|
|
עמוד:22
סיפקה ב 68 % 1960 מתצרוכת המזון של אוכלוסיה כפולה בגודלה וברמת צריכה גבוהה בהרבה ( הוועדה הציבורית לבדיקת מצב החקלאות , . ( 2 : 1960 הייצוא החקלאי גדל גם הוא במידה ניכרת - מ 18 מיליון דולר ב 1949 ל 35 מיליון דולר ב . 1964 מלאי ההון בחקלאות גדל פי שלושה עד אמצע שנות הששים ( משרד ראש הממשלה , : 1968 שם . ( הגידול בחקלאות הביא לאספקה עצמית של ירקות , לשיקום ענף ההדרים , להרחבה מהירה של גידולים תעשייתיים ולפיתוח ניכר של ענפי בעלי החיים . תרומתה של העלייה בכלל , והעלייה המזרחית בפרט , להתפתחותה של החקלאות בארץ היתה בשלושה תחומים : הקמת יישובים חדשים , הגדלת התפוקה החקלאית ופיתוח התשתית החקלאית . בכל התחומים האלה ניכר דפוס שיטתי של העדפת האינטרסים של השכבות החזקות בלאו הכי - ההתיישבות הוותיקה , האשכנזית ברובה ; בעלי הפרדסים , אף הם מהאוכלוסיה האשכנזית הוותיקה ; והמוסדות הנותנים שירות לחקלאות , שגם בהם ייצוג המזרחים קטן ביותר . להלן נבדוק את מעורבותם של העולים המזרחים בתחומי הפעילות החקלאית ונראה את חלקם היחסי במשאביו ובתגמוליו של הענף . ישובים חדשים מספר היישובים החקלאיים עלה מ 326 ב 1948 ל 723 ב . 1960 עיקר הגידול היה במושבי עולים , שכ 65 ° / 0 מתושביהם באו מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ( גלעדי , . ( 52-51 : 1970 מתוך 269 מושבי העולים שהוקמו בשנים אלה , היו רק 41 ישובים באיזור החוף : 125 יישובים נוספים הוקמו באיזורים מרוחקים במקצת מהמרכז , בעיקר במישור אשקלון ובשפלה הפנימית ; 105 מושבים הוקמו באיזורים המרוחקים והריקים יותר של הרי יהודה , הגליל והנגב ( קורן , : 1964 . ( 368-361 עול זה של התיישבות באיזורים מרוחקים התחלק בצורה בלתי שווה בין קבוצות העולים השונות . המושבים בעלי האוכלוםיה האירופית הוקמו ברובם באיזורים הקרובים למרכז והטובים יותר מבחינה חקלאית . על פי נתונים המובאים על ידי קורן לגבי השנים , 1951-1948 בהן הוקמו מרבית מושבי העולים , הוקמו 86 ° / 0 מהמושבים המאוכלסים על ידי עולים ממזרח אירופה בשפלת החוף ובדרום , ורק 4 ° / 0 בנגב ו 6 ° / 0 בהרי יהודה ובגליל . לעומת זאת היו רק כמחצית ממושביהם של יוצאי אסיה ואפריקה באיזורי החוף , לעומת 17 ° / 0 בנגב ר 26 ° / 0 בהרי יהודה ובגליל ( שם : . ( 118 ההתיישבות החדשה תפסה מקום מכובד באספקת התוצרת החקלאית . בשנים הראשונות התרכזו המושבים בגידולי ירקות , בהם הורגש מחסור חמור כתוצאה מהתפוררות המשק הערבי בעקבות המלחמה . כבר ב 1953 היתה בל אספקת הירקות מקומית ( הלפרין , . ( 49 : 1956 חלקה של ההתיישבות החדשה באספקה זו הגיע ב 1958 ל 60 ° / 0 מכלל התוצרת ( הוועדה הציבורית לבדיקת מצב החקלאות בישראל , . ( 66 : 1960 ב 1960 סיפקו המושבים החדשים 42 ° / 0 מגידולי המספוא , 46 ° / 0 מגידולי סלק הםוכר והבוטנים , 45 ° / 0 מגידולי הירקות , 36 ° / 0 מהרפת ו 25 ° / 0 מהלול ( גלעדי , . ( 49 : 1970 ההתרחבות העצומה של מושבי העולים שינתה כליל את המאזן המיספרי
|
|