עם הכרך העשירי

עמוד:1

עם הכרך העשירי מרדכי בר און על כריכת קובצי עיונים , מפנים ומאחור , מודפסת תמונת אדמת לס חרבה ובקועה . אני מניח שיוזמיו של הרעיון הגרפי הזה התכוונו לרמוז בכך על ייחודם של הקבצים , בהיותם יצירי קריית שדה בוקר שבנגב החרב , ואולי גם רצו לרמוז על עיקרו של מאבק התקומה , המתמצה בדברי המשורר : 'שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב . ' ארהיב עוז בנפשי , ועל שני אלה אוסיף מדרש צנוע משלי . דומה שמדי שנה , עם בוא עונת הגשמים , מזכה כתב העת עיונים בתקומת ישראל את קהילת החוקרים והמתעניינים בחקר הציונות , היישוב ותולדות המדינה במעין שיטפון של מחקרים וחיבורים חדשים , המפרים את שדה המחקר המקורי בישראל ' כאפיקים בנגב' - ועל כך אני בא לברך ולהודות . לשם הגילוי הנאות אפתח ואודה כי אני רואה עצמי כמעריץ מושבע הן של המרכז למורשת בךגוריון והן של עיונים . כמי שבילה שלוש שנים נפלאות של עבודת 'פוסט דוקטור' בקריית שדה בוקר , וכמי שקרא בנאמנות את רוב מאמרי עיונים וזכה לפרסם מאמרים מפרי עטו ברוב הקבצים , אני חף מכל אובייקטיביות בעניין . אלא שביום חג נראה כי יש מקום גם לדברים סובייקטיביים . רבים ודאי שאלו את עצמם מדוע ראו לנכון אנשי המרכז למורשת בן גוריון להוציא לאור מאסף נוסף על אלה העוסקים באותם נושאים עצמם ומתנוססים על מדפינו זה כבר ? השנתונים יהדות זמננו והציונות , ובמידת מה גם הרבעון הוותיק קתדרה , מפרסמים כבר שנים רבות מחקרים וחיבורים בתולדות הציונות והמדינה , וכולם ותיקים וטובים . אם כן , מדוע נחוץ שנתון נוסף ? התשובה הטובה ביותר לכך מצויה בעדותו של פנחס גינוסר , הנושא בעול העיקרי של קיבוץ הקבצים ועריכתם ( למעט גיליון אחד , שערך אבי בר אלי כשגינוסר יצא לשנת שבתון . ( בריאיון שהעניק גינוסר לעל הראש , בטאון המכון והמרכז למורשת בן גוריון בקריית שדה בוקר , הוא מעיד . 'בהתחלה רצתי אחרי הכותבים , עכשיו רצים אחרינו ואני מוצף בפניות . ' על כך יעידו גם שפעם ואיכותם של המאמרים שהתפרסמו בעשרת כרכי עיונים . ומאחר שגם הבטאונים הוותיקים ממשיכים לפרסם מחקרים ומאמרים רבים וגם טובים , מסתבר שקהילת החוקרים והמחברים העוסקים בחקר קורות עם ישראל בדורות האחרונים התרחבה אצלנו מאוד והיתה זקוקה לאכסניה נוספת . מן הסתם משקף העושר הזה גם את ההתפתחות העצומה שחלה באוניברסיטאות ובמכללות שלנו בדור האחרון . המחלקות להיסטוריה כללית ולהיסטוריה של עם ישראל , וכמוהן מחלקות שונות בפקולטות למדעי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא