הקדמה

עמוד:10

במקום זה הנני רואה חובה נעימה לעצמי להודות לכמה אנשים שסייעוני בעבודה הרבה שהיתה לפני ושנסתעפה ויצאה גם לעניין שהוא זר לי לחלוטין , אלא שלא הייתי רשאי לוותר עליו . כוונתי למחלת הנפש של הורדוס ולחוליו האחרון . פניתי לכמה בעניין מחלת הנפש של הורדוס , וזה שימש לי הוכחה , שאמנם לא סטיתי מן אמת בשיפוטי —עד כמה שאפשר להגיע אל האמת על סמך מקור ספרותי , שאף הוא נוסד על שיפוטו של הדיוט . ברצוני להזכיר בזה את אלה שנועצתי עמהם בעניין זה : פרופ' ליפמן היילפרין , ד"ר יהושע לייבוביץ , ד"ר זוםמן מונטנר , ד"ר מאיר פרת , ד"ר מישן , ד"ר אלעזר ל . נלקן ודי'ר אלפרד שטרן . ידידי פרופי ב . צ . נתניהו וד"ר חיים בר דרומא קראו את בתב היד והעמידוני על כמה עניינים . ד"ר זאב וילנאי העירני על כמה פרטים הנוגעים לטופוגראפיה של ירושלים . ברצוני להודות לעובדי בית הדפוס רפאל חיים הכהן , שעסקו במלאכת הסידור וההדפסה הקשה . שילוב הלשונות היה קשה ביותר ולדאבוני נפלו כמה שיבושים , שהקורא ימצא אותם ברשימת התיקונים המצורפת לספר . בראש הספר הצבתי ציון לפרופ' יוסף קלוזנר ז"ל . עוד בחדשי חייו האחרונים שאל אותי המלומד הישיש בעירנות רבה למועד צאתו של הספר והוסיף : 'ולוואי ואזכה לקראו' — ולא זכה . מובן מאליו , שהוא לא קיבל דעתי , כשם שאני לא יכולתי להסכים עמו . בעניין זה , כמו בעניין מלכות בית חשמונאי , היתה לו לקלוזנר דעה מוצקת , שנתגבשה ברוחו כבר בראשית עבודתו המדעית , ולה שמר אמינים וממנה לא זז עד סוף ימיו . בטוחני , שאילו קרא את הספר , היה דן אותי ברותחין על שום חילול קודשי האומה —לפי דעתו . אף על פי-כן לא היה כמותו אדם שהיה מוכן ומזומן לשמוע דעה אחרת בנחת , כדרך חכמים . לפיכך מן הדין הוא להעלות במקום זה את זכרו , בתחום שלוי הקדיש את כל חייו הארוכים . ירושלים , י"וז חשתן תש"ר המחבר

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר