|
|
עמוד:ח
שית / ואולי ניתנה רשות לומר , כי שניות זו אפילו גברה והלכה על פי טיבו של הדיון ב'ביקורת' זו . שהרי עניינה של תורת המוסר של קאנט הוא להראות' כי המעשה המוסרי הוא באפשר מתוך הכרעה של חירות , אבל החירות אינה תופעה מתופעות העולם הניסיוני אלא גילוי מגילויי התבונה שאינה ממין הניסיון . אף זו : קאנט טען , כי העיקרון של ההתנהגות המוסרית בדמות הצו ההחלטי זהה עם העיקרון המנחה את מעשינו , באופן שבתורת הכלל המעשי של פעולתנו נוכל לרצות שיהא לחוק כללי , אנל הוא לא אמר , מה תוכנו של החוק הכללי הזה—ואליבא דקאנט אי אפשר לומר מה תוכנו . על ידי כך שם קאנט את המוסר מול תחומן של העובדות וההתרחשויות , כלומר , מול הטבע . שאלת הקשר שבין העיקרון של התבונה והחירות לבין העולם של העובדות וההתרחשויות שבטבע אינה מוצאת את פתרונה בהצגת דברים זו . קאנט מבחין בשניות זו של תורת המוסר , שאינה אלא שניות ברמה נוספת בתוך השיטה העומדת ביסוד תורתו הביקורתית בכלל . אנו מוצאים גילוי של הבחנה זו בשאלה מסוימת של תורת המוסר . וזו השאלה : האם המציאות הממשית של העובדות במהלכם היומיומי , ומותר לומר : הטבעי—כלומר לא במהלכו של התחום המוסרי על טהרתו ואופיו העצמי—נענית לאדם העושה את מעשיו לפי העיקרון של המוסר י בעיני קאנט נראתה שאלה זו כשאלת הגמול על המעשה הטוב או כשאלה של האושר . בגבולות המציאות הנתונה לא היתד . ערובה לפגישה בזו בין ההיענות לצו המוסרי לבין מהלך המציאות הנתונה . לפיכך , קאנט סבר כי עליו להאריך ולהמשיך את המציאות העובדתית אל מעבר לאלמוות , להניח את הישארותה של הנפש , שתוכל לבוא על שכרה מעבר לחיים במציאות הניסיונית הנתונה . נמצא , ברעיון זה של התביעה או הפוסטולאט הדגיש קאנט את השניות שבין תהום המוסר לבין תחום המציאות שבעובדה , אלא שהוא סבר שמכוח המוסר יש בסמכותו של הדיון הביקורתי להכריע , כי עתידה המציאות הממשית להיענות למוסר ולקיימו בתוכה . רעיונו הנודע של קאנט על משפט הבכורה ( הפרימאט ) של התבונה המעשית הוא ניסיון ברור מצדו להתגבר על החוד שבשניות , עם כל שהוא מבליט , מצד אחר , שניות זו בכל עוצמתה . מעמדה השיטתי של תורת המוסר בכלל תורתו של קאנט הוא אפוא מאלף הרבה מבחינה זו : כל עצמו של תחום המוסר הוא באפשר , משום שקאנט מבחין בין הנתון לבין התבונה , והתבונה היא מקור המוסר ומכילה בתוכה את עקרונו . אבל על רקע שניות זו שבין נתון לתבונה המאפשרת את המוסר , מבקש קאנט לגשור גשר על פני השניות ; גשר זר . הוא רעיון משפט הבכורה של התבונה המעשית . התבונה האחוזה בשניות טוענת , כי יש בידיה להתגבר עליה . העובדה שהתגברות
|
|