נמצאו 320 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: מרדכי נאור
תיאור: בספר לקט של סיפורים, אנקדוטות ופרשות אישיות מגוונות מאז ימי היישוב עד שנותיה המעצבות של מדינת ישראל. ההיסטוריון מרדכי נאור מספר אותם, בחן ובידענות רבה, בזכות קרבתו במקרים רבים למוקדי האירועים ולאישים שהנהיגו את "המדינה שבדרך" ואת מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. באמצעות תמונות ואיורים מוגש לקורא אוצר בלום של אנקדוטות, כמה מהן משעשעות, אחרות נוגות וכולן מרתקות, בנוגע לתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. אפשר לקרוא בספר על חלוצים, על מנהיגים, על ספורטאים ועל ויכוחים לא מעטים שהסעירו את היישוב ואת המדינה בשנות עיצובה, ותוך כדי כך מוגש לקורא סיפור היסטורי מורכב, רב־קסם, מרובה הצלחות וקשיים. מקצת הסיפורים יפתיעו את הקוראים (מדוע ביקש הרמטכ"ל משה דיין לרדת בדרגה?), כמה מהם יעוררו כיסופים בקוראים שמכירים את התקופה (ויודעים שבן־גוריון טיגן לז'בוטינסקי חביתה), ואחרים יחשפו בפני הקוראים פן מעניין בהיסטוריה של עם ישראל ושל הציונות (מתי ולמה החליטו חברי הממשלה כולה ללכת ברגל במקום לנסוע במכוניות השרד, למשל). התמונות הנדירות המלוות את הטקסטים נבחרו בקפידה מהארכיון במכון לבון לחקר תנועת העבודה. כך היינו הוא ספר שיעורר געגוע ויעלה חיוך בכל בית בישראל.
עם עובד
מאת: מרדכי אסייג
תיאור: בשנות התשעים של המאה העשרים התפתחה פרדיגמה היסטורית-חברתית המכונה 'יהודי נמל' ('Port Jews'), שהציעה התייחסות ייחודית לתהליכי מודרניזציה שהתחוללו בקרב יהודים ספרדיים מערביים בעידן המודרני המוקדם. הפרדיגמה דנה בנסיבות הייחודיות שחוו עיליות יהודיות ספרדיות, שהשתלבו בחברת סביבתם במאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה. הללו צמחו בסביבות קוסמופוליטיות בערי הנמל בים התיכון ובחוף האטלנטי האירופי, באיים הקריביים ובחוף המזרחי של ארצות הברית. יהודים שהשתייכו לעילית זו נהנו מתנאים סביבתיים שהקנו להם יתרונות רבי חשיבות, כמו חופש תנועה בארצם ומעבר לים, עיסוק בסחר מקומי ובסחר בין-לאומי והשתלבות בתהליכי חילון ומודרניזציה.
הספר דן במקשתת רחבה בהתפתחות החברתית והכלכלית של יהודי עיר הנמל תיטואן בשנים 1859 – 1912, על פי מאפייני גישה מחקרית זו, ומציג תובנות חדשות ביחס לחברי הקהילה בתקופה הנדונה. יהודי תיטואן, צאצאי מגורשי ספרד, חיו בחברה רוב מוסלמית והתאפיינו בדפוסים חברתיים, כלכליים ותרבותיים הדומים למאפייניה של התפוצה היהודית ספרדית מערבית ברחבי העולם. המחקר חושף כיצד השפיעה מעורבותם של מדינות ליבה אירופיות וארגונים יהודיים פילנתרופיים על תהליכי המודרניזציה בקרב קהילת תיטואן בתקופה הקדם קולוניאלית, עד להחלת הפרוטקטורט הצרפתי-ספרדי ב-1912.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יצחק ערן
תיאור: ספר מרתק זה פורש בפני הקורא את מעלליהם המופלאים של לוחמים מובחרים, אשר פעלו כיחידים ובחוליות קטנות בימים שלפני הקמת המדינה ובמלחמת העצמאות במשימות סיור ומודיעין מול האויב ובעורפו. מבצעיהם, כנווטים במסעות הפלמ"ח, בסיוע להעלאת המעפילים בפעולות מודיעין בתוך יעדי האויב וכסיירים מוטסים בנגב, הכריעו לעיתים גורל קרבות חשובים.
יצחק ערן (שפר) התגייס ל"הגנה" בגיל שש-עשרה, ומאז שירת בשורות כוח המגן כנוטר, כאיש פו"ש ובפלוגות הלילה של אורד וינגייט. הוא הדריך בקורסים ארציים למפקדי סיירים של ה"הגנה", והיה קצין המודיעין של חטיבה שמונה, בפיקודו של יצחק שדה. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים שב והתנדב לשרת כקצין הקישור של אגף המודיעין בחבורת הפיקוד הקדמית בסיני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: אליק מישורי
תיאור: בספרו מעורר ההשראה של אליק מישורי אירועים וחומרים היסטוריים אמתיים משמשים בערבוביה לצד מצבים מומצאים-בדיוניים. העלילה מספרת על מפגשים (שלא התקיימו) בין בּוֹרִיס שַץ, אשר הקים וניהל בירושלים את בית הספר לאמנות ואוּמנות "בצלאל", לבין מַחמוּד מוּח'תַאר, הפַּסָּל הלאומי של מצריים. הם נפגשים בשנת 1925 על סיפון אנייה המובילה אותם מאלכסנדריה למרסיי, ובהמשך, בפריז ובקהיר.
שץ ומוּח'תַאר פותחים בעמידה על השוני בין "יהדוּת" ל"עִבריוּת", לצד השוני בין "ערביוּת" ל"מצריוּת-פַּרעוֹנִית". השיחות והוויכוחים שהם מנהלים חושפים את ניסיונותיהם ליצור ביטוי חזותי-חילוני ללאומיוּת של שתי התרבויות במזרח התיכון של אותם ימים. הקרבה ביניהם הולכת ומתגבשת בשל הטרגיוּת המאפיינת את אכזבתם מיחסם העוין ומלא הבוז, הן מצד הממסדים הפוליטיים בירושלים ובקהיר והן מצד עמיתיהם למקצוע. על אף השיחות שלא התקיימו, הרי שהחלפת הרעיונות ומציאת המכנה המשותף בין שני שדות האמנות שבהם פעלו השניים אינן בדיוניות כלל – הן מהוות שיקוף למציאות האמיתית של דורם, ואולי גם של דורנו.
רסלינג
מאת: שלמה שאלתיאל
תיאור: ארכיון השומר הצעיר יד יערי חוגג את יובל התנועה בספר אלבומי מרהיב ומרתק!
"הניפו דגל" מספר את סיפורן של 100 שנות השומר הצעיר כפי שהן משתקפות בפריטי אוסף הדגלים ההיסטורי של ארכיון התנועה בגבעת חביבה. בספר משולבים כ-250 ממיטב דגלי האוסף, לצד מאמרים, סקירות, איורים ו"מילון שומרי" אשר יחדיו יוצרים ייצוג נאמן לסיפורה ודרכה של תנועת הנוער היהודית הראשונה. 
כותבי המאמרים והסקירות: אלי צור, אליק מישורי, מעוז עזריהו ואנטון ברקובסקי, יובל דניאלי, יונת רוטביין-מרלא, דודו אמיתי
יד יערי
מאת: יאיר שפיגל
תיאור: ריפתין היה אחד מראשי תנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפ"ם, הסמן השמאלי בשלושתן, המאמין הגדול והמתמיד בחיבור בין הציונות לבין הסוציאליזים המהפכני.
קובה ריפתין צירף באישיותו אחדות של ניגודים: ציוני לוחם וקנאי- וקומוניסט לוחם וקנאי. איש הגות - ואיש המעשה הפוליטי הקטן, היומיומי. יריב פוליטי חריף ולוחמני - אך לא איש ריב. מחמיר במצוות אידיאולוגיות - ומקל מבין וסולח ביחסים בין אישיים. איש הקולקטיב - ועם זאת נון קונפורמיסט, אינדיבידואליסט עקשן, מורד נצחי.
יד יערי
מאת: מוטי סנדק
תיאור: שמונה שנים לאחר הצהרת בלפור, בשנת 1925 מגיע ממוסקבה אל נמל יפו השחקן והבמאי משה הלוי, אחד מתריסר מייסדי הסטודיו של 'הבימה' במוסקבה מתלמידי סטניסלבסקי ווכטנגוב ומי ששיחק ב'הדיבוק' ו'היהודי הנצחי' לצידה של חנה רובינא. במוחו הקודח נולד החזון להקים תיאטרון של פועלים על חולות תל אביב.
בצריף עץ הומה אדם על חוף הים [במקום בו עומד היום מלון שרתון] הופיעה על לוח המודעות מודעה כתובה במכחול טבול בדיו. מודעה זו עתידה הייתה לפתוח דף חדש ולשמש מפנה חשוב בתולדות אמנות הבמה בארץ. מספר בחורים ובחורות הסתופפו סביב למודעה וקראו בה:
"על יד ועדת התרבות של הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ-ישראל נוסדה סטודיה דרמטית בהנהלת משה הלוי, מקום הסטודיה : תל-אביב. הרוצים להשתתף צריכים להירשם בסניפי ועדת התרבות למקומותיהם. על זמן הבחינות תבוא הודעה מיוחדת".
בעיני החברים ניצת חיוך. לא על הלחם לבדו יחיה האדם... מאה וששים חלוצות וחלוצים ניגשו לבחינות - שלושים וששה התקבלו. ביאליק קרא להם ל"ו הצדיקים. הצגת הבכורה התקיימה באביב 1926 בגימנסיה הרצליה.
משה הלוי טיפח מחזות תנכיי"ם ['יעקב ורחל', 'ירמיהו'], לצדם 'אופרה בגרוש' מאת ברטולד ברכט, 'החייל האמיץ שוויק' מאת ירוסלב האשק ו'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' שהיה למחזמר המצליח בכל הזמנים של הבמה העברית.
גדולי הציירים של התקופה: אריה אל-חנני, ז'ניה ברגר, אריה נבון, מרסל ינקו, עמנואל לופטגלס, ראובן רובין, מנחם שמי, אריה ארוך ויגאל תומרקין עיצבו תפאורה ותלבושות להצגות התיאטרון.
בשנת 1925 נאבק כאן קומץ של כמה רבבות יהודים על בעיות כגון: עבודה עברית יקרה מול עבודה ערבית זולה, הקניית הלשון העברית לאנשים שדיברו רוסית, יידיש, פולנית, רומנית הונגרית ולדינו. הדברת הקדחת שעשתה שמות במתיישבים החקלאיים, התגוננות מפני התקפות רצחניות בדומה לפוגרומים שחוו באירופה.
כל אלה אינם תנאים אידיאליים להקמתו של תיאטרון. כיצד קרה הדבר שחרף כל הנתונים צמח ועלה 'אהל', תיאטרון פועלי ארץ ישראל מתוך שממת החול והביצות? ראוי להביט במושג יהודי עתיק ששלוחותיו נטועות בתנועות המשיחיות שהקימה היהדות בזמנים קשים: האמונה והתשוקה.
בני אדם שפויים מכנים זאת טרוף ו'המשוגעים לדבר' רואים בה חזות הכל.
המכון לקידום תיאטרון יהודי
מאת: עמיעד ברזנר
תיאור: מאמץ לאומי אדיר נדרש ליישוב הנגב, והוא לא היה נכבש לולא קומץ "משוגעים לדבר", שראו במטרה זו חזות הכל. הבטחון היה חלק קבוע מהעשייה בנגב, החל בשלבי ההתיישבות הראשונים ועד מלחמת העצמאות, שלקראתה ובמהלכה הפכה שאלת הבטחון לסוגייה המרכזית.
לפנינו מחקר מקיף הדן, בין היתר, במתח הקבוע שהיה קיים, למן ראשית שנות הארבעים, בין האינטרס הבטחוני לבין המשקי, ואשר הגיע לשיאו לאחר פלישת צבאות-ערב לארץ וניתוק הנגב מצפון הארץ בראשית מלחמת העצמאות. שיקולים כלכליים, מסתבר, השפיעו לא מעט על היקף ההתיישבות ועל ההחלטות הצבאיות.  
ישראל. משרד הביטחוןיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שאול דגן
תיאור: בקיץ 1942 עמדו כוחותיו של הפלדמרשל רומל בשערי הארץ, והבריטים החליטו לסגת מהאזור אם יפרוץ הצבא הגרמני את הקווים באל-עלמיין. נוכח זאת גבשו בכירי ארגון ה"הגנה" תוכנית להקים מתחם מוגן על הכרמל, ממנו תנוהל המלחמה נגד הנאצים אם יפלשו לארץ-ישראל. הוגי הרעיון האמינו כי המתחם יושיע את הישוב או חלילה יהיה למצדה שניה בהיסטוריה היהודית.
שאול דגן, יליד ירושלים, בן דור תש"ח, מורה ומחנך במשך שלושים שנה, מנהל כיום את הארכיון ההיסטורי בזכרון יעקב. בין ספריו ומחקריו על תולדות הארץ: "שנים של זהב", "בין תל-עריש לחמארה", "מזמרין לזכרון יעקב".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: דוד קורן
תיאור: המחבר, דוד קורן, בן למשפחה ירושלמית ותיקה, נמנה עם מייסדי קיבוץ בית הערבה והשתתף בהקמת המשמרת הצעירה של מפא"י והתנועה המאוחדת. שימש כראש אגף המנהלה של חיל האוויר בראשיתו וראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון. חבר הכנסת השביעית והשמינית. ממקימי קיבוץ גשר הזיו וחבר בו. היה ראש המועצה האזורית סולם צור וממלא עתה תפקידים ציבוריים שונים בגליל המערבי.
ספרו "בסימן קריעה" ראה אור בשנת 1982 בהוצאת "עם עובד".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: גיל סמסונוב
תיאור: "ספרי התכוון לנדוד אל העבר הרחוק; אבל העבר הוא קרוב, הוא כאן ועכשיו. ההיסטוריה רודפת אותנו, ואיתה מקורות האיבה, הכעס והחשדנות. אולי משום שלא פתרנו, לא הבנו ולא סלחנו. מרצח ארלוזורוב, הסֶזון ואלטלנה, דרך הסכמי אוסלו, רצח רבין וההתנתקות – הפצעים שותתים, ואנחנו ממשיכים איתם הלאה, נושאים אותם על גופנו הלאומי, בלי קשב, בלי דיאלוג, בלי מרפא. אלא שללא הבנה הדדית של חרדותינו, כמו גם של כיסופינו, אין, ולא יהיה, פיוס בינינו לבין עצמנו, והעבר ימשיך להיות העתיד הפצוע שלנו."
דור המרד. דור המחתרות. המשפחה הלוחמת.
בריטניה הגדולה, על 100 אלף חייליה, נסוגה בפניהם, והדרך למדינה יהודית עצמאית נסללה בדמם. ריבלין, לבני, אולמרט, מרידור, נתניהו – אלה לא רק שמותיהם של אישים מרכזיים בישראל בעשורים האחרונים, אלא גם של הוריהם, שסללו בגופם וברוחם את הדרך למדינה.
מעט מדי נכתב ודובר עליהם, על אחוות הדם, על מבצעים מחתרתיים הירואיים ואומץ בלתי נתפס, על השוויון התקדימי שהנהיגו בין נשים לגברים, על השותפות העמוקה שהנחילו בין צברים לעולים.
הבגינים, ספרו המפעים של גיל סמסונוב, בוחן את הפער העצום בין סיפורם לבין הנידוי וההוקעה שהיו מנת חלקם, והוא תחילתו של תיקון עוול היסטורי נוראי, שאת מחירו אנחנו ממשיכים לשלם. ובתוך סיפורו של דור המרד, סיפורו של הגדול מכולם, מנחם בגין. כיצד הפך הפוליטיקאי שהפסיד שוב ושוב במערכות הבחירות, והוצג כסכנה לדמוקרטיה וכדיקטטור – לקונצנזוס? כיצד הפך מפרסונה נון־גרטה, דמות מושמצת ומוקעת – לאחד המנהיגים האהובים והמוערכים בתולדות ישראל? וכיצד קוּבּע לבסוף שמו כמדינאי אמיץ, שחולל הסכם שלום עם מצרים, וכדמוקרט, שטבע את הביטוי "יש שופטים בירושלים?״ מנחם בגין, סמל יהודי, לאומי ופטריוטי וגם סמל דמוקרטי וליברלי, עומד במרכז הספר. בעשור השלישי של המאה ה-21, כאשר החברה הישראלית שסועה ומקוטבת, על סף מלחמת אחים, מפְנה הבגינים מבט לשורשים העמוקים של הסכסוך הישראלי־ישראלי, ומספר את סיפורם של לוחמות ולוחמי האצ"ל והלח"י, שחירפו את נפשם למען עצמאות יהודית, אך לא זכו מעולם בהכרה בתפקיד ההיסטורי שקנו בדמם. סיפור גבורתם ומורשתם הוא סיפורנו שלנו, הנפרשֹ לאורם. גילויים מהארכיונים הבריטיים חושפים שצ׳רצ׳יל וחברי הפרלמנט אמרו בקולם את מה שלא סופר כאן: הבריטים לא עזבו את הארץ מרצונם, הם נכנעו בפני 6,000 לוחמי אצ"ל ולח"י. ובמילותיו של צ'רצ'יל :"אצ"ל הוא שגרם לאנגלים לעזוב את פלשתינה. הוא עשה לנו כל כך הרבה צרות עד שנאלצנו להציב בפלשתינה 80 אלף חיילים כדי להתמודד עם המצב. הוצאות הצבא היו גבוהות מדי ופגעו בכלכלה, והן עלו בגלל אצ"ל.״
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: סוזן ד' רוטלנד
תיאור: איזי ליבלר היה שחקן מרכזי על הבמה היהודית העולמית מעל לשישה עשורים. כמנהיג היהודי המוביל באוסטרליה, הוא היה ציר מרכזי בהצבת סוגיית יהדות ברית המועצות על סדר היום העולמי ובמיסוד הקשרים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לסין והודו.
הביוגרפיה האישית שלו מרתקת. ליבלר הגיע לאוסטרליה כפליט וגדל בצל זכרון השואה. את חלומו להיות דיפלומט ישראלי נטש כאשר בשנות העשרים שלו נפטר אביו והוא נדרש לנהל את עסקי היהלומים המשפחתיים. במהלך הדרך בנה חברת נסיעות מהגדולות בעולם, וכן טווה רשת קשרים ענפה: ראשי ממשלות באוסטרליה היו בין חבריו הקרובים, שמר גם על קשרים הדוקים עם כל ראשי ממשלת ישראל מיצחק רבין עד בנימין נתניהו , ואמר להם לעיתים מה שלא אהבו לשמוע. לימים בנה ליבלר את ביתו בארץ, והיה לאחד מבעלי הדעה המשפיעים בעולם היהודי.
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, כשאוסטרליה החלה לצאת מהצל של בריטניה הגדולה, ניווט ליבלר את יהדות היבשת לקחת חלק ולהשפיע על סוגיות יהודיות גלובליות. ליבלר היה מדמויות המפתח בקונגרס היהודי העולמי, אך לא חשש לחשוף שחיתויות בצמרת הנהגתו. איזי ליבלר, איש אמת, היה ידיד של ראשי מדינות, מסורבי עליה, לוחמי המלחמה הקרה ודיפלומטים. את הקשרים הללו הוא ניצל לקידום הנהגת קהילתו, הצלת יהדות ברית המועצות, תמיכה במדינת ישראל ומלחמה באנטישמיות.
