|
|
עמוד:11
ו בכייה לדורות קבוצת המטיילים היהודים הוותיקה ביותר ביו"ש מונה כשלושים נשים וגברים מיטיבי לכת , רובם המכריע בני חמישים פלוס . חלקם אף בני שמונים פלוס . כשהתכנסו ב 2010 לציין ח"י שנות שוטטות זיהיתי ביניהם פרופסור אחד , שני רופאים , שני דוקטורים ושלל מומחים לידיעת הארץ . מדי שבועיים הם מתקבצים משני צדי הקו הירוק כדי לחרוש בצוותא ערוץ נחל נחבא אל הסלעים באזור יריחו , אתר ארכיאולוגי בשטח השיפוט ההיסטורי של בית אל או משעולי כרמים ליד שכם . שורשי הקבוצה נטועים בתקופת האינתיפאדה הראשונה . שטחים נרחבים ביו"ש נסגרו אז למטיילים מטעמי ביטחון והיסטריה . בחבל בנימין התארגנה חבורה שדווקא התעקשה לטייל . בעקבותיהם נוסדו עשרות חבורות דומות . אנשיהן ונשיהן מטריחים עצמם למקומות שכף רגל יהודית בקושי דרכה בהם לכל אורך המאה העשרים , לא רק מאז האינתיפאדות . גם כשהבריטים עדיין שלטו פה , מרחבי הטיול המועדפים על היהודים היו הגליל והשפלה . ובכל זאת , היו יהודים שכן טיילו בשומרון . גיליון עתיק של " הפועל הצעיר , " שבועון מפא"י המנוח , מכיל שיר מפתיע על חוויית ביקור בשילה . הביקור התקיים בתרפ"ט , ( 1929 ) אבל השיר התפרסם רק בכ"ב בסיוון תרצ"ג , ( 1933 ) לגמרי במקרה , יום הרצח
|
|