחברים את עורקי האורך המקבילים .3 ;(x40)הלבלוב קוצני - ערוגות ובהן הרבה קצוות עיוורים של צרורות .4 ;(x48) חתך־רוחב בעורקיק עלה של ^גךךדיה מצויה - נראים תאי מעבר של שיפה 2950)א) (מתוך .(Pate & Gunning, 1969
איור .128 ו. קטע של חתך־רוחב בטרף של לכגיץז רפואי - נראות כנפי נדנים ושערות כוכביות בצד התחתון של העלה nNin .2 .(X140) פני עלה מובהר של מלוח קיפח - נראים נדני הצרורות המקיפים את העורקים .(x70)
איור .130 חתך־רוחב בקטע עלה של יבלית מצויה, צמח של C4 (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.( הכלורופלסטים של הנדן החיצוני "ה)קמץ(" מתקבצים בסמוך לדופן הפנימי .(א7500) (באדיבות bv nu>tn:r>mrm Maret Vesk סידני.(
איור .129 קטעי חתכי־רוחב בעלי דגניים. ו. חילף החולות - בנדן הצרור שתי שכבות, החיצונית של פארנכימה, הפנימית של סקלרנכימה .2 .(x 260) זקנן שעיר - בנדן הצרור שכבה אחת של תאים המכילים כלורופלסטים .1x260)
איור .131 ו. רותך־רוחב בפטוטרת של הדר - הצרור בצורת טבעת; בהיקף מיכלי שמן אתרי vup .2 .(x45) של חתך במקביל לפני העלה של צורית - ניתן להבחין במבנה של הידאתודה .(x 180)
איור .132 הידאתודה בעלה של דומדמנית :(Ribes vibumifolium) ו. חתךאורך; .2 פתח הדמיעה (פיתית במוצאה) ותאי אפידרמיס המקיפים אותו; .3 נדן המקיף את האפיתם ואלמנטים טראכיאריים בעלי התעבויות לוליניות. (מתוך .(Stern et al., 1970
איור .133 חתכי־רוחב בעלים של רושופי־זרע. .1 עלעל של ציקס מופשל .2 .(x50) אורן ירושלים .(א 155)
איור .134 ו. חתךרוחב בעלה של ארזהיבזלאי (צילום מיקרוסקופי, nn1־nnn .2 .(x45 בפיונית של ארו הימלאי .3 .(א470) קטע של חתך־רוחב בעלה מתפתח של בזוז (בננה) - נראית המריסטמה של הצד העליון .(x45)
איור .135 שרטוטים סכימטיים של חתכי אורך ורוחב בפרימורדיות של עלי טבק בשלבים שונים של התפתחות אונטוגנטית: .1 פרימורדיה צעירה, דמויית־חרוט פחות או יותר; .2 פרימורדיה שבשוליה הצרים מתחיל להתפתח הטרף; .3 פרימורדיה שבה מתחילים להתפתח העורקים הצדדיים העיקריים; .4 פרימורדיה שאורכה - מ"מ 5 מתחילה להתפתח המערכת הפרו־ואסקולרית; .5 שלב מתקדם בהתפתחות. (x\0) 5,4 ;(x 25) .3-1 (עפ.(Avery, 1933 י"
איור .136 חתכי־רוחב בקטעים שוליים של עלי טבקו בשלבי התפתחות שונים - נראות חלוקות תאים, התורמות, יחד עם התארכות התאים, לגידול הטרף הצעיר: .1 כיוון החלוקה בפרוטודרם ובתחיל התת־שולי - התא ב' הוא תא־אח של ,'א ושניהם נוצרו מחלוקה פריקלינית של תחיל תת־שולי; .2 תא א' כבר התחלק לשנים, א,, וא , 2 ואילו בתא ב' חלה חלוקה פריקלינית לב, ולב .4 ,3 ; 2 התפתחות המזופיל והצרורות הפרו־ ואסקולריים (המספרים לפי דרגת התפתחותם.5 .( חתךאורך חוצה בפרימורדיה - הצרור הפרו־ואסקולרי של העורק האמצעי. (עפ.(A
איור 37ו. דיאגרמות להיסטוגנזה של העלה. 73.ו -ןן ;(Carya bucklei)פלרגוניום .2 מצויר. (עפ.(Foster , 1936 י''
איור .138 דיאגרמות להיסטוגנזה של העלה: ו. טבק (עפ.2 ;(Foster , 1936 י'' אורו (עפ.(Kaufman , 1959 י''
איור .1 .139 שרטוט תלת־ממדי של קודקוד הנצר של אורז - קודקוד הצמיחה ושלש פרימורדיות העלים הראשונות; המספרים מציינים את הפלסטוכרונים המתאימים. .4-2 חתכי אורך חוצים של הלשונית בשלבי התפתחות שונים. (עפ.(Kaufman, 1959 י''
איור 40ו. חתכים בפרימורדיות העלים של קנה הבושם (צילומים מיקרוסקופיים:( ו. חתךאורך חוצה בעלה שאורכו - 385 M מובלטת הגדילה בצד העליון 1m־nnn .2 ;(x!75) בעלה שאורכו - 224 נראית המריסטמה בצד העליון .1x450) (באדיבות .(D.R. Kaplan ^
איור .141 אזור ניתוק בעלים: ז. חתך אורך בבסיס העלה של שזיף - נראים התאים המתחלקים ויוצרים את שכבת הניתוק; 1:7נ .2נית - חתך אורך בחלק מן הגבעול יחד עם בסיס העלה, לאחר ניתוק העלה. (עפ.(Gibbs, 1950 י''
איור .142 חתכי אורך בבסיס העלה של צפצפה (צילומים מיקרוסקופיים:( ו. .2 ;1x10) בחתך מצוי צרור הובלה .(x42)
13 השורש
איור .143 סטטוציסטים בקצות שורשים - עמילופלסטים שוקעים ומצטברים בצד התחתון של התא כתוצאה של גירויי כבידה: ו. פול - העמילופלסטים שקועים בצדו התחתון של התא ואילו הרשת האנדופלסמטית נדחקה לצדו העליון (עפ.2 ;(Audus , 1964 Griffiths & י" שןזלים תרבותיים - עמילופלסטים מעל לקומפלכס יציב של רשת אנדופלסמטית (הרישום מבוסס על צילום במיקרוסקופ אלקטרוני של .(Volkmann , 1972 Sievers &
איור .1 .144 חתךרוחב בשורש זריע של תיטה (עפ.2 .(Avery, 1930 י" שרטוט תלת־ממדי של תא יחיד אנדודרמלי בעל פס קאספארי. .3 קטע של חתך־רוחב בשורש - חלק מן האנדודרמיס ושורת תאים של פאתכימת הקליפה במצב של פלסמוליזה; הפרוטופלסטים של תאי האנדודרמיס נשארים דבקים בפסי הקאספארי (עפ.(1953 Esau, י"
איור .145 חתכי־רוחב בשורש של אירוס (צילומים מיקרוסקופיים.1 :( החתך בשלמותו .2 ;(x13) הגליל הואסקולרי, מוגדל .(א140)
nnmnnn 146 rtm בשורשים (צילומים מיקרוסקופיים.1 :( עגבניית הגינה - התפתחות שורש צדדי .2 ;(x90) פול - שורש צעיר .(x 50)
איור .1 .147 חתך־רוחב בגליל הובלה טטרארכי בשורש צעיר של פול - ניתן להבחין באלמנטים של עצה משנית שאך זה נוצרו, ודפנותיהם דקים עדיין (צילום מיקרוסקופי, 50ן א.2 .( כנ"ל, אלא שהשורש בוגר יותר - כבר נוצרה כמות גדולה יותר של עצה משנית והקמביום הוא כבר גלילי כמעט .(x 150)
איור .1 .148 חתכי־רוחב בשורש של צנון הגינה ברמות שונות - התמיינות העצה הראשונית (עפ.2 .(Stover, 1951 י" שרטוט סכימטי של חתך־אורך בקצה שורש של שעורה - אתרי ההתמיינות וההתבגרות של רקמות ההובלה (עפ.3 .(Heimsch , 1951 י" שרטוט סכימטי תלת־ממדי של חלק מזריע של חיטה - החיבור בין המערכות הואסקולריות של המגינית, ציר שורש התת־פסיג, החותלת והעלים הרגילים הראשונים; צרורות החותלת והמגינית מקווקווים אלכסונית, הצרור האמצעי וששה צרורות צדדיים של העלה הרגיל הראשון אינם מקווקווים כלל, הצרור האמצעי ושני צרור