"קול קורא במדבר" מביא את סיפורו של איזי ליבלר, שהוא גם סיפורו של הדור שליווה את תקומת ישראל מאפר השואה במשך יותר מחצי מאה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: סיפור מקומן של נשים במפלגות ובארגוני הימין הציוני נשאר בשולי המחקר ההסטורי־חברתי. "'אשה עבריה בל יאבד חלקך' , נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה" ממלא חלל זה, ומספר את סיפור פעילות הנשים במפלגות הימין בתקופת המנדט ובשנים הראשונות לקיום המדינה, תוך בחינת זהותן, מודעותן המגדרית והדילמות המרכזיות איתן התמודדו. הספר מתחקה אחר הפעִילות הפוליטיות בממסדים המפלגתיים בתקופה סוערת בתולדות היישוב והעם היהודי, על רקע המשמעות הפרטית והארגונית של היותה של אישה פעילה פוליטית במסגרת ארגונים ומפלגות באופוזיציה מימין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יהושע בן-אריה
תיאור: מתוך פתח הדבר מאת המחבר פרופ' יהושע בן-אריה
שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל (1948-1917) היו התקופה המכוננת בהתפתחותו של חלק ירושלים היהודית שמחוץ לחומת העיר העתיקה. מאוכלוסייה יהודית של פחות מ-20,000 נפש, בתום המשבר הקשה שעבר על העיר לאחר מלחמת העולם הראשונה, הגיעה האוכלוסייה היהודית בירושלים, בפרוץ מלחמת העצמאות, לכדי 100,000 נפש, כש-98% מהם התגוררו בשטח החדש מחוץ לחומות והם מנו כשישית מכלל האוכלוסייה היהודית שישבה אז בארץ-ישראל כולה. יוצא אפוא שמשכונות יהודיות בודדות וממקבץ של כמה שכונות יהודיות נוצר רצף עירוני יהודי רחב שהשם ירושלים היהודית החדשה הוא השם היאה לו.
הספר צועד מהפרט אל הכלל. מהאנשים, מהבתים, מהרחובות, אל השכונות ואל החלק היהודי של העיר כולה. באמצעות לימוד השכונות שנבנו וגדלו בעיר בתקופת המנדט , שחזור הרחובות והבתים שהיו בהם באותה תקופה, ציון שמות בעלי הבתים והמשפחות שהתגוררו בהם, אני מבקש לספר את סיפורו של החלק היהודי החדש של העיר ירושלים שצמח, התרחב והתבסס בשלושים שנות השלטון הבריטי בארץ-ישראל.
הספר יוצא מאגר מידע נרחב ומפורט, מרשים ומדהים, אך מאחוריו עומדת גם תזה, השקפה, רעיון הבאים לומר כי בתקופת המנדט הבריטי ונוצרה, בירושלים שמחוץ לחומות, עיר יהודית חדשה, עיר ציונית-ישראלית מתקדמת, בעלת גוון מיוחד משלה- גוון ירושלמי.
החומר הרב שבספר ומאגר המידע המפורט שבו עמידים תשתית בסיסית וחשובה למחקרים נוספים על העיר ירושלים בתקופת המנדט. הוא יכול להעלות רעיונות רבים למחקרים בהיסטוריה תרבותית וחברתית של העיקר בתקופה זו, החיוניים להבנה מחודשת של תהליך ההתפתחות לא רק של ירושלים היהודית, אלא גם של כלל היישוב העברי בארץ בתקופת העת החדשה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יהושע בן-אריה
תיאור: מתוך פתח הדבר מאת המחבר פרופ' יהושע בן-אריה
שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל (1948-1917) היו התקופה המכוננת בהתפתחותו של חלק ירושלים היהודית שמחוץ לחומת העיר העתיקה. מאוכלוסייה יהודית של פחות מ-20,000 נפש, בתום המשבר הקשה שעבר על העיר לאחר מלחמת העולם הראשונה, הגיעה האוכלוסייה היהודית בירושלים, בפרוץ מלחמת העצמאות, לכדי 100,000 נפש, כש-98% מהם התגוררו בשטח החדש מחוץ לחומות והם מנו כשישית מכלל האוכלוסייה היהודית שישבה אז בארץ-ישראל כולה. יוצא אפוא שמשכונות יהודיות בודדות וממקבץ של כמה שכונות יהודיות נוצר רצף עירוני יהודי רחב שהשם ירושלים היהודית החדשה הוא השם היאה לו.
הספר צועד מהפרט אל הכלל. מהאנשים, מהבתים, מהרחובות, אל השכונות ואל החלק היהודי של העיר כולה. באמצעות לימוד השכונות שנבנו וגדלו בעיר בתקופת המנדט , שחזור הרחובות והבתים שהיו בהם באותה תקופה, ציון שמות בעלי הבתים והמשפחות שהתגוררו בהם, אני מבקש לספר את סיפורו של החלק היהודי החדש של העיר ירושלים שצמח, התרחב והתבסס בשלושים שנות השלטון הבריטי בארץ-ישראל.
הספר יוצא מאגר מידע נרחב ומפורט, מרשים ומדהים, אך מאחוריו עומדת גם תזה, השקפה, רעיון הבאים לומר כי בתקופת המנדט הבריטי ונוצרה, בירושלים שמחוץ לחומות, עיר יהודית חדשה, עיר ציונית-ישראלית מתקדמת, בעלת גוון מיוחד משלה- גוון ירושלמי.
החומר הרב שבספר ומאגר המידע המפורט שבו עמידים תשתית בסיסית וחשובה למחקרים נוספים על העיר ירושלים בתקופת המנדט. הוא יכול להעלות רעיונות רבים למחקרים בהיסטוריה תרבותית וחברתית של העיקר בתקופה זו, החיוניים להבנה מחודשת של תהליך ההתפתחות לא רק של ירושלים היהודית, אלא גם של כלל היישוב העברי בארץ בתקופת העת החדשה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עליזה ריבלין, גרשון ריבלין
תיאור: ספר צפנת-פענח שרבים ציפו לו מציג מי-היה-מי ומה-היה-מה מאחורי הכינויים שבהם התעטפו אנשים, ארגונים ומקומות בימי השלטון המנדטורי בארץ-ישראל, ולאפשר ללומד ולמעיין במסמכי הזמן לאתר את האנשים והמקומו נכונה, ולהימנע מטעויות ומסקנות שגויות בלימוד ובמחקרים.
נוסף לתרומה ראשונית זו למחקר המדעי, מעביר הלכסיקון לראשונה במצעד גלוי אלפי אנשים שפעלו שנים רבות בחשאי ובמחתרת, והם מתגלים פה בשמותיהם הנכונים ובתפקידים שמילאו, היכן ומתי, וישמשו כ"תעודת זהות" לכל מי שהיו שרויים באלמוניותם עד היום.
הפרטים המעניינים הנוספים בהערות המרובות מעלים פרטי פולקלור תוסס של "שנות-היישוב".
עבודה מקיפה ושקדנית זו ודאי תתקבל בברכה על ידי כל המתעניינים בשנות "המדינה שבדרך".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: ענת רובינשטיין
תיאור: אודסה שנת 1900, עיר שוקקת, תוססת ומלאת חיים, מרכז קוסמופוליטי לסחר, לתרבות ולמוסיקה, מעוזם של משוררים, הוגים, סופרים ואנשי שם מהאליטה של התרבות העברית המתחדשת, ביתם של ביאליק טשרניחובסקי, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם. במרכזה של העיר בית כנסת גדול ומפואר, ועל הבימה חזן ומקהלה. החזן, פיני שמו, קולו מבריק וצח כבדולח, ותפילתו נישאת מקצה העולם עד קצהו, ממלאת את לב המתפללים בהתרגשות וכמיהה. ״נפשי תצא בזמרו […] ינועו אמות הסיפים!״, כך כתב עליו שלום עליכם.
ספרה של ענת רובינשטיין מביא את סיפור חייו ויצירתו של החזן, המלחין וההוגה פנחס מינקובסקי (1859-1924), שהיה מעמודי התווך של העשייה התרבותית והמוסיקלית של יהודי אודסה בתקופת תור הזהב של העיר סביב מפנה המאה ה-20. מינקובסקי שימש כחזן הראשי של בית הכנסת הברודי באודסה במשך שלושה עשורים, וזכה לשם ולתהילת עולם בזכות כשרונו המוסיקלי וכתיבתו הפורה. הוא היה דמות ייחודית בנוף המוסיקה היהודית של תקופתו, אחד מעמודי התווך של הקהיליה החזנית המזרח אירופאית. יצירתו המוסיקלית, עשרות המאמרים שפרסם ומעורבתו בקידום התרבות העברית המתחדשת, הפכו אותו לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות, סמל להתגלמות דמות ״המשכיל״ היהודי במזרח אירופה.
השאלות המרכזיות שעולות בספר הן מקומו של מינקובסקי כדמות מפתח ב״השכלה״ באודסה העברית ובעולם היצירה המוסיקלית החזנית, האופן שבו דמותו מהווה חוליה מרכזית על הציר ההיסטורי של מוסיקה יהודית במפנה המאה במזרח אירופה עם המפגש בין יהדות למודרנה. שאלות אלו נבחנות על רקע תהליכים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים, מוסיקליים ואסתטיים שהיו חלק ממרקם החיים הבורגני של העיר אודסה בכלל ושל בית הכנסת של יוצאי ברודי בפרט.
רסלינג
מאת: אלברט קגנוביץ'
תיאור: הספר בוחן את המגעים הראשונים בין רוסיה לבין יהודי בוכרה, יחסם של יהודי בוכרה לכיבוש הרוסי של מרכז אסיה ותגובותיהם למעמדם הכלכלי והמשפטי במציאות הפוליטית החדשה. המחקר המתבסס על חומרים ארכיונים ומקורות רבים אחרים ומדגים כיצד השליטה הרוסית על מרכז אסיה השפיעה על מערכת החינוך של יהודי בוכרה, על מעמדם המשפטי ועל החיים החברתיים ובדתיים בקהילה. כמו כן, הספר עוסק במשולש המורכב של היחסים בין הרוב המוסלמי במרכז אסיה, יהודי בוכרה והשלטונות הרוסיים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ערן אלדר
תיאור: עם קום המדינה וסיום שלטון המנדט הבריטי איבדה מועצת עיריית תל אביב את מעמדה כמוקד כוח פוליטי עצמאי, ובמקביל התלוננה על קיפוח תקציבי מצד ממשלת ישראל ודרשה להסדיר מחדש את היחסים הרשמיים בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי. המחלוקות שנוצרו בין עיריית תל אביב וממשלת ישראל היו רבות ונגעו בתחומים שונים, ובהם סיפוח יפו ושכונות הספר, התקציבים השנתיים, החינוך, הבריאות, התחבורה, גבולות העיר ועוד. ספרו של ערן אלדר עוסק בתיאור ובניתוח ההשפעה שהייתה לשלטון המרכזי ולרשויותיו השונות על התפתחותה האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, עד שנת 1973.
ההתפתחות האורבנית של תל אביב, על כל היבטיה, מתוארת ונבחנת בספר זה מנקודת המבט של מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי. הנחת המוצא של הספר היא שלמדיניות השלטון המרכזי וליחסו לעיר הייתה השפעה על התפתחותה של העיר הן בתחום האורבני-הפיזי והן בתחום החברתי והכלכלי, וכן ביחס למידת האוטונומיה שלה. השפעה זו באה לידי ביטוי בחקיקה, בתקציבים ובסדרי עדיפויות. סוגיה זו נבחנת במטרה לברר האם יחסה של ממשלת ישראל לתל אביב היה שונה מיחסו של השלטון המנדטורי – ואם היה שוני כזה, מה היו סיבותיו ומה הייתה השפעתו.
ערן אלדר עוסק בעמדות ה"סובייקטיביות" של הנוגעים בדבר, כלומר כיצד פירשו פרנסי העיר את היחס אליהם ואת השפעתו ומה היה יחסו של השלטון המרכזי לעיר ולחברה העירונית; מנגד הוא מתאר את השפעתה של המדיניות הממשלתית על התפתחות העיר בתחומים שונים: המרחב העירוני, הדמוגרפיה, הכלכלה העירונית ועוד.
רסלינג
מאת: ג'ונתן קאופמן
תיאור: סיפור אפי, רב דורי, מאת העיתונאי זוכה פרס פוליצר, על שתי שושלות יהודיות – משפחות ששוֹן, וכּדוּרי – ששגשגו בשנגחאי ובהונג קונג במשך דורות וליוו את פריצתה של סין אל תוך המאה העשרים.
שנגחאי 1936. מלון "קתאי", שממוקם ברציף המפורסם של נמל העיר, הוא אחד הזוהרים ביותר בעולם. במלון שהוקם ביוזמת ויקטור ששון – פלייבוי מיליארדר וצאצא לשושלת ששון – מתארחים ידוענים מכל העולם. נואל קאוורד כתב בסוויטה שלו את טיוטת "חיים פרטיים". צ'ארלי צ'פלין בילה שם עם רעייתו לעתיד. ועל אשת החברה האמריקאית ווֹליס סימפסון נאמר שהיא הצטלמה שם ל"תמונות זוהר". וכל זאת, כאשר במרחק של קילומטרים אחדים, וקודם שאולצו להימלט מהעיר, עסקו מאו והמפלגה הקומוניסטית בתכנון מחתרתי של מהפכה.
עד שנות ה־30 של המאה ה־20 ייסדו הששונים אימפריה עסקית בסין, והתחרו בעושר ובהשפעה עם השושלת האחרת – הכדורים. שתי משפחות יהודיות אלו חלשו על העסקים והפוליטיקה של סין במשך יותר מ־175 שנה. הם גרפו רווחים ממלחמות האופיום, יצאו בשלום מהכיבוש היפני, חיזרו אחרי צ'יאנג קאי־שק, וכמעט איבדו הכול לאחר שהקומוניסטים כבשו בסערה את השלטון.
במלכי שנגחאי מגולל קאופמן את ההיסטוריה המרתקת של שתי המשפחות, ומתאר כיצד הן עוררו שגשוג כלכלי ופתחו את סין אל העולם, אך נשארו עיוורות לאי־השוויון החברתי החמור ששרר בה ולמהומה הפוליטית שעמדה לפתחם. בסיפור שמתפרס מבגדד להונג קונג, לשנגחאי וללונדון, נכנס קאופמן לחייהם ולמחשבותיהם של הגברים והנשים השאפתניים האלה, כדי לגבש סיפור על הברחת אופיום, יריבות של משפחות, תככים והישרדות.
הספר חושף את הפשרות המוסריות של הכדורים והששונים ואת ראיית הנולד, הצלחתם ונדיבותם. בשיאה של מלחמת העולם השנייה הם חברו יחד לחילוץ והגנה על 18 אלף פליטים יהודים שנמלטו מזרועות הנאצים. הם פרשׂו עליהם חסות, אבטחו את דרכם מאירופה למזרח ועזרו להם להתמקם בשנגחאי עד יעבור זעם. אף שהשהות שלהם בסין התחילה כהזדמנות עסקית, המדינה הפכה לבית שהם לא ששו לעזוב, גם לא בערב המהפכה. הבניינים המפוארים שהם בנו והעסקים המשגשגים שהם טיפחו ממשיכים להגדיר את שנגחאי והונג קונג עד היום.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: לב גרינברג, דניאל דה מלאך
תיאור: הספר התיישבות והתנגדות בישראל/פלסטין: סוגיות נבחרות ואירועים היסטוריים במבט ארוך טווח מציג תפיסה חדשה, דינמית והקשרית, של ההתיישבות הציונית ושל ההתנגדות הפלסטינית לה לאורך מאה שנה. מאמרי הספר הם פרי דיונים בקבוצת חשיבה שפעלה במכון ון ליר בשנים 2017–2019 וכללה חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הכלכלה, המשפט, מדע המדינה ותכנון ערים. הקבוצה התמקדה בדינמיקה של היחסים בין היהודים לפלסטינים מתוך תשומת לב לנקודות מפנה היסטוריות; ואגב ניסיון להתמודד עם מגבלותיהם של רבים מהניתוחים הקולוניאליים-התיישבותיים, שתופסים את המבנה החברתי כיציב וקבוע במידה רבה.
האסופה כוללת מבוא המציג מתווה תיאורטי רחב, ושמונה מאמרים היסטוריים – החל ממאמרם של דניאל דה מלאך ולב גרינברג על התגובה להקמת משטר המנדט הבריטי; עבור במאמריהן של אריז' סבאע'-ח'ורי ושל הימת זועבי על המעבר ממדינה קולוניאלית בריטית למדינת המתיישבים היהודית; וכלה במאמרים שעוסקים בעשורים שלאחר מכן: ארז צפדיה מתאר שלושה גלי התיישבות בערי הפיתוח; אורן שלמה מנתח את הכפפת האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים בשנות האלפיים; גדי אלגזי, מנצור נסאסרה ונעמן טל מציגים שלוש נקודות מבט שונות ומשלימות על ההתיישבות היהודית בנגב/נקב ועל ההתנגדות הפלסטינית להתיישבות זו משנות החמישים ועד שנות השבעים.
הספר רואה אור בימים שבהם הפרויקט הציוני חווה שבר עמוק ואופן התפתחותו בעתיד לוט בערפל. הוא אינו מתיימר כמובן לקבוע מסמרות בסוגיית הדינמיקה של ההתיישבות הציונית וההתנגדות הפלסטינית, לא ברמה התיאורטית ולא ברמה ההיסטורית. תחת זאת מוצע לראות בו קריאה להתבוננות מחודשת על הפרויקט הציוני – בעבר, בהווה וגם בעתיד, וכן הזמנה למחקר שיבחן ברוח הגישה הביקורתית את ההתיישבות וההתנגדות כתופעות שזורות זו בזו העומדות, בצדק, בלב הדיון הציבורי.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: ניקולא יוזגוף-אורבך
תיאור: המעבר של החברה היהודית במפנה המאה ה-20 ממרחב יהודי למרחב ציוני, ולבסוף עם קום מדינת ישראל למרחב ישראלי-אוטונומי, אינו גאוגרפי בלבד. יותר משמעבר זה מבטא תנועת אוכלוסין גאוגרפית של יחידים או קבוצות ממקום מוצא מסוים למקום יעד, יש בו כדי ללמד על שינוי בדפוסי החשיבה הקולקטיבית של העם היהודי ועל תמורות בתפיסתו הפוליטית, האידאולוגית והדתית. בספר זה בוחן המחבר יצירות ספרותיות שנכתבו ופורסמו במפנה המאה ה-20 - תקופה שבה התרחשו תמורות עמוקות בקורותיו של העם היהודי שישב ברובו במרחב הגלות, והביאו יוצרים, עסקנים ופוליטיקאים לגבש מרחב חדש שהתיימר להוות אלטרנטיבה למרחב הקיים ולמאפייניו - הלא הוא המרחב הציוני. מרחב זה, שהתקיים תחילה כמרחב חתרני ותאורטי בשדה הספרות והפובליציסטיקה, לבש כסות פוליטית וחברתית וביקש ולהתממש בדמות מדינה עצמאית. ספר זה מבוסס על עיון ביצירותיהם של חמישה יוצרים - בנימין זאב הרצל, מוריס רוזנפלד, מנדלי מוכר הספרים, שלום עליכם וזאב ז'בוטינסקי - שפעלו במרחב הגלות לטובת יצירת מרחב אלטרנטיבי לעם היהודי, בשאיפה שישמש פתרון לבעיותיו וסבלותיו בגולה. מקצתם של היוצרים הללו שימשו בתפקידים בכירים בתנועה הציונית, ויצירותיהם לא היו אלא שופר לרעיונותיהם הפוליטיים למען כינונו של מרחב יהודי אוטונומי. אחרים יצרו מתוך דחק לאומי, קולקטיבי ואישי וראו במרחב האלטרנטיבי מפלט וסיכוי להחלצות מחוסר אונים ורפיון.
