|
|
עמוד:295
אנשים שיכולים למלא את כל התפקידים - אני משוכנע בזה , אבל שיכבה כזו שמוכנה ללכת לעבוד בשביל הכלל ? הפתרון השני - פתרון של "עודד . " האם הוא פתרון פוליטי ? אני לא יודע . פתרון של "עודד" זה פתרון הרבה יותר חברתי פסיכולוגי . אתה בא ואומר לאנשים '' - חבר'ה , אתם יכולים לעוף מעצמכם . " אמנם , תמיד היה לנו היבט ציבורי ולא היבט פוליטי בפעילות שלנו , אבל הנושא הזה שהחברים הפכו את העגלה של "עודד" למפלגה כל שהיא , פעולתו של חבר אחד שעשה את זה . אני לא הייתי אז - אבל הוא לקח את כל העגלה ומשך אותה לנושא הפוליטי - קצת בצדק - בסופו של דבר . הפעילות הזו , כשהיא לא מקבלת את המימדים המתאימים מבחינת כח אדם בעיקר - היא היתה נחנקת . אתה אומר - כבר יש לך קבוצה טובה , אז תכניס אותה לפעילות פוליטית . זה יוביל אותה למשהו . וזו היתה האפשרות היחידה של "עודד , '' במפורש . מצד אחד , הפעילות החברתית הגיעה עד לקצה גבול כל שהוא , כיוון שהמוסדות לא רצו אף פעם לתת את התמיכה המתאימה לקבוצה כזו - לו היינו אך ורק קבוצה פילנטרופית שלא רצתה לייצר את התודעה של העצמאות , היינו מקבלים המון המון תקציבים . לפי דעתי , המוסדות הרבה פעמים סרבו לתת לנו תקציבים בגלל שהם אומרים שיש לנו פעילות פוליטית , כך הם קראו למחאות . לא קיבלנו את התקציבים המתאימים והרבה יותר גרוע מזה - לא מצאנו את האנשים המתאימים שלנו , שיגידו - "אני נותן 4 5 שנים מהחיים שלי להקים בית ספר בכל מקום ומקום . " מצאת אותם שיתנו 4 5 חודשים , לא 4 5 שנים . ב 4 5 חודשים אתה יכול לעשות רק התחלה של פעולה , והתחלות של "עודד '' היו כמעט בכל ישוב יהודי במדינת ישראל . והתחלות טובות . בדרום בוודאי - בכל מקום ומקום היה "עודד . " דוד : אחרי מלחמת יום כיפור היתה לך , אמרת , איזה תקופה של פקפוקים . מה היו הכיוונים , אם אפשר לדעתי מיכאל : זה מאוד אישי - זה לא היה "עודד . " פשוט , היו לי ספקות אם העבודה שאנחנו ביצענו ב"עודד" היתה עבודה אינטגרטיבית , או לא , אם אנחנו משיגים את המטרה , כן או לא . או להיפך-אם אנחנו לא מזרזים תהליך דיסאינטגראטיבי - על ידי זה שאנחנו יוצרים תודעה של ניתוק . בזמן של מלחמה בטח שכן . אם אתה יוצר את התודעה שכל הטוב נמצא בכיס אחד והכיס שלך הוא ריק לגמרי - אז מה אני יכול לעשות כבר ? בשביל מי ? בשביל מה ? דוד : ראית את הסכנה הזו כמוחשית ? מיכאל : לא ראיתי מצב כזה כמוחשי , אבלב , ' 73 אחרי המלחמה - אני חזרתי באפריל ואמרתי - אולי זה יכול להיות . מכיוון שהתהליכים האובייקטיביים הם הרבה יותר חזקים מכל ה"אוליים . " אני לא חזרתי לפעילויות עם האינטנסיביות הריגשית שהיתה לי . חזרתי עם הרבה פחות תלונות לחברה האשכנזית , יחסית לשנים שלפני / 73 דוד = ההרגשה הזו נובעת ממה שאתה חושב , זאת אומרת שאתה חושב שמה שאתה קורא ניתוק יהיו לו בסופו של דבר השפעות שליליות על החברה כולה ,
|
|