|
|
עמוד:190
די סגור , ואני לא מכיר הרבה אנשים שהצליחו לפרוץ את המעגל הזה , וגם מי שפרץ את המעגל הזה הוא כל הזמן נמצא במאבק על העמדה שאליה הוא הגיע , כי הוא צריך כל הזמן לעמוד בתחרות קשה מאוד , להוכיח את עצמו . יוגה.- אני אומרת שזה הרבה פעמים עניין של יחסי גומלין ; כלומר - אנחנו נטפח את הדימוי העצמי שלנו , אבל באיזה שהוא מקום זה יחסי גומלין . גם העמדה מהצד השני צריכה קצת להשתנות , כלומר - אחד צריך ללכת לקראת השני , ואז יכולה להיות איזו שהיא נקודת מפגש . שלמה : אבל בסן הכל המצב הוא די נוח לצד השני . רחמים : כשאני אמרתי "חינוך / ' אני לאו דווקא מתכוון למערכת החינוך הפורמלית . אני מתכוון גם לחינוך בבית . לוי : אני יודע למה אתה רוצה להגיע ואני אומר לך שזה לא נכון , מסיבה אחת פשוטה - אתה יודע יפה מאוד שההורים שלנו גידלו 9 ו 10 ו 11 ילדים וכולם קיבלו חינוך טוב ! הם לא היו כולם מורים ואקדמאים , אבל הם קיבלו חינוך ! אנחנו דיברנו קודם על דימוי . אני אתן לך דוגמא - אני עובד במפעל תעשייתי פה בסביבה , ופילסתי דרך די מהר , יחסית די מהר , לעמדה של מנהל ייצור , ואני נפגש עם אנשים , אז אחד , בלי בושה , קיבוצניק , אומר לי : "אתה מנהל ייצור " !? אני אומר ' - "כן " ... אז הוא אומר לי : "תראה , אני אגיד לך דוגרי - אני הייתי רגיל שתימנים עובדים בפרדס , פועלים שחורים " ! והוא יהודי שהמון שנים עובד עם אנשים שלנו ... רחמים : זה כמו אותה דוגמא שנתתי על עצמי כשאני הלכתי להתקבל כמורה לפיזיקה . אני טוען שוב - אני לא רוצה לחנך אותו שהוא ילך לאוניברסיטה . אותי מעניין החינוך לגבי הדימוי העצמי שלו . הוא יכול להיות עובד חקלאי , אבל הוא יודע שהערך של העבודה שלו זה ערך עליון והוא שמח בזה . אף אחד לא יעליב אותו בכך , אם אחד יבוא ויגיד לו : "אה , אתה פועל חקלאי ... " "אז מה אם אני פועל חקלאי " !? לוי : רגע , רגע , רגע - אני חושב שאף אחד מההורים שלנו לא מתבייש בזה שהוא פועל חקלאי או שהוא פועל תעשייתי ! רחמים.- ועוד איך הם מתביישים , כשהם באים במגע עם האחרים ! אדוני הנכבד , אחי מתבייש בעובדה , כשהוא יושב בפרדס והוא אחראי והוא צריך להחליט משהו על דברים שהוא צריך להחליט , אז הוא הולך לשאול ... הוא הולך לרעת עצמו , למה ? למצוא חן בעיני הבוס ! ככה לימדו אותו ! לוי : מי לימד אותו ? רחמים : הרגילו אותו , מי שעבד אצלו , הרגילו אותו לכך שהוא לא זכאי לדרוש . לוי : את יודעת , יש במאמר של אחז העם , של "חיקוי והתבוללות , " לא , לא ב"חיקוי והתבוללות " , ב"צרת היהודים / ' אז הוא אומר שמה בעצם , מה הבעייה ? - שלוקחים מישהו ומחליטים שהוא גאון , גם אם הוא לא גאון , לאט לאט הוא נהיה גאון . כי הוא גם בעצמו מאמין , אם כולם אומרים שאני גאון , אז אני בוודאי גאון ... באותו מאמר הוא נתן את שני ההפכים . הוא אומר.- "מה הבעייה של היהודים ? הבעייה של היהודים היא שכולם אומרים שהיהודים הם מלווים בריבית , הם נוכלים והם גנבים והם שקרנים . הסכנה של היהודים היתה שהם עצמם התחילו להאמין בזה .
|
|