|
|
עמוד:13
זה , בין רבנים בעלי השקפת עולם חרדית לרבנים ציונים , מבטא תפיסות שונות ביחס לזהות היהודית . העמדה החרדית מדגישה את ההיבט הדתי כמרכזי לזהות היהודית ולפיכך את הגיור במותנה באופן מוחלט בקיומו של אורח חיים דתי על ידי המתגייר . לעומת זאת , הגישה של הרבנים הציונים מבליטה את ההשתייכות הלאומית לעם היהודי כרכיב מרכזי של הזהות היהודית ולפיכך מוכנה להתפשר בצורה כזו או אחרת ביחס להיבטים הדתיים של הקיום היהודי . ההבדל בין שתי הגישות אינו חידוש של העת המודרנית , אך נדמה שצמיחתה של הלאומיות המודרנית היוותה מקור השראה מרכזי לביסוסה של הגישה ההלכתית הציונית המדגישה את הפן הלאומי בקיום היהודי המתאים יותר לחברה היהודית המודרנית . הפרק החמישי עוסק בדיון שהתקיים לקראת שנת השמיטה תשס"ח ובמהלכה , בעקבות מיזם 'אוצר הארץ' אשר הציע פתרונות חדשים לצרכנים הדתיים בשנת שמיטה . המיזם ביקש לתת מענה לשתי מגמות ההולכות ומתעצמות בחברה הציונית דתית . הראשונה , מגמת ההקפדה וההחמרה בקיום מצוות בקרב חלקים בציבור זה שאינם מסתפקים עוד בהכשר המקובל לתוצרת 'היתר המכירה' בשנת שמיטה . המגמה השנייה היא החרפתה של תודעת המאבק הלאומי היהודי בפלסטינים , הכוללים בהקשר זה גם את אזרחי ישראל הערבים . אחד הביטויים למאבק זה הוא הרצון להחרים תוצרת חקלאית של מגדלים ערבים . מגמה זו חייבה הערכות צרכנית מיוחדת השונה מן המקובל בחברה החרדית , שבה בשנת השמיטה נוהגים לצרוך דווקא תוצרת שגודלה על ידי ערבים בתוך הקו הירוק ומחוצה לו . הוויכוח בין הרבנים הציונים על יוזמה זו מעלה שאלות אידאולוגיות כבדות משקל ביחס למאבק הלאומי וביחס למדינת ישראל . הפרק השישי והאחרון בחלק זה עוסק ישירות בכתיבה ההלכתית של רבנים מן הציונות הדתית בתקופות שונות ביחס למעמדם של נכרים ובעיקר של ערבים במדינת ישראל . בפרק זה נערכת השוואה בין השיח ההלכתי של רבנים המזוהים עם הציונות ושכתבו בעיקר בתקופת הקמת המדינה לבין רבנים המתייחסים באופן מיוחד לתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ולמצב הדמוגרפי שנוצר בעקבותיה . הרבנים הוותיקים דנים בנושא מנקודת מבט העוסקת במעמדם הדתי של הלא יהודים , והם מבקשים למצוא מקורות הלכתיים שיתמכו בתכנים שבמגילת העצמאות ובחוקי המדינה הקוראים לא להפלות בין אזרחים על רקע דתי או גזעי . הרבנים הצעירים מוטרדים מעמדתם הלאומית של הערבים ומחפשים מקורות הלכתיים שיתמכו בגישה המפלה לרעה את הערבים שאינם מוכנים לקבל על עצמם את עול הריבונות היהודית על כל שטחי ארץ ישראל .
|
|