התשתית הפילוסופית של הרעיון החלוצי בהגותו של נחמן סירקין

עמוד:4

מן הניסוח של ברל עולה כי השאלות שהטרידו את סירקין לא היו תאורטיות בלבד , אלא בבחינת תאוריה המובילה למעשה , כהמשך לקו מרכזי ביהדות . שאלת ה'מעשה , ' כלומר השאלה כיצד האדם יכול להשפיע על התהליך ההיסטורי – או כיצד אפשר ליצור תנועה אנושית מכוונת במציאות – היתה שאלה בעלת קדימות גבוהה מאוד בשיקוליו התאורטיים של סירקין . אתגר מרכזי מאוד שעמד בפניו היה הדוקטרינה המרקסיסטית . בשנים ההן – בסוף שנות השמונים ובמחצית הראשונה של שנות התשעים של המאה ה – 19 היה המרקסיזם תאוריה בעלת כוח משיכה גדול , ההולך ומתגבר ; לפי פרשנותו בסוציאל דמוקרטיה הגרמנית , בשנות השמונים , ומאוחר יותר בקרב סוציאליסטים רוסים כמו פליכאנוב בשנות התשעים , הוא הציג דוקטרינה מטריאליסטית מגובשת , המספקת הסבר מדעי למציאות ההיסטורית והפוליטית . אזכיר קווים מרכזיים של האידאולוגיה הזאת , בלי להיכנס לגוונים ולמתיחויות הפנימיות הרבות הקיימות בתוכה . דוקטרינה זו התאפיינה במתן קדימות גבוהה ל'הוויה' החומרית , כלומר הכלכלית פוליטית , ולא ל'תודעה' התרבותית , המוסרית והדתית . היתה בה יומרה של פרשנות ' מדעית' להתפתחות המציאות הפוליטית וההיסטורית : מציאות זו מתפתחת על פי חוקים נוקשים של מטריאליזם דיאלקטי , אשר אפשר לפענח בעזרתם את המציאות פענוח אובייקטיבי . לפיכך המציאות מתפתחת . 10 ביהדות , כדת של תורה ומצוות , יש דגש כפול , הבא לידי ביטוי במאמר התלמודי המפורסם מקידושין , מ , ע"ב : ' וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד . נשאלה שאילה זו בפניהם : תלמוד גדול או מעשה גדול ? נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול . נענה רבי עקיבא ואמר תלמוד גדול . נענו כולם ואמרו תלמוד גדול , שהתלמוד מביא לידי מעשה . ' החתירה המתמדת של סירקין לקונקרטיזציה ולחשיבה יישומית ממשיכה קו יהודי זה . עם זאת , בולט החידוש בצורת החשיבה של סירקין : ה'מעשה' שחיפש סירקין לא היה בתחומי ההלכה , אלא מחוצה להם : מעשה חלוצי ופוליטי שיוביל לחידוש ריבונות בעם היהודי . . 11 פרנקל , נבואה ופוליטיקה , עמ' . 146 . 12 בחקר מרקס מקובל להבחין בין משנתו העמוקה ורבת הפנים של מרקס ובין הפרשנות האידאולוגית שלו בסוציאל דמוקרטיה הגרמנית . ראו דיון בתוך : Carl E . Schorske , The Development of the Great German Social Democracy 1905 , New York 1972 ( אמנם הדיון שם עוסק בתקופה מאוחרת מעט , אך אפשר ללמוד ממנו על הפרשנות המטריאליסטית המצמצמת למרקס . ( האידאולוגים הסוציאל דמוקרטים הרוסים נטו גם הם לפרש את מרקס פירוש מצמצם . ראו למשל : גיאורגי פלכאנוב , המטריאליזם ההיסטורי ומתנגדיו , מרחביה . 1950 לענייננו חשוב להדגיש שעיקר הוויכוח של סירקין היה עם הפרשנות המטריאליסטית של זמנו – הן בס"ד הגרמנית והן בזו של פלכאנוב ברוסיה . . 13 הציטוט המדויק שאני נסמך עליו כאן : ' לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם , אלא להפך , הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם . ' ראו : קרל מארקס ופרידריך אנגלס , ' הקדמה : לביקורת הכלכלה המדינית , ' כתבים נבחרים ( תרגמו א' דורמן ואחרים ; תרגום ההקדמה : ד' ליבשיץ וי אבירפי , ( מרחביה תשט"ו , עמ' . 253

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא