|
|
עמוד:13
היישוב השתייכו ברובם לדרגות הנמוכות של המיבנה המעמדי , אך ההסבר למצבם טמון במאפיינים הספציפיים של החברה היישובית . חברה איננה ארון בעל איצטבאות - אם מצאו עצמם המזרחים שעלו ארצה בשנות החמישים הראשונות ברובם בדרגות נמוכות , סימן הוא שהדרגות הללו נוצרו באותה תקופה . אלמלא באו , או לו באו עולים שונים , ובתנאים שונים , לא היו הדרגות הללו נוצרות , או שהיו בעלות אופי שונה . מרגע שאנו מעמידים את הדברים כך , מתברר שאנו חייבים לערוך המחשה היסטורית של כל המושגים החשובים למיקרה שלפנינו '' - חברה ישראלית , " " דרגות נמוכות של המיבנה החברתי , " "קליטה , " "מודרניזאציה " וכיו"ב . ומה שחשוב יותר- העמדה כזאת של פני העבר משנה גם את התפיסה לגבי ההווה - אם הקאטיגוריות הללו נוצרו , הרי שבמקביל להן קמה מערכת אינטרסים שבניגוד לרצונם של העולים בשינוי לטובה , תהיה מעוניינת בשימור המצב שנוצר . ממילא מועמדת כמגוחכת ההנחה של גישת המודרניזאציה שעם ההיחשפות למודרניות יוכלו העולים המזרחים לעזוב את הקאטיגוריות הנמוכות ולהתפזר בכל חלקי המיבנה החברתי . אין הקאטיגוריות האחרות עומדות וממתינות למזרחים ה"ממודרנים" שיבואו וימלאון . במידה ותהיינה קאטיגר ריות שונות שתתמלאנה על ידי המזרחים , תהיינה אלה קאטיגוריות שתווצרנה עם תהליך השינוי . התשובה לשאלה , האם תווצרנה וכיצד , תלוייה בראש ובראשונה בהערכה מקפת של תהליך היווצרות הקאטיגוריות הקיימות ובהערכת הכוחות החברתיים אשר התגבשו במהלך הווצרותן . כצעד לקראת הערכה מקפת זו , נבדוק בפרק זה את התפקיד שמילאו המזרחים בפיתוח הכלכלי המואץ בישראל לאחר קום המדינה . בדיקה זו תאפשר לנו להצביע על כמה מן המקורות ההיסטוריים לאי השיוויון העדתי בארץ , ובו זמנית , על מערכת האינטרסים המאפשרת את המשך קיומו . הטיעון הספציפי של הגישה הרווחת לשאלת היקלטותם של המזרחים בארץ הוא , כי המזרחים עברו מחברות לא מתועשות , או מחברות בשלבי מעבר , לחברה בעלת כלכלה מודרנית , המושתתת על ייצור תעשייתי המשתמש במדע וטכנולוגיה מודרניים ודרכי ניהול מודרניים . מכיוון שלא הכירו את דרכי החברה והכלכלה המודרניות ניכנסו לשלבים הנמוכים של החברה- טיעון זה מבוסס על מספר הנחות בולטות : ראשית , הנחות ביחס לדרגת הפיתוח והמודרניזאציה של ארצות המוצא של המזרחים . שנית , הנחות ביחס למקומם של היהודים בכלכלה ובחברה של ארצות המוצא שלהם . שלישית , הנחות ביחס לדרגת הפיתוח והמודרניזאציה של הכלכלה האר 7 ישראלית בכלל , ושל היישוב היהודי בה בפרט . נקודה אחרונה זו נראית לנו כמרכזית להבנת הבעייה שלפנינו , ועל כן נמקד בה את דיוננו . בפרספקטיבה היסטורית רחבה , חל השינוי הבולט בכלכלת הארץ עם בואם של היהודים הציונים , אשר נתן דחיפה למגמות ראשוניות של מעבר לכלכלת שוק קפיטאליסטית . כיבוש הארץ על ידי הבריטים חיזק מגמות אלה עוד יותר . אולם השינוי הבולט ביותר בקצב הפיתוח הכלכלי , היקפו ותוכנו חל רק עם קום המדינה . ניתן לתאר בהכללה את המאמץ העיקרי של היישוב היהודי בארץ ישראל כמאמץ של התנחלות והיאחזות בפלשתינה . כ 40 ° / 0 מכלל ההוצאות של המוסדות הלאר מיים ב 1939-1917 נועדו לקניית אדמות ולהתיישבות חקלאית ( הלוי וקלינוב מלול , . ( 26 : 1968 אם נבחן את השנים בהן היה יבוא ההון הגדול ביותר על
|
|