סופר ומחזאי

עמוד:325

365 יום בשנה בלי לנפנף בזה , בצניעות , בשקט . אני חושב שאני צריך להכנם למשפחה כזאת ולראות מה קורה עם ילדיה , מה העתיד שלהם . בני אדם שכל יום צפויים לקטיושות ושעות רבות של חייהם מבלים בחדרי בטון למטה ואני לא יודע איך הם יוצאים לרחוב , באיזו תחושה של רטט , בלי לדבר על ימי המילואים האפו רים שהם נותנים כמו כל אזרח ישראלי אחר . אני חושב שאלה גיבורים שצריך לשמוע אותם , לתת להם את ההילה המגיעה להם . כשמדברים על ציונות זה מילה נרדפת לביצות . דומה שמייבשי הביצות הם הציונים היחידים ... שלמה : איזה עוד גיבורים ? נאמר שאני עובר על התכניות של הטלוויזיה - אני מצפה למצוא שמה את האנשים שעומדים במרכז של איזה אפום חברתי שהוא ככה מתמשך על איזו שהיא תקופה . אז השאלה שלי היא : מי עומד במרכז האפוס המזרחי היום בארץ ? חיים : אני לא יכול לענות על השאלה הזאת - אני חושב שאין כזה ... שלמה : אני אגיד לך למה אני מגיע לשאלה הזאת - הדמות שאתה נותן , תושבים שיושבים בספר וחוטפים קטיושות זה הרי דימוי של גיבור של ההיסטוריה האשכנ זית של הארץ , זאת אומרת הגיבור שלוחם , הגיבור של הגבולות , הגיבור הבטחוני . חיים : תראה , אני יכול לחשוב על סוג אחר של גבורה - לחיות היום בנורמות מערביות , בתנאי הקיום של מדינת ישראל , עם נורמות וערכים של עולם אחר וקהילה אחרת , ולהמשיך לחיות על פי זה באיזו שלמות עצמית וסיפוק , לגדל 10 ילדים בתוך זה , לנהל את המאבק כל כולו , מתחילתו ועד סופו , אני חושב שזה דבר פנטסטי , דבר גדול ביותר . זה לא גיבור אישי , אלא קבוצתי . אני חושב שכולם עקורים , לכולם הידיים התקצרו בצורה זאת או אחרת וכולם הולכים עם הכאב , כולם ... דוד : גם האשכנזים ? חיים.- לא , אני מדבר על העידות האלה . על עידות המזרח אנחנו מדברים , כן ? דוד : אז מה קרה לאותם העקורים האשכנזים - הידיים שלהם גם התקצרו ? חיים : לא , יש להם העקרות שלהם , אבל זה לא באותה כמות . דוד : למה ? חיים : השואה זה דבר קשה , ולהעקר מבית ולעבור את המחנות ואחר כך לבוא פה עוד לייבש ביצות , להלחם ... אז זה זוועה , וזה נורא . אבל קשה לי להשתמש כאן במושג של עקרות , כי במדינה הזאת הם המשיכו את החיים , את הנורמות שלהם . אף אחד לא כפה עליהם נורמות של אחרים ... דוד : בעברית פשוטה היית אומר שזאת מדינה אשכנזית ? חיים : בוודאי , הנורמות פה הן נורמות של מדינה אשכנזית , מדינה מערבית ... דוד : רגע , זה חופף ? חיים . אשכנזית זה מערבית יהודית . מי שבא לפה עם אידיש היה יכול להסתדר נהדר עם אידיש . אני שלושים שנה לא השתמשתי בשפה שלי , זה מרוקאית מוגרבית , לא היה לי עם מי ליצור קומוניקציה בשפה הזאת , וכשאני אומר שפה , זה לא רק המילון אלא כל מה שקשור בזה - תרבות שלמה , זמר ושיר וריקוד ומנהגים וחגים וחגיגות וג'סטה וחיוך ... שלמה : תגיד לי , כילד קטן אתה נתת לעצמך הסברים מדוע אתה עקור ? חיים : לא , באופן אישי אני חושב שלא הרגשתי את זה אז . שלמה : מתי הרגשת ?

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר