|
|
עמוד:2
זו מזו : תושבי היישוב הקדום שחייהם סבבו את בית הכנסת מכאן וחלוצים צעירים שנתקלו בטעות בתגלית הארכאולוגית בעת ניסיונם לעבד את הקרקע מכאן . אמנם הציונות הגדירה את עצמה בתור תנועת שיבה , אך היא לא ראתה בחברה היהודית של שלהי בית שני והשנים שלאחר החורבן את חברת המופת שראוי לשוב אליה . כאשר חרשו החלוצים רגבים הם האמינו שזיקתם לארץ נוצרת בעצם החרישה והיענותה של האדמה למאמציהם . סוקניק סבר כי האדמה טומנת להם סוג אחר של חיבור , שמציג את קהילתם כיורשת של קהילות קודמות . יגאל ידין , בנו של סוקניק , הבין את משמעותה הלאומית של הארכאולוגיה יותר מאחרים , ותרם רבות לעשייתה לתחום פופולרי וסוחף עבור אלפים . בקטע הבא הוא מתאר את הדרך שהציג בה לראשונה את אחד מממצאיו המפורסמים ביותר , מכתבי בר כוכבא : הנשיא בן צבי הזמין את המשלחת לתת דין וחשבון בצריף שלו . עלי להודות על האמת , שבמעמד נשיא המדינה רציתי להודיע על התגלית עם קצת דרמטיות , לכן תוכן המכתבים ושולחם לא סופר לאף אחד . הייתי אחרון המרצים . כשהגיע תורי , סיפרתי מה שסיפרתי על כלי הנחושת שמצאנו . הראתי אותם בשקופיות . כשהגעתי לנושא בר כוכבא פניתי לנשיא למרות שהיו שם בן גוריון ואחרים ואמרתי : כבוד נשיא מדינת ישראל , יש לי עכשיו הכבוד להראות לכם מכתבים שנשלחו מהנשיא האחרון של מדינת ישראל מלפני 1 , 900 שנה , הרי הוא בר כוכבא . והראתי להם את השקופיות . קשה לתאר מה שקרה באולם באותו רגע . זה גם קיבל תהודה עצומה באותו ערב ברדיו ולמחרת בעיתונים בכותרות גדולות בעמודים הראשיים . בשנת , 1961 אז התגלו הממצאים והוצגו בציבור , לא היה דבר תמוה בכך שמשלחת ארכאולוגית תציג את ממצאיה בפני נשיא המדינה ( הנשיא יצחק בן צבי היה מעין פטרון של חקר ארץ ישראל ) ושבהצגה יהיה נוכח גם ראש הממשלה דוד בן גוריון , ולא היה דבר תמוה בכך שגם הנשיא וגם ראש הממשלה גרו בצריף . באותו רגע , נדיר למדי , שהציג ידין את ממצאיו , מילאה הארכאולוגיה את ייעודה הלאומי עד תומו : היא חיברה בין הנשיא הקדום לנשיא החדש , וכך כוננה את האחדות המיסטית של ההיסטוריה היהודית לדורותיה . יכולתו הווירטואוזית של ידין לייצר דרמה סביב הארכאולוגיה בולטת אף היא בסיפור זה . מאז עברו שנים רבות , והארכאולוגיה איבדה הרבה ממעמדה בתור נכס לאומי . רגעי קסם מהסוג שיצר ידין היו מעטים אז , ולימים התמעטו עוד יותר . . 3 שם , עמ' . 187
|
|