התשתית הפילוסופית של הרעיון החלוצי בהגותו של נחמן סירקין

עמוד:7

לימים ( ב ( 1916 תרגם סירקין את ' רומי וירושלים' ליידיש , והוסיף מבוא מקיף ומפורט המסביר את עיקרי משנתו של רבו . בחיבור זה עמד סירקין על הבסיס השפינוזי של הס . מזווית ראייה המושפעת משפינוזה הבין הס את ההיסטוריה היהודית כתהליך התפתחותי משיחי . לדידו של הס , העולם כולו – על הצד האנאורגני , האורגני והאנושי – אחוז אחדות אחת מתפתחת . ההתפתחות הקוסמית והאורגנית מתווה את דרכה בתוך האחדות הביולוגית הגנטית , אולם עדיין לא תמה ההתפתחות החברתית ; תכליתה המשיחית היא ' השבת ההיסטורית , ' כלומר מלכות משיח סוציאליסטית , המממשת את רעיונות השבת בתחום החברה האנושית . עולה מכך שסוציאליזם אינו רק דרך לאושר ולכוח חברתי ( כמו שעולה ממשנת מרקס , ( אלא זוהי הנקודה המוסרית הדתית הגבוהה של האנושות . ליהדות הלאומית העתידה להתחדש יש תפקיד : לבשר לעולם כולו על אודות הדת העולמית הסוציאלית החדשה , אשר על בסיסה יהיה אפשר לבנות חברה חדשה . הס מתח ביקורת על הרפורמה מצד אחד ועל האורתודוקסיה מצד אחר , כדי לאפשר את חידושה הלאומי של הדת היהודית כדת הסוציאליזם בארץ ישראל . כך תוכל היהדות להציב את עצמה בתור הדת העולמית , דת המשיח , הגאולה העתידית , השחרור הסוציאלי הכלל אנושי . למרות הקרבה הניכרת של סירקין למשה הס , הוא לא הסתפק בסינתזה של רבו ( עובדה שחוקרים כמעט לא התייחסו אליה . ( הסיבה הראשונית לכך היא העובדה הגלויה ש'רומי וירושלים' רחוק מלהיות חיבור מקיף ושיטתי . יש בו תובנות עומק , אבל הוא רחוק מלהציע דרך פוליטית קונקרטית להתקדם אליהן . וכדברי סירקין עצמו : ' רומא וירושלים' אינה עבודה שיטתית על לאומיות , יהדות , יהודים , הבעיה היהודית . עבודה שיטתית כזאת היתה צריכה לכלול בתוכה פילוסופיית היסטוריה כללית , סוציולוגיה , פילוסופיה של ההיסטוריה היהודית , בירור פנימי של המצב החומרי תרבותי של היהודים בהווה , הקשר בין העמים והיהודים , הדרכים והאפשרויות של קולוניזציה יהודית ביחד עם אפשרויות ההתפתחות של האוריינט . בתור עבודה ראשונה בבעיות אלו , היא היתה צריכה להיות מלאה פולמיקה , חשבונות . 22 סירקין , ' מאזעס העס , זיין לעבן , זיין ווירקונג און זיין פילאזאפיע' ( פארווארט , ( בתוך : משה העס , רוים און ירושלים ( איבערזעצונג ביי נחמן סירקין , ( ניו יארק , 1916 עמ' . 58-54 . 23 שם , עמ' . 68 . 24 יוצאים מן הכלל , אשר ציינו נקודה זו בלי להידרש לפרטיה : שביד , תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש , עמ' , 277 ודניאל בן נחום , ' לתפיסתו ההיסטוריוסופית של נחמן סירקין , ' מאסף לחקר תנועת הפועלים , יא ( תשל"ט , ( עמ' , 14-5 ובעיקר עמ' . 5 אליהו בילצקי השווה בין תוכני הגותו של הס לתוכני הגותו של סירקין , והתעלם מן ההבדלים העמוקים המצוינים להלן ומעומק ההתפתחות בין מורשת הס למורשת סירקין . ראו : אליהו בילצקי , מורשת סירקין , תל אביב תשמ"ג .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר