|
|
עמוד:6
לעבודותיי , לקבל תשובות לשאלותיהם הרבות , על מנת להביא את המחשבות הנבדלות והכאוטיות אודות הקולנוע ואודות האמנות באשר היא , לכדי מכנה משותף . אני חייב להודות שאני מתייחס בתשומת לב ובעניין עצומים , לפעמים בצער ולפעמים , נהפוך הוא , בהתלהבות אדירה , למכתבי הצופים , אשר בשנות עבודתי ברוסיה הצטברו לכדי ערימה מרשימה למדי של שאלות ותהיות מסוגים שונים ביותר , וכולן פונות אלי . אינני יכול להימנע מהבאת האופייניים שבהן כאן , על מנת להדגיש את תכונותיו של המגע שלי ( לפעמים של חוסר הבנה מוחלט (! עם הקהל . " צפיתי בסרטך מראה " , כותב מהנדס מכונות מלנינגרד , "צפיתי בו עד הסוף , אף על פי שכבר כעבור חצי שעה קיבלתי כאב ראש חזק ממאמציי הכנים להתעמק בו ואיכשהו להבין משהו , לקשור באופן כלשהו בין הדמויות , האירועים והזיכרונות . אנו , הצופים האומללים , רואים סרטים : טובים , גרועים , גרועים מאוד , רגילים ומקוריים למדי . אך כל אחד מהם ניתן להבין , להתפעל ממנו או לדחות אותו , ואילו זה " !? מהנדס ציוד מכני מקןלינין גם הוא כעוס באופן קיצוני : "לפני חצי שעה צפיתי בסרט מראה . חזק !!! החבר הבמאי ! אתה עצמך ראית אותו ? לי נדמה שאי אפשר להחשיב את הסרט הזה כנורמלי ... אני מאחל לך הצלחות גדולות ביצירתך , אבל לא צריך סרטים כאלה " . ומהנדס נוסף , והפעם מסוורדלובסק , אינו יכול לרסן את דחייתו הזועמת : "איזו וולגאריות , איזה זבל ! איכס , כמה מגעיל ! ובכן , אני רואה בסרטך יריית סרק . הוא לא הצליח לגעת בצופה , וזה מה שחשוב " . המהנדס הזה אפילו קורא את ראשי תעשיית הקולנוע לסדר : "לא נותר אלא להתפלץ , כיצד האנשים האחראים להקרנת סרטים אצלנו בברה"מ , יכולים לאפשר שגיאות כאלה " . להגנת הממונים עלי בתעשיית הסרטים אני חייב לומר שהם אפשרו "שגיאות" כאלה לעתים רחוקות למדי , פעם בחמש שנים
|
|