|
|
עמוד:36
רק 11 ° / 0 מתקציב הפיתוח הממשלתי ( משרד ראש הממשלה , . ( 388 : 1968 אלה הן שנות השיא של ההשקעות בחקלאות ובביניין , כענפי פיתוח וקליטה מרכזיים . יש לציין כי יתרונם של ענפים אלה נבע לא רק משיקולים של אספקת צרכים בסיסיים כמזון ודיור לעולים הרבים - פיתוח תעשייתי דרש ייבוא של מכונות , חומרי גלם ומוצרים חצי מוגמרים תמורת מטבע זר בכמויות שלא היו בהישג יד באותה תקופה . ההשקעות בתעשייה החלו לגדול רק מאמצע שנות החמישים ואילך . ב 1954 וב 1955 הופנו 16 % מתקציב הפיתוח לתעשייה , וב 79 % - 1959 / 1956 ( שם : . ( 389 כספי השילומים מגרמניה שהחלו להגיע באותן שנים נתנו דחיפה לפיתוח תעשייתי : בין השנים 1958-1955 כיסו כספים אלה 17 . 5 ° / 0 מכל ייבוא המכונות ארצה ( שם : . ( 392 שינוי החוק לעידוד השקעות הון ב 1959 והקמת הבנק לפיתוח התעשייה שנה קודם לכן תרמו תרומה חשובה גם הם . מאחורי כל אלה עמדה ההכרה כי הפיתוח החקלאי הגיע לנקודת רוויה , ואינו יכול להוות פתרון לקליטת תוספת כוח אדם למשק , וכן ההכרה כי רק פיתוח תעשייתי יכול להביא לצימצום הגירעון המסחרי של המדינה ( שם : . ( 372 משהתגבשה הכרה זו , הפכה הממשלה לגורם מכריע בפיתוח התעשייתי עקב שליטתה בזרם ייבוא ההון . הממשלה סיפקה הגנה נגד ייבוא מתחרה , העניקה הלוואות לפיתוח ולהון חוזר בריבית נמוכה , מימנה את הייצוא , ביצעה פיתוח תשתית לתעשייה , פיתחה רשת חינוך מקצועי , וגם עסקה ישירות בייצור ( שם : ; 373 אהרוני , : 1976 פרק . ( 'ז מאמץ מרוכז זה נשא פרי החל מסוף שנות החמישים . דו"ח ממשלתי רואה בשנת 1959 את שנת המיפנה : בין 1959 ל 1965 קלטה התעשייה 35 ° / 0 מתוספת כוח האדם במשק , והעסיקה 25 ° / 0 מסך כל המועסקים ( משרד ראש הממשלה , : 1968 . ( 55 הפיתוח התעשייתי לא היה אחיד וברזמני בכל הענפים . כפי שנראה בהמשך , זכו ענפים עתירי עבודה , כגון טכסטיל , להשקעות גדולות בתקופה מוקדמת יחסית . לעומת זאת פותחו ענפים מסויימים בתעשיות המתכת , הדורשים השקעה גבוהה יחסית לעובד , בתקופה מאוחרת . פיתוחה של התעשייה קשור לזרם העלייה הגדול באופן כללי , ולעלייה מארצות המזרח באופן ספציפי , בכמה אופנים : ראשית , כדאיות הפיתוח התעשייתי גדלה כשהתרחב השוק המקומי בצורה משמעותית עקב העלייה . שנית , הדחף לפיתוח התעשייתי בא כשהתברר , כאמור לעיל , שזוהי הדרך היחידה לפתור את הבעייה של קליטת תוספת כוח האדם למשק . במשך כל שנות החמישים היה שיעור גבוה יחסית של אבטלה בארץ 9 ° / 0-8 0 / 0-7 0 / 0 - ( הלוי וקלינוב מלול , . ( 53 : 1968 שיעורי האבטלה היו גבוהים במיוחד בקרב העולים המזרחים ( שם : ( 56-55 ובעיקר באיזורי הפיתוח ( שם : . ( 7 הירידה בשיעורי האבטלה חלה בד בבד עם גידול ההשקעות בתעשייה , והחל ב 1961 ירד שיעור המובטלים לפחות מ 4 ° 0 / ( שם : . ( 53 חלק ניכר מן ההשקעות בתעשייה הופנה לאיזורי הפיתוח , מתוך מגמה להתמודד עם בעיית האבטלה , "לעיתים ( תוך ) התעלמות משיקולים כלכליים אחרים" ( שם . ( 7 : שלישית , ובקשר לכך היתאפשר הפיתוח התעשייתי המהיר במידה רבה הודות להיקלטותם של עובדים מזרחים בשיעורים גבוהים , לרוב בדרגים הנמוכים של הסולם המקצועי ובשכר נמוך יחסית . כבר בשנת , 1961 שנת המיפקד הראשון , וזמן קצר יחסית לאחר תחילת התיעוש המזורז , היוו מזרחים 31 . 8 ° / 0 מכלל
|
|