|
|
עמוד:78
איננו אלא פולקלור ותו לא . אבנר כהן , למשל , מגדיר עדה כקבוצה אנושית שלחבריה דפוסי פעולה נורמאטיביים משותפים , ואשר מקיימים יחסי גומלין עם קבוצות דומות אחרות במסגרת של מערכת חברתית . דפוסי פעולה נורמא טיביים אלה הינם : ... " תצורות סמליות ופעילויות שאותם ניתן למצוא במסגרות כגון יחסי שארות ונישואין , יחסי חברות , פולחן , וכן טקסים שונים אחרים . ישנם אנתרופולוגים הרואים בדפוסים אלה מנהגים , או , פשוט , תרבות" ( כהן , . (» : 1974 כהן ממשיך ואומר כי עדתיות הינה בעיקרה צורה של פעולת גומלין בין "קבר צות תרבות" המצויות במערכת חברתית משותפת ( שם : . ( 5 « בסופרשל דבר , אם כן , מוביל ניתוח ערכים תרבותיים כאשר הוא מבוצע בנפרד מניתוח שינויים מוסדיים היסטוריים בהכרח לראייתן של עדות כקבוצות בעלות טקסים ופולחנים מוזרים ומיוחדים , ותו לא . נעבור לבעייה אחרת העולה מגישת התרבות . מרבית ההגדרות מדגישות את מידת האירגון וההתאמה הפנימיים המאפיינים תרבויות . כך למשל אומר ואלנ טיין כי לכל התרבויות מידה גבוהה של מיבנה והיגיון פנימיים , "החל מדפוסים אוניברסאליים המשותפים לכל דרכי החיים האנושיות ... ועד לתצורות המיוחדות למקומות ולזמנים ספציפיים " ... ( ואלנטיין , שם : . ( 1 כל זמן שאנו חוקרים תרבות פחות אריותר מבודדת , השומרת על השליטות החברתית תרבותית שלה , אין הגדרה מעין זו מהווה בעייה מיוחדת , שכן אנו בודקים את ההתאמה וההלימה בין הנורמות והערכים השונים , או את ההתאמה וההלימה בין הדפוסים התרבותיים לבין ההסדרים המוסדיים של אותה חברה . אולם במצב עדתי טיפוסי לתקופתנו מצוייה המערכת המוסדית של העדה במצב של התערערות או התמוטטות , וכך הדבר גם ביחס לחלק ניכר מהדפוסים התרבותיים שלה . במקום מבנה והגיון פנימי , קיים היעדר אירגון , התאמה , והלימה פנימית . מושג התרבות איננו יכול לקבל היעדר הלימה פנימית , שכן פירושו של מצב כזה הוא אי הסתגלות , דהיינו - הפסקת פעילות חברתית על פי דפוסים מקובלים , או הפסקת הקיום הפיזי של הקבוצה . הדגש מועבר משאלת ההלימה הפנימית אל שאלת ההלימה בין המורשת התרבותית של העדה לבין הדפוסים התרבותיים של ה '' חברה - " דהיינו , של העדה השלטת . עקב היחסים הבלתי שיוויוניים בין שתי העדות , הופך חקר ההלימה לחקר של אי הלימה . אי הלימה היא המאפיין המרכזי של העדה הנישלטת , שהנורמות והערכים שלה אינם תואמים את הדפוסים התרבותיים המאורגנים ובעלי ההיגיון הפנימי של העדה השלטת . המושג "תת תרבות '' מהווה ביטוי סוציולוגי למצב זה של אי הלימה . זהו מושג המדגיש , לדברי ואלנטיין , את "ההשלמה שבין הייחר דיות של תת התרבות לבין ההתאמה הכלל תרבותית" ( שם : . ( 108 מושג התרבות , כאשר משתמשים בו לניתוח יחסים עדתיים , מוביל לאבחנה בין התרבות השלטת - בעלת ההתאמה וההגיון הפנימי - לבין המורשת התרבותית של העדה הנישלטת , המאופיינת על ידי אי הלימה , אי התאמה והיעדר היגיון פנימי שלם . בקיצור - מושג התרבות מטיל את עול ההתאמה וההלימה על העדה הנישלטת . לכל זאת יש השלכות פוליטיות ומושגיות חשובות . ראשית , תשומת הלב מוסטת מניתוח מערכת היחסים בין שתי העדות אל ניתוח תרבותה של העדה הנשלטת בלבד . מיקוד זה של הבעייה משרת מטרה כפולה : מחד גיסא , הוא תוחם ומגדיר
|
|