איור .149 שרטוטים סכימטיים של מיקוריזות: .1 אקטומיקוריזה (עפ''י צילום מיקרוסקופי של .2 ;(Meyer , 1973 אנדומיקוריזה (עפ"י צילום מיקרוסקופי של .(Sanders, 1974 Cox &
איור .150 שרטוט סכימטי של שורש קטנית ופקעית (עפ.(Bond , 1948 י"
איור .151 רותך־רורזב בשורש של דלעת גדולה - נראות שלש פרימורדיות של שורשים צדדיים באותה רמה בשורש האם .(X200) (באדיבות .(T.E. Mallory
איור .152 ו. בסיס הגבעול של תירס - נראים שרידי שורשי הזריע והשורשים האךןנטיביים. .4-2 קטעי חתכי־אורך מישוריים בשורשי פרע - שלבים מוקדמים בהתפתחות שורשים צדדיים. .5 זריע של תרדל לבן - אזור יונקות השורש. (עפ.(1948 Troll, י"
איור .153 קטע שולי של חתך־רוחב בפקעת של לפומית הבטטה (צילום מיקרוסקופי, .(X25
איור .1 .154 קטע של חתך־אורך בשורש מתכווץ של המצייץ שעיר - מערך התאים העסיסיים והנהרסים לסירוגין בגליל המרכזי המכווץ, ורצועות העצה המעוקמות. התאים השחורים - תאים מפרישים (עפvvp .2 .(Davey, 1946 י" של חתךרוחב בפנוימטופורשל - Jussiaea peruviana ובו רקמת הובלה משנית, פלונן ואירנכימה (עפ.(Palladin , 1914 י"
איור 55ו. שורשי חיזוק דמויי לוחות של Eriodendron aufractuosum (עפ.(Ivimey-Cook , 1951 McLean & י"
איור .156 כשות: .1 שרטוט סכימטי - הקשר בין הטפיל והפונדקאי. .2 החלק הגדל של המצוצה בתוך תא פארנכימה. .3 תא של מצוצה, המתחיל לפתח "רגל" שעה שהוא מגיע לצינור כברה. "ה .4רגל" של תא מצוצה קשורה לדופן של צינור כברה. - 4-2) בהגדלת ,X600 עפ.(Schumacher , 1934 י"
איור ,157 שרטוט סכימטי של ארבעה שלבי התפתחות באלמנט טראכיארי של מצוצה .7עלקת (עפ.(Dorr & Koiimann ,1976 י"
איור 58ו. (הכיתוב בעמוד הבא.(
איור .158 אזור המעבר בזריע של פשתה תרבותית. .1 תיאור תלת־ממדי של התת־פסיג ושל המפרק הפסיגי (המספרים מציינים את הרמות שבהן נעשו חתכי הרוחב הבאים.5-2 .( קטעים של חתכי רוחב בתת־פסיג ובאחד הפסיגים ברמות השונות. .6 זריע שלם בשלב ההתפתחות של התיאורים הנ"ל. (עפ.(Crooks, 1933 י"
הגוף המשני של הצמח
14 הקמביום הואסקולרי
איור .1 .159 קטע של חתךרוחב בענף בן ארבע שנים של צפצפה מכסיפה Wp .2 .(x50) של חתך משיקי דרך הקמביום בגבעול של טבק - החלק האמצעי של תחיל דמוי־כישור מתחלק 500)ו א.(
איור .160 ו. קטע של חתךרוחב בגזע של אורן - אזור הקמביום והרקמות השכנות. .2 כנ"ל, אלא שהחתך הוא חישורי ובו קרן ואסקולרית (עפ.(Haberlandt , 1918 י''
איור 61ו. חתכי־רוחב בקמביום של אורן לבן.1 .- אזור הקמביום וקטעים סמוכים של עצה ושיפה; .2 קטע מוגדל של אזור הקמביום - דפנות חישוריים עבים שמסתמנת בהם התרבדות; לקבוצות של שנים או ארבעה תאים שכבות דופן משותפות. (באדיבות .(Bailey I.W.
איור .162 קמביום ואסקולרי של תויה מערבית. ו. חתך־רוחב דרך העצה, הקמביום והשיפה - טור חישורי של תאי עצה ושיפה המופסק באזור הקמביום. .2 ציורי חתכים חישוריים באזור הקמביום - בולטים הבדלי האורך בין טיפוסי התאים השונים. (עפ.(Bannan , 1955 י''
איור .163 פרוקמביום וקמביום בשלב מוקדם בגזע הקיקיון המצוי: .1 קטע של רותךרוחב בבסיס הפרימורדיה של העלה השני .2 ;(א95) קטע של חתךרוחב מתחת לפרימורדיית העלה השני - נראית הקדם־שיפה ומתחתיה שורה חישורית של תאים עתירי חלליות שנוצרו על ידי חלוקות משיקיות 1־nNnnn .3 ;(X800) חישורי בחלק צעיר של רצועת הפרוקמביום - לתאיה קצוות דמויי־גמלון .4 ;(א400) חתךאורך חישורי ברמה שהקמביום כבר התמיין בה .(א95)
איור .164 חתכים משיקיים בטיפוסי קמביום שונים; ו. קמביום מסודר בקומות של רגבעיה; .2 קמביום שאינו מסודר בקומות של בוילה.
איור .165 ן. שרטוט סכימטי של תחיל דמוי־כישור בקמביום של רובי1יה בת־השיטה - בפרוטופלסט שלו חלליות רבות, ומצויים שדות גומץ ראשוניים מרובים. .4-2 שרטוטים סכימטיים של חלוקות אנטיקליניות של תהילים דמויי־כישור הגורמות גידול היקפו של הקמביום: .2 חלוקת תחיל דמוי־כישור בקמביום בלתי מסודר בקומות - המצב היחסי בין התאים הצאצאים הנוצר עם התארכותם, מישור החלוקה הוא אלכסוני והתאים מסתדרים זה ליד זה כתוצאה של גדילה חודרת; .3 שלשה שלבים בחלוקה אנטיקלינית של תחיל דמוי־כישור בקמביום מסודר בקומות; .4 שלשה
איור 66ו. שרטוטים סכימטיים של שלבים שונים בהתחלקות תחיל דמוי־כישור של רוביניה בת־השיטה.3-1 .- תאים מתחלקים בחתך חישורי; .4 כנ"ל בחתך משיקי (עפ.(Bailey, 1920c י"
איור .167 שרטוטים סכימטיים של דרכים שונות של התפתחות קרניים מתחילים דמויי־כישור. ו. חלוקה צדדית. .2 חלוקה בקצה התחיל; נוצר תא תחילי אחד של קרן. .3 מספר חלוקות בחצי התחיל דמוי־הכישור. .4 התחלקות כל התחיל דמוי־הכישור לשורה של תחילי קרן. .5 התקצרות של תחיל דמוי־כישור והפיכתו לתחיל של קרן.
איור .168 קטעים שוליים של חתכי רוחב כ.איקליפג1וס המקור, מסומנים באמצעות
14
CO 2 לצורך מדידת כמות הרקמה הנוצרת על ידי הקמביום במשך עונה מסוימת (אוטורדיוגרמו; מיקרוסקופית:( ו. הצמח סומן שלש פעמים, אחת לחודש - ניכרים שלשה אזורים מסומנים בעצה (השיפה והקמביום הורחקו) .2 .(x 70) הצמח סומן פעם אחת - ניכרים שני אזורים מסומנים, האחד בעצה והאחד בשיפה .1x135)
איור .169 עונת הפעילות של הקמביום בצמחים שונים: הקמביום פעיל, לפחות בחלק מן הצמחים שנבדקו - המשבצת מנוקדת; הקמביום רדום - המשבצת לבנה.
איור .170 שרטוט סכימטי של חתך־רוחב בגזע של תפוח לאחר הרכבת "עין:" ו. הרקמות השונות במקום האיחוי של ניצן לאחר שלשה שבועות; .2 כנ- ל" לאחר שמונה שבועות.
