|
|
עמוד:יב
השיפוט כגורם פעיל , המקרב את הגורמים הנבדלים של השכל והחושניות' ואילו ב'ביקורת כוח השיפוט' הודגש מקומו של כוח השיפוט כגורם שבו מתקיימתבחינת אישור ובחינת הפקת נחת—ההיענות של ספיקת ההכרה לעובדה , כי אמנם בפועל ממש חלה הזיקה בין השכל לבין הנתון וכי עקרונות השכל חלים על הנתון' או מן הקצה האחר—כי הנתון כפוף בפועל ממש לעקרונות אלה ומתאים להם . כוח השיפוט אינו כאן גורם פעיל בחינת גורם המבצע את הזיקה ; ועל כן אינו כוח שיפוט מכונן . הוא כוח שיפוט רפלקטיבי המתבונן בעובדה הקיימת , כי אמנם ישנה זיקה כזו , ובתורת כזה הוא גורם המעיד על הזיקה כי אמנם קיימת היא , או כי אמנם עקרונות השכל עומדים בתפקיד הנועד בשבילם , תפקיד זה הוא תפקיד ההסדר של הנתון , באופן שהנתון אינו פורץ את התחומים ואינו יוצא אל התוהו . דומה כי בהבחנה זו בין כוח השיפוט הפעיל על דרך הביצוע של הזיקה לבין כוח השיפוט הפעיל על דרך ההיענות לזיקה והעדות לכך שהיא קיימת , נמצא את השורש הפנימי להבחנתו העניינית והמונחיית של קאנט בין כוח השיפוט הקובע לבין כוח השיפוט הרפלקטיבי , הבחנה שהיא הנושא המר כזי של 'ביקורת כוח השיפוט / בזה הוסיף קאנט חוליה על החוליות הקודמות , אף כי ההוספה חלה במסגרת שהוא כבר תחם אותה בשלב של 'ביקורת התבונה הטהורה . ' בקצרה : כוח השיפוט הקובע מטיל את הזיקה בין היסודות , ואילו כוח השיפוט הרפלקטיבי מקיים רפלכסיה , כלומר התבוננות לגבי זיקה הקיימת , שבתורת כזאת אינה נגזרת . יש לחזור ולהדגיש : דווקא הוספת גורם זה של כוח השיפוט הרפלקטיבי היא עדות לתפיסתו הכללית של קאנט . ודאי וודאי , שאין כוח השיפוט הרפלקטיבי גורם המבצע מעבר מן היסוד השכלי אל הנתון באופן כזה , שהחושני יהיה נובע מן השכל . כוח שיפוט זה כל עצמו מתגלה בכך , שפעולתו עולה לפנינו על רקע קיומם הנפרד של שני יסודות אלה . אלא שכוח זה קיים ותופס במידה מסוימת מפני שהתוהו אינו קיים , כלומר מפני שמצוי בפועל ממש יחס של קירבה בין ההכרה לבין מה שההכרה עוסקת בו . ומצד אחר : הואיל וישנה קירבה זו , הרי מתגלה לפנינו , כי אין הנתון זר זרות גמורה לשכל . יש כאן—אם מותר לומר כך—מקריות של התאמה , ובכל זאת התאמה ישנה . המבנה של השכל בא על גילומו בנתון , אף על פי שהנתון אינו פרי השכל . פיתוח זה של אב הרעיונות של קאנט נמצא פודה לא רק מזווית הראייה של השאלה שהועלתה ב'ביקורת התבונה הטהורה ; ' הוא נמצא פורה גם כהנחת אב בכיוון חדש , הוא הכיוון של תורת היפה .
|
|