|
|
עמוד:4
לשאלת חילופי הנוסח נציין שרוב השינויים שהזז הטיל בסיפור במהדורת תשכ"ח התמקדו בקיצוצים והשמטות ברוח הקיצוצים שערך הזז במהדורת כל כתבי חיים הזז ( תשכ"ח , ( המצביעים על מגמה להמעיט מן העודפות הבארוקית האופיינית לסגנון דמות המספר של הזז בדרך כלל . תשעה קבין של קיצוצים הם מנת חלקו של המספר ואילו בלשונו של יודקה , היינו בלשון הדרשה עצמה , נמצאו רק שני קיצוצים מן הסוג הזה . מיתון זה של העודפות הבארוקית בלשון המספר פועל , בין השאר , למיעוט דמותו , להצנעת קולו ולכרסום בסמכותו . בסיפור ' הדרשה' תורם הוויתור על נוכחותו הסמכותית של המספר להרחבת האוטונומיה של גיבורו יודקה , אך גם , כפי שנראה בהמשך , להבלטת הממד הפוליפוני בדרשה שהוא נושא . . 6 דוגמאות לקיצוצים ( בסוגריים מרובעים יובאו המילים שהושמטו בנוסח שבכל כתבי חיים הזז , ובסוגריים עגולים – מספרי העמודים שבשני הנסחים , בזה אחר זה : ( ' זו שאינה גלויה אלא לצנועים [ וליחידים המזומנים לה , ( 219 > 82 ) ' [ ' כולם ברורים ועזים . [ כמיני ראשי גייסות וגיבורים עושי מלחמה , ( 219 > 82 ) ' [ . ' בבת צחוק של ניזוק , [ חולנית ורופפת , ( 222 > 83 ) ' [ ' כאילו הורע מזלו באותה השעה [ ובא לידי פורענות ולידי יסורים , ( 222 > 84 ) ' [ ' שהוא מסוים בדעתו [ ומוחלט בדבריו . ( 223 > 85 ) ' [ צמצום שמות התואר והדימויים שבלשון המספר מפנה ממילא יותר מרחב לאפיון הבלתי אמצעי המשתמע מדברי הדמויות עצמן . יתר על כן , במקצת המקרים הרכיבים המושמטים הם פרטי תיאור פסיכולוגי ומטפורי : ' ופרץ בצחוק [ חטוף ונמהר , ( 221 > 83 ) ' [ ' מיד שתקו כולם [ וגרעה קומתם ]' , ( 221 > 84 ) ' [ טרף בידו בחללו של בית כמסיע אבנים ומפקפק קורות [ , ונמשך בדברים [ ושוב לא יכול להעמיד את עצמו . ( 223 > 85 ) ' [ פרטים אחרים מוחלפים בתיאור חיצוני מאופק : ' זקף עצמו ראש החבורה ונטל ממשלה בידו' > ' הכה ראש ההגנה במצילה' , ( 234 > 93 ) ' נבהל ונזדרז לכאן ולכאן ושמט וישב וערפו שבור' > ' נפנה לכאן ולכאן וישב וראשו כבוש' . ( 221 > 84 ) חילוף אחד בלבד הוא תיקון מן הלא תקני אל התקני : ' ש ו ב פ ע ם ביקש ראש החבורה להפסיקו' ( 89 ) תוקן : ' שוב ביקש ראש ההגנה להפסיקו' ;( 229 ) ' ש ו ב פ ע ם שתק' ( 91 ) תוקן : ' חזר ושתק' . ( 232 ) ' שוב פעם' מקורו בקריאה שגויה של נוסחת הפתיחה התלמודית לסיפור עוקב : ' שוב , פעם אחת ' ... ( כגון מכות כד , ע"ב ועוד , ( והוא רגיל בספרות . ראו : ' לשוננו לעם , ' הארץ , י"ב באדר תרצ"ג 10 ) במרס , ( 1933 עמ' . 6 להיקרותו בלשונו של עגנון ראו : שרגא אסיף , ' עוד פעם אחת ל"שוב פעם" , ' במכללה , 8 ( תשנ"ז , ( עמ' . 74-64 חילוף שהזמן גרמו הוא החילוף ' בני החבורה' > ' חברי ההגנה' . ( 219 > 82 ) הצירוף ' בני חבורה' ( או מאוחר יותר ' בני החבורה ( ' מקורו בהלכות שחיטת הפסח ואכילתו , ונהיה למושג ניטרלי ' = ) שהם בחבורה אחת ( ' הנפוץ גם בספרות היפה . ראו : אליעזר בן יהודה , מילון הלשון העברית הישנה והחדשה , א , ירושלים-תל אביב ל"א להצהרת בלפור [ תש"ח , [ ערך ' בן , ' עמ' , 561 טור . 2 האקסקלוסיביות המשתמעת מן הצירוף נקשרת אל תיאור הוועדה כזו ש'אינה גלויה אלא לצנועים וליחידים' . ( 83 ) הצירוף המסורתי הוחלף בתשכ"ח במילים ' חברי ההגנה' כדי לקבוע תאריך לסיפור : לפני קום המדינה . כיוצא בו החילוף : 'ראש החבורה' > 'ראש ההגנה' . ( 219 > 82 ) . 7 ואלה הם : ' ניוול [ וכיעור ]' ;( 224 > 86 ) ' [ גזירות ] ופורענויות ויסורים שונים' . ( 230 > 91 ) החילוף היחיד בלשון יודקה ברוח התקן הוא : ' האיך > היאך' . ( 236 > 95 ) יש להוסיף שבכתב היד שנמסר לפרסום ( מודפס במכונת כתיבה עם תיקונים ותוספות בכתב ידו של הזז ) ההתערבויות של המחבר בקריאה שנייה ( בכתב ידו ) רובן בלשון המספר ומיעוטן בלשון הדרשה עצמה , להוציא פסקה אחת שתידון בהמשך ( ראו גם תצלום , עמ' . ( 24 עובדה זו מחזקת את טענת הבלתי אמצעיות שבכתיבת השיחה והדרשה עצמה לעומת הסגנון והעיבוד שהם נחלת קטעי התיאור .
|
|