פרק רביעי על משמעותה של עדתיות

עמוד:74

פרק רביעי על משמעותה של עדתיות כאשר מדברים על עדתיות בישראל , מדברים על עדות המזרח . מושג זה אינו מועלה כשמתייחסים לאשכנזים . בין אם דנים בעדתיות באופן כללי , ובין אם דנים בנושאים ספציפיים יותר , כגון - זהות עדתית , תרבות עדתית , תודעה עדתית , מוסיקה עדתית , פוליטיקה עדתית , וכיו"ב - תמיד הכוונה לעדות המזרח . מוסיקה של יהודי רומניה , פולין , או גרמניה איננה מוגדרת כמוסיקה עדתית ; תערוכה של יצירות פלאסטיות של יוצאי רוסיה או ארצות הברית אינה מוגדרת כאמנות עדתית,- פעילות של מפלגות כשל '' י , או ד"ש , או הליברלים , אינה מוגדרת בפוליטיקה אשכנזית ; בעיות תודעה וזהות של תלמידי תיכון בשכונת אחוזה שבחיפה או בשכונת רחביה שבירושלים אינן מוגדרות כבעיות של זהות או תודעה אשכנזית . מדוע כך הדבר ? ישנן מפלגות שמרבית חבריהן אשכנזים , בשיעור הדומה לזה של מזרחים במפלגות הקרויות "עדתיות ; " ישנן חטיבות שלמות של מוסיקה ישראלית - שירי תנועות הנוער , למשל - שחוברו והושרו והינן בעלות משמעות מוסיקאלית וריגשית בעיקר לאשכנזים , ואשכנזיותן אינה נופלת ממזרחיותם של השירים המושמעים בתכניות '' שירי עדות ; " והרי גם לבני העולים מפולין , רוסיה , או גרמניה , ישנן , לכאורה , בעיות זהות מקבילות לאלו של המזרחים - גם אצלם ישנם חלקי מורשת שהפכו לנחלת העבר , כפי שיעידו התכניות האינטנסיביות להחדרת "תודעה יהודית" בבתי הספר . מדוע , אם כן , נחשב האחד לעדתי , מזרחי , והשני לא ? במבט ראשון , נראה כי יש כאן בעייה של תיוג . יש בהגדרת תופעה מסויימת כ"עדתית" כאשר היא קיימת אצל קבוצה אחת , ובכללית , או "חברתית , " כאשר היא מתגלה אצל קבוצה אחרת , משום תיוג מפלה . אילו בכך היתה מתמצית הבעייה , ניתן היה לקוות כי אפשר יהיה להתגבר עליה באמצעות הסברה נכונה ושיכנוע . למעשה , הבעייה עמוקה יותר , בי הגדרת צורות התבטאות ופעולה מםויימות כעד תיות מהווה , מצד אחד , עדות למצב היסטורי קונקרטי של תלות וקיפוח ; מצד שני , היא תורמת להמשך קיומו של מצב זה . חלקם של מדעי החברה בכלל , ושל הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה בפרט , בגיבוש ובניסוח הגדרת העדתיות הוא מכריע . כמעט מראשית התפתחותם של מדעי החברה האקדמיים במערב אירופה ובארצות הברית בסוף המאה הקודמת , היווה נושא העדתיות נושא עיון ומחקר מרכזי . מתוך נםיון לבלום את תופעות הניצול והעושק החריפות והגלויות ביותר , ערכו מדעני החברה מיפוי שיטתי של הנושא , פיתחו מושגים וגישות תיאורטיות והציעו דרכים לטיפול אלטרנאטיבי . ניתן לומר שלמאמצים אלה היתה השפעה ניכרת על אימוץ גישות סובלניות ונאורות יותר

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר