פרק שני הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית

עמוד:33

נמוכה יותר , כן עלה משקלם של העובדים המזרחים . בעבודות ציבוריות והנדםיות , בהן רמת המקצועיות היא הנמוכה ביותר , היו 69 . 8 ° / 0 מן העובדים עולים , שני שליש מהם מזרחים ; בקבלנות הכללית היו 65 . 4 % מן העובדים עולים חדשים ר 60 ° / 0 מהם-עולים מזרחים ; בקבלנות המישנה , שם רמת המקצועיות היא הגבוהה ביותר , היוו עולים חדשים 59 . 4 ° / 0 מכלל העובדים , וכמחציתם היו עולים מזרחים ( למ '' ס , : 1963 לוח . ( 39 טנה טוען כי מכלל המועסקים עולי אסיה ואפרי קה , 17 . 5 % עבדו בביניין,- אם נצרף את העוסקים בענפי עזר כגון חומרי בנייה והובלה , נגיע ל 20 ° / 0 עד 25 ° / 0 מכלל העולים הללו ( טנה , . ( 280-279 .-1959 שכר העבודה ליום בביניין היה גבוה במקצת משכר העבודה בתעשייה ובחקלאות ( לגבי שנות 5071 ראה ירחון העבודה , 1952 חוברת , 12-8 : 7 והסתדרות , . ( 39-26 : 1958 למרות שכרו היומי הגבוה יותר של עובד הביניין , לא היתה הכנסתו למעשה גבוהה יותר מזו של הפועל התעשייתי . העובד בתעשייה עבד בדרךכלל שבוע מלא , כלומר , 25 יום בחודש . עבודתו של פועל הביניין היתה מקוטעת יותר , ומכאן לא רק שהכנסתו היתה קטנה יותר , אלא גם התנאים הסוציאליים היו פחות טובים . בענף הבנייה הועסקו בעיקר עובדים זמניים , מצב שאיפשר ניצול מירבי של כוח העבודה הן בשכר , הן בתנאים סוציאליים , הן בביטחון בתעסוקה . הקבלנים הפרטיים העסיקו רק עובדים זמניים , * ואילו ב '' סולל בונה , " הקבלן ההסתדרותי הגדול , היו כ 70 ° / 0 מן העובדים זמניים ( בילצקי , . ( 284 : 1974 לאור הנתונים לעיל אין זה מפתיע כי רמת הרווחים בענף הבניין היתה גבוהה ביותר . כהן מצא כי ב 1960 הגיע שער הרווח על ההון המושקע בענף הביניין ל 48 ° / 0 ( כהן , . ( 42 : 1963 הרווחים על הון מושקע בענף הגיעו ל 35 ° / 0-30 ° / 0 בסקטור הציבורי הסתדרותי ול 60 ° / 0 בסקטור הפרטי ( שם , . ( 44 רמת רווחים זו נבעה גם , בשנות החמישים הראשונות , ממכירת חומרי גלם מוקצבים בשוק השחור . קבלנים השיגו אישורים לייבוא חומרי גלם על פי הדרוש להם בתכנית הבניין המאושרת , ולאחר מכן העבירו חלק מהחומרים הנ"ל לשוק השחור , דבר שפגע באיכות הבנייה והעביר לכיסי הקבלנים רווחים ניכרים ( דרין , ( דרב קין . ( 46 : 1955 , ( אם כי אין למצוא באופן מפורש שמות קבלנים וחברות שנהגו באופן זה , הרי על פי דרין ( דרבקין ) רווח נוהג זה בין קבלנים שבנו עבור עולים , דבר שהוא חמור במיוחד היות והסטאנדארטים המוצהרים לשיכוני עולים היו בלאו הכי נמוכים למדי . בתנאים המתוארים לעיל של ביקוש רב לבנייה , כוח עבודה זמין וזול , בנייה עתירת עבודה ורמת רווחיות גבוהה , היו הנהנים העיקריים כל אלה ששלטו בתהליך הייצור - חברות הבנייה , הקבלנים , מפעלי התעשייה לביניין והגופים הפינאנסיים . ** הדבר הבולט לגבי כל הגופים האלה הוא התרחבות מהירה מאד של היקף פעילותם תוך שמירה על תנאי ריווחיות . על ידי כך צמחו והתבססו גופים כלכליים אשר צברו הון מספיק בכדי להמשיך ולהתרחב גם לאחר חלוף התנאים המיוחדים של ביקוש גואה , כוח עבודה זול ותנאי מימון נוחים . * הקבלנים הפרטיים הגיעו להסכם על הנהגת קביעות בעבודה רק ב 1963 ( בילצקי , . ( 284 : 1974 ** נוכל להדגים התרחבות גדולה זו בעיקר בסקטור ההסתדרותי ובמספר גופים פינאנ סיים נוספים . לא הצלחנו למצוא נתונים לגבי הסקטור הפרטי בבנייה . ראינו לעיל כי כהן מעריך את רמת הרווחיות של הסקטור הפרטי כגבוהה ביותר .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר