|
|
עמוד:27
שלאחר קום המדינה.- מערכת מוסדות התיכנון , המימון והשיווק בחקלאות . החקלאות הצטיינה גם לפני קום המדינה במערכת מוסדית מפותחת , וזאת בעיקר כתוצאה מחלקו של הסקטור ההסתדרותי בענף זה . ההסתדרות פיתחה מספר מוסדות שדאגו להספקה ולשיווק מרוכזים . החשובים שבהם היו "המשביר המרכזי" ( 1916 ) ו"תנובה" . ( 1926 ) עם קום המדינה התרחבו מוסדות אלה במהי רות רבה ביותר , בהיותם הגופים המותאמים ביותר לספק שירות לרשת גדולה של יישובים חדשים , בעיקר אספקה ושיווק למושבי עולים ואספקה לתושבי המעברות . בשש השנים הראשונות הלכו וגדלו היקף התוצרת החקלאית המשווקת על ידי " תנובה" וחלקה בכלל הספקת התוצרת החקלאית במדינה . למשל-כמות החלב המשווק עלתה מ 33 מיליון ליטרים ב , 1949 ל 73 מיליון ליטרים ב ; 1954 שיווק הירקות עלה מכ 28 , 000 טון ל 81 , 000 טון . הפידיון שקיבלה '' תנובה" עבור תוצרת חקלאית ופרי הדר עלה מ 17 . 2 מיליון ל"י בתש"ט ל 92 . 2 מיליון ל"י בתשי"ד ( ההסתדרות , . ( 253 : 1955 יש לציין כי עיקר הגידול בפעילותה של " תנובה " בא כתוצאה מגידול הייצור החקלאי בהתיישבות החדשה ( שם . שם . ( במשך השנים התפשטה "תנובה" לכיוונים שונים , הקימה בתי קירור , מחלבות ומיםפר בתי חרושת , וכן השתתפה ברישתות שיווק סיטונאי . התפתחות דומה חלה ב"משביר המרכזי , " וגם כאן במידה מכרעת כתוצאה מגל העלייה הגדול . "המשביר" משמש ספק למשק החקלאי , ומשווק גם לקואופרציה הצרכנית ולגופים פרטיים . יישובי העולים החדשים הגדילו בהרבה את מעגל הלקוחות של "המשביר , " הן כלקוחות לאספקה חקלאית , והן לצריכה אישית במזון , ביגוד וקשת עניפה של מוצרים אחרים . הרחבת היקף הפעילות והפדיון של"המשביר"היתה עצומה ומלווה כהסתעפות ניכרת של תחומי הפעילות ( שם : . ( 260 לא נרחיב את הדיבור על הרשת המסועפת של חברות וגופים כלכליים אחרים שקמו והתרחבו כחלק מהתפתחות החקלאות . נזכיר רק כי ענף ההדרים כולל ארגוני פרדסנים שונים " ) פרדס סינדיקט '' , " יכין , " "תנובה אקספורט , ( " אשר להם בתי אריזה משוכללים וכן שתי חברות העוסקות בעיקר בנטיעות חדשות - חברת "יכין חקל" ( בבעלות "חברת העובדים ('' ו"מהדרין" ( בבעלות '' בנק דים t ent שתי חברות אלה קיבלו עזרה ממשלתית רבה , הן באספקת קרקעות בתנאים נוחים והן בהלוואות פיתוח . כמו כן חשוב לזכור כי החקלאות סיפקה חומרי גלם לתעשיית המזון אשר אף היא התרחבה והסתעפה בתקופה זו . התרחבות החקלאות , ענף בו הגיע האשראי הציבורי ב ל 195 עד 70 % -60 ° / 0 מכלל ההשקעות ( פטינקין , , ( 81 : 1960 היתה מלווה בצמיחה של מוסדות פינאנסיים שדרכם הועברו כספי ההלוואות ושמהם נילקח האשראי לתקופות ארוכות , וכן ההון החוזר קצר המועד שהיה לו ביקוש רב . ההלוואות מתקציבי הפיתוח ( כ 30 ° 0 / מכלל הוצאות תקציבי הפיתוח בשנים ( 1960 / 61-1949 / 50 הועברו לחקלאים באמצעות "בנק החקלאות לישראל '' שהוקם ב 1951 ואשר בנוסף לכך נתן גם הלוואות לזמן ארוך ובינוני לשם מימון השקעות . בנוסף לבנק זה פעל גם"האוצר לחקלאות" בבעלות "א . פ . ב " . ו " קרן היסוד" בהענקת אשראי חקלאי לאיכר העצמאי . גוף זה הפך במשך הזמן '' -ל בנק יעד לפיתוח חקלאי '' ( בבעלות בל '' ל , ( אשר עוסק במתן הלוואות לזמנים בינוניים וארוכים . כללית , נאמר כי פיתוח החקלאות לווה בצמיחה והתרחבות של רשת עניפה של חברות אשר סיפקו שירותים לחקלאות , של מפעלים תעשייתיים המעבדים מוצרים
|
|