רסלינג
מאת: דור גז
תיאור: ספר זה בוחן את מורכבותם של ביטויי התפיסה האוריינסטית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקרב בני העליות הראשונות. תצלומי התקופה, המציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים, נושאים את חותמה של הכמיהה להיטמע במזרח ולהשתייך למקור ילידי-אותנטי - שאיפה שהתקיימה אך לרגע, עד שקרסה והתפוגגה לאחר מאורעות תרפ"ט. העולים ביקשו לחוות במזרח 'מציאות' שאותה כבר הכירו עוד בטרם דרכה כף רגלם במקום. התנסותם נצבעה בצבעיה של חוויית הייצוג הראשונית. הם כמו פסעו לתוך תצלום מבוים בקפידה, הכולא אותם במסגרת הפריים שלו ובקודים של פרשנותו. העולים הגיעו למזרח לאחר ש'ראו' אותו אינספור פעמים בעיני רוחם כארץ מולדת ישנה שניתן לחדש את הקשר עמה הלכה למעשה. הספר מתמקד באופן מיוחד בתצלומיו של אברהם סוסקין, "הצלם של תל אביב"; הוא מציג דיון השוואתי בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים נוספים לבין תצלומיהם של צלמים מקומיים ואירופים בני תקופתם שפעלו באזור. המבט האוריינטליסטי הטרום-ישראלי, כפי שמשתקף מצילומים אלה, מתאפיין ביחס אמביוולנטי למזרח ואל בני המקום הפלסטינים. חברי התנועות הציוניות עזבו את אירופה שסימנה אותם כמזרחים וכבני הגזע השמי, וביקשו לארח את סממניה של הזהות המקומית במקביל, בהתייחסם לזהות זו הם שאפו לבסס את עליונותם המערבית באמצעות אימוצן של פרקטיקות קולוניאליסטיות ואירופוצנטריות - תחושת עליונות שנשללה מהם באירופה. התצלומים הנידונים בספר, המסגירים את שורשי הפנטזיה הגלויה של ציונות בעת גיבוש "היהודי החדש", עשויים לעורר כיום סקרנות, פליאה, שעשוע או רתיעה והתקוממות אתית ואידיאולוגית. תגובות טעונות אלה מעוררות מחשבה על תרבות ימינו לא פחות מאשר על תרבות הזמן ההוא; הן מצביעות על כך שמדובר בכר פורה במיוחד לדיון רב-פנים על התהוותה של התודעה הציונית בהקשרים עכשוויים.
רסלינג
מאת: נחמן סירקין
תיאור: הספר כולל את מאמריו של ברל כצנלסון - האחד במערכה, ושל זלמן שזר - על נחמן סירקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: דורון רוזן
תיאור: במשך רוב שנות קיומה הייתה "סולל בונה" תאגיד הסתדרותי שעסק בביצוע פרויקטים אזרחיים רבים של בנייה ותשתיות, ודרך פעילותו הענפה סייע גם רבות למימוש של צרכים ויעדים לאומיים וחברתיים. ברם ספר זה אינו עוסק בתחומי פעילותה של סולל-בונה במישור המשקי-האזרחי, אלא בוחר לגולל את מעורבותה בהיבטים ביטחוניים וצבאיים ובפעולות חירום שנקשרו ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. בעשותו זאת, בוחן הספר גם את אופי הקשרים ומידת שיתוף הפעולה שהיו ל"סולל בונה" בפעולותיה אלה עם "ההגנה"- הזרוע הצבאית והביטחונית העיקרית של היישוב היהודי בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל. בין הנושאים הבולטים הנסקרים בספר נכללים העבודות שביצעה "סולל בונה" בהקמת מערכת אבטחה ובלימה כוללנית לאיטום הגבול הצפוני, שבמרכזם עמדה הקמת גדר ביטחון לאורך הגבול הצפוני עם סוריה ולבנון; התפקיד המרכזי שמילאה במפעלי החירום המדיניים והביטחוניים להקמת יישובים (מבצעי "חומה ומגדל") ובהרחבת המפה היישובית בכללותה; היבטי המעורבות שהיו לה בקשרי השיתוף החשאי-מודיעיני והמבצעי-חתרני שהתקיים בין המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי ובין גופי ביון בריטיים בשלוש השנים הראשונות למלחמת העולם השנייה; הסיוע שהושיטו החברה ועובדיה ליחידות שהפעילה ה"הגנה" במסגרת קשרי "השיתוף" (למשל, הפלמ"ח והמחלקה הסורית של ה"הגנה"); הסיוע שהושיטו "סולל בונה" ועובדיה לפעולתם של שליחי המוסד לעלייה ב' בסוריה, לבנון, עירק ואיראן, אשר עסקו בהברחה של עולים ופליטים יהודים בדרכי היבשה לארץ; הסיוע הרב והמגוון שהושיטו החברה ומנגנון עובדיה בנמל חיפה למוסד לעלייה ולגופים הימיים של הפלמ"ח שפעלו עמו בשיתוף בענייני ההעפלה הימית; התפקיד המרכזי והמורכב שהיה לחברה בביצוע מפעלי ההתיישבות בנגב הצפוני ובביצור וחיזוק הנגב כולו; והתפקיד המרכזי שמילאה "סולל בונה" בזמן מלחמת העצמאות בהקמת מערכי ביצורים והגנה בחלק ניכר של אזורי הארץ. בנוסף, עוסק הספר בבירור הסיבות שהביאו למעברה של "סולל בונה" מחברה שהתמקדה בפעילות משקית אזרחית, לחברה שפעילותה הייתה מעוגנת בעיקר בענייני חירום, ביטחון וצבא, ובניתוח המרכזיות שהייתה לדוד הכהן – ממנהליה הבכירים של החברה – במעורבותה ופעולתה בתחום הביטחוני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חנה ויינר
תיאור: על נסיבות הצמיחה, על 15 השנים הראשונות (1912-1927), ועל "החלוץ" בגרמניה, מספר ספר זה.
תנועת נוער אוטונומית היתה תופעה חדשה וייחודית לגרמניה בתחילת המאה; בהשראתה עוצבה תנועת נוער יהודית ראשונה - ה"בלאו וייס" - שעיצבה את אישיות חניכיה בהווי נעורים תוסס וגם הציבה מחסום להתבוללות. הדרך מתהייה על הזהות אל ההגדרה הציונית לא נכבשה בלי מאבק פנימי. כשסטו מן המקור הזר, הנצה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, שאיפה למימוש האידאלים בהגשמה, בהכשרה ובעלייה. בעדה היהודית השאננה התלכד מיעוט של הנוער בתנועות ציוניות וחלוציות. עם שקיעת ה"בלאו וייס" ניצבה במרכז תנועה חלוצית סוציאליסטית - פרי מיזוג "ברית העולים" עם "המשוטטים היהודים הצעירים". זו נטלה את האחריות ל"החלוץ"; בתוך כך יצרה תשתית לקליטת אלפים לעת בוא הפורענות. תיעוד עשיר, שטרם נוצל במחקר, איפשר בחינה מדוקדקת של רב-גוניות בדעות, בתפיסת מהות תנועת הנוער ודימויי המנהיגות; בתוך כך גם נחשפו שסעים רעיוניים וגם מסתרי תהליך שקיעת ה"בלאו וייס".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתאוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן
מאת: אריה ל. אבנרי
תיאור: ערב הקמת מדינת ישראל היה כל יהודי חמישי בארץ מעפיל, שעלה חרף האיסורים והגזירות של ממשלת בריטניה. בארבעה שערים מובא בספרו של אריה ל. אבנרי סיפור ההעפלה בשנים 1944-1934, אשר עם היותה מצומצמת מכדי להציל המוני יהודים הפכה פתח למאבק של עלייה חופשית בשנים 1948-1945 (לשנים אלה יוקדש הכרך השני של הספר). בצד הפרשות הידועות, אשר הסעירו את הישוב בארץ, כמו גורלן של "פאטריה" ו"סטרומה" ופרשת גירוש העולים למאוריציוס, מביא המחבר את סיפור האניות, העולים והמארגנים, חברי "החלוץ" וה"הגנה", ההסתדרות הציונית החדשה, גופים ציבוריים שונים ויזמים פרטיים, והמוסד לעלייה ב'. כמו ספרו הקודם, "ההתיישבות היהודית וטענת הנישול", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת תש"ם, מבוסס גם ספר זה על חומר ארכיוני ותיעודי רב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שמעון גולן
תיאור: ספר זה מתאר ומנתח את עמדותיהם ופעולותיהם של הזרמים האקטיביסטיים ביישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופה הקריטית - מייד לאחר תום מלחמת-העולם השנייה - משהגיעו האקטיביסטים ביישוב המאורגן למסקנה, כי לשם השגת מטרות הציונות יהיה צורך לצרף את דרך המאבק המזוין לדרכי המאבק האחרות בשלטון הבריטי.
