פרק שני הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

עמוד:55

בייקטיבית . לרמה זו של דיון היו גם השלכות אופראטיביות חשובות . אם נבעו בעיות הקליטה מ"צורת התפיסה" של העולים המזרחיים , הרי יש לשנות את התפיסה ולא את המציאות הנתפסת . מסקנה זו ניקבעה במפורש בסיום הדו"דו של הוועדה הבינמשרדית לבדיקת מצב המעברות ב : 1954 " הוועדה משוכנעת כי אין כל הפליה בזכויות בין העדות היהודיות השונות במדינת ישראל ועל כן אינה ממליצה על בל צעדים בתחום זה . יתירה מזה . חלקן של עדות המזרח בשירותים המינהליים והסוציאליים עולה על חלקן במסים . לממשלה מדיניות עיקבית המכוונת להעלאת רמת חייהם של התושבים המפגרים . לשם כך היא מבצעת בניית שיכונים , חינוך חובה והכשרה מקצועית למבוגרים . האיגודים המקצועיים מקיימים ברוב מקומות התעסוקה רמת שכר לעבודה בלתי מקצועית אשר בהשוואה לעבודה מקצועית ומינהלית , הינה גבוהה כאן אולי יותר משכל מקום אחר בעולם . אולם הרגשת הנחיתות הסובייקטיבית בקרב בני עדות המזרח קיימת , ואתה המשימה לעקור הרגשה זו . לשם כך יש להחיש את תהליך הקליטה ובייחוד להחדיר להכרתם של העולים בביתם את מהותו ותוכנו האמיתי של הקשר ביניהם ובין האומה הישראלית . מאמץ מיוחד נדרש מן התושבים הוותיקים , שעד הנה לא עשו את כל אשר לאל ידם לקבל את פני אחיהם מארצות ערב ומהודו אגב ביטוי ממשי של אחווה . '' ( מדו '' ח הוועדה הבינמשרדית לבדיקת מצב המעברות , . 28 : 1954 הדו '' ח נמצא בגינזך המדינה , / 242105 / 95 ג . ( 6161 / הדיון על הרמה ה"סובייקטיבית" איפשר גם לטשטש את משמעות תהליך הפרודוקטיביזאציה . ראינו לעיל כי הכניסה לכוח העבודה בענפים השונים היתה ברמה של עבודה בלתי מקצועית , בדרך כלל עבודה פיזית קשה , תמורת שכר נמוך , שאיפשרה צבירת רווחים בידי קבוצות חזקות שנימנו על האוכלוםיה הוותיקה . איפיונים קונקרטיים אלה של "התפקיד הכלכלי" מיטשטשים , ובמקומם מושם הדגש על "מודרניותו" של "התפקיד הכלכלי , " מחד גיסא , ועל ערכה של "העבר דה , " מאידך גיסא . דוגמא טובה של התייחסות כזו ניתן לראות בדברי גיורא יוספטל , שהיה ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות , ומאוחר יותר - שר העבודה : " אילו נשאלתי : מהי ההסתגלות הנדרשת מעולה הבא לארץ ? הייתי אומר : הוא חייב בשינוי גישתו לעבודה ולעבודת כפיים במיוחד . בארצות מוצאם עסקו רוב הער לים במסחר , בתיווך ובמלאכות הנחשבות ל"מלאכות יהודיות . " עבודת כפיים - עבודת האיכר ופועל החרושת - נחשבו כמלאכות המעמידות את בעליהן בתחתית הסולם החברתי . התפקיד הראשון הוא איפוא מאמץ לשנות יחס זה . עמל הכפיים נחשב בעינינו לא רק כתרומה החשובה ביותר לבניין הארץ , אלא כמעשה המשנה את דמותו ואופיו של האדם היהודי" . ( 92 : 1963 ) עמל כפיים , של מי , עבור מי , תמורת מה ? שאלות אלה לא הועלו על ידי ההנהגה הפוליטית , וגם לא על ידי הסוציולוגים והכלכלנים . תהליך העבודה הוצג כתה ליך נייטראלי , בלתי אנטאגוניסטי , המשמש ל"ביניין הארץ . " התנסות העולים המזרחים מעלה שאלות אחרות , אך אלה אינן מגיעות למחקר המדעי ואף לא לאידיאולוגיה הפוליטית .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר