|
|
עמוד:12
לשיפור הישגים ובקשר בין אלה לבין איכות תהליכי ההוראה והלמידה . פרק 4 שואל מדוע לאמץ דרכי הוראה ולמידה עתירות חשיבה ומסביר שבתקופתנו יש התלכדות של כוחות התומכים בחשיבה ולכן יש לשער כי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר הוראה כזאת בבתי ספר ברחבי העולם . פרק 6 עוסק בהטמעה מערכתית של הוראה עתירת חשיבה . פרק 7 עוסק בשאלה הסבוכה של הקשרים בין ידע תוכן לבין חשיבה . פרק 8 דן בסוגיה של פיתוח החשיבה ופערים לימודיים וחברתיים . פרק 9 עוסק ברפורמות חינוכיות ובמיוחד בקשר שבין רפורמות ובין שיפור תהליכי ההוראה והלמידה . לבסוף , פרק 11 משלב את כל הנושאים הללו לסיכום , דיון ולהמלצות הנוגעות לשדרוג מערכת החינוך ושיפורה . פרקי הספר מהווים אינטגרציה של ידע המבוסס על מחקר , על הספרות המקצועית העדכנית בתחום ועל ממצאים מחקריים . נעשה מאמץ מיוחד להביא לפני הקורא הישראלי היבטים נבחרים של הוויכוח הציבורי הער המתנהל בימים אלה במקומות אחרים בעולם ( בעיקר בארצות הברית ) בשאלות שעל הפרק ובמיוחד בשאלות של מבחנים מערכתיים עתירי סיכון והשפעתם על איכות החינוך , מתוך התאמת הדיון למציאות של מערכת החינוך הישראלית . חובה נעימה לי להודות לגורמים השונים שסייעו בשלבי הכתיבה . מלגה מטעם פאולה וג'ימס קראון אפשרה לי לבלות שנה כעמיתה בבית הספר למדעי החברה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון . החברות בקבוצת המחקר , שעסקה במדיניות , דמוקרטיה וחינוך , היוותה בית גידול מאתגר לחלק מהרעיונות שבספר . זמן האיכות לחקירה ולמחשבה , כמו גם הדיונים הסוערים בחדרי הסמינר ובארוחות המשותפות , תרמו תרומה משמעותית לתהליך הכתיבה . בישראל זכיתי לעשרות שיחות מרתקות בנושאים שעל הפרק עם עמיתים במשרד החינוך , עם מאות מורים ועשרות מנהלים שפגשתי במסגרות שונות ועם סטודנטים באוניברסיטה העברית ועמיתים במכון מנדל למנהיגות חינוכית שקראו קטעים נבחרים מהספר והגיבו עליהם . אני מודה לכל אלה על שהפרו את מחשבותיי וסייעו לי לשפר את הדיוק של הדברים שרציתי לומר . תודה מיוחדת שלוחה לפרופ' יולי תמיר , ד"ר אלי גוטליב וד"ר דניאל מרום שקראו חלקים ניכרים מטיוטת כתב היד הגמור והעירו הערות חשובות . כמו כן ברצוני להודות למספר אנשים וגורמים שסייעו להוצאת הספר לאור : לעורך , ד"ר יורם הרפז , על תרומתו הרבה להוצאה לאור החלקה
|
|