15 העצה המשנית
איור .1 .171 חתך־רוחב בטראכיאה של רגביגיה בת־ ־ השיטה - מלאה טילות (עפ.2 .(Strasburger י'' חתך־אורך בטראכיאה של גפן - הטילות מתפתחות מתוך תאי הפארנכימה הסמוכים לטראכיאה.
איור .172 שרטוט תלת־ממדי של קוביה מן העצה המשנית של אורן ירושלים.
איור .173 קטע של חתך חישורי בעצה של אורן רם - גומצים מאושנבים בתאי הקרנים.
איור .177 קטע של קרום גומץ בטראכאיד של אורן ירושלים (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, .( x 15000
איור .179 עצה משנית של רוביניה בת-השיטה - טראכיאות ובהן טילות :(x45) ו. חתךרוחב; .2 חתך־אורך משיקי.
איור .180 חתךרוחב בעצה המשנית של אשל הפרקים - נראות קרניכו מתפשטות בין טבעות הצמיחה הסמוכות והפארנכימה הואזיצנטרית .(x45)
איור .174 העצה המשנית של אורן הזפת - צילומים מיקרוסקופיים של חתכים במישורים שונים: .1 חתך־רוחב - טבעות צמיחה ושני ביבי שרף .2 ;(x55) חתך חישורי .3 ;(x55) חתך משיקי vvp .4 •Ax 55) של חתך חישורי - טראכיאידים ובהם גומצים מתורבצים וקרסולות .(א400)
איור .178 עצים חרוכים מתוך חפירות ארכיאולוגיות בירושלים ובערד מלפני אלפיים שנה (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 :( חתךרוחב בברוש מצר .2 ;(X2000) חתך־אורך, ובו קרן, בברוש מצוי .3 ;(X390) חתך חישורי, ובו טראכיאה, ב שקמה .4 ;(X200) חתך משיקי, ובו טראכיאות וטילות,באלה אטלנטית .(X240)
איור 81ו. עצה משנית של inn .1 :(x45)nvar^־«m משיקי; .2 חתך חישורי - קרנים הטרוגניות, כלומר התאים בשולי הקרן קצרים בהרבה מיתר תאי הקרן ורחבים מהם.
איור .1 .182 חתך־רוחב שלם בענף של שיטה סלילית, ובו (מהחוץ פנימה) הסות, עצת הירך ועצת הגלעין שהיא כהה .2 ;(xo.6) חתך־רוחב שלם בענף של אלון התולע - קרנים רחבות וטבעות צמיחה אכסצנטריות .(א 1.2)
איור .1 .175 חתך־רוחב בעצה משנית של ברוש מצוי .2 .(x45) רותך־רורוב בעצה משנית של ארו הלבנון - ובו ביבי שרף שנגרמו מפציעה .3 .(x40) נומץ מתורבץ של ארו הלבנון ובו טורוס מצויץ (צילום מיקרוסקופי בשדה אפל, (X2400 (מתוך Huber בספר .4 ;("Handbuch der Mikroskopie in der Technik", Umschau Verlag 1951 קטע של חתך חישורי בעצה של אשוחיתמכחילה .(א280)
איור 76ו. גומץ בטראכיאיד של ארו הלבנון (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, .1 :(^ 7500 פני השטח הפנימי של חצר הגומץ מכוסים גבשושים; .2 קרום הגומץ ובו טורוס בעל אונות השקוע במרכזו; המלל משובץ כולו בגבשושים המאפילים על רשת צרורות הפיברילות.
איור .183 שרטוט תלת־ממדי של קוביה בעצה המשנית של כליל החורש.
איור .3-1 .184 עצה משנית של צפצפה משולשת: .1 חתך משיקי .2 ;1x80) חתך חישורי .3 ;1x80) חתךרוחב nn1T־]nn .4 .(x65) בעצה המשנית של זתן השיח - בגבול שבין טבעות צמיחה שכנות ניתן להבחין בפארנכימה תחילית .1x110)
איור .185 עצה משנית בעלת נקבוביות מפוזרת, .2 n ערבת בבל :(xns) ו. חתך־רוחב ובו הגבול בין שתי טבעות צמיחה; .2 חתך משיקי. .3 חתך־רוחב בעצה משנית של עוזרר אדגבו - ובו ניכר הגבול בין שתי טבעות צמיחה .(א40)
איור .186 עצה בעלת נקבוביות טבעתית של אלון לכך. .1 חתך־רוחב .2 ;(א35) חתך משיקי ובו קרנים חד־שורתיות קטנות וקרן מגובבת רב־שורתית גדולה .3 ;(א 120) חתך חישורי 3mr־1nn.4 ;(x48) ובו פארנכימה אפוטראכיאית .(א 115)
איור .1 .187 חתךרוחב בעצה המשנית של איקלייפטוס המקור - ניכר הגבול בין שתי טבעות צמיחה .2 .(x65) חתך חישורי בעצה המשנית של זית אירופי - ובו קרן הטרוגנית .(א 200)
איור .1 .788 חתך־רוחנ בסיבים הג'לטיניים בעצה המשנית של שיטה סלילנית .2 .(X900) דופן של טראכיאה בעצה המשנית של שיטת הסוכך ובו גומצים מרופדים, לאחר הרחקת קרומיהם (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, .3 .(^700 חתךרוחב בעצה המשנית של אלה אטלנטית .{>< ו 25)
איור .189 עצה משנית של שיטה כחלחלה; ו. חתךרוחב .2 •(x60) חתך משיקי ' .(X130)
איור .190 עצה משנית של מת1ץ שעיר: ו. חתך־רוחב - הטראכיאות הקטנות ערוכות באנדים מסועפים, אלכסוניים או חישוריים .2 ;(x75) חתך משיקי .(x90)
איור ו9ו. ו . חתך־רוחב בעצה המשנית של שיטה מלבינה - פסים רחבים של פארנכימה .2 .(x15) חתךרוחב בעצה המשנית של הבלזה .(x50)
איור .192 חוליות של טראכיאות (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 :( קטעים של שתי טראכיאות של כליל החורש - בשמאלית גומצים בין־ואסקולריים סדורים לסירוגין; התעבויות לולייניות על פני שטחן הפנימי. .2 גומצים בין־ואסקולריים מרופדים בטראכיאות של החרוב (שכבת הדופן וקרומי הגומצים הורחקו) .(א4000)
איור .4-1 .193 סדרת חתכים משיקיים בעצה המשנית של מורן ריחני - תחיל של קרן מתפתח בקצהו של תחיל דמוי־כישור. התחיל החדש מנוקד. .7-5 סדרת חתכים משיקיים בעצה המשנית של - Trochodendron aralioides קרן מתפצלת בשל התארכות קודקודית של תחיל דמוי־כישור. כניסת התחיל דמוי־הכישור אל הקרן מתאפשרת כתוצאה מהיעלמות תחיל הקרן, המנוקד במס' 5 (עפ.(Barghoorn, 1940 י"
איור .194 חתך רזישורי בעצה המשנית של - Casearia nitida שתי קרנים מתאחות כתוצאה מהתארכות אנכית של התרזילים השוליים וצאצאיהם. הקמביום בצד שמאל (עפ.(Barghoorn , 1940 י"
איור .195 שרטוט סכימטי של הקשר בין המשך צרור העלה לבין הגוף המשני המתעבה בדו־פסיגיים מעוצים (חתכים חישוריים.1 :( המשך צרור העלה בגבעול שאין בו התעבות משנית - פסוקת העלה פתוחה עדיין; .2 הגזע לאחר שנה של התעבות משנית - הפסוקת נסגרה בחלקה על ידי העצה והשיפה המשניות; .3 הגזע של הצמח הנשיר לאחר שנתים של התעבות משנית - קצהו של המשך צרור העלה נקרע לשנים על ידי הרקמות הואסקולריות המשניות; .4 המשך התפשטות צרור העלה בצמח תדיר־ירק לאחר 5 שנים של צמיחה משנית (החלקים שמחוצה לקמביום לא צוירו כאן) -
איור .196 חתכים בקטע של ענף חרוב: .1 לאורך. .2 לרוחב. לפני הכנת החתך הוספגה תמיסה צבעונית לתוך הענף דרך פטוטרת העלה. ב־1 מסמן הקו הכהה את המשך צרור העלה הצבוע, שקוע בתוך העצה המשנית. ב־2 המשכי צרורות העלים החתוכים מופיעים כנקודות כהות ליד הליבה (x5) (צילום של מ. גרונדנג.(
איור .197 שחזור כרונולוגיה באמצעות תיארוך משוה: ,A דגם חישורי מתוך עץ חי שנכרת לאחר עונת הצמיחה של J-B ;1939 דגמים שנלקחו מבתים ישנים ואף מחורבות עתיקות יותר (עפ.(Bannister , 1963 י"
איור .198 שרטוט סכימטי להסברת חיבור הענף לגזע (לפי .2 ,1 .(Shigo, 1985 בתחילת עונת הגדילה יוצרת העצה המתפתחת של הענף "צוארון" מסביב לבסיס הענף. .4 ,3 בשלב מאוחר יותר בעונה יוצרת העצה המתפתחת של הגזע "צוארוף' המכסה על "צוארון" הענף.
איור .199 שרטוט סכימטי של השינויים בשכבות דפנות התאים של סיבי העצה בהקשר ליצירת עצת מתח: ו. סיבי עצה נורמליים; .4-2 טיפוסים שונים של סיבי עצת מתח. כיוון המיקרופיברילות מסומן בקווקוו (עפ.(Wardrop, 1964 י''
איור .200 ו, .2 שרטוטים סכימטיים של התפתחות עצת תגובה (בצבע שחור) בענפים שנופפו בצורת לולאה: .1 עצת לחץ; .2 עצת מתח. .3 התוצאות המתקבלות לאחר שהלולאה נחתכת לשנים; החיצים מורים על כיוון התנועה של קצות החתך. (עפ.(Jaccard , 1938 י"
16 השיפה המשנית
איור .201 שיפה משנית של אורן ירושלים.2 ט -. צילומים מיקרוסקופיים - ההבדל בין שיפה פעילה לשיפה בלתי־פעילה - ו. חתך חישורי inn .3 .(x!26) n־u? inn .2 ;(x42)־ חישורי בשיפה מובילה .(א300)
איור .1 .202 קטע שולי בגבעול של כותנה - ניתן להבחין בהתרחבות הקרן הואסקולרית לקראת הפרידרם (צילום מיקרוסקופי, .2 .(x35 חתךרוחב בשיפה המשנית של ברוש מצה - רצועות של סיבי שיפה באות בסירוגין עם רצועות של פארנכימת שיפה ותאי כברה .(xiso)
איור .203 שיפה משנית של את קרס (צילומים מיקרוסקופיים, .2 ;nrnT־1nn .1 :(xi 20 חתך משיקי; .3 חתך חישורי.
17 הפרידרם
איור .204 ו, .2 קטעים מהיקף חתךרורוב בענף (עפ-.(Eames & MacDaniels ,1947 י" ו. של צפצפה משולשת - הפלוגן מתפתח בשכבה החיצונית של הקליפה; .2 של טולנום עדין - הפלוגן מתפתח באפידרמיס. הפלוגן נוצר מהתאים הפנימיים כתוצאה מחלוקה פריקלינית של תאי האפידרמיס, ואילו התאים החיצוניים יוצרים את השכבה החיצונית של הפלמ ומכוסים בקוטיקולה; פלודרם לא נוצר כלל. .6-3 קטעים מהיקף חתךרוחב בגבעול של אילןליפטוס עגלן - שלבים שונים בחלוקה האנטיקלינית של תאי האפידרמיס והקליפה: החלוקה מגדילה את היקף האיבר. בשלבים
איור .205 ו. קטע מהיקף חתך־רוחב בענף של גפן - הפרידרם הראשון מתפתח בפארנכימת השיפה (צילום מיקרוסקופי, inn .2 .(x40 רוחב בריטידום של אורן - פרידרמים נוספים בצורת קשקשים, נראים בצילום כקוים כהים .(x 7)
איור .5-1 .206 שרטוטים סכימטיים של הפרידרמים הנוספים הנוצרים בגזע - שבו מתפתח הפרידרם הראשון כגליל שלם בקרבת האפידרמיס (עפanrnrm .4-1 :(1947 Eames & MacDaniels, י" בענפים מבני שנה עד בני ארבע; ב־3 ו־4 נשר הפרידרם הראשון, יחד עם הרקמות שמחוצה לו; .5 שרטוט תלת־ממדי של תיבה חתוכה בגזע - הרקמות כוללות כאן אזור צר של שיפה פעילה וריטידום רחב, החרוץ חריצים עמוקים; כמות ניכרת של רקמה זו נתבלתה. .8-6 שכבות מגינות בחד־פסיגיים (עפ.6 :(Philipp, 1923 י" חתךרורוב בהיקף הקליפה של כורכומה ארוכה - שעם
איור .1 .207 ענף של פתילתיהמדבר הגדולה - חריצים עמוקים בריטידום (צילום, .2 .(xo, 7 ענף של אשל - העדשתיות אופקיות (צילום, .(xo.9
איור .2,ו .208 פקק של שעם: ו. מראה מלמעלה - כלומר חתך־רוחב בשעם לפי מצבו בגזע; נראות טבעות צמיחה רחבות ושתי עדשתיות .2 -,(x 3) מראה מהצד - כלומר חתך משיקי בשעם לפי מצבו בגזע; העדשתיות נראות ככתמים כהים .3 .(א3) שורש של צנון גינה - כל שורשון צדדי מלתה בזת עדשתיות.
איור .1 .209 עדשתית צעירה של סמבוק שחור (עפ.2 .(Troll , 1954 י" עדשתית בוגרת של דובדבן מתוק (עפ.(Boureau ,1954 י"
איור .210 חתכי־רוחב בעדשתיות (צילומים מיקרוסקופיים:( ו. בגזע של סמבוק שחור .2 ;(x60) בשורש אויר של אביסביה ימית 1x50) (באדיבות אלן ויצטום.(
18 התעבות משנית בלתי־רגילה
איור .212 ו. חתךרוחב בגזע של זתן השיח; ההתבקעות חלה בעקבות הפסקת פעילות הקמביום באתרים מסויימים nm־nnn .2 .(xi) בגבעול בן שנתיים של לענת המדבר - נראה השעם הבין־עצתי, וקרן משועמת החוצה את טבעת הצמיחה האחרונה .(x 20)
איור .211 שרטוט סכימטי של חתכי־רוחב בגבעולים בעלי התעבות משנית בלתי־רגילה: .1 ספלגל משולש - קטע של חתךרוחב (עפSerjania clematidifolia .2 ;(Schenk ,1892 י" (עפ.3 ;(Pfeiffer, 1926 י" שעונית (עפ"י צילום מיקרוסקופי של .(Ayensu & Stem, 1964 הפרידרם - משובץ; השיפה המשנית - מנוקדת; העצה המשנית - מקווקוות.
איור .213 חתכי־רוחב בנבעולי צמחים ממשפחת הסלקיים - טיפוסים שונים של שיפה מובלעת והאלמנטים הטראכיאריים הנלוים אליה: .1 פרקרק פרוק .2 ;(א 10) יפרוק המדבר .(x 7)
איור .2ו4 חתכי־רוחב בעצה משנית הכוללת שיפה מובלעת (צילומים מיקרוסקופיים:( ו. מלות קיפח .2 ;(x 135) גזלות הרגלה .3 ;(x 175) בתנריליאה חלקה .(x44)
איור .2ו5 ו. שרטוט סכימטי של גדילת התבססות, המצויה ברוב הדקליים ובהרבה חד־פסיגיים אחדים. הפרקים הראשונים הם תת־אדמתיים; אלה קצרים הם, אלא שהפרקים שלאחריהם הולכים ומתרחבים עד שקוטרם מגיע בקירוב לרוחב הגזע הבוגר; אז מתחילה הגדילה לגובה בשל הפרקים הארוכים יותר (עפ.2 .(Tomlinson, 1970 Zimmermann & י" שרטוט סכימטי של קטע מחתך־רוחב בגזע בעל התעבות משנית בלתי־רגילה - דרך היווצרות רצועות השיפה המובלעת. .3 תיאור סכימטי של חתךאורך חוצה בקודקוד הצמיחה של ושינגטוניה גזוטית (עפ"י צילום מיקרוסקופי של .
איברי הרביה
19 הפרח
איור .1 .217 חתךאורך בפרח של פגופירון (כוסמת;( הגינציום כולל שחלה חד־מגורתית ושלושה עמודי־עלי של שלשה שחלילים. .2 חתךאורך בניצן של פרח של איקןליפטוס כדורי (עפ.(McLean & Ivimey-Cook, 1956 י"
איור .2ו8 ארבעה שלבים באונטוגנזה של תפרחת של מוז; המספרים מציינים את סדר הופעתן של פרימורדיות הפרחים.
איור .2ו9 אונטוגנזה של פרחים. .3-ו נורית תלת-אתתית: :2,1 שני שלבים בהתפתחות הפרח השלם; .3 שחליל בהתפתחותו. .7-4 רכפה ריחנית: .5,4 שני שלבים בהתפתחות הפרח השלם; .7,6 התפתחות הנינציום בשלבים מאוחרים יותר (עפ.(Payer , 1857 י"
איור .220 התפתחות שחליל תריסני בגינציום אפוקארפי. .2 ,1 שרטוטים סכימטיים של חתכים בשחליל בשלבים אונטוגנטיים שונים: .1 חתכי־אורך; .2 חתכי רוחב (עפ.7-3 .(Goebel, 1928-33 י" שלבים שונים בהתפתחות שחליל של תליקטרון (משפחת הנוריתיים) - המפתן, הביצית והחלק שמעל למפתן המתקפל וסוגר את המנורה: .6-3 חתך־אורך בשחליל המתפתח; .7 מראה פ1י השחליל מן הצד (עפ.(Troll, 1948 י"
איור .221 אונטוגנזה של פרחים. .4-1 התפתחות גינציום אפוקארפי של בתליץ סוככני. .10-5 פעגתה רב־שותית. שלבים בהתפתחות גינציום סינקארפי מפרימורדיות נפרדות המתפשטות לצדדים ומתאחות לטבעת אחת. (עפ.(Payer , 1857 י"
איור .222התפתחות פרחי בננה (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק:( ו. האזור הקודקודי של התפרחת. החפים של קבוצות הפרחים הורחקו כדי לגלות את הפרימורדיות היחידות ;(x20) פרחים צעירים - נראות הפרימורדיות של עלי־העטיף ושל האבקנים .(X120)
איור .1 .223 קטע של חתךאורך בתפרחת מתפתחת של מגו קבנדיש (בננה ננסית) - פרימורדיות של פרחים בשלבי התפתחות שונים .(x45) בפרימורדיה השניה מצד שמאל נראה שקע המציין את ראשית התפתחותה של שחלה תחתית. .2 חתךרוחב בעוקץ הפרח של אלןוילגיה תכולה - עשרה צרורות צינורות, חמישה גדולים וחמישה קטנים לסירוגין .(x43)
איור .224 חתכי־תחב במצעית של אקהלגיה תכולה: .1 באזור יציאתם של המשכי צרורות עלי הגביע נראים המשכי הצרורות של שני עלי גביע (לכל עלה־גביע שלשה המשכי צרורות) .2 .(x 46) כנ"ל באזור גבוה יותר במקצת - שני המשכי צרורות יהודים של עלי כותרת וחלק מהמשך צרור משולש של עלי גביע .1x48)
איור .225אקוילגיה תכולה. .1 חתך רוחב במצעית באזור יציאת המשכי הצרורות אל הדורים המרובים של האבקנים; בתוך המצעית ערוכים המשכי צרורות האבקנים בשורות חישוריות nmvinn .2 .(x45) בבסיסו של שחליל יחיד - ובו נראים המשך צרורות גבי אחד ושני המשכי צרורות גחוניים; בהמשכי הצרורות הגחוניים (אך לא בסעיפיהם המופיעים בקרבתם בצילום) ניתן לראות כי העצה פונה החוצה והשיפה פנימה .(X140)
איור .226 ו. פרח מובהר של אקןילגיה תכולה במבט מן הצד; עלי הגביע ועלי הכותרת הורחקו .2 .(א27) חתךרוחב בשק אבקה צעיר של שעתי ת תכולה - התרפיד בלוטי .(x 180)
איור .227 שרטוטים סכימטיים של צרורות הצינורות לשחלילים; ו. לשחליל מגיעים שלשה המשכי צרורות, כל אחד מלווה בפסוקת נפרדת; הצרורות נשארים בלתי־ממוזגים בשחליל עד לצלקת. .2 שחליל שבו שני המשכי הצרורות הגחוניים ממוזגים מבסיסו. .3 שחליל שבו המשכי הצרורות הגחוניים ממוזגים, אלא שהם מתפצלים בחלקו התחתון של השחליל. (עפ.(Eames & MacDaniels, 1947 י"
איור .228 שרטוט סכימטי של סטלה פרושה של אקהלגיה (עפ.(Tepfer, 1953 י"
איור .229 שרטוטים סכימטיים של טיפוסי מערכת ואסקולרית של פרחים: ו. פירולהפרח שלם; .2 אקזילגיה - חלקו העליו של הפרח. רקמת ההובלה מנוקדת. (.& MacDaniels, 1947 Eames^'ov)
- צינור הפרח מעורה בשחלילים עד למחצית גובהו; .6 תפוח, זן - paradisiaca צינור הפרח מעורה בשחלה כשלמותו. .7 שלבים שונים של התערות האבקנים בעלי־כותרת והתמזגות הצרורות שלהם. (הקוים המרוסקים בחתכי־האורך מסמנים את מקומם של חתכי־הרוחב שלידם.( (ז, .7 ,6 עפ.2 ; Eames & MacDanieis ,1947 י" עפ.5-3 ;Manning, 1940 י" עפ.(Jackson , 1934 י"
איור .1 .232 חתךאורך סכימטי באזור השחלה התחתית של Darbya (הסנטליים) - הפסים השחורים מסמנים את העצה, ואילו הלבנים - את השיפה (עפ.4-2 .(Douglas, 1944 י" ורד (Rosa helenae) (עפ.2 :(Jackson , 1934 י" חתך־אורך סכימטי בפרח - קו מרוסק מסמן את השיפה, קו שלם - את העצה; .4 חתך־רוחב סכימטי ברבע התחתון של צינור הפרח - נראים צרורות הצינורות (העצה בשחור, השיפה בלבן.( סידור רקמות ההובלה בשורה הפנימית הוא הפוך, עובדה המעידה על שקיעת המצעית ברמה זו; .3 חתך־רוחב ברמה גבוהה יותר מאשר ב־- 4 אין הי
איור .233 חתכי־רוחב במאבקים של שעונית תכולה בשלבי התפתחות שונים: ו, .3 ;{x 34) .2 מאבק בשל לאחר פתיחתו .(x 30)
איור .234 ו, .2 אבקן של Degeneria vitiensis (סדרת הרגליים) (עפ:(1 942 Bailey & Smith, י" ו. אבקן שלם - שני זוגות מנבגים, כל זוג בין כל עורק צדדי לעורק האמצעי; .2 חתך־רוחב באבקן - ארבעת המנבגים השקועים עמוק והאנדותציום (מוצלל.3 .( קטע של חתךרוחב במאבק של שושן - מבנה הפיה (עפ.8-4 .(Esau ,1953 י" התפתחות שקי אבקה בפרח של וינקה ורודה (עפ(Boke, 1949 י"־. .7-4 חתכי־רוחב.8; חתךאורך.
איור .236 טיפוסים שונים של פתיחת מאבקים. .3-1קטלב מצוי: .1 פרח במצבו הטבעי, חתוך לאורכו .2 ;(x 14) פתח קודקודי בכל אחת מאונות המאבק. לכל אונה בליטה דמוית קרן (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, .3 ;(x 44 כנ"ל, אלא שהאבקה נפלטת מהשק בעקבות לחיצת הבליטה דמוית הקרן (במצב הטבעי - על ידי החרק המאביק.4 .( מאבק של אבוקדו אמריקני - כל אחד מארבעת שקי האבקה נפתח על ידי קשוות (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, .(א54
איור .235 טיפוסים חורגים מהרגיל של פתיחת מאבקים. .1 מאבק של סולנום שעיר הפתחים בראש המאבק. .3 ,2 מאבק של ער אציל - שני שלבים בפתיחה על ידי קשוות.
איור .1 .237 קטע מחתךרורזב בשק האבקה של גבןב־פרי ,(Symphoricarpus racemosus) בעל תרפיד אמבואידי. .2 טיפוסים שונים של סידור גרגרי האבקה ברביעיות; משמאל לימין - טטרהדרי, שוה־צדדי, מצטלב, דמוי־ יד, טורי. (עפ.(Maheshwari, 1950 י"
איור .9-1 .238 טיפוסים שונים של התהוות הדפנות בתאי האם של גרגרי האבקה (עפ.5-1 :(Foster & Gifford , 1959 י" טיפוס ההיווצרות ההדרגתית (תירס.9-6 ;( טיפוס ההיווצרות הסימולטנית (הבעות לכנה.10 .( שרטוט סכימטי של זוג אבקיות של אסקלפיס מחוברות על ידי גופיף הדבקה. .11 שרטוט סכימטי של קבוצת מסולות מתוך אבקית של צמח ממשפחת הסחלביים - מחברים אותן חוטי ויסצין. .11 ,10) עפ.(Schoenichen , 1922 י''
איור .239 שרטוט סכימטי של היווצרות הדופן של גרגר האבקה והדופן התרפידי האורביקולרי בצורה דו־גגגית (עפ.(Christensen et al., 1972 י"
איור ו.8-ו .24 גילופים על פני גרגרי אבקה (עפ.(Erdtman , 1952 י"• ו. פטמיות פזורות; .4-2 הפטמיות ערוכות בדגמי רשת אופייניים או בטורים; .5 חתךרוחב בדופן של גרגר אבקה, בעל סכסינה עבה; .6 כנ"ל, אלא שהסכסינה דקה; .7 חתך־רוחב בדופן של גרגר אבקה, שבו מתמזגים ראשי הפטמיות ויוצרים גגון; .8 טיפוסים שונים של התמזגות פטמיות, ובעקבותיהם טיפוסי מבנה שונים; בצד שמאל נעלמים בסיסי הפטמיות; בצד ימין מתפתחים קוצים וכר. .16-9 מערכים וטיפוסים של פתחי נביטה: .10,9 גרגר אבקה חד־חריצי .9 - מראה מן ה
איור .240 סכימה של התרבדות הספורופולנין באורביקולות ובאכסינה, על יסוד המחקר בשושן ובמינים אחרים בעלי תרפיד מהטיפוס דופני מפריש (מתוך .(Dickinson , 1969 Helslop-Harrison &
איור .242 גרגרי אבקה (צילומים מיקרוסקופיים.( ו. שעורת התבגר - פני האכסינה חלקים, פתח .2 .(x1200) ־TnN nu•'^ לענה - מראה קוטבי, שלשה פתחי נביטה .(x 920)
.244 TPN גרגרי אבקה של שגעין ארך־פרחים (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 .( אבקה בשלה בעת יציאתה מהמאבק .2 .(X660) דופן גרגר אבקה בדגם רשתני. חלק מהחומר האמורפי המצפה את הגרגר הורחק כדי לגלות את המבנה המסובך .(א4500) (באדיבות .(J. Heslop-Harrison
איור .245 גרגרי אבקה (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 .( קוסמוס מנוצה. הגרגר הבשל נטבל בכוהל אתילי ובאל.2 .1x3120) ר1 היביסקוס סעי, גרגרים על פני הצלקת .(X162) (באדיבות .(J. Heslop-Harrison
איור .243 יחידות תפוצה שונות של גרגרי אבקה (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.( ו, .2 יחידות תפוצה של שיטה סכעית, המכילות גרגרי אבקה רבים: ו. יחידות תפוצה, כל אחת מחדר נפרד שנוצר מחלוקה משנית של שקי אבקה .2 ;(x 360) יחידת תפוצה מוגדלת .3 .1x1800) גרגר אבקה יחיד של אבוקדו אמדיקס .4 .(X3400) רביעיה של קטלב מצוי - המהווה יחידת תפוצה .(x 2000)
איור .3-1 .246 שחליל מקופל לשנים של .1 :Drimys piperita מבט מן הצד - נראים השולים הצלקתיים; .2 חתך־רוחב - נחשון נביטה חודר אל הביציות; .3 שחליל פרוש מובהר - דגם הצינורות המזינים את הביציות. .7-4 שרטוט סכימטי של התפתחות השחליל של ימינו מן השחליל המקופל לשנים. 0-8ו. שרטוט סכימטי של חתכי־רוחב בגינציומים סינקרפיים - דרכי ההתאחות השונות: .8 איחוי של דור שחלילים מקופלים פתוחים לאורך דפנותיהם הצדדיים; .9 התערות השולים החפשיים של השחלילים המקופלים בטורוס; .9 התאחדות החלקים הגחוניים של
איור .1 .248 שרטוט סכימטי של רזתך־אורך בצלקת של פרג מצוי - נחשוני נביטה של גרגרי אבקה בין השערות החד־תאיות שעל פני הצלקת. .2 ראש עמוד־העלי של תורמוס צהוב - גרגרי אבקה נובטים בין שערות הצלקת. (עפ.(Schoenichen, 1922 י"
איור .1 .247 קטע מצלקת מנוצה של שיבגלת־שיעל .2 .(x20) חתך־אורך בצלקת של שושן - השערות הרב־תאיות על פניה (צילום מיקרוסקופי, .1x63 אפשר שיהיה הלול או אטום, הכל תלוי במידת סגירתם של השחלילים המפורדים או המאוחים. עמוד־העלי הדולול בגינציום סינקרפי, אפשר שיכיל תעלה אחת, ואפשר שיכיל תעלות כמספר השחלילים. התעלות מרופדות, כולן או ברצועות אורך, ברקמת העברה בלוטית, שתיתכן כי תהיה פטמתית (איור .(249 תאי רקמת ההעברה שבתוך התעלה מכוסים קוטיקולה.
איור .1 .249 חתךרורוב בעמוד־עלי של שושן - אפידרמיס בלוטי מרפד את התעלה המרכזית מבפנים (צילום מיקרוסקופי, tPDii^Nnn vop .2 .(x45 הבלוטי, בהגדלה .(X640)
איור ,250 חתן־־רוחב בעמוד־עלי של -ר3לילה תופי - בין התאים שבאמצע (רקמת העברה) נראים נחשוני נביטה (צילום מיקרוסקופי, .(x 175
איור .4-1 .251 שלבים בהתפתחותה של ביצית. .5 שרטוט סכימטי של חתךאורך בביצית (עפ.11-6 .(Haupt ,1935 י" טיפוסים שונים של ביציות: .6 אטרופית; .7 אנאטרופית; .8 קמפילוטרופית; .9 המינאטרופית; .10 אמפיטרופית; .11 צירצינוטרופית. .12 חתך־אורך בביצית של עירית נבובה - התפתחותו של עטי כמעטה שלישי (מנוקד.12-6) .( עפ.(Maheshwari, 1950 י"
איור .252 התפתחות המקרוספורה Hydrilla verticillata ־! (עפ.(Maheshwari , 1950 י"
איור .254 טיפוסי התפתחות של הגמטופיט הזכרי במכוסי־הזרע (עפ.(1950 Maheshwari , י"
איור .255 שרטוט סכימטי של טיפוסים שונים של שקי העובר במכוסי־הזרע ודרך התפתחותם (עפ.(Maheshwari , 1950 י"
איור .256 קטע מחתך־רוחב בבלוטה צופנית שבבסיס הפטוטרת של קיקיון מצת - נראה האפידרמיס העמודי; רקמות ההובלה מעמיקות לחדור אל הרקמה הצופנית (עפ.(1951 Agthe, י"
איור .257 צופנים (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 .( טריכומות רב־תאיות מפרישות של צופן - על הצד הפנימי של גביע אבוט־ילון בוצויר .3 ,2 .(X440) אפידרמיס פנימי בחלק הבסיסי של דורבן הגביע של טרופיאולום גדול (מתוך .2 :(1975 Rachmilevitz & Fahn, נראית פיונית שהצוף מהרקמה הצופנית מופרש דרכה .3 ;(xiooo) נראות שערות חד־תאיות של האפידרמיס המפרישות רב־סוכרים יחד עם כמויות קטנות של סוכר .1x1550)
איור .259 תאים מפרישי צוף של יערה יפנית (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני.( ו. תא מפריש בניצן של פרח vvp .2 .(X3240) מתא מפריש בפרח בעת ההפרשה המרבית )(x 18,000)מתוך .(Fahn & Rachmilevitz , 1970
איור .258 צופן של יערה יפגית. .1 חתךרווזב בצינור הכותרת בעודה בניצן sn .2 .(x67) מפריש בשלב ההפרשה - הקוטיקולה מופרדת מדופן התא .(X810)
איור .260 צופנים. .4-1 חופנית הצפ7רן: .1 עלה־הכותרת בשלמותו; .2 חתך־אורך אמצעי בעלה־הכותרת; .3 חתך־אורך בקטע הברך, בהגדלה - מקום הרקמה הצופנית; .4 קטע בשולי הרקמה הצופנית - הקוטיקולה שעל האפידרמיס עבה. .7-5 צלף סיצילי.5 -. מראה כללי של הפרח לאחר שהורחק עלה הגביע שהצוף נאגר בו - לצופן צורת משולש; .6 חתך־אורך אמצעי במצעית - אזור הצופן מנוקד; .7 קטע מהאפידרמיס שמעל לצופן - הפיוניות היהודיות להפרשת הצוף. 1ל .8טם שעיר: פרח לאחר הרחקת עלי־הכותרת והאבקנים, כדי לגלות את הצופן.
איור .261 צופנים. .3-1 סתוונית הנגב: .1 עלה־עטיף והאבקן המעורה בו - הרקמה הצופנית בבסיסו של הזיה .2 חתך־רוחב בציר באזור הצופן; .3 קטע מהאפידרמיס של הצופן, במבט מלמעלה. .6-4 לימון: .4 חתך־אורך אמצעי בפרח שלם - מקומו של הצופן; .5 קטע מהאפידרמיס של הצופן - פיונית יהודית; .6 קטע מחתךרוחב בצופן - פיונית ירוודית והתעלה שמתחתיה, שהצוף מופרש דרכן.
איור .262 צופנים. ו, .2 בוהיניה ארגמנית: ו. חתך־רוחב בפרח באזור הצופן - צרורות ההובלה של איברי הפרח השונים ברקמות שמסביב לצופן; .2 חתךאורך אמצעי בפרח - מקומו של הצופן בצינור. .3 שרטוט סכימטי של חתך־רוחב בשחלה של כדן אשכולי. .4 שרטוט סכימטי של חתך־רוחב בשחלה של עיריות צהוב. .7-5 שרטוטים סכימטיים של חתכי אורך בפרחים.5 .- בדן; .6 שום.7 ־, עירית. .9,8 צלע השגר התרתה: .8 קטע מחתך־רוחב באפידרמיס וברקמה הצופנית שמתחתיו; .9 מראה פני האפידרמיס מלמעלה.
איור .1 .263 שק העובר של מוז (Musa errans) שהוא בעל אנדוספרם גרעיני. .5-2 שק העובר של Eremurus himalaicus (שושניים) - מתפתח אנדוספרם הלובי. .8-6 התפתחות אנדוספרם תאי בשק העובר של Villarsia reniformis (גנטתיים) - החלוקות הראשונות הן לרוחב. -9וו. אנדוספרמים תאיים - החלוקות הראשונות הן לאורך: 0 ,9ו. .11 ;moschatellina Adoxa חד־אכקן גדול־צינור. .12 שק העובר של ןר־לילה. (עפ.(Maheshwari , 1950 י''
איור .1 .264 חלקה העליון של ביצית של בשבות - (Impatiens roylei) מצוצה של האנדוספרם בצורת קור מסתעף שסעיפיו חודרים לרקמת עוקץ הביצית. .2 חתךאורך בביצית של niODmsn - Lobelia amoena תאי, והמצוצות - אחת סמוכה לפומה ואחת לחלזה. (עפ.(Maheshwari , 1950 י"
איור .2 ו—ו .265 התפתחות העובר של ילקוט הרועים (עפ.22 .(Maheshwari, 1950 Soueges, 1914, נ919; י" עובר צעיר של טורים מצויים - בליטות דופן בתאי עוקץ העובר ובדופן האנדוספרם המקיף את התא הבסיסי (עפ.(Simontioli, 1974 י''
איור .2,1 .267 טיפוסים שונים של עוקץ העובר בפרפרניים: - Orobus angustifolius .1 עוקץ העובר כולל תאים רב־גרעיניים גדולים; .2 חמצה תרבותית - עוקץ העובר כולל שני טורים של תאים חד־נרעיניים, גדולים באופן יחסי. .3 חספסנית - עובר צעיר עם מצוצות של עוקץ העובר. .6-4 התפתחות עוברים נוספים אצל פתקירוס תלתני: .4 בחלקו הפומי של שק העובר - תא ביצה מופרה, נחשון נביטה, גרעיני אנדוספרם וחלק מתאי הנוצלוס (מנוקדים,( שהם גדולים יותר, עשירים בציטופלסמה ובעלי גרעינים גדולים; .5 כנ"ל בשלב התפתחות מאוחר
20 הפרי
איור .4-ו .269 שרטוטים סכימטיים של חתכי־רוחב בתרמילי מינים שונים של קטניות (הסקלנרכימה משורטטת בקוים מקבילים - במקום שתאיה נראים לאורכם, ובמשבצות - במקום שתאיה נראים חתוכים לרוחב.1 :( משנצת קוצנית; .2 לןדד לביד.3 -, דבשה; 1.4
איור .2,1 .270 חתכי־רוחב בשני מיני הפירות של דגפרית מכורבלת - באזור המסגרת: .1 של קציץ בלתי־נפתח צעיר; .2 קציץ נפתח צעיר. .6-3 לחך כרתי: .3 הצמח בשלמותו במצב יבש; .4 כנ"ל במצב לח; :6 ,5 תיאורים סכימטיים של חתכי־אורך בשרידי הפרח וחפיו הנשארים על הצמח גם לאחר שהפרח בשל (רקמת התאחיזה מקווקוות) .5 - במצב יבש, רקמת התאחיזה מכווצת; .6 במצב לח, רקמת התאחיזה המתפשטת מפשקת את עלי הגביע והחפים.
איור ו .1 .2 7 חתךאורך בשן ההלקט של סבתית השדות - לאפידרמיס החיצוני (הפונה כלפי מעלה) דפנות עבים, והלאמלות שבהם מכוונות כמעט בניצב לשטח הפנים של השן; כאשר דפנות אלה נרטבים, הם תופחים מאד באורכם, ואילו התאים המוארכים שמתחת לאפידרמיס זה והתאים של האפידרמיס הפנימי מהווים רקמה המתנגדת לתנועה זו; כתוצאה מזה הקשוות נפתחות במצב יבש ונסגרות במצב לח. .3,2 קרקפת בשלה של זקךהסב rmpi) התאחיזה מקווקוות.2 :( במצב יבש; .3 במצב לח - רקמת התאחיזה הרוויה מים מרימה את חפי המעטפת. .6-4 אמיתה קיצית: .4
איור ,272 התפתחות הפריקרפ של רוסה תרבותית. .1 קטע מחתךרוחב בשחלה שעתים לאחר ההפריה. 2 קטע מחתךרוחב בזרעון כשבוע לאחר ההפריה. .3 פריקרפ בשל. .4 שרטוט סכימטי של חתךרוחב שלם בזרעון. (עפ.(Hayward , 1938 Borthwick & Robbins, 1928; י"
איור .273 קטעים מחתכי־רוחב בפריקרפ של גרגיר החיטה בשלבי התפתחות שונים (עפ.(Hayward , 1938 י"
איור .4-1 .274 דו־זרעון של כרפס ריחני (עפ.1 :(Hayward, 1938 י" הדו־זרעון בשלמותו; .2 חתךרוחב בפרודה שלמה; .3 קטע מחתך־תחב בפרודה - מבנה הצלע; .4 כנ"ל, באזור של ביב שמן. .5 דו־זרעון בשל שפרודותיו נפרדות. .6 קצה זיף האגוזית של נורית השדה - התא המחודד והכפוף בקצהו מסייע להיאחזות בגורמי תפוצה. .7 זרעון ממשפחת המורכבים, בעל ציצית מנוצה. .8 חתךאורך בחלק התחתון של אגוזית סינפיטון - מקום האלאיוזום (עפ.(Bresinsky, 1963 י"
איור .275 יחידות התפוצה של פירות (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק.1 .( קטע מפרודה של גויר דקיק - שיכי הפרודה 1x88) (באדיבות .3 ,2 .(V.H. Heywood קטעים מגביע של עפרית הכף - הטריכומות מפרישות חומר דביק: (x 100) .3 ;(א27) .2 (מתוך .(Fahn , 1979
איור .ו .277מק-ר7חסידה - פרודה בשלה במצב יבש. .2 אתירגתבז החורש - תרמילים בשלים שנפתחו כתוצאה מהתפתלות הקשוות. (באדיבות ד. קולר.(
איור .276 צפרנייחתול תרבותיות. .1 שרטוט סכימטי של חתך־רוחב בזרעון. .2 תאי אפידרמיס ותאים דמויי־עמודים, שרוללי אויר גדולים ביניהם. (עפ.(Schoenichen , 1924 י"
איור .278 ו. שקיק מיץ של פרי הדר. .2 קטע מהשקיק הנ"ל מתחת למיקרוסקופ (עפ.4,3 .(Schoenichen, 1924 י" פרי של ירוקת החמור (עפinn .3 .(Guttenberg, 1926 י" אורך סכימטי; .4 תאים אחדים מחלקו הפנימי הלבן של הפריקרפ. .5 שרטוט סכימטי של חתךרוחב בשחלת עגבניה לאחר ההפריה - ניכר גידול רקמת הפארנכימה של השליה; רקמה זו מהווה את הרקמה הבשרנית של הפרי (עפ.6 .(Hay ward, 1938 י" תיאור סכימטי של חתךרוחב בתפוח (עפ.(MacDaniels, 1940 י"
איור .279 קטעים מהפריקרפ של פרי הדר (צילומים מיקרוסקופיים, .(א50 ו. חלק חיצוני; .2 חלק פנימי.
איור .1 .280 פירות של ירוקת החמור .2 .(xi) חלק פנימי של המזוקרפ של בננה מבשילה, מרופדת באנדוקרפ צר (אפידרמיס פנימי) .(א 100)
איור .281 הלקט בשרני של בשמת. ו. פרי סגור, חתוך לאורכו. .2 פרי שקשוותיו התפתלו פנימה וכך נזרקו זרעיו החוצה. .3 קטע של חתך־אורך בפריקרפ - הרקמה פעילה בפתיחת הפרי. .4 כנ"ל בחתך־רוחב. .4,3,1) עפ.(Guttenberg , 1926 י"
21 הזרע
איור .1 .282 זרע של חבצלת החוף (4x) (מתוך .3,2 .(Werker & Fahn ,1975 צילומי זרעים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק: .2גרגרנית ערבית - זרע חתוך 1x67) (מתוך .3 ;(Gutterman , 1978רגלתהגינה (x95) (באדיבות י. גוטרמן.( מס' ,(2 אולם נראה שבהתפתחות רוב הזרעים מתפרק הנוצלוס כליל .(Eames & MacDaniels, 1947 Netolitzky, 1926־,) בזרעים מסוימים, בעיקר של פירות בלתי נפתחים, נשארות רק 2 או 3 השכבות
איור .283 קטע של רותךרוחב בקליפת הזרע של חבצלת החוף. השכבה המגינה בנויה משכבות אחדות של תאים מחוצים הספוגים בחומר חום כהה (מתוך .(Werker & Fahn, 1975
איור .5-1 .284 קטעים מחתכי־רוחב בקליפות זרעים: .1 תלמית גדולה; .2 סגל תלת־גתי (אמנון ותמר.3 ;( לחך אזמלני; .4 שנית גדולה; .5 חרוב מצוי. .6 זרע של סתלב - העובר (מנוקד) נראה דרך קליפת הזרע השקופה. 4,3,1) עפ.2 ;Netoiitzky, 1926 י" עפ.(& MacDaniels, 1947 Eames י"
איור .1 .285 קליפת זרע בשל כמעט של תרדל לבן (מתוך .2 .(Bouman , 1975 קליפת זרע בשל של תפוח־זהכ (מתוך .(Boesewinkel, 1978
איור .5-1 .286 קטעים מחתכי־רוחב בקליפת הזרע של עגכגיה - שלבי התפתחות שונים (עפ.6 .'Hayward ,1938 י" חתךאורך אמצעי בקליפת הזרע (דרך הטבורית) של שעועית (Phaseolus aureus) (עפ.(Chowdhury & Bith, 1970 י"
איור .2,ו .288 אשל: .1 הזרע כולו, בעל ציצית שערות; .2 בסיסה של שערה יחידה מהציצית, בהגדלה - מבנה אופייני של הדופן החוצאי. .3 אלאיוזום של majus Chelidonium (עפ.4 .(Szemes, 1943 י" שרטוט סכימטי של חתךאורך בזרע של ,rigida Dendromecon בעל אלאיוזום; .5 קטע מהאלאיוזום הנ.5,4) ל" עפNn .6 .(Berg , 1966 י" כמעט בשל, מפיק ריר מאפידרמיס הביצית של לחך סגלגל (עפ.(Hyde, 1970 י"
איור .2,1 .287 קטעי חתכי־רוחב בקליפת הזרע של פשתה תרבותית (עפ.1 :(1938 Hay ward, י" הקליפה בהתפתחותה; .2 קליפה בשלה. .3 תיאור סכימטי של חתךאורך בזרע רימון - תאי האפידרמיס החיצוני של קליפת הזרע המוארכים בכיוון חישורי; תאים אלה מהווים את החלק הבשרני של הזרע. החלק הפנימי של המעטה החיצוני הוא סקלרנכימטי (בצבע שחור.4 .( קטע מחתךרוחב בקליפת הזרע של כותנה. .4,3) עפ.(MacDaniels , 1947 Eames & י"
איור .289 זרעי ריסן נאכל (צילומים במיקרוסקופ אלקטרוני סורק, .1 .(><14 זרע יבש - שערות קליפת הזרע צמודות אליה. .2 זרע נרטב - השערות מזדקפות ומטות את הזרע באופן ששורשונו יבוא במגע עם הקרקע. (מתוך .(Gutterman & Witztum , 1977
איור .290 ו. זרע חתוך לאורכו של קיקיון מצוי - הבליטה שבבסיסו היא הקרונקולה. .2 העובר של הקיקיון עס הפסיגים הנפתחים. 3 העובר של השעועית ופסיגיו הנפרדים. .4 זרע השעועית כולו. .7-5 נבטי הקיקיון המצוי בשלבי התפתחות שונים: .5 השורשון והתת־פסיג יוצאים מהזרע; .6 שרטוט סכימטי של הזריע - כבר הוציא עלים רגילים ראשונים; .7 זריע צעיר שפסיגיו מפושקים. .7-5 ,3-1) עפ.(Troll, 1948 י"
איור .2,ו .291 זריעים של פול הגינה: ./ נבט חתוך לאורכו.2 -, זריע צעיר. .5-3 זרע ונבטים של כצל הגינה.3 -. זרע חתוך לאורכו; .4 נבט חתוך לאורכו.5 ־, זריע מתפתח. .11-6 זרע חריע של תמר: .6 זרע שלם; .7 זרע חתוך לאורכו; .8 נבט; .9 זריע שכבר הוציא עלה רגיל ראשון; .10 זרע חתוך לאורכו שכבר נבט והוציא זריע; .11 חתך־רוחב בזריע בשלב שבמס' .10 (עפ.(Troll, 1948 י"
איור .1 .292 גרגיר של חיטה, חתוך לאורכו באזור השנץ (עפ953 י"ו, .2 .(Esau עובר של תיטה, חתוך לאורכו (עפ.(Hayward , 1938 י"
איור .293 מגינית של תירס: .1 קטע מהמנינית והאנדוספרם של גרגיר, ימים מספר לאחר הנביטה .2 ;(א1ו5) גרגרי אלירון מוקפים ספירוזומים בתא אפיתל (צילום במיקרוסקופ אלקטרוני, ,500 ווא) (באדיבות א. זמסקי.3 .( חתך באנדוספרם של תמר .( x 540)
מפתח
עמודים:
1
3
4
5
7
9
10
11
12