|
|
עמוד:197
לילדים שלו ! זה היה מצב נוראי , קטסטרופה לאומית לדעתי , התחלת ההתיישבות הזאת היתה התאבדות לאומית . דוד : קטסטרופה לאומית למי ? ישי : לכל האנשים שישבו שם ... דוד : אז זה לא לאומי - זה רק למזרחים ... ישי : למזרחים , ודאי , אני מתכוון לזה . ובמשך כעשר שנים החזיקו יהודים עד אשר נזכרו שהם קיימים . אתה יודע איך היו מביאים עולים למושבי ! היו מעמיסים אותם בנמל חיפה , לא בדקו את האידיאולוגיה שלהם , את הרעיונות שלהם , את הרצון שלהם בכלל , לא שאלו אם הם בכלל רוצים לחיות במושב או לא רוצים לחיות במושב , מעמיסים אותם במשאית , מגיעים ליישוב - אתה תשמע דברים מזעזעים אבל אולי אתה לא תשמע אותם בשום הזדמנות אחרת . היה הנהג מרים את ההייבר ! מפרק את החבילה , זורק אותם ונעלם ... ישי : המטרות של יצחק קורן וחבורתו היו - יכול להיות שהם שירתו אינטרס לאומי בשביל מטרות פוליטיות , אבל האינטרס שלהם , המוצהר או המשתקף אחרי זה היה , להגיע לשליטה , גם בעמדות פוליטיות מאוד מכובדות ורציניות . אז בהתחלה זה היה יצחק קורן , וזילברברג , בעיקרם יוצאי אירופה . לאט לאט בכורח הנסיבות ומכוח העובדות והמעשים התחילו להסתנן פעילים יוצאי עידות המזרח לתנועת המושבים . אז זה לא היה איזה שהוא מעשה מודע , מתוכנן , שאת אלה צריך לשלב , אלא זה היה פשוט מתוך כורח - הקבוצה הזאת גדלה והתעצמה והתחזקה בצורה כזאת שלא היתה כל ברירה , היה צריך להתחשב בקיומה . אז זה לא מתוך אהבת מרדכי עשו את זה - אם ההתישיבות הזאת היתה נשארת רדומה עוד עשרים שנה זה היה נוח להרבה אנשים , להרבה מאוד אנשים . אני חושב שהכוח של היהודי המזרחי להתמיד בסטגנציה ניוונית כזאת הוא קטן מאוד . באיזה שהוא שלב זה נשבר והתחילה תסיסה . התחילה תסיסה והתחילה פעילות פוליטית ... שלמה : באיזו תקופה בערך ? ישי : אני מעריך שזה עניין של 5 שנים אחרי , .... ' 56- ' 55 שלמה : אתה עצמך היית פעיל ? ישי : אני גדלתי בתוך המציאות הזאת . הייתי ילד בן , 14 ואני זוכר שאני באתי למושב ב . 1951 באתי לבקר את הוריי שעזבו בית בירושלים ובאו להתיישבות . היה לי אח שדחף אותם להתיישבות והם רצו לבוא להתיישבות . אני מגיע ליער של זיתים . בקושי אתה רואה מבצבץ בית פה , בית שם , אני מגיע ושואל איפה גרה משפחתי . איש לא מכיר , איש לא יודע , עד שאני מגיע לבית הוריי אני רואה את אמא עם כאבי שיניים ללא שרות רפואי , אחותי קודחת , אין רופא . אני השתגעתי , אני אז הייתי נער בקיבוץ , באתי מקיבוץ - המצב שמצאתי במושב זה היה זעזוע איום ונורא , והמשפחה שלי היתה אחת המשפחות הגדולות ביישוב , בתוך בית של איזה 20 מ"ר . מיטת םוכנות אחת צמודה לשנייה , זה אני לא יכול לשכוח !!! זו היתה בשבילי טראומה איומה , בשנים ההן . ובלי קיום . ללא כל קיום , עד שנזכרו
|
|