|
|
עמוד:10
בקהילות היהודיות היו אנשי מעבר — בחורים צעירים בדרך כלל , שעמדו תמיד בצמתי דרכים אחוזים דחף אדיר , ולעתים אוטופי וחסר סיכוי , לשנות את המציאות "הישנה" המקיפה אותם . המשכילים נכספו אל "החדש , " וכמצפים לישועה ולגאולה חברתית השקיפו באופטימיות נבואית אל מה שמעבר לאופק . שוב ושוב עמדו יחידים וחוגים מצומצמים לפני ההכרעה האישית הכרוכה במעבר ממסורת להשכלה , ולאחר שנקטו צעד אישי זה , שעליו שילמו לעתים מחיר חברתי לא קטן , קיבלו עליהם גם את המשימה החברתית והתרבותית — לבשר את בשורת העולם "החדש" לחברה כולה ולסייע לה בהכרת נתיביה הרצויים של המודרניזציה , שאיש לא יוכל לדעתם למצוא מסתור מפני גליה הסוחפים . בשנות שלטונו של הצאר אלכסנדר השני ברוסיה , ( 1881-1855 ) בריכוז היהודי הגדול בעולם , דומה היה כי הולך וגובר קצב הסחרור במערבולת שצעירים משכילים בעלי מוטיבציה ולהט של כתיבה היו נתונים בה . שאלות ראשוניות של הקיום היהודי על כל היבטיו — משאלת הצורך להיחלץ מן המצוקה הכלכלית המתגברת ועד לשאלות ההנהגה באוטונומיה היהודית שסמכויותיה הולכות ומצטמצמות או לשאלת סמכות הפסיקה ההלכתית או לשאלת עתיד הספרות העברית והתרבות התורנית — כל אלה הולידו צירופים רבים של תשובות והובילו לנתיבים שונים בעולם תוסס ביותר . משכילים רדיקלים , אוונגרדיסטים ופוזיטיביסטים ו משכילים מתונים בני "הדור הישן ; " סוציאליטים ראשונים ; משכילים על המשכילים כנביאי "העת החדשה" ראה בספרי : השכלה והיסטוריה — תולדותיה של הכרת עבר יהודית מודרנית , ירושלים תשנ"ה . על עמדותיו האמביוולנטיות של משכיל רוסי מרכזי כלפי המודרנה ראה 1 ישראל ברטל , "מרדכי אהרון גינצבורג — משכיל ליטאי מול המודרנה , " בתוך : עמנואל אטקס ( עורך , ( הדת והחיים — תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה , ירושלים תשנ"ג , עמ' . 125 109
|
|