|
|
עמוד:38
הוא מוצא כי אף על פי שלפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה חלה עלייה כשכר הריאלי של עובדים בתעשייה במשך העשור , כנראה לא היתה עלייה כלל , כיוון שהנתונים הללו לא הביאו בחשבון את מחירי " השוק השחור" שהתפתח באותן שנים על רקע הקיצוב . שנית , לא זו בלבד שהשכר מנקודת הראות של העובד - דהיינו , כוח הקנייה של השכיר - לא עלה , אלא שמנקודת ראות המעביד הוא אף ירד בצורה משמעותית . מחיר העבודה ירד יחסית למחיר הציוד - נתון הרלבנטי לתעשייה כולה - וכן יחסית למחירי התוצרת , הן בענפי הייצוא והן בתעשיות מחליפות ייבוא ( שם : . ( 14 לבסוף , מוצא בהרל כי ההפרשים בין קבוצות בעלות שכר גבוה לבין קבוצות של בעלי שכר נמוך בתעשייה התרחבו במשך רוב שנות העשור , כשהתרחבות זו "נתמכה על ידי מערכת התשלומים לתנאים סוציא ליים ועל ידי כל שאר מרכיבי השכר , כולל תוספות היוקר ) " שם . ( 15 : ניתן לסכם ולומר , אם כן , כי הפיתוח התעשייתי המזורז התאפשר , מצד אחד , על ידי הגידול המשמעותי בהון שהועמד לרשות המדינה ועל ידי מדיניות העידוד האינטנסיבית של הממשלה , ומצד שני על ידי זמינותו של כוח עבודה זול , יחסית , מן העלייה ההמונית באופן כללי , ומן העולים המזרחים בפרט . הפיתוח התעשייתי בישראל הביא איתו , אם כן , תהליך הפיכתם של חלק ניכר מן העולים המזרחים לפרולטאריון תעשייתי . צידו השני של המטבע הוא צמיחה והתרחבות של שיכבת בעלי מפעלים , מנהלים , מהנדסים וטכנאים שהם ברובם המכריע אשכנזים . פתיחת מאות מיפעלים , הביקוש לכוח אדם בעל מיומנויות טכנולוגיות גבוהות , פיתוחם של מוסדות השכלה שתפקידם לספק כוח אדם זה וצמיחת ענפי המימון , השיווק והמחקר סיפקו אפשרויות לניוד לשיכבה רחבה מאוד של אשכנזים . שני עשורים לאחר תחילתו של תהליך התיעוש , ב , 1977 אנו מוצאים כי המועסקים האשכנזים מתרכזים בעיקר בדרגים הגבוהים של הסולם התעסוקתי , בעוד המזרחים מהווים רוב בקרב המועסקים בדרגים הנמר כים . באותה שנה עבדו קרוב למחצית מכלל הצברים האשכנזים המועסקים במקצועות מדעיים , אקדמיים , פרפםיונליים ומינהליים , לעומת כ 15 ° / 0 בלבד מבין הצברים המזרחים ( ראה טבלה מס 1 . בפרק השלישי . ( לזאת יש להוסיף כי במהלך השנים הללו התרחבו והתגבשו קבוצות וגופים השולטים בתעשייה , הקובעים את תכניה וכיוונה ושיש להם השפעה רבה על מהלכי החברה כולה . מעבר לדוגמאות של מפעלים ספציפיים , אשר חלקם יוזכרו בהמשך , די להביא את הדוגמא של מה שמכנה י . אהרוני '' חברות מרכזי כובד" - " הבנק לפיתוח התעשייה" ו"כלל . " שני גופים אלה הוקמו בתקופת תנופת התיעוש - הראשון ב 195 7 והשני ב - 1962 במטרה לעודד ולכוון השקעות בתעשייה ; שניהם הוקמו במידה רבה ביוזמה ובמימון ממשלתיים , תוך שיתוף גורמים פרטיים ובעיקר הבנקים הגדולים . במשך השנים השתלטו הבנקים יותר ויותר על שני הגופים , והחסות הממשלתית הישירה פחתה . גופים אלה מגלים עוצמה רבה ויכולת לקבוע היקף , צורה וכיוונים של התפתחות הכלכלה הישראלית . גופים אלה , שמרבית מאיישיהם אשכנזים , צמחו והתמסדו במהלך התיעוש שכוח העבודה המזרחי מילא בו תפקיד מרכזי . להמחשת הטיעון הכללי באשר לחלקם וצורת השתתפותם של המזרחים בתהליך התיעוש של ישראל נביא להלן ניתוח תמציתי של פיתוחם של שלושה ענפים תעשייתיים.- תעשיית היהלומים , תעשיית הטכסטיל ותעשיות המתכת .
|
|