נמצאו 4 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יעל פויס
תיאור: מהו הערך המוסף של החינוך הקיבוצי בגיל הרך? מדוע רוצים הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגנים הקיבוציים? הספר החינוך הקיבוצי בגיל הרך: המסע הפדגוגי של מכללת אורנים עונה על השאלות הללו דרך עיון בתורה החינוכית שהתגבשה עם השנים במכללת אורנים, תורה הומניסטית המייחסת חשיבות הן לילד כמכלול שלם והן לקבוצה החינוכית שהוא משולב בה. הספר מציע תיאור מקיף של התפתחות החינוך הקיבוצי, מייסדיו ומתווי דרכו, רעיונותיו פורצי הדרך, יתרונותיו ופגמים, התמורות שחלו בו והרלוונטיות שלו לעת הזאת.
באמצעות השילוב הייחודי בין סיפורי חיים לבין תפיסות חינוכיות, הספר פונה להורים, למחנכים, לסטודנטים ולכל אדם שהחינוך יקר לליבו. זאת בדגש על החינוך לגיל הרך, שבשנים האחרונות התבססה ההכרה בחשיבותו העליונה.  
מכון מופ"ת
מאת: יאיר זלטנרייך
תיאור: המערך החינוכי מילא תפקיד משמעותי במיוחד בעיצובם של האדם העברי החדש והחברה היישובית העברית בארץ־ישראל. ואכן, תולדותיו נבחנו לאורך השנים תוך התמקדות במגוון היבטים שונים: יחסי עצמה; הצבת מטרות וערכים; עיצוב זהויות ומשמעויות תרבותיות. ואולם, דומה שהמורים והמחנכים עצמם, שהיו אלו שעמדו במרכזה של המערכה ואשר חוללו אותה בפועל, נותרו עד עתה בצל מבחינה מחקרית. ספר זה מבקש להציע מענה חלקי להיעדרות זו של אנשי החינוך עצמם משדה המחקר. הספר עוסק בעשורים הראשונים של החינוך העברי המודרני בארץ־ישראל, תוך התמקדות במרחב החינוכי שהתקיים במושבות הגליל, ובמספר היבטים עיקריים: דמותו של המחנך עצמו; המחנך נוכח סביבתו המקצועית; ודמותו נוכח המרחב החברתי והגאוגרפי שבהם פעל. היבט נוסף הנדון בספר הוא המעשה החינוכי עצמו, ששם לו למטרה לעצב את ילדי המושבות כעברים מודרניים, זקופי קומה ואנשי עמל, תוך מאבק מתמשך בתפיסות עולם שמרניות. בהתאם לכך, עוסקים חמשת חלקי הספר בהקשר ההיסטורי שעל רקעו התרחשו התופעות הנדונות; בדמותו של המורה; בבית הספר כמרחב פעילות; בעשייה החינוכית עצמה; ולבסוף במאבק בין דת לחילוניות, שבית הספר ושדה החינוך היוו זירת התמודדות מרתקת ביניהם. תרומתו הייחודית של הספר היא בשאלות החדשות שהוא מציב, המשליכות על מכלול תולדותיו של החינוך העברי בחברה היישובית בעשורים הראשונים: יחסי גומלין בין מורים לבין סביבות הוריות; גישות להערכת תלמידים; עיצוב זהות 'מורית' והתמודדות עם דימויים שליליים של 'המורה'; דינמיקות של העשרה והתמקצעות; תפיסת הממסד הארגוני; אקלים בית ספרי; והמתח שבין הזרמים החינוכיים השונים. כל זאת, בעידן שבו היה מעמדה של האידאולוגיה מרכזי ומשמעותי, וזה של הפלורליזם והסובלנות שולי למדי וחלש בהרבה.
יד יצחק בן-צביהוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אשר א. ריבלין
תיאור: "במבט ראשון - אין הערכת חז"ל את לימוד התורה מתיישבת עם העובדה המתמיהה, שבין שישים ושלוש מסכתות המישנה, בין עשרות המסכתות בתלמודים - אין אפילו מסכת אחת שלימה שתוקדש לחינוך; אין 'מסכת תלמוד תורה'!
דברי חז"ל בנושאי חינוך ובנושאי לימוד הם בעלי אופי אקלקטי. החומר מפוזר ברוב מסכתות התלמודים ובכל ספרי המדרש והאגדה. הדברים נאמרים במרוצת מאות שנים בארץ ישראל, בבבל ובארצות סמוכות. בשום תקופה מתקופות חז"ל לא נוצרה 'משנת חינוך' או 'שיטת חינוך' שלימה ומקפת."
זהו ספר חינוך וספר על חינוך בתקופה מסויימת. הספר מתוכנן על-פי נושאים ונושאי משנה רלוואנטיים ומקובלים במחקר החינוך של ימנו. מיבחר המקורות מציג כמאה ועשרים חכמים שהביאו דעתם בענייני חינוך ולימוד. מבחר זה מייצג את כל החטיבות הספרותיות ואת רוב המיקבצים בתורה שבעל-פה.
תבחין הבחירה של החומר הלימודי בנוי על הערך הפילוסופי-האידאי, על הערךהתרבותי-הסוציולוגי, על הערך הפסיכולוגי-הדידאקטי ועל הערך הספרותי-הלשוני."
(מן המבוא).
ספר חיוני למורים ולסטודנטים המכשירים עצמם להוראה באוניברסיטאות, במכללות ובסמינארים. ספר למשכיל העברי.
ספרית פועלים
מאת: רבקה פלדחי, עמנואל אטקס
תיאור: חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים הוא אוסף עשיר ומגוון של מחקרים, שבכל אחד מהם נחשפת מערכת ייחודית של זיקות גומלין בין החינוך לבין גורמים חברתיים, כלכליים או פוליטיים. צירופם של מאמרים אלה באכסניה אחת מאפשר התבוננות בכמה מן ההיבטים האופיינים להיסטוריה של החינוך מתוך פרספקטיבה השוואתית.
חינוך והיסטוריה אינו נושא שולי לעיון ההיסטורי. תולדות החינוך והיחס בין מוסדות החינוך ותכניו לבין החברה הסובבת יכולים לשמש פריזמה ראשונה במעלה לבחינת תולדותיה של החברה כולה. מוסדות החינוך והמבנה שלהם מלמדים רבות על המערכת הפוליטית ועל יחסי הכוחות בתוכה. ההיסטוריה של החינוך לא פחות מאשר ההיסטוריה הפוליטית, הכלכלית, החברתית או האינטלקטואלית, יכולה לשמש נקודת תצפית פורייה לבחינת ההיסטוריה של חברה נתונה.
חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים ערוך על פי סדר כרונולוגי, ונפרשת בו יריעה רחבה מבחינת הזמן והמקום - ממצרים הקדומה עד ישראל העכשווית, ומיוון ורומא, דרך מזרח אירופה ומערבה, עד מקסיקו וארגנטינה. עם זאת, הדיאלוג בין המאמרים סובב בעיקר סביב ארבעה מוקדים תימטיים, המייצגים את המתחים המאפיינים, כנראה, כל שדה חינוכי: א. המתח המתמיד בין פרוגרמות, אידיאולוגיות ותיאוריות חינוכיות לבין דמותם הממשית של מוסדות החינוך והעשייה החינוכית. ב. יחסי הגומלין המורכבים בין עיון וחקירה, שהם לב לבה של ההשכלה, ובמיוחד ההשכלה הגבוהה, לבין תחום האינטרסים הפוליטיים במשמעותם הרחבה, ובכלל זה גם אינטרסים חברתיים כלכליים. ג. מתחים שבין מסורת לשינוי. ד. המתח שבין תפקידו של החינוך בהקניית ערכים אוניברסליים לבין היותו מכשיר לעיצוב זהויות קולקטיביות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הצג עוד תוצאות