נמצאו 17 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: קאל ניופורט
תיאור: "עבודת עומק אינה מיועדת לכל אחד. היא דורשת שינוי הרגלים. רבים מוצאים נחמה בפעלתנות המלאכותית של התכתבויות בדואר האלקטרוני ובנוכחות מתמדת ברשתות החברתיות. עבודת עומק דורשת מאיתנו להותיר הרבה מזה מאחור".
אם אתם רוצים לשנות את סיפור חייכם, אתם מוכרחים לקחת את הזמן שלכם ברצינות. סביר להניח שכמו רוב אזרחי המערב, גם אתם התרגלתם להטביע שעות יקרות בכל יום ברשתות חברתיות, בשיחות טלפון ובשליחת הודעות וואטסאפ באמצע הלילה. אך הסחות הדעת האלו לא רק מייצרות לחץ זמנים נוסף, אלא מונעות ממכם לבצע עבודה עמוקה ולממש את עצמכם.
הגיע הזמן לשנות את זה. ב־DEEP WORK לא תמצאו קלישאות, אלא "פרקטיקות קונקרטיות לאנשים שאפתנים", כפי שפסק הוול סטריט ג'ורנל, ואילו האקונומיסט כינה את הספר שאתם מחזיקים "אפליקציה קטלנית שתאפשר לכם להשיג את הריכוז האינטנסיבי החיוני לפתרון בעיות תובעניות".
קאל ניופורט פורש ארבעה כללים פשוטים, מוכחים וקלים ליישום שיאפשרו לכם לנהל נכון את הזמן וליצור סביבת עבודה שבה תוכלו להתרכז ולהגיע לתוצאות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: דני גליק
תיאור: מהי תודעה? מהו רצון חופשי? מדעי המוח שופכים אור על התעלומות ארוכות השנים הללו, אבל התשובות המתקבלות מטרידות מאוד. נראה שהתודעה אינה אלא אוסף של אותות חשמליים וכימיים, והרצון החופשי הוא אשליה ותו לא. אם זה נכון, כיצד אפשר לחיות חיים בעלי משמעות? אם כל מה שאנחנו עושים נקבע לפי חוקי הטבע, איזה ערך יכול להיות להתנהגות מוסרית, ואפילו להבחנה בין טוב ורע?
ספרו המעמיק והמקיף של דני גליק סוקר את הידע העדכני בתחום; הוא מציע גישה חדשה ומרעננת לשאלות הללו – לצד כמה תשובות מפתיעות. בין השאר עוסק הספר בשאלות הבאות:
האם ייתכנו מחשבים עם תודעה, ואיך ייראו מחשבים כאלה?
באיזו מידה ניתן לראות על מה אדם אחר חולם, לחזות מה הוא מתכנן לעשות, או להשתיל במוחו רצונות? – מבלי שהוא עצמו יידע על כך.
אילו מעגלי קסמים מנהלים את רגשותינו, ולעיתים גורמים לנו להתפרץ בזעם או לשקוע בדכדוך?
מהם הפתרונות שהציעו פרויד, ולפניו בודהה, למעגלי הקסמים האלה, ועד כמה הפתרונות הללו מבוססים מבחינה מדעית?
מה חיות יכולות לחשוב ולהרגיש, איך נראית ידידות בין שתי כבשים, ואילו ערכים מוסריים יש לגמלים ולזאבים?
מהו המקור האפשרי לערכים המוסריים של בני האדם – ומה המחקר המודרני אומר על כך?
המדע מחפש משמעות מציע הגדרה מדויקת למושג החמקמק של תודעה, וכן הגדרה חדשה לרצון חופשי, שמאפשרת לשמור על מה שחשוב בו עבורנו מבלי לסתור את ממצאי המחקר המדעי. כיצד גישה חדשה זו להבנת הרצון החופשי אמורה להשפיע על התפיסות המוסריות שלנו? שאלה זו עומדת במוקד חלקו האחרון של הספר.
רסלינג
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, גדי פרל
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת בכשלים ובקשיים בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות על ידי רשויות השלטון ומציעה מודל בקרה שנועד לסייע לגורמי הרכש והליווי למזער את הסיכונים והכשלים שאנחנו עומדים עליהם.
המסמך עוסק בארבעה מקרי בוחן, שהתרחשו בישראל, בארצות הברית ובהולנד בשנים האחרונות: (א) מערכת לדירוג מורים שהייתה בשימוש בארצות הברית; (ב) רוגלת "פגסוס" בשימוש משטרת ישראל שאפשרה חדירה, העתקה והאזנת סתר לטלפונים של חשודים; (ג) מערכת בינה מלאכותית להכללה של חשודים בהברחת סמים בנמל תעופה בן־גוריון לצורך חיפוש על גופם; (ד) הטמעת מערכות לזיהוי פנים בהולנד. מתוך דיון במקרי הבוחן אנו מצביעים על כשלים חוזרים בהליכי הטמעה אלו. הכשלים כוללים, בין השאר, היעדר דיון רוחבי ותהליכי היוועצות טרם הכנסת הטכנולוגיה לשימוש, חסר בכתיבה ובפרסום של נהלים מסודרים לרכישה ולהפעלה של הטכנולוגיות, ולבסוף גם היעדר מעקב, תיעדוף ותיקוף לאחר יישום הטכנולוגיה, ואף הסתרת הכשלים אחרי שהתגלו בעיות. במסמך אנו מפרטים את הנזק התדמיתי שנגרם למשרדי הממשלה בעקבות הכשלים הנידונים.
אנו מייחסים את הכשלים הללו, בין השאר, לקושי של משרדי הממשלה והרשויות השונות לזהות כי מדובר בטכנולוגיות "משבשות" שעלולות להפר את מערכת היחסים ואת איזון הכוחות בין השלטון לבין האזרחים, וכי אין מדובר בכלים טכנולוגיים משופרים גרידא. קושי זה הביא את משרדי הממשלה שלא להבחין בקשיים שהתעוררו במהלך הדרך ולהיעדר הקפדה על תהליכי הטמעה, שהיו מקובלים בעבר.
כפתרון, אנו מציעים מודל תלת־שלבי לפיקוח על תהליכי הרכש וההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ברשויות:
(1) בזמן הליך הרכש: מילוי "שאלון סיכון ושיבוש" וכינוס "פורום הערכת השפעות" במקרה של חשש מטכנולוגיה משבשת.
(2) טרם הטמעת הטכנולוגיה: בדיקת התאמת נהלים, ציפיות מול ביצועים, איכות התוצר ובניית מעטפת ארגונית.
(3) במועד מוגדר מראש לאחר כניסת הטכנולוגיה לשימוש: וידוא שהציפיות מתממשות ושלא מתגלות תקלות או השפעות לא צפויות.
המודל המוצע מבקש ליצור הליכי בקרה ושקיפות שימנעו הטמעה לא מיטבית של טכנולוגיות ויגבירו את האמון הציבורי הן בטכנולוגיה והן בגורמים המפעילים אותה. זאת, באמצעות שילוב של הערכת השפעות, ניהול סיכונים, תיעוד קפדני והתייחסות למעגל החיים של מערכות טכנולוגיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: כריס מילר
תיאור: מאז ומתמיד נלחמו בני אדם על שליטה במשאבים. מאות מיליוני אנשים לאורך ההיסטוריה שפכו את דמם עבור מים, מחצבים, נפט ואדמה פוריה. ספר זה מספר את הסיפור האפי על הקרב הממושך המתנהל מזה עשורים לשליטה במה שהיה למשאב הקריטי ביותר בעולם - טכנולוגיית השבבים, המיקרוצ'יפים. זהו ערוץ עימות נוסף של שתי הטוענות לכתר, ארצות הברית וסין.
אולי יפתיע אתכם לגלות שהשבבים הם הנפט החדש - המשאב העיקרי שבו תלוי העולם המודרני. הכוח הצבאי, הכלכלי והגיאופוליטי של היום תלויים לחלוטים במעגלי תקשורת ובמחשבים. מטילים ועד מיקרוגלים, מטלפונים חכמים ועד לשוק ההון - כל דבר חשוב מופעל על ידי שבבים.
ההיסטוריון הכלכלי כריס מילר מסביר כיצד השבב קיבל תפקיד קריטי בחיי היום-יום המודרניים, וכיצד ניצחונה במלחמה הקרה ושלטונה הצבאי העולמי נגזרים מיכולתה להשתמש בכוח המחשוב בצורה יעילה יותר מכל כוח אחר. עד לאחרונה, ארצות הברית גם תכננה ובנתה את השבבים המהירים ביותר ושמרה על יתרונה כמדינה המובילה בתחום. אך כיום היתרון של אמריקה נחלש, והיא מאותגרת על ידי יריבים בטאיוואן, בקוריאה, באירופה והחמור ביותר, בסין. כפי שנחשף במלחמות השבבים, סין מוציאה מדי שנה יותר כסף על ייבוא שבבים מאשר על ייבוא נפט. היא משקיעה מיליארדים במשימת ייצור השבבים כדי להתקדם ולעקוף את אמריקה. אולי יתברר שלאמריקה יש מערכת חיסונית חזקה במיוחד, בדמות עוצמתה הכלכלית. ואולי לא.
שאיפותיה של סין והמודרניזציה הצבאית שלה הולכות יד ביד, שעה שאמריקה החלה להזניח רכיבים מרכזיים בהליך ייצור השבבים, מפקירה את הזירה ליריבתה המרה. המלחמה הקרה השנייה נמצאת, למעשה, בעיצומה. וכדי להבין את מצב הפוליטיקה, הטכנולוגיה והכלכלה הנוכחיים, אנו נדרשים תחילה להבין את תפקידם החיוני של השבבים.
הוצאת סלע מאיר
מאת: עפרי אילני
תיאור: בשביל רבים מאיתנו, העולם שבו אנו חיים הוא ארץ זרה. ילידי המאה ה-20 חשים כמו במציאות שכלליה השתנו, ורקמת החיים בה נפרמה בחלקה הגדול. ההוויה שבתוכה גדלנו התנדפה. אנו חיים תחת שמים חדשים, בארץ חדשה. הקרקע שאנחנו עומדים עליה כבר אינה אותה קרקע שעליה צמחה המחשבה של שנות השבעים, או אפילו שנות התשעים. העולם משתנה כל הזמן, ונדרשת הבנה של העכשווי המזהה את הכוחות הפועלים בהווה. אם להגדיר את המשימה הכללית של ספר זה, הרי היא לכוון את תשומת הלב לשינוי שעברנו. כמו גיבורים של סיפור מדע בדיוני שעברו שינוי פיזיולוגי בהשפעת נחיתה בפלנטה מרוחקת, עלינו להכיר בכך שהפכנו לאנשים חדשים. כעת עלינו לסייר בעולם שנגלה לעינינו ולנסות להבין באמצעותו את התמורה שחלה בתוכנו; ובד בבד, להתבונן במפלצות החדשות שצמחו מסביב.
המאמרים שבאסופה זו עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחומי התרבות, הפוליטיקה, האקולוגיה, התיאולוגיה, המיניות, הטכנולוגיה, ועוד. מה שעובר כחוט השני ברובם הוא הניסיון לאפיין אותו יצור חדש שנוצר והתעצב בתוך הרחם של תקופתנו: האדם החדש של המאה ה-21. אנחנו אנשים חדשים כולל מאמרים שטרם התפרסמו, וכן מאמרים שהופיעו בגרסה קודמת במוסף הארץ, ורואים אור בשינויים קלים.
הוצאת בבל בע"מ
מאת: הנרי ג'נקינס
תיאור: בעולם בו אנו חיים כיום מתקיימת זירת התנגשות בין אמצעי המדיה השונים, חוקר הקולנוע והמדיה הנרי ג'נקינס מפענח את ההיגיון של עולם המדיה שאנו חיים בו היום. להבדיל מה״הייפ״ התקשורתי המציג כל פיתוח בעולם הדיגיטלי בתור חידוש מהפכני שיביא לגוויעתם הבלתי נמנעת של הטלוויזיה והספר, ג'נקינס מפנה את תשומת הלב שלנו אל הדינמיקה המורכבת בין המדיה ״הישנים״ לבין המדיה ״החדשים״. הוא חוקר את התמורות התרבותיות שמתרחשות בעידן שבו סוגי מדיה שונים מתלכדים בו יחדיו וצרכנים רוצים להיות גם יצרנים ב״תרבות השתתפותית״. הספר מספק לנו את מסגרת המונחים להבין למשל את המאבקים בין מעריצים שדורשים להיות שותפים ביצירת התוכן שהם אוהבים ובין האולפן ההוליוודי ששואף לשלוט ב"מוצר" שלו; איך אמנים יוצרים עולם בדיוני אשר יכול להתפרס על פני קולנוע, טלוויזיה, קומיקס ורומנים; את הלוגיקה של הספוילר בקרב קהילות ידע תחרותיות שנוצרות באינטרנט סביב תכניות ריאליטי; ואת הפעילות הפוליטית הנוצרת בעידן ההתלכדות התרבותית. בספר מובאים מקרי בוחן מן התחומים טלוויזיה, קולנוע, ספרות, חוברות קומיקס, משחקי וידאו ומדיה חברתיים, ובהם אמריקן איידול, הישרדות, המטריקס, המותג דונלד טראמפ והארי פוטר.
עם עובד
מאת: יחיאל גלבוע
תיאור: מראשית דרכו יוחס המדע לתיאוריה ונתפס כרציונלי, ואילו הטכנולוגיה נתפסה כיישום מדעי. בתפיסת הידע הייתה היררכיה: הידע המדעי שויך לתיאוריה, ששויכה לפילוסופיה – ידע טהור ונשגב, לעומת הידע הטכנולוגי שזוהה עם העשייה. ואולם בעשורים האחרונים תמונת מצב זו משתנה בקצב מואץ: הטכנולוגיה מהווה מרכיב משמעותי גדל בכל אחד מתחומי חיינו; העיסוק בה מקיף את מרבית האנושות – כמפתחים וכמשתמשים – ויישומיה הולכים ומתרבים.
הפילוסופיה של הטכנולוגיה, המתארת ומבקרת את הטכנולוגיה, עודנה בראשית דרכה. מאמצע המאה ה-20 התחילו פילוסופים להתעניין בה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שנבעה בעיקר ממלחמות העולם והמלחמה הקרה. כיום, השפעתה של הטכנולוגיה ניכרת בכל המישורים ותקציביה גדולים לאין ערוך מתקציבי המדע. יתרה מזאת, כיום חלק גדול מהמדע הוא מדע יישומי שנגזר מהדרישות הטכנולוגיות והתקציבים הטכנולוגיים, כך שהסדר הישן שלפיו הטכנולוגיה נגזרת מהמדע הוחלף בסדר חדש שלפיו המדע נדחף על ידי הטכנולוגיה. עם תחילת התהוותה של הפילוסופיה של הטכנולוגיה כדיסציפלינה נפרדת היא התמקדה בהשפעותיה על האדם, החברה והתרבות, והשאלות האפיסטמולוגיות והמתודיות ביחס לטכנולוגיה נחקרו אך מעט. הפילוסופים התייחסו לטכנולוגיה כנתון מובן מאליו, כקופסה שחורה; הם לא ניתחו את תוכנה, מהותה ואופן התהוותה. אולם הטכנולוגיה היא דיסציפלינה אוטונומית, מרחב שונה ונפרד שכולל ידע עשיר ומעניין יותר מהיישום המדעי גרידא. העניין הגדל בטכנולוגיה כיום מוביל לניתוח פילוסופי של הבסיס האפיסטמולוגי של הידע ההנדסי ולמחקר של הפיתוח המעשי.
בהיבט החברתי, הדיון בתהליכי הבקרה והשליטה בטכנולוגיה נמצא עדיין בתחילת דרכו ואינו זוכה למלוא תשומת הלב הנדרשת. ראייה אינטר-דיסציפלינרית של הטכנולוגיה, שכוללת את ההיבטים הפיזיקליים, הניהוליים, הסוציולוגיים והפילוסופיים, תאפשר מתן מענה "נכון" יותר לבעיות ההנדסיות שעל הפרק; היא תאפשר תהליכים מבוקרים יותר של ההתפתחות הטכנולוגית לתועלת החברה וצמצום הפגיעה בה, ובעיקר קידום פתרונות לסכנות ההולכות וגדלות שמציבה הטכנולוגיה בפני המין האנושי.
רסלינג
מאת: בעז תמיר
תיאור: הבינה המלאכותית מהווה פריצת דרך טכנולוגית דרמטית. יש לה השלכה על שיטות מחקר במדעי הטבע ומדעי החברה, על מושגים בפילוסופיה, על חקר השפה, חקר הנפש, האמנות ועוד. היא מעלה סוגיות פילוסופיות עמוקות בנוגע לשיטות החשיבה שלנו; העיסוק בה מחייב אותנו להתבונן פנימה אל הדרך שבה אנו פותרים בעיות, מסיקים מסקנות, מגיעים לתובנות, משתמשים בשפה ויוצרים יצירה. העיסוק בבינה המלאכותית מהווה גם לימוד פנימה, על עצמנו.
הבינה המלאכותית יונקת מתחומים רבים קרובים, ביניהם מדעי המוח, קוגניציה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה, תורת המשחקים, לוגיקה ומדעי המחשב. תובנות רבות מהתחומים האלו חלחלו במשך השנים אל תוך הבינה המלאכותית, והם ניתנים לזיהוי באלגוריתמים המרכיבים אותה. על רקע כל אלו עולות שאלות פילוסופיות הנוגעות גם לשאלת הגוף והנפש: מהי אינטליגנציה, מהם מאפייניה, האם קיימת אפשרות של מכניזציה של האינטליגנציה או של חלקים ממנה, האם יצירת בינה מלאכותית אמתית היא אפשרית, מהם אותן תכונות אנושיות הניתנות לחיקוי או מכניזציה אם כאלו קיימות?
בינה מלאכותית, ספרו החדש של בעז תמיר, מציג ארבעה עמודי תווך של הבינה המלאכותית: רשתות נוירונים, לימוד חיזוק, רשתות גראפיות ואלגוריתמים גנטיים. כל אחד מפרקי הספר מציג את כלי העבודה, את השפה שבה משתמשים החוקרים להגדרת הכלי, את שיטות החשיבה, את קשיי המחקר, את הפתרונות האפשריים וכן את מגבלותיו של אותו כלי. הבנת כלי העבודה של התחום היא תנאי הכרחי לקיום דיון פילוסופי משמעותי ביכולותיה של הבינה המלאכותית, בהשלכותיה, ביתרונות, לצד הסכנות העולות מהשימוש בה, ברגולציה אפשרית עתידית שלה וכן בכיווני מחקר עתידיים.
רסלינג
מאת: עמיר כהנא, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: ספר ראשון מסוגו בעברית בוחן מהי בינה מלאכותית, מהם יתרונותיה ואילו חששות היא מעוררת בארץ ובעולם. הוא מציע להיערך לקראתה באמצעות אסטרטגיה לאומית ומדיניות רגולטורית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דוד לוין
תיאור: אלפי שנים, מאז הופעת הכתב אחזו בני אדם במסרים. הם שילמו במטבעות ובשטרות והחזיקו בידם את דפי הספר, עמודי העיתון ומלבני התמונות. במאה העשרים, תועל השימוש במגע ללחיצה על קופסאות שכלל המסרים כבר בתוכן (מהרדיו ועד הסמרטפון והשעון חכם), אך ה"רעב" להחזיק בדבר עצמו לא נעלם. הספר מציע לקוראיו מסע אלטרנטיבי בו נפגוש, עמוק בתוך המאה העשרים ואחת, מכתבי אהבה, מדפי ספרים, חנויות תקליטים ואלבומי תמונות. תיעוד המשך התשוקה לגעת בדבר יתכנס בסופו של הספר למסקנה גורפת שאנו צעירים ומבוגרים כאחד, משתמשים במגע במדיה הוותיקה כדי לחוות אינטימיות, יציבות ובעלות, בכדי להבחין בין אמת לשקר ולחוות ולהתרגש מהמיוחד ומהחד פעמי.
כרמל
מאת: ערן פישר
תיאור: "באמצעות קישור בין המישור השיחי והמישור החומרי של הניתוח החברתי מציע ספרו של ערן פישר ניתוח ביקורתי-יסודי של הקפיטליזם הדיגיטלי. פישר מראה כיצד רישות טכנולוגי ניטרלי כביכול, אשר נושא לכאורה בשורה של רב-תרבותיות ובחירה חופשית, מפלס למעשה את הדרך להשתלטות של קפיטליזם חסר מעצורים. מקס ובר טען שהאתיקה הפרוטסטנטית אפשרה את הקפיטליזם המודרני המוקדם; ערן פישר טוען שהאתיקה הדיגיטלית מאפשרת את הקפיטליזם המאוחר, בן זמננו. על מדף הספרים שלי ספר זה מוצא את מקומו לצד ספרו של מנואל קסטלס על הקפיטליזם המידעי, ספרו של ניקדאייר-ווית'פורד על סייבר-מרקסיזם וספרו של וינסנט מוסקו על הנשגב הדיגיטלי" (פרופ' אורי רם).
רסלינג
מאת: אלי ברודרמן
תיאור: מיהו ג'ו? איך הוא קשור לחיי כל אחד מאתנו, והאם הוא טומן בתוכנו את זרעיו? האם ג'ו הוא ישות עצמאית? האם יום אחד יפַתֵּח הכרה והכרה-עצמית? האם הוא מורכב משברי הרצונות, הבחירות והמאוויים שלנו עצמנו, של משתמשיו, או שמא אינו משקֵף אלא את כוחם הדורסני של חברות המידע והבינה המלאכותית הגדולות?

הספר ג'ו על ענן הוא אריג של תובנות, שאלות וחוויות שנקודת המוצא שלהן היא סוגיית האתיקה של הבינה המלאכותית (ב"מ), והן שזורות בתוך מרקם של וידוי אישי, הגות, הומור עוקצני ודאגה עמוקה לעתיד החברה והתרבות האנושית. המחבר נסמך לא רק על פילוסופים מתחום המדע, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, כגון אלברט בורגמן, סטיוארט ראסל וניק בוסטרום, אלא גם על כמה מעמודי התווך של הפילוסופיה המערבית – כאפלטון, הגל, קאנט, היידגר, בובר ומרקוזה.

בצד הביקורת על מגמות הפיתוח וההפצה של טכנולוגיות ב"מ מוצע גם פתח לחשיבה אחרת. השינוי נעוץ בהבחנה היסטורית בין אידאולוגיות מודרניסטיות ופוסט מודרניות, שהיו המגדלור וגם אבן הנגף של המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית, ובין תנועות חברתיות קהילתיות, שהמחבר מכנה אותן "היפו- מודרניות". המושג "היפו-מודרניזם" מוצג כמפתח להסתכלות הומנית על האדם והחברה וכמפתח להנחת תשתית אנושית, לא תועלתנית, בפיתוחו של ג'ו. עקב תובנה זו נקראים אנשי הפיתוח בתחום הבינה המלאכותית לאמץ את המושג הזה לחיקם ולהיות לפעילים החברתיים של העתיד. חלקו האחרון של הספר כתוב כולו כדיאלוג סוקראטי, שאחד ממשתתפיו הוא המחבר עצמו. בעזרת הטכניקה הספרותית ששימשה את אפלטון לפני כמעט 2,500 שנה, יוצק המחבר את הסוגיות שעלו לאורך הספר אל תוך תבנית דרמטורגית מלאה חושניות והומור. בשעה שהדמויות בדיאלוג מציגות את הקונפליקטים האתיים, מציעות עצם התמונות החיות המצטיירות בו אלטרנטיבה תרבותית המחבקת את הממשי ואת הגופני, כנגד תרבות דיגיטלית המאיינת את הגוף ואת המרחב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן פישר
תיאור: עם התרחבות השימוש במדיה דיגיטלית, אלגוריתמים תופסים מקום מרכזי בקבלת ההחלטות שלנו. מנועי המלצות באמזון ובנטפליקס, יישומוני ניווט, אתרי היכרויות – כל אלה מתיימרים לדעת טוב מאיתנו מה אנחנו צריכים, אוהבים או רוצים.

ואולם, ידע אלגוריתמי מתאר רק את מה שהוא יכול לשלוט בו. הוא מבקש להכיר בני אדם, אך גם מבקש שבני האדם יהיו שקופים וצפויים ככל האפשר, ובכך תורם לעיצובם ככאלה. חושבים בשבילך פורשׂ לפנינו תמונת-מציאות שבה לאט, אך בהתמדה, אלגוריתמים דוחקים את רגלינו מהכרעות הנוגעות לחיינו הן במישור האישי הן במישור החברתי-כלכלי – ולמעשה מפקיעים החלטות מהמרחב הפוליטי שלנו.

את האלגוריתמים אל לנו להבין במונחים טכניים בלבד. תחת זאת, עלינו לחשוף את ההנחות העומדות בתשתית פעולתם – וביסוד מחשבתם של האנשים והמוסדות שהוגים, מפתחים ומיישמים אותם – ולהתחקות אחר האופן שבו הם עונים על השאלה "מָהם בני אדם?"
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדי פרל, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: שקיפות היא מונח שמקורו במשפט המינהלי, והתמרתו לעולם האלגוריתמי דורשת הבהרה. סקירה של הספרות הקיימת בתחום מעלה כ־ 13 פרשנויות שונות למושג, אחדות חופפות זו לזו אך אחרות שונות זו מזו. יש הרואות בשקיפות האלגוריתמית מרכיב של חובת ההסברתיות, בעוד אחרות רואות בה מושג רחב יותר, הכולל גם חובות גילוי נאות צרכניות וגם חובות לשקף מידע על מטרות התוכנה והשפעתה על זכויות.

מחקר זה נועד להשלים פער פרשני זה, והוא מציע שני מסלולים חלופיים למימוש חובת השקיפות האלגוריתמית - המסלול הקלסי; ומסלול האיתנות התהליכית המדעית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אורי וינהבר
תיאור: בני-אדם ובני-תוכנה / טכנולוגיות וערכים / סכסוכים ובריתות / הזכות לפרטיות וחופש הביטוי / אנונימיות וחשיפה / גוגל ופייסבוק / מיקרוסופט ואמריקה אונליין / בוטים וקוקיז / קלינטון ואובמה / חקיקה וחינוך / שוטרים וגנבים / סיפורים ומחשבות על עולם טכנולוגי מאוד לטכנולוגיה זכויות רבות על אינספור רבדים בחיינו. מוצרים טכנולוגיים הולכים וממלאים את עולמנו, נשזרים בחיי היומיום, משפיעים על מעשיו של האדם ועל זהותו. ההבחנה בין אדם לשאינו-אדם במרחב האינטרנטי, הרִשְתי, המשלב אמיתי עם וירטואלי, הולכת ומטשטשת – הטכנולוגי עוטה כסות אנושית, ובן האנוש נדרש להוכיח שהוא כזה. הטכנולוגיה המפותחת בידי האדם משרטטת סביבנו מרחב חדש ורב-גוונים בין טכנולוגי לבין אנושי – עולם טכנו.אנושי. התקוות והציפיות הגבוהות שאנו תולים בטכנולוגיה וביכולותיה משנות את האופן שבו אנו מבקשים לתקן את הדרוש תיקון ומפנות אותנו אל הפתרונות הטכנולוגיים. הספר בוחן את הנטייה הזו שלנו לרדוקציה של בעיות העולם והאדם למופען הטכנולוגי, הצר; הוא בוחן את הכמיהה לתיקון באמצעות טכנולוגיה – הכמיהה לטיכון עולם. לאורם של ערכי יסוד בתרבות האנושית – זהות, פרטיות, הורות, חופש הביטוי והזכות לאנונימיות – הספר מבקש לבדוק מדוע מסיר האדם אחריות מעל כתפיו ושם מבטחו בטכנולוגיה. האם החברה האנושית מודעת להשלכותיה של המגמה הזו? האם זהו תהליך הפיך? הספר והמחקר האקדמי שהוביל אליו נולדו מתוך מסע מרתק ורב-שנים לאורך חייהן של חברות טכנולוגיה רבות – חלקן מוצלחות, חלקן מאתגרות, וכולן מיוחדות, כל אחת בדרכה.
רסלינג
מאת: אלון הסגל
תיאור: עוד מתחילת דרכנו כחברה אנושית, התייחסנו לטכנולוגיה כ”פתרון לכול.” כפתרון להישרדותנו מול איתני הטבע, לשליטה בסביבה, להעלאת תוחלת החיים ואיכותם. במאה ה-21, הפיתוח וההתחדשות הטכנולוגית מואצים בקצב שלא נראה כמותו בעבר, והשפעתם על החברה האנושית מהירה ומשמעותית. במהלך הדרך התברר שתהליך אימוץ החדשנות הטכנולוגית על ידי האדם הוא תהליך מורכב שחוזר על עצמו כספירלה מעגלית. בספר נעקוב אחר הצורך האנושי בפיתוח חדשנות טכנולוגית לאורך הדורות ואחר אותה ספירלה מעגלית מורכבת, המלווה את האנושות בניסיון להטמיע חדשנות טכנולוגית זאת. ספירלה המתחילה בהתנגדות ומסתיימת בהשפעה התנהגותית עמוקה עד שאלו הראשונים שכבר אימצו ויישמו את אותה חדשנות טכנולוגית כבר יחשבו למובילי דעה, לאליטה חדשה. כך נולדו אימפריות, תאגידים ואייקונים חברתיים. בהמשך, נתמודד עם שאלות מהותיות הנוגעות להתפתחות הטכנולוגיה: האם ההתחדשות הטכנולוגית המתרחשת לאורך כל חיינו היא באמת הפתרון? האם בידי הטכנולוגיה לעזור לנו להתמודד עם כל האתגרים? או אולי היא עצמה תהפוך לאיום? ומדוע אנחנו בוחרים שלא להתמקד בכוחו הטבעי של מוחנו המופלא?
ספרי ניב
מאת: מיקי זר
תיאור: הזכות לפרטיות אינה רק פרי התפתחות היסטורית, כלל משפטי או נגזרת מעשית מתיאוריות על הגנת היחיד וצרכיו האינטלקטואליים והפסיכולוגיים: זו זכות הנוגעת למקומו של הפרט בחברה, ועל כן היא פוליטית מיסודה. לאורך ההיסטוריה עמדה הזכות לפרטיות במוקדן של מלחמות פוליטיות מתמשכות על שליטה, חירות וידע: מול כוחות התומכים בתרבות של מעקב ובפרקטיקות המאפשרות את צמיחתה, עומדים כוחות המבקשים להגן על הפרטיות ועל כן מתנגדים להסדרה ולהטמעה של טכנולוגיות מעקב. ספר זה, המשלב אלמנטים מתחומי המשפט, התיאוריה הפוליטית והסוציולוגיה של הטכנולוגיה, מבקש להציע סדר יום מחקרי חדש לדיון בפרטיות דרך הפריזמה של הדרמה הטכנולוגית המתחוללת בזירת המידע, ובעיקר באינטרנט. בדרך למימושה הפוליטי של הזכות לפרטיות, הדרמה הטכנולוגית מציבה על הבמה שני כוחות מנוגדים: מחד גיסא שחקנים רבי השפעה הפועלים להטמעת הנורמות החברתיות המאפשרות מעקב ותומכות בו; מנגד, כוחות לא מבוטלים הנאבקים להציב מחסומים להתבססותה של חברת המעקב. חלק מהמתנגדים פועלים במסגרות ממוסדות, תוך שימוש בכללי המשחק המקובלים, ואילו אחרים פועלים במסגרות לא ממוסדות. לצד טקטיקות פעולה כמו סירוב לתת טביעת אצבע במקום העבודה, שבירת מצלמות מעקב או חבישת מסכות המונעות זיהוי באמצעים ביומטריים, הספר דן באסטרטגיות פעולה והתנגדות כגון יצירת מערכות משפטיות וטכנולוגיות המאפשרות פעילות מקוונת אנונימית, או הדלפת מידע מסווג על שימושים שלטוניים ומסחריים בטכנולוגיות מעקב. הספר מציע מסגרת תיאורטית המאפשרת ללמוד ולהבין פעולות של התנגדות למעקב בהקשר הפוליטי הרחב של זירת המידע.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות