נמצאו 17 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: לאה בורנשטיין-מקובצקי
תיאור: הספר עיר של חכמים וסוחרים דן בקהילת חלב (ארם צובה) בין השנים רנ"ב-תק"ס (1800-1492). בפרקי הספר מתוארת בהרחבה החברה היהודית בעיר שהורכבה מקבוצות שונות, ובעיקר ממסתערבים, ספרדים ופרנקוס, וזאת על רקע העיר המוסלמית והחברה הנוכרית במקום בשלהי השלטון הממלוכי ובקרוב לשלוש מאות השנים הראשונות של השלטון העות'מאני. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות שונים, הן מהמצוי בדפוסים ובכתבי יד והן על ספרות מחקר ענפה במסגרת החיבור נידונו מעמדם המשפטי והחברתי של יהודי חלב, ותוארו חיי החברה והכלכלה הערים שהתנהלו בקהילה. כך גם נבחנו חיי המשפחה והווי החיים בעיר, כמו גם פרשיות שונות שהתרחשו בחיי הציבור היהודי בעיר בתקופה הנדונה ובעיקר אלו הסובבות את משבר השבתאות. הספר מכיל מידע ביוגרפי רב על אישים שונים בקהילה ומדגיש את עיסוק רוב יהודי העיר במסחר, ואת השפעתה של שכבת החכמים הייחודית שהתגבשה בעיר על חיי הקהילה. התובנות העולות מהיריעה הרחבה הנפרשת כאן לראשונה מעניקות תיאור חי של קהילת חלב, שהייתה החשובה בקהילות סוריה בתקופה הנידונה, ומשמיעות את קולה של אחת הקהילות הגדולות והעשירות באימפריה העות'מאנית במשך מאות שנים.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אורנה רחל וינר
תיאור: בתוך מכלול הנושאים שכתב עליהם ר' משה קורדובירו בספריו החשובים הוא העמיד במקום של כבוד שערים מיוחדים לסודות הניקוד בקבלה ובתורת הסוד העברית. בפרקים אלו עסקה ד"ר אורנה רחל וינר והנגישה אותם לציבור הרחב כיצירה נפרדת בעלת לכידות והקשרים פנימיים. זאת עשתה בעזרת קיבוץ הטקסטים הנדונים והגשתם מנוקדים בלוויית מבואות וביאורים.

ד"ר וינר היא מובילת המחקר האקדמי בחקר הניקוד בזרמים המרכזיים של הקבלה התיאוסופית בימי הביניים בספרד ובמוצאי ימי הביניים בעיר המקובלים צפת. מחקריה הם מלאכת מחשבת בכך שהם מחקרים בינתחומיים, המשלבים במחקר הקבלה ניתוח בלשני פונולוגי של סודות הניקוד של מקובלי ספרד. סודות הניקוד כתובים בשפת המקובלים בלשון קשה, סבוכה ומורכבת ביותר. אף כי הנושאים קשים ומורכבים מאוד מצליחה ד"ר וינר בכישרונה הספרותי להבהיר הבהר היטב את רעיונותיהם. סגנונה הוא מלאכת מחשבת, דבר דבור על אופניו. אין ספק כי מחקריה של ד"ר וינר הם ציון דרך בתולדות המחקר האקדמי על תורת הניקוד של מקובלי ספרד.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: יעקב בן–טולילה
תיאור: הקהילה היהודית של טיטואן נוסדה בידי מגורשים שבאו מספרד. בשנת 1860 כבשו הספרדים את העיר ועזבו אותה כעבור שנתיים. הם שבו אליה ב-1912, עם כינון משטר החסות הספרדי על צפון מרוקו, שנמשך עד 1956, שעה שזכתה מרוקו בעצמאות. יום כניסתם הראשונה של חיילי ספרד בשערי טיטואן מסמל מפנה בחיי היהודים בעיר. ב-1987 הייתה טיטואן כמעט ריקה מיהודים, בעקבות גל הגירה לישראל ולארצות אחרות שהתעצם אחרי עצמאות מרוקו. בקיץ אותה שנה, במסגרת סיור מחקרי, ביקר יעקב בן-טולילה בטיטואן. שם נתוודע לפנקס של החברה קדישא, שתועדו בו נפטרי הקהילה במשך קרוב למאה שנה. בחיבור זה המחבר מביא את תיאור הפנקס, את הרקע ההיסטורי, הסוציולוגי והתרבותי של הקהילה בתקופת ניהולו, תובנות שעלו מניתוח דרכי הרישום בו, ולבסוף את רשימת הנפטרים המלאה. מבעד לכל אלה ניבטת קהילת טיטואן בצבת תהליכים של נסיגה בהוויתה היהודית ושל כיבושי המודרנה בהשפעה ספרדית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יצחק דהן
תיאור: גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.
רסלינג
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: נטלי אקון
תיאור: עם היעלמותם של נושאי מסורת העברית המרוקאית בא ספר זה להנציח את העברית שהשרישו חכמי מרוקו בבתי המדרש ולתאר את הגייתה של אחת המסורות המרכזיות של הלשון העברית.
מבעד למסורת העברית המרוקאית חושף הספר את זהותה הייחודית של הקהילה היהודית. מצד אחד הוא מתעד את זיקתה ההדוקה למסורות הקדומות: הטברנית, הארץ ישראלית והבבלית, ומן הצד האחר מושקעת בו תשומת לב מיוחדת למגע הלשוני-חברתי בין התרבות העברית-יהודית ובין המודרניות ותרבויות ערב ומערב.
מהי דרך הקריאה המרוקאית המדויקת והאותנטית של יהודי מרוקו? עד כמה השפיעה הסביבה הרב לשונית והרב תרבותית שבה חיו על מסורת העברית המקורית עתיקת היומין? והיכן ממוקמת מסורת העברית המרוקאית על הרצף שבין התנכרות לתרבות המקומית ובין הזדהות עימה?
יד יצחק בן-צבי
מאת: מיכל אוחנה
תיאור: עם גירוש ספרד התיישבו חלק מהמגורשים בעיר פאס שבמרוקו. הם וצאצאיהם תרמו רבות ליצירה שהתגבשה שם בדורות הבאים בשדות ההלכה, הפיוט וההיסטוריוגרפיה. ספר זה בוחן את פעילותם בשדה היצירה ההגותי, באמצעות התמקדות בדמותו ובמפעלו הספרותי של ר' שאול סיררו, צאצא למגורשי ספרד שכיהן ברבנות פאס במחצית הראשונה של המאה ה־17. פרקי הספר מוקדשים לבירור תפיסתו של ר' שאול סיררו בסוגיות שנידונו בהגות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. כך למשל, העיון בפירושו לספר משלי מלמד על תפיסתו ביחס לחכמות החיצוניות. באופן דומה, עיון מעמיק בדרשותיו לשבת תשובה ולשבת הגדול, מאיר את תפיסתו ביחס לסוגיות הגאולה (ובכלל זאת הפולמוס היהודי-נוצרי), הנבואה והתשובה. העיון בדרשותיו לברית מילה ולחתונות ובהספדים שכתב, מצביע על תפיסתו בסוגיות טעמי המצוות, השגחה ואסטרולוגיה ותכלית האדם. בחינת השקפתו של ר' שאול סיררו בסוגיות הנזכרות מורה כי הוא בחר לאמץ את גרסאותיהן המתונות של שלוש האסכולות המרכזיות שהתגבשו בספרד: הפילוסופית, האסטרולוגית והקבלית. מסקנה זו מהווה צעד ראשון ומשמעותי לבחינתה של ההגות היהודית שהתגבשה בפזורה הספרדית בצפון אפריקה בכללה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רבקה קדוש
תיאור: יצירתו הרוחנית של הרב יוסף חיים (1909-1835), שכינויו הוא 'הבֵּן אִיש חַי' כעקבות שם חיבורו הידוע, היא 'עמוד התיכון' בתרבות קהילת בבל בעידן החדש. מנהיגה הרוחני של קהילה מפוארת זו הטביע חותם בספרות הלכה, הקבלה, הדרש, המוסר וכמובן גם בספרות הפיוט והספרות היפה של דורו , כל זאת בששים חיבורים ומעלה שהעמיד בחייו. מהמכלול הרבני העצום הזה משתקף עולם הגותי ייחודי לו ולקהילתו, ואשר לו נתן ביטוי ספרותי אישי בסיפורים ששילב בדרשותיו, אותן נשא שבת בשבתו לאורך כחמישים שנה. בפרקי חיבור זה מאת רבקה קדוש נפרש לראשונה מפעלו הספרותי-דרשני של מנהיג מובהק זה של קהילת בבל ומצטיירת מפת התפוצה של עשרות הסיפורים הפזורים בכתביו. בכך נעשה החיבור הנוכחי למערך ממַפתח של חומרי הדרשה הסיפוריים של 'הבן איש חי', וממנו ניתן לשחזר את רשת דרכי ההשפעה שבהן נפוצו סיפורים אלה מעבר לגבולות הקהילה הבבלית אל שאר קהילות ישראל. בחיבור מתבררים הקשרים הרעיוניים והפואטיים שבין הסיפורים לבין הדרשות, וכן המחשבה הקבלית ומחשבת המוסר של הרב יוסף חיים. החקירה הספרותית-תימטולוגית והפרשנית הזו מסמנת את מקומה של הסיפורת של הבן איש חי במסורת הסיפור הפולקלורי היהודי בפרט ובמסורת ההיגודית של הסיפור הפולקלורי הבין-לאומי בכללו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דוד ביטון
תיאור: במדינת ישראל נחשפו יהודי צפון אפריקה לפן נוסף ולעליית מדרגה ברמת המודרנה והחילון. מייבאי המודרנה אינם עוד הצרפתים הגויים, כי אם אחיהם – היהודים יוצאי אירופה. יתרה מזו, תופעת החילוניות אינה עוד נחלתם של יחידים כי אם של המערכת הריבונית היהודית, שדגלה וכיוונה לחילון. עם כל זאת בחר הרב משאש לראות במדינת ישראל היבט אלוהי של התגשמות הנבואה לשיבת ציון, העניק לה תוכן דתי הלכתי וסִנגר על ראשיה החילונים.

הרב משאש חי במרחב גרעיני שהלך והתפשט והתרחב. הוא היה שרוי בדיאלוג מתמיד עם קיבוצים יהודיים ועם תופעות מגוונות, ואלו חשפו לפניו צורות קיום אחרות ודגמים שונים של תגובה אפשרית להוויה המודרנית על כל היבטיה. היו לו מסורת אבות יציבה ורציפה על ציר הזמן ואזור תָּחוּם ואוטונומי על ציר המרחב, אך העידן החדש הרבה את הקשרים ואת יחסי הגומלין והרחיב את הפתיחוּת למרחבים מקבילים. תודעת העל־זמן היהודית הפכה אצל הרב משאש לתודעת זמן היסטורית, והמרחב הגאוגרפי הפך בשבילו למרחב גאו־תרבותי. בניסיון לסכם את המציאות שבה פעל הפוסק הנועז, העצמאי והנחוש הזה יש לבדוק שתי רמות של עיצוב תודעה. הרובד האחד הוא הרובד האישיותי־ביוגרפי של הרב משאש, והרובד השני הוא הגורמים הסוציולוגיים וההיסטוריים בעולם היהודי ומחוצה לו. דומה כי אם נסרטט ציר ונציב עליו את כל עשרות הפוסקים המסורתיים שפעלו בצפון אפריקה בראשית המאה העשרים, הרב משאש ימוקם בקוטב הרציונלי, העצמאי והפתוח ביותר של הציר. מכלול של סיבות ותהליכים פנימיים וחיצוניים הובילו אותו למקום זה, ולהלן, בקצרה, העיקריים שבהם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עודד צומעי
תיאור: נישואי קטנות היו שכיחים בחברה היהודית לאורך הדורות. התופעה הייתה נפוצה בקרב יהודי תימן, בעיקר על רקע 'גזרת היתומים' (שאילצה יתומים ויתומות מאב להתאסלם בכפייה, ובעקבותיה השיאו אותם בגיל צעיר כדי למנוע זאת). הספר מתאר את תופעת נישואי הקטנות ביהדות תימן, גורמיה והשלכותיה , בראי המשפט העברי. אחת ההשלכות של נישואי קטנות היא תקנת המיאון, המאפשרת ליתומה קטנה שנישאה על ידי אמה ואחיה, ומסיבה כלשהי אינה מעוניינת להמשיך בנישואים , לומר שאינה רוצה בבעלה. במקרה זה בית הדין כותב לה שטר מיאון, הנישואים מתבטלים כלא היו, ומעמדה חוזר להיות "רווקה". בספר מוצג קובץ ייחודי של שטרי מיאון תימניים מהשנים ש"ם-תשל"א (1971-1580), ובמקביל לו דיון מקיף על נוסחי שטרי מיאון קדומים בכלל ושטרי מיאון תימניים בפרט. הספר מציג גם את חילוקי הדעות והמתיחות ששררו בין עולי תימן לבין האחראים לקליטת העולים בארץ ישראל (בעיקר בשנים שמיד לאחר הקמת המדינה). יהדות תימן, כחברה שמרנית, נאבקה לשמר את מנהגי אבותיה, ולסוגיות ריבוי הנשים ונישואי הקטנות היה מקום משמעותי בקונפליקט זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ירון הראל
תיאור: בהשוואה לקיבוצים יהודים אחרים במזרח התיכון הייתה יהדות סוריה קטנה יחסית, אך השפעתה ניכרה מעל ומעבר לגודלה. חקר הקהילות היהודיות בסוריה וקהילות המהגרים היהודים ממנה ברחבי העולם הולך ומתפתח בשנים האחרונות. עשרים וארבעה המאמרים המוצגים בקובץ דו-לשוני זה (עברית ואנגלית), בוחנים מגוון נושאים רחב ומרתק, ובהם מעמדה של סוריה בהלכה, התמורות במעמדם הפוליטי של היהודים, ההיסטוריה של יהודי סוריה מאז התקופה העתיקה ועד למאות האחרונות, הספרות והתרבות, ארכיטקטורת בתי הכנסת, המוסיקה והמסורת הליטורגית. אישים בולטים זוכים בקובץ זה למחקר מעמיק וחדשני, וקהילות המהגרים בתפוצות מוארות כאן באור חדש. המחקרים הבאים מדיסציפלינות שונות, שנכתבו על ידי חוקרים מן הארץ ומן העולם, עושים שימוש בשיטות מחקר ייחודיות ונסמכים ברובם על מקורות מגוונים, החל במקורות ארכיוניים וכלה במחקרי שדה וראיונות. מקצת המאמרים מהווים סיכום של מחקר רב-שנים ומקצתם ישמשו ודאי בסיס למחקרים נוספים. המאמרים מבוססים על הרצאות שנישאו לראשונה בכינוס הבין-לאומי "יהודי סוריה: היסטוריה, זהות ומורשת", שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן ואורגן בידי המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד על שם אהרן ורחל דהאן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חזי כהן
תיאור: החוכמה היהודית התאפיינה מאז ומעולם בלימוד המביא לידי מעשה. היא איננה מופשטת אלא נטועה בחיי המעשה, וזו הסיבה שדווקא סיפורי המעשיות משקפים את החוכמה היהודית באופן המדויק ביותר.
מפעלי איסוף שונים התמקדו במאות האחרונות בסיפורים החסידיים והגיעה העת לחלץ את המיטב מתרבות המזרח ומקהילות הספרדים.
חוכמה מקדם הוא אוסף ייחודי וחלוצי מסיפוריהם של כשבעים חכמים מכל רחבי ארצות המזרח בעת החדשה, ממרוקו שבמערב ועד לעיראק שבמזרח, ומגיאורגיה שבצפון ועד לתימן שבדרום. כל חכם ותורתו, כל מקובל וסודו וכל פוסק והוראתו. מקום מיוחד שמור בספר זה לנשים מופלאות, גדולות בתורה ובחסד.
חוכמה מקדם הוא ספר שתחילתו במסע אישי והמשכו באסופה זו שבאה לעורר את הלבבות ללימוד מתורתם העמוקה והרחבה של חכמי המזרח, הראויים להיכנס אל מרכזו של ארון הספרים היהודי.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ירון צור
תיאור: סיפור תרבות קורע צוהר להיסטוריה התרבותית של יהודי ארצות האסלאם בתקופה המודרנית. הוא מתמקד בארץ אחת, תוניסיה, ובסיפוריהם האישיים של סופר בעל שם עולמי, אלבר ממי, של זמרת ידועה שנרצחה בדמי ימיה, חביבה מסיכה, של זמר רוק ישראלי, נסים סרוסי, ושל גיבורים נוספים, ששמותיהם צללו לתהום הנשיה, אך הם מילאו בדורם תפקיד חשוב.
מבעד לכל אלה עומד המחבר על התמורות שחלו בעולמם של יהודי תוניסיה למן הכיבוש הצרפתי (1881) ועד יציאתה ממנה וקבלת העצמאות (6591) והגירת היהודים לישראל ולצרפת. גורלם של יהודי תוניסיה משמש נקודת מוצא להיכרות עם תולדות היהודים בארצות האסלאם, ממרוקו לוב ועד תימן ועיראק.
לרבים מן הנושאים העולים בספר יש זיקה לבעיות המטרידות את תושבי ישראל כיום. שאלה אחת הנדונה בספר נוגעת ליחסים בין היהודים לשכניהם: מדוע התרחקו יהודי תוניסיה מן הסביבה המוסלמית הערבים שבה ישבו זה מאות בשנים ואת תרבותה חלקו עם שכניהם?
שאלה אחרת נוגעת ליחסים שבין היהודים לבין עצמם: האם שורשי 'הבעיה העדתית' נעוצים במציאות הישראלית בלבד, או שניתן למצוא לה מקבילות ושורשים בארצות המוצא של העולים, באסיה ובאפריקה?
רבים מן העולים עדיין חיים בינינו והם בוודאי ימצאו בספר הד לתולדות קהילותיהם, אך הספר מכוון במיוחד לדור הצעיר.
צרכיה של מערכת החינוך, שלה נועד הספר במקורו, הולידו ספר חדשני זה.
המחבר ד'ר ירון צור, הוא מרצה בכיר בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב. הוא ממייסדי האוניברסיטה הפתוחה, ובמסגרתה חיבר את הקורסים 'יהודים בעידן של תמורות' (קורס מבוא כללי לתולדות היהודים בתקופה המודרנית) ו'יהודים בין מוסלמים: מבוא לתולדות היהודים בארצות האסלאם בתקופה המודרנית 1750 - 1914'. ספרו 'קהילה קרועה: יהודי מרוקו והלאומיות 1943 - 1954, זכה בפרס שזר לשנת 2002.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: בנימין לאו
תיאור: ספר חדש הסוקר את משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף. זוהי אינה ביבליוגרפיה שלו במובן המקובל של מונח זה, אלא שיש כאן ניסיון להתבונן באישיותו ובתולדות חייו מתוך עולמו שלו – היינו מתוך ספריו וכתביו בהלכה.
במשך השנים רכש הרב עובדיה יוסף את מעמדו כאחד מפוסקי הדור; מפעל פרטי של הלכה כבר למעלה משישים שנה, פוסק אמיץ בעל כוח היתר משמעותי, מנהיג עדתי. בשונה מדמותו התורנית, מכירה החברה הישראלית את הרב עובדיה יוסף בעיקר בהקשרו הפוליטי.
מתוך הערכה למפעלו הספרותי, ביקש הרב בני לאו (אחיינו של הרב ישראל מאיר לאו) לתווך בין הרב הלמדן לחברה הישראלית ולחשוף את הרב עובדיה יוסף לעיני החברה בדמותו העיקרית כ"איש ההלכה".
הבסיס לספר זה הינו עבודת הדוקטורט של הרב בני לאו במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן. לאו, מתגורר בירושלים, אב לשישה ילדים, רב קהילת רמב"ן בירושלים, עומד בראש בית המדרש "בית מורשה" בירושלים, מרצה במחלקה לתלמוד באוני` בר-אילן ובביה"ס לקולנוע "מעלה". מקורב לרב עובדיה יוסף, ואף קיבל את אישורו לספר בצורת מכתב בכתב ידיו של הרב.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רחל שרעבי
תיאור: הספר עוסק בחג המימונה ובדרך בה הפך לרכיב מקובל בחברה הישראלית. תמורה זו מהווה צומת תרבותי חשוב לדיון במערכת היחסים שבין הפריפריה לבין המרכז - בין תרבות "גבוהה" לבין תרבות "נמוכה", בין קולטים לבין נקלטים ובין המזרחיים לבין הקולקטיב הישראלי - ומאיר אותה באור חדש.
חלקו הראשון של הספר מתמקד בניתוח אנתרופולוגי מקיף של סמליו וטקסיו של החג בקהילות היהודיות בצפון אפריקה, ונותן להם פרשנות סוציולוגית חדשה. חלקו השני דן בהתפתחות חג המימונה בישראל משנות השישים של המאה הקודמת, ממעמד של חג שולי למעמד של חג לאומי. הספר מראה שחגיגות המימונה היו מכשיר רב עוצמה, שגם בעלי הכוח וגם חסרי הכוח ניצלוהו לטובתם, ושנוצר סינקרטיזם בין הקבוצות השונות.
ד"ר רחל שרעבי היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ובחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. מחקריה הרבים עוסקים בסוציולוגיה היסטורית, בהגירה, בנשים מקהילות מסורתיות ובמפגש בין-תרבותי בישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: צבי זוהר
תיאור: הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון. בדורות האחרונים פעלו ויצרו בקרב יהדות המזרח התיכון תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה ומעוף יוצאים מגדר הרגיל. היצירה ההלכתית וההגותית של חכמים אלו היא הנושא של חיבור זה, המציג בפני הקוראים עולם תרבותי וערכי עשיר ורב עניין, המתווה חלופה לעולם הדתי האירופאי של "חדש אסור מן התורה". הנתיבים שבהם הלכו במפגשם עם העולם המודרני מאירים אופני חשיבה ופתיחות תרבותית-דתית שהנם בעלי משמעות רבה בעבור החברה הישראלית כיום.
הספר מובנה על-פי חלוקה גיאוגרפית: תחילה "שער עיראק", ולאחר מכן "שער סוריה" ו"שער מצרים". השער האחרון הוא "שער ארץ-ישראל", והוא השער הגדול ביותר בספר, בעיקר משום שהיצירה התורנית הספרדית-מזרחית הארצישראלית לא נפסקה לאחר מלחמת העולם השנייה, ונמשכת במובן מסוים גם בהווה.
המסורת התרבותית-ספרדית, המתגלמת ביצירתם של החכמים הנזכרים בפרקי ספר זה, היא אוצר תרבותי ראשון במעלה בעבור עם ישראל כולו. חשיבות מסורת זו אינה לעבר, אלא להווה ולעתיד: היא משמעותית לא רק בעבור אנשים דתיים, אלא בשביל כל מי שחפץ בזיקה ליהדות חיה, נושמת, נבונה ומגיבה.
המחבר, צבי זוהר, הנו חבר סגל בכיר באוניברסיטת בר-אילן, שם הוא מלמד בתוכנית הבינתחומית ביהדות זמננו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: צבי זוהר, אבי שגיא
תיאור: הציביליזציה היהודית בדורנו עומדת מול אתגרים רבים: הקמת המדינה מעוררת שאלות של משפט ציבורי בהלכה; השתרשות הדמוקרטיה כשיטת ממשל עדיפה מעלה שאלות של סמכות מול אוטונומיה; הבחירה של רוב היהודים שלא לקיים מצוות מציבה את הדילמה של יחסי דתיים-חילוניים. יש הטוענים כי פוסקי ההלכה בדורנו מתקשים להתמודד עם שאלות עקרוניות אלו.
הרב חיים דוד הלוי (1998-1924) הרב הראשי של ת"א יפו, היה מן הרבנים היצירתיים ביותר במאה העשרים. הוא הותיר אחריו מורשת ספרותית נרחבת בהלכה ובהגות. תשומת לב מיוחדת הקדיש הרב הלוי לסוגיות אקטואליות בענייני מדינה וחברה ובכך מתמקד ספר זה. הספר פורש בפני הקוראים בפעם הראשונה את עולמו הרוחני והרעיוני של הרב. המאמרים בו נכתבו על ידי טובי החוקרים במדעי היהדות.
הצג עוד תוצאות