בספר נבחנים המשותף והנבדל בין הגופים האקטיביסטיים ביישוב המאורגן - האקטיביסטים במפא"י והתנועה לאחדות העבודה- לבין האקטיביסטים שפרשו ממרות היישוב המאורגן והתנועה הציונית - אצ"ל ולח"י, וכן בין הגופים האקטיביסטיים בכל אחד משני הזרמים הללו. כמו כן נבדקו הגורמים שאיפשרו את שיתוף הפעולה המבצעי ביניהם במסגרת ''תנועת המרי העברי" והגורמים שהביאו לפירוקה של תנועה זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אופיר טובול
תיאור: קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד. קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו. קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: חיים זליגמן, יעקב גורן
תיאור: ברנרד לזר, גוסטב לנדאואר, אריך מיהזם ¬ שלושה הוגי דעות יהודי¬ אנרכיסטים, שפעלו בזירה הפוליטית בצרפת ובגרמניה, בסוף המאה הקודמת, במלחמת העולם הראשונה ובעת עליית הנאצים לשלטון J בגרמניה. בספר זה כונסו דברים שנאמרו או נכתבו אודותם, פרטים על חייהם ופועלם, ומעט מכתביהם הם ¬ בעיקר באשר ליהדותם, שהיו גאים בה בדרכם שלהם. בפתח הספר ובאחריתו מתייחס העורך לאנרכיזם כזרם במחשבה וככוח בחברה האירופית באותם ימים, והוא מתייחס גם לעניין המחודש בו כיום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מתתיהו מינץ
תיאור: שנות עשייתו התנועתית והפוליטית של יצחק טבנקין במפלגת פועלי¬-ציון בפולין וברוסיה, בשנים 1905 ¬ ,1912-הן מעגל ביוגראפי בפני עצמו, והספר בוחן אותו כחטיבה היסטורית מבודלת ועצמאית. במרכזה של עשיה זו¬ העימות הרעיוני בין טבנקין וברוכוב על דרכה של מפלגה ציונית-¬סוציאליסטית וראייתה את מקומה ותפקידה של תנועת הפועלים היהודית בריכוז הטריטוריאלי של העם ובבנייתה של הארץ. הספר עוקב אחר צמיחת עולמו הרוחני וגיבוש אישיותו של טבנקין מנעוריו בווארשה ודרך נדודיו על פני מרכזי אירופה עד עלייתו לארץ. אפשר ששנים אלה לא היו השנים הקובעות והמעצבות לגבי דרכי מעורבותו של טבנקין בארגון, בהנהגה, ובשיקול הדעת האידיאולוגי. עם זאת נחשפות בהן עמדות ושורשים, המוסיפים להבנת דיוקנו כמורה הלכה, כמנהיג, וכלוחם בשער. הביוגראפיה המלאה של טבנקין היא בבחינת ציווי, שהמחקר ניצב בפניו כבפני משימה סבוכה, אחראית ומרתקת, שעדיין יש להתמודד עמה. ראשית תרומה-¬הם הפרקים הנפרשים בספר שלפנינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים גולן
תיאור: בשנות העלייה השלישית וראשית הרביעית (1925-¬1920) נערכו מפגשים כלליים ואזוריים של נציגי הקבוצות והקיבוצים כדי לבחון אפשרויות לשיתוף ולסיוע הדדי בתחומי משק וחברה. כאלה היו כנס הקבוצות והקיבוצים בעין חרוד באוקטובר 1922; פגישת הקבוצות בדגניה במאי 1923; מועצת הקבוצות במרחביה בנובמבר 1923 ועוד. שניים מכנסים אלה כונו "ועידות". הראשונה ¬ ועידת קבוצות העלייה השנייה שנערכה בסירה בספטמבר, 1920 והשנייה ¬ועידת הקבוצות והקיבוצים שהתכנסה בבית אלפא בנובמבר .1925 ועידה זו בבית אלפא היא עניינו של ספר זה. הוועידה הייתה מאורע ציבורי שעורר תשומת לב גם מחוץ לתחומי היישוב הקיבוצי. 101 הצירים שנבחרו בקבוצות ובקיבוצים, במושבים ובמושבות, במשקי פועלות וגם בקיבוצים ופלוגות בערים ייצגו יותר מאלפיים וחמש מאות חברים. בית אלפא ארח את הוועידה משום שלא חבר למגמות ההתלכדות העצמאית של קיבוצי השומר הצעיר והסתייג מגדוד העבודה ומקיבוץ עין חרוד. נדמה ש"הנייטרליות" שלו יכלה להשרות אווירה נינוחה על הדיונים טעוני העימותים בארבעת ימי הוועידה שבין 6 ל9¬ בנובמבר 1925. הוועידה החליטה על ייסוד "חבר הקבוצות והקיבוצים" ובחרה ועד שהחליט להוציא לאור חוברת מיוחדת של פרוטוקול הוועידה, שנכתב בו זמנית בידי אחדים ממשתתפיה, אלא שעריכתו נדחתה והוא נשכח ונגנז ללא תיארוך וללא סדר עוקב. שבעים שנה היה הפרוטוקול גנוז בתוך תיק שגוי בארכיון העבודה, עד שחוקר התקופה, חיים גולן, עלה על עקבותיו והוא מפרסמו כאן לראשונה. קשה להמעיט בחשיבות התגלית, ופרסום "הפרוטוקול המהימן" של ועידת בית אלפא הוא בבחינת אוצר גנוז שיעמוד מעתה לרשות חוקרי התנועה הקיבוצית באשר הם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: תוכן פרקים ראשיים:
"ההגנה" ב"קיבוץ עין-חרוד" 1923-1927
חלקה של ההגנה בקיבוץ המאוחד 1927-1934
הגיוס למשטרה-ראשון הגיוסים של הקיבוץ לפורמציות הביטחוניות
שוטרי הקיבוץ במאורעות 1936
הגיוס למשטרה בתנועות הקיבוציות האחרות. סיכום.
דיונים ראשונים על מצב הביטחון בישובי הקיבוץ ב-1935
הקיבוץ ו"הפועל'
הקיבוץ בפרוץ מאורעות הדמים (אפריל -מאי 1936)
השפעת המאורעות על מחשבת הקיבוץ
קיץ 1936: רמת-הכובש והמועצה ה-יא ביגור
"שנת שביתת-הנשק"
הקיבוץ בהגנה-1938
"יום הפעילים" השני לענייני ביטחון
הקיבוץ בהגנה-קיץ 1938-1939
לסיכום התקופה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דוד קורן
תיאור: כשירדו הראשונים לסדום בשנת 1934 נחשב המקום כארץ רחוקה, ארץ גזרה, ארץ שעדיין עשנים בה שרידי הזעזוע הקוסמי, ארץ מלחה ואוכלת יושביה. מאידך, היורדים אליה במובן הטופוגרפי נחשבו במעפילים אל שיאים חדשים של חלוציות. ההון היהודי ומשה נובומייסקי בראשו וחלוצי הקיבוץ המאוחד. חברו יחד כדי להגשים רעיון נועז וליישב את דרום ים המלח. המחנה בסדום לא היה רק מחנה אלא יישוב ממש בו חיו העובדים חיי תרבות וחברה. ה"הגנה" בסדום פעלה לא רק לביטחונו של המקום, אלא גם מילאה תפקיד ביטחוני בשמשה מוקד למסעות ואימונים ולניסויי נשק. המחבר היה פועל ונוטר בסדום וביחד עם חברים אחרים עלה להתיישבות בבית הערבה. במלחמת העצמאות, עם פינויה של בית הערבה חזר לסדום לתקופה קצרה ולקח חלק בהגנתו של דרום ים המלח. היום הוא חבר קיבוץ גשר¬ הזיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: שאול אריאלי
תיאור: כולנו גדלנו על כמה מיתוסים מכוננים הקשורים ל"סכסוך". מי לא יודע שעַם ישראל המפוזר בגולה, "עַם ללא ארץ", חזר לארץ ישראל שהיתה כמעט ריקה מאדם, ממש "ארץ ללא עַם"?... שְאַל כל תלמיד בית-ספר ויַגֶּדְךָ: בכל המלחמות היינו תמיד "מעטים מול רבים" – ולֵךְ תתווכח עם אמונות. ובכל זאת: האם באמת "ככה בדיוק קרה"? האם באמת

- אין עם פלסטיני?...
- ההתיישבות היהודית קבעה את גבולות ישראל?...
- המופתי ומדינות ערב אמרו להם לברוח?...
- היהודים רצו לעלות לארץ ישראל והבריטים מנעו זאת מהם?...

בספר הזה בוחן שאול אריאלי 12 מיתוסים ישראליים הקשורים לסכסוך במבט מפוכח ומעורב כאחד. לא מדובר ב"ניפוץ" מיתוסים: "בכל מיתוס יש גרעין אמת שבגללו אי-אפשר להפריך אותו כשקר גמור", הוא אומר, "אבל את הגרעין הזה עוטפת הילה מעצימה של בדיה, שיוצרת מעטפת של טיעונים ופרשנויות מוּטוֹת". בפרקי הספר "מקלף" אריאלי באופן שיטתי, מוסמך – והוגן – את שכבות הבדיה מעל המיתוסים, ומראה לאיזו מטרה הן שימשו (ומשמשות עד היום). כל פרק בספר נפתח בסיפור קצר, מעין "מיתוֹסיפּוּר", שעלילתו היא אומנם בדיונית אבל מבוססת על עובדות היסטוריות. הסיפור מאפשר כביכול להרגיש "איך מיתוס עובד", אבל המשכו ועיקרו של כל פרק מוקדש לניתוח היסטורי, מדעי, הנסמך אך ורק על עובדות מבוררות. זהו ספר המשלב חוויית קריאה עם הרחבת ידע, ספר שמאפשר ראייה חדשה של ההיסטוריה שלנו. כמו שאמרנו: מבט מפוכח ומעורב.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אלון קונפינו
תיאור: מה קרה בטנטורה ב־23 במאי 1948? באמצעות שחזור היסטורי מדוקדק המבוסס על מקורות חדשים וייחודיים מספר ההיסטוריון אלון קונפינו את סיפורה של טנטורה במלחמת 1948 . אגב כך הוא גם שוזר את סיפורם המרתק של המקורות שאיתר, ושל המקורות שאיתרו אותו.

הספר נע במרחבי הזמן והמקום של ישראל ופלסטין בעבר של 1948 ובהווה של ימינו אנו, ומצליב סיפורי מלחמה מזוויות ראייה שונות — את סיפוריהם של התושבים, החיילים, הציבור היהודי והפלסטיני, היסטוריונים ועוד. כך מתגבש לו סיפור רב־שכבתי שעשוי זיכרון ושִכחה, היסטוריה ובדיון, קורבנות ומעַוולים, אמת ושקר. מה שעומד במוקד הספר אינו רק התרחשות אירוע ההרג הנקודתי בטנטורה, אלא סיפורו של הכפר במלחמה — סיפור הכולל גם את כיבוש הכפר, גירוש תושביו והחרבתו. קונפינו ממקם את האירועים הללו בהקשר הרחב של מלחמת 1948 . הוא מציג את סיפורו של הכפר לפני המלחמה, במהלכה ואחריה כדפוס יחסים של היסטוריה וזיכרון, חורבן והַשכּחה לצד שלל הגורמים והנסיבות שאיפשרו את ההרס והמחיקה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד מנשרי
תיאור: הספר שלפנינו – העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך משלהי המאה התשע-עשרה ועד ימינו – פותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל. הפרקים שבו משלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות. הם חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל. הספר תורם רבות להבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שפקדו את יהדות איראן בעת החדשה, ועוצבו במפגש הדרכים שבין המציאות האיראנית, התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממצאיו מביאים לקדמת הבמה קהילה זקופת קומה, בעלת יוזמה ותושייה, שחרף קשיי שפה ומכאובי קליטה, אצה להתערות בסביבה החדשה, להצטרף לפרויקט הישראליות ולכבוש עמדות מפתח בחיי המדינה, אך מבלי להפנות עורף למורשת העבר המפוארת. (פרופ' מאיר חטינה, האוניברסיטה העברית)
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: מרדכי נאור
תיאור: קרב תל חי בי"א באדר 1920 היה, ללא ספק, אחד האירועים המכוננים של "המדינה שבדרך". למעלה ממאה שנים חלפו ועמידתה, נפילתה ויישובה מחדש של תל חי הם אירוע היסטורי ששב ועולה אל סדר היום הלאומי. סיפורה של תל חי ומגִניה, תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, הנו סיפור יוצא דופן בהיסטוריה הציונית, יחיד מסוגו ואדיר בעוצמתו. זהו הסיפור המאחד של מקבץ אנשים, אוהבי אדם וארצם שנהפכו לנאמני ארצם ומשרתי עַמם.

ספר זה במהדורתו החדשה והמעודכנת, מאיר מחדש את האירוע ההיסטורי של הקרב, את המחלוקות שליוו את הקמת תל חי, את השוני בהשקפות עולם שהתאגדו לרגע מכריע אחד, את הסכנות שאיימו על נקודת ההתיישבות הצעירה באצבע הגליל, את ההתקפה על חצר תל חי ואת המורשת שנוצרה ברבות השנים. הספר מאגד דעות, מאמרים, תכתובות, תמונות, קטעי ארכיון חדשים וישנים, מגולל את גבורתם של נשים וגברים שנפלו בקרב זה לצד זה ואת בנייתו של מיתוס ההולך ומתעצם.

קרב תל חי ומורשת תל חי הם כמו הסימפוניה הבלתי גמורה – לעולם לא נס ליחם. כמו ביציאת מצרים חובה עלינו לספר לדור ודור את אשר אירע בתל חי, ואת המסד שהונח שם, שתרם להקמת המדינה וממשיך לעצב את דמותה וצביונה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אילן אלדר
תיאור: הספרות העברית החדשה והשָׁבתה של העברית לחיים מלאים נדונו במחקרים רבים בתחום העברית ואף בבלשנות הכללית. שאלות יסוד עדיין מעסיקות את החוקרים: מה תפקידה של ספרות ההשכלה בשיבת העברית לדיבור? כיצד הונחלה העברית בפי יושבי הארץ? במה דומה תחיית העברית לתהליכים דומים בלשונות אירופה ובמה היא שונה מהם? מה כוחם והשפעתם של מתכנני הלשון בהכוונת השפה המדוברת? שאלות אלו ושאלות קרובות נדונות בספר זה. הספר "תחייה והתחדשות בלשון העברית" מכנס עשרה ממחקריו של המחבר בעברית החדשה. רובם התפרסמו בעבר בכתבי עת ובספרי יובל. פרקי הספר עוסקים בנושאים המרכזיים והעקרוניים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים, ויש בהם גם דיון בפועלם של אישים מרכזיים בספרות העברית החדשה ובוועד הלשון.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: אירווינג האו
תיאור: עולם אבותינו מספר סיפור אמריקני קלאסי אך גם יהודי מובהק; זה הוא סיפורם של כשני מיליון בני אדם שעזבו את ביתם באירופה וחצו את האוקיינוס אל ארץ כיסופיהם, אל ארצות הברית של אמריקה. הם התיישבו בעיקר בערים הגדולות שבצפונה, ורבים מהם - בלואר איסט סייד, הצד המזרחי התחתון של העיר ניו יורק. עולם אבותינו עוסק בחיי יהודים מזרח-אירופים בתקופת ההגירה הגדולה, שהחלה בשנות השמונים של המאה ה־19: העיירה היהודית שממנה יצאו, הפלגתם במחלקה השלישית הצפופה באוניות מסע גדולות, החיים המרהיבים בלואר איסט סייד, העיתונות ותיאטרון היידיש, המרכזים הקהילתיים, תעשיית הביגוד ואיגודי העובדים, הלנדסמנשאפטים, הקבוצות הסוציאליסטיות והאינטלקטואליות, בית הכנסת והחדר, סדנאות היזע וגם האסונות שפקדו את פועליהן. הספר היה עם פרסומו ב-1976 לרב-מכר בארצות הברית. זו היא יצירה נועזת, היסטוריה רחבה, צבעונית וגדושה של המהגרים היהודים ההם ושל עולמם שהלך ושקע בעודם צועדים את צעדיהם הראשונים בארץ החדשה רגע לפני שנמוגו. אירווינג האו (1920-1993), יליד העיר ניו יורק ודור שני למהגרים היהודים ממזרח אירופה, היה ממנהיגיה של התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית, אינטלקטואל ומבקר ספרות נערץ. לימד באוניברסיטת ברנדייס, באוניברסיטת העיר ניו יורק, ובמכללת האנטר.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יצחק קשתי
תיאור: המהגרים היהודים להונגריה החל בראשית המאה ה-18 גילו תוך כדי תנועתם לעבר תעסוקות חדשות את מעלותיה של ההשכלה. הקהילות המתארגנות הקימו בתי ספר, רובם במתכונת חדשה. "חוק היהודים" משנת 1840 גרם להזדהות עם הממשל הלאומי הליברלי, ובתי הספר החדשים שיקפו את מגמות הזהות המתגבשות. "תור הזהב" של יהודי הונגריה – בין האמנציפציה (1867) לבין מלחמת העולם הראשונה – נטה לאשש את הציפיות של המעמד הבינוני היהודי שחתר להשתלבות בחברה ובתרבות ההונגרית. בתי הספר היהודיים המודרניים תרמו למהלך זה במידה רבה.

בתי הספר היהודיים המודרניים בהונגריה היו תופעה יוצאת דופן באירופה. ראשיתם ברבע האחרון של המאה ה-18, ולמלוא גיבושם הם הגיעו ברבע האחרון של המאה ה-19; הם התמידו לפעול, אומנם במספר מופחת מאוד, עד 1948. בית הספר העממי הנפוץ היה בתקופה זו שש שנתי. חינוך תיכוני הוענק באירופה, גם בין שתי מלחמות העולם, ללא יותר מ-10% עד 15% מהשנתונים המתאימים. לא כך לגבי תלמידיו של בית הספר העממי היהודי הארבע שנתי. בוגריו ייצגו שיעורי למידה גבוהים ביותר והם התמידו ללמוד במוסדות המשך בהיקף הולך וגדל החל בשנות ה-60 של המאה ה-19. בסוף המאה חלקם של התלמידים היהודים מסך הלומדים באוניברסיטאות שבממלכה הגיע ל-30% (האוכלוסייה היהודית היוותה במועד זה מעט פחות מ-5% מכלל התושבים). ראיית המבוקש כמציאות התגלתה בבתי הספר העממיים היהודיים לאחר מלחמת העולם הראשונה. רוח הלאומיות (ההונגרית) השתמרה בהם גם כאשר היהודים, כפרטים וככלל, נהפכו במולדתם ל"אחר": תחילה הדחוי, אחר כך המנושל ובסוף ההולך ומושמד. רובם של בתי הספר העממיים היהודיים לא נפתחו מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה. בתי הספר המעטים שחזרו לפעול בערי השדה, בדומה לעיר הבירה, נסגרו או הולאמו בקיץ 1948.
רסלינג
מאת: מוקי צור
תיאור: המפעל הציוני שבמסגרתו ובלבו פעל הקיבוץ הוגדר פעם כ״גינה בלוע הר געש״. העולם, האזור, סימנו את הלבה שעלולה לפרוץ. בתקופה המתוארת בספר זה, הר הגעש התפרץ. המסע הסוער של הקיבוץ וחבריו בתנאים הכמעט בלתי אפשריים הגביר את טלטלות הדרך שחוו אנשים שביקשו להקים כפר שיתופי מתקדם. ספר זה הוא המשך לספר כאן על פני אדמה על הפרק הראשון בתולדות הקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדיד יערי
מאת: עומר עינב
תיאור: ביוני 1940 עזבו מחצית מחברי קיבוץ בית אלפא את ביתם ועברו לקיבוץ רמת יוחנן. מספר גדול יותר של חברים עשה את הכיוון ההפוך. חילופי האוכלוסייה האלה, שקיבלו את הכינוי "טרנספר", באו בעקבות סכסוך אידאולוגי, פוליטי וחברתי חריף, ולאחר תהליך מצלק ומייגע, במעורבות הנהגת היישוב היהודי ותנועת העבודה בפלשתינה-א"י. שעות וימים טרחו ברל, בן גוריון, אשכול, גולדה ואחרים בניסיון לפתור את הפלונטר שנוצר בשני הקיבוצים, כשברקע התרחשויות דרמטיות שהשפיעו על גורל העם והארץ — המרד הערבי ומלחמת העולם השנייה. במלאת מאה שנים לקיבוץ בית אלפא (נוסד בשנת 1922) חוזר עומר עינב, בן הקיבוץ, לפרשה המטלטלת שקרעה את הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר, שיצא מחיק התנועה וחזר אליה בסופו של דבר. במסע מרתק לימים רחוקים הוא משרטט בספרו נישאר פה לעולם תמונה מורכבת ורבת־פנים של פרשה נשכחת. זהו סיפור על אנשים, על יצרים, על נעורים ועל חלומות נשגבים שמתנפצים על קרקע המציאות האכזרית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון ביגר
תיאור: ארץ ישראל, על שמותיה וכינוייה הרבים – ציון, ארץ הקודש, פלשתינה, פלסטין ועוד – הייתה ידועה במשך הדורות לכל מי שעסק בנושא הארץ – סופרים, עולי רגל, ציירי מפות, חוקרי מקרא, תיאולוגים ועוד. השמות הללו הופיעו במפות שצוירו והודפסו במשך השנים שקדמו למאה ה‐20, אבל שטחה של ארץ ישראל לא הוגדר בהן במדויק. חוסר הבהירות והיעדר ההסכמה באשר לתיחומה של ארץ ישראל היו בין הגורמים שהביאו לקביעת גבולות חדשים לארץ, ללא התחשבות בעבר או במה שדימו לעצמם אנשים בעת ההיא. תהליך קביעת הגבולות, הנעוץ בתדמיות שגובשו במשך מאות ואלפי שנים, החל להתבצע בשטח בתחילת המאה ה‐20, והוא נמשך גם בימינו אנו. הגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל נקבעו תוך כדי תהליך מדיני‐צבאי‐פוליטי שתחילתו רק בראשית המאה ה‐20. תהליך זה התבצע בשלוש צורות ובשלוש תקופות: גבולות שקבעו גורמים עולמיים במשא ומתן דיפלומטי בין השנים 1906-1947; גבולות שקבעו המדינות באזור בעקבות מהלכי מלחמה וכיבוש בין השנים 1948‑1974; גבולות שלום שקבעו מדינות האזור במשא ומתן דיפלומטי משנת 1977 עד היום, תהליך שטרם הסתיים. בספר זה מתואר בהרחבה תהליך עיצובם של גבולות מדינת ישראל. תהליך זה טרם הושלם, שכן חלק מגבולות הקבע עם המדינות השכנות עדיין לא נקבעו. ספרו החדש של גדעון ביגר מבקש להציג לציבור הקוראים את המסד ההיסטורי של סוגיה זו לקראת הבאות .
רסלינג
מאת: נורמן לברכט
תיאור: במחצית השנייה של המאה ה־19 החלה מהפכה שקטה, שמעטים בעולם השגיחו בה בזמן אמת: היהודים, שבמשך מאות שנים חיו מחוץ לחברה הכללית, זינקו אל תוך ההיסטוריה ושינו את מהלכה ואת האופן שבו אנו רואים את העולם. בכל תחום כמעט – בפוליטיקה ובכלכלה, בספרות ובציור, במוזיקה ובתיאטרון, בפסיכולוגיה ובפיזיקה וברפואה - יהודים מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב העולם כפי שהוא כיום. לצד השמות המוכרים מאוד, כמו מרקס ופרויד, איינשטיין וקפקא, היו עוד עשרות רבות של יהודים שפועלם ממשיך לתת את אותותיו בחיי היומיום שלנו: היינריך היינה התיר את מחוכי השפה הגרמנית, בנג'מין ד'יזראלי הפך את המפלגה הטיפשית של אנגליה למפלגת שמרנים כל־ארצית, קרל לנדשטיינר אִפשר את עירויי הדם והניתוחים הגדולים, פאול ארליך הביא לעולם את הכימותרפיה, ארנולד שנברג הביא לעולם את האטונליות, מגנוס הירשפלד היה מראשוני הסקסולוגים ומאבות התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, רוזלינד פרנקלין סייעה בלא ידיעתה בפענוח מבנה הדנ״א, ליאון טרוצקי הציע לעולם את סיוט המהפכה המתמדת, שרה ברנר המציאה את הידוענות, ואלמלא פריץ האבּר לא היה די מזון לקיים את החיים עלי אדמות... בספרו רחב היריעה גאונות וחרדה מספר ההיסטוריון נורמן לברכט את סיפוריהם של כל האנשים המיוחדים האלה, ושל עוד רבים אחרים, ובתוך כך בוחן מדוע דווקא בתקופה הזאת הצליח קומץ יהודים לראות את מה שאחרים לא ראו, והאם גם העולם שינה את היהודים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דרור חוברה
תיאור: עם כיבוש תימן על ידי הטורקים בשנת 1872 נכללו תימן וארץ ישראל במסגרת מדינית אחת של האימפריה העות'מנית. המעבר לארץ ישראל היה חופשי וללא הגבלות. זיקתם של יהודי תימן לארץ ישראל, אשר באה לידי ביטוי בתפילה ובפיוט, לצד התגברות שנאת המוסלמים בתימן ליהודים בשל ההגנה היחסית אשר לה זכו מהממשל העות'מני, הביאו לאכזבה משוויון הזכויות אשר להם ציפו, כל זאת בהשוואה לקהילות יהודים אחרות שהיו נתינים ברחבי האימפריה העות'מנית.

ספרו של דרור חוברה בוחן את מצבם החברתי, הדתי והכלכלי של עולי תימן בירושלים בין השנים 1948-1881. יש בו תיאור הגורמים המייחדים את המשתכנים התימנים משאר האוכלוסייה בירושלים, כמו גם הרקע והמגמות שהובילו אותם להתיישבות בשכונות שמחוץ לחומה. הספר מספק תיאור של חיי החברה והדת בשכונות השונות של ירושלים, אשר כוללים עניינים שבין אדם לחברו לצד אירועים חברתיים ייחודיים. הספר מציג תמונה מקיפה ורחבה של מכלול האתגרים שעמם התמודדו החברים בקהילת עולי תימן בשכונות ירושלים.

דרור חוברה מצליח להעביר את תחושת החיים המקיפה של חיי קהילה יהודית, ייחודית, דתית – קהילת עולי תימן בשכונות ירושלים. הספר מספק תמונת חיים מקיפה של חיי קהילה שעמודי התווך שלה שזורים בתהליכי התהוות של מוסדות קהילתיים בעלי אופי יהודי. ספרו של חוברה הוא מחקר היסטורי מקורי, הוא מבוסס על מחקרים שפורסמו ועל ארכיונים מרכזיים ופרטיים במטרה לחשוף את קורות העולים בירושלים והשתלבותם בחיי המעשה.
רסלינג
מאת: יצחק שדה
תיאור: הפלמ"ח (פלוגות המחץ), הכוח הצבאי של ארגון "ההגנה", הוקם בשנת 1941 ופעל עד קום המדינה, 1948.
יצחק שדה (1952-1890) היה מייסד הפלמ"ח ומפקדו הראשון. שדה שימש בתפקיד זה בשנים 1945-1941.

ספרו מה חידש הפלמ"ח ראה אור לראשונה בספרית פועלים בשנת 1950.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אבנר בן-זקן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של אבנר בן-זקן, קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי, בוחן בפריזמה בין-תרבותית את התגלגלות התנועה הקומוניסטית במזרח התיכון בשנים 1919-1948. הוא חושף את המתח התרבותי בין קומוניסטים ארצישראלים שבאו מאירופה ובין קומוניסטים מקומיים, ערבים ויהודים כאחד, ולראשונה מראה כי השיח המרכסיסטי נתפס כסוג של אימפריאליזם תרבותי. אך עניין זה לא נבע מהבדלים תרבותיים-פרסונליים בלבד. שכן האימפריאליזם התרבותי הוגבר בעיקר בשל הצגת השיח המרכסיסטי לא כתוצר של התרבות וההיסטוריה האירופיות, אלא כ"מדעי" ו"אובייקטיבי", וכתוצאה מכך גם כבעל סמכות אוניברסלית. במובן זה, ה"אמת המדעית-אובייקטיבית" של המרכסיזם החדירה מידה גדולה של שכנוע עצמי בקרב הקומוניסטים הארצישראלים, ולפיה ניתן לגשר על פערים תרבותיים, להפיץ את המרכסיזם ולהעביר את התרבות והחברה המקומיות טרנספורמציה תודעתית. שכנוע עצמי זה, בתמהיל משיחי עם מכלול של גורמים, יצר מציאות שנראית במבט לאחור פרדוקסלית משהו, ולפיה קומוניסטים ארצישראלים הסדירו את השיח המרכסיסטי המקומי ובו בזמן ייסדו, ניתבו וארגנו את המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון. אולם התרבות הפוליטית הקומוניסטית לא הייתה הרמונית כלל וכלל: באמצעות פירוקם של המנגנונים של התגלגלות התנועה הקומוניסטית, בן-זקן מראה שמפגש בין תרבויות מעורר סנסציות של זרות הדוחפות לכיוונים שונים ומנוגדים. על כן, הטענה המרכזית של ספר זה היא שתפיסות פוליטיות "אינטרנציונליות" אינן בהכרח נתפסות כניטרליות מבחינה תרבותית. זאת ועוד, הזרות התרבותית, השזורה כחוט השני בהיסטוריה של היחסים שבין קומוניסטים ארצישראלים לערבים, היא זו שעוררה ועיצבה את הניסיונות השונים להפיץ את הקומוניזם במזרח התיכון. בן-זקן מבקש, אפוא, לכתוב באופן שונה את ההיסטוריה של הקומוניזם במזרח התיכון, כלומר לכתוב אותו כהיסטוריה של המאבק להתאמה תרבותית של השיח המרכסיסטי. הוא מסמן את קווי המתאר של היסטוריה זו דרך הניסיונות המגוונים – של הקומינטרן, ברית המועצות, הקומוניסטים הארצישראלים והקומוניסטים הערבים – להציג, להתאים ולפעמים אף לדחות תרבות פוליטית אינטרנציונלית.
רסלינג
מאת: גור אלרואי
תיאור: בשעות הבוקר המוקדמות ביום שישי, 27 באוקטובר 1911, נשמע קול ירייה בחוות כינרת. הרועה אלכסנדר ברקנר כיוון אקדח אל ליבו ושם קץ לחייו. הכדור פילח את בית החזה ויצא מגבו. ברקנר גסס שעות ארוכות, גנח, צעק והתפתל. דקות אחדות לפני שנפח את נשמתו השתתק ועצם את עיניו. סיפור חייו ומותו של החלוץ אלכסנדר ברקנר נשכח, אך מתוך היומן שהותיר אחריו, ורואה אור כעת, מצטיירת ועולה דמותו המורכבת על לבטיה ועל מצוקותיה. כותב היומן לא היה ממנהיגיה הידועים של העלייה השנייה – נקודת מבטו היא של פועל פשוט החי בשוליה של החברה החלוצית וטרוד בצרותיו ובחולשותיו. כתיבתו חפה מכל תחבולה אידיאולוגית – ודווקא בזכות זה אפשר ללמוד מהיומן לא רק על קשייו שלו, אלא גם על קשייהם של בני דורו, בטרם עמעם או עיוות הזיכרון את המעשה ההיסטורי. סיפור חייו של ברקנר מרתק ונוגע ללב. יש לו חשיבות רבה להבנת תקופת העלייה השנייה כולה. לפנינו מקור היסטורי אותנטי המשקף את חיי הפועלים באותה העת: המפגש עם אנשי העלייה הראשונה, כיבוש העבודה והשמירה, האכזבה מן הארץ ומתושביה, הייאוש ומפח הנפש, התאבדויות וירידה מן הארץ. מחד גיסא, חוויותיו של ברקנר הן אישיות וייחודיות; מאידך גיסא הן חוויות קולקטיביות של דור, שעלה לארץ-ישראל בעקבות הקול הקורא של יוסף ויתקין ומות הרצל, ביקש לבנות את הארץ ולהיבנות ממנה ולהקים בה חברת מופת עובדת אדמה ודוברת עברית.
יד יצחק בן-צבי
הצג עוד תוצאות