|
|
עמוד:8
במכון לפיסיקה , כמו גם במוסקבה כולה . רבים מבין המעוניינים לא הצליחו להיכנס למפגש עם הבמאי ( למרבה הצער , כותב רשימה זו היה ביניהם . ( איננו מצליחים להבין כיצד טרקובסקי הצליח ליצור יצירה פילוסופית עמוקה כל כך באמצעים קולנועיים . לאחר שהתרגל לכך שסרט לעולם מכיל סיפור מעשה , עלילה , דמויות והפי אנד שגרתי , הצופה מנסה לחפש את אותם מרכיבים גם בסרטו של טרקובסקי ולעתים , לאחר שלא מצא אותם , עוזב מאוכזב . על מה הסרט הזה ? על האדם . לא , לא על האדם הספציפי שקולו נשמע ברקע בדיבובו של אינוקנטי סמוקטונובסקי . זהו סרט עליך , על אביך , על סבך , על האדם שיחיה אחריך ושגם הוא , בכל זאת , 'אתה . ' על האדם שחי בכדור הארץ , מהווה חלק ממנו , וכדור הארץ מהווה את חלקו ; על כך שבאמצעות חייו אדם לוקח על עצמו אחריות לעבר ולעתיד . עלינו פשוט לצפות בסרט הזה ולהאזין למוסיקה של באך ולשיריו של ארסני טרקובסקי , לצפות בו כשם שצופים בכוכבים , בים , כשם שמתפעלים מהנוף . אין כאן לוגיקה מתמטית , והיא לא תסביר מיהו אדם ומהי משמעות חייו " . אני חייב להודות שאפילו במקרים שבהם מבקרים מקצועיים שיבחו את עבודותיי , לעתים הייתי מאוכזב ונרגז מתפיסותיהם ומדעותיהם - בכל אופן , לעתים קרובות למרי נוצרה אצלי תחושה שבעצם המבקרים הללו נותרו אדישים לעבודתי , או אולי מצאו את עצמם חסרי אונים , ולפיכך החליפו לרוב את טבעיותה של תפיסת הצופה החיה בקלישאות שאימצו מתוך אמירות והגדרות קולנועיות נפוצות . כשהייתי מקבל מכתבים , ולפעמים פשוט נפגשתי עם הצופים שהתרשמו מסרטיי , כשקראתי את מכתבי הווידוי שלהם , הייתי מתחיל להבין לשם מה אני עובד . לחוש את הייעוד שלי . חובתי ואחריותי לפני אנשים , אם תרצו ... מעולם לא יכולתי להבין כיצד אמן כלשהו יכול ליצור למען עצמו , בטוח בכך שיצירותיו
|
|