מבוא קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל

עמוד:7

מעמדה המיוחד של הארכאולוגיה נקשר הדוקות לשמם של שניים מהרמטכ"לים המהוללים ביותר של צה"ל – יגאל ידין ומשה דיין ; יגאל ידין מהאוניברסיטה העברית בירושלים היה קשור לרבות מהחפירות החשובות של שנות החמישים והשישים , ובהן בחצור , במערות מדבר יהודה ובמצדה , וכמה מהממצאים הדרמטיים של חפירות אלו זכו להבלטה יתרה והסעירו את הדמיון . משה דיין היה חובב עתיקות ואסף בדרכים שונות ומשונות , בכמה חפירות לא חוקיות , אוסף עשיר , והדבר העלה תמיהות ותלונות . עצם הדבר ששני מפקדי צבא מהוללים עסקו בדרכים שונות בארכאולוגיה סייע לקשור את התחום למוסדות החשובים של המדינה הצעירה . ערעורים על מעמדה של הארכאולוגיה בתחילת שנות השמונים היה יגאל ידין סגן ראש הממשלה , ומשה דיין היה שר החוץ . שניהם היו לקראת סיום הקריירות הציבוריות שלהם , אך מכיוון ששניהם היו בעמדות ממשלתיות רבות השפעה ומבכירי סנגוריה , הם ביטאו את מעמדה האיתן כביכול של הארכאולוגיה הישראלית , כל זה לא עזר לארכאולוגים למול מחאות החרדים ולחצם הפוליטי . המאבק בחרדים תרם רבות לירידה במעמד הארכאולוגיה באתוס הלאומי , אך גם היה סימפטום לירידה שהחלה עוד קודם לכן . בשנים הראשונות למדינה התפתחה הארכאולוגיה בזכות מעמדה המיוחד ובשל מעמדם השולי של החרדים , ללא הפרעה רבה מצדם . עם זאת , החרדים הביעו מחאה על מה שהם הגדירו חילול קברים ובתי קברות , ועשו זאת בעקביות למעשה עוד מראשית המאה העשרים . חבר הכנסת יצחק מאיר לוין מאגודת ישראל ביטא את עמדת החרדים : Yadin : Soldier , Scholar , and Mythmaker of Modern Israel , Addison Wesley , New York 1994 . 16 על המאבק בין החרדים לארכאולוגים ראו : מ' פייגה , ' חזון העצמות השבורות : חרדים מול ארכיאולוגים בעיר דוד , ' בתוך : ע' סיון וק' קפלן ( עורכים , ( חרדים ישראלים : השתלבות בלא טמיעה , ? הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר , ירושלים , 2003 עמ' A . ; 81-56 Weingrod , ‘ Dry Bones : Nationalism and Symbolism in Contemporary Israel’ , Anthropology Today , 11 ( 1995 ) , pp . 7-12 . 17 דברי הכנסת 21 בפברואר . 1956

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא