|
|
עמוד:172
מציק לי . אבל הבעייה הכללית היא מציקה , ואי אפשר לדבר , כי גם אלה לא מדברים כמו שצריך לפי דעתי לדבר . אני עשיתי שנה מכינה קדם-אקדמאית דרך היחידה לגישור פערים - אמרו לי : "אנחנו רוצים שתעבדי אחר כך " ... ונכנסתי אצל המנהלת והיא לחצה , לחצה ועשיתי את המכינה הזאת שנה , כי לי זה מאוד קשה לצאת ללמוד . בקיצור , הגעתי לשמה לאוניברסיטה וראיתי שהחבריה מהיחידה ... היה איזה ערב של סיום שנה , וכל אחד התחיל להביע מה כואב לו , מה מציק , אז התחילו החבריה האלה הסטודנטים , וקם לך דולצין והתקיף אותם : " אתם לא מתביישים !? נותנים לכם ועושים לכם " ? וקם ראש האוניברסיטה , הדיקן : " אתם כמו שני הרים , וזורקים אבנים אחד על השני מי ינצח " ... זה לא ככה מי ינצלז . אף אחד לא רץ למלחמה - מי ינצח . רוצים פה שהחלוקה תתחלק שווה בשווה , לגדל ילדים שווים , ואז יש לנו עם שווה - מה זה חשובי יש לנו עם יותר בריא ... והחבר'ה שתקו , בלעו , ואמרתי : "כאן אני לא לומדת . אין מה לעשות . מה אני אלך ללמוד "!? עשיתי שנה ויצאתי .
|
|