פרק ראשון הסוציולוגיה והשאלה העדתית

עמוד:6

המדדים בהם משתמש סמוחה כוללים ייצוג בחינוך , בתרבות , בכלכלה , בפולי טיקה , וכיו"ב . מבט מקרוב מגלה שמרבית המדידות זהות כמעט למדידות ה '' פע רים" שנעשו על ידי גישת ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה . " מה שזו מכנה " פערים בהשכלה" מכנה סמוחה "פלוראליזם מוסדי השכלתי , " אולם המדידות דומות . המסקנות דומות גם הן-סמוחה ובעלי גישת ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה " תמימי דעים בכך שהיחסים בין מזרחים לבין אשכנזים הם במצב של התקדמות לקראת מידה גבוהה יותר של שילוב והסכמה ( פלוראליזם נמוך יותר . ( סמוחה מציין שהפלוראליזם המזרחי אשכנזי מצטמצם והולך , וכי התהליך "מלווה בפטרנאליזם הולך ופוחת , בתחרותיות גדלה , בבידול מעמדי גדל , ובעדתיות הנחלשת והולכת" . ( 313 : 1973 ) הוא מוסיף כי "השיפור במצבם של המזרחים אינו חייב בהכרח להתקדם באורח חלק ושליו . יהיו חיכוכים , מאבקים והסלמה זמנית ביחסים בין מזרחים לבין אשכנזים , אולם אלה לא יסכנו את המגמה המרכזית של שוויון ואינטגראציה רבים יותר בין שתי הקבוצות . בקצרה , הפלוראליזם המזרחי אשכנזי יוסיף לרדת" ( שם : . ( 321 בגירסה של 1978 מסייג סמוחה מסקנה זו ואומר שירידת הפלוראליזם תלויה בשינוי המדיניות הנקוטה כיום , וכי הפסקת זרימת ההון מחרדלארץ או הפסקת מצב הלוחמה עם הערבים עלולים להביא ל"משבר עדתי" . ( 261 : 1978 ) יחד עם זאת , הוא ממשיך להבחין בין הפלוראליזם המאפיין יחסי ערבים יהודים ויחסי דתיים חילוניים , לבין זה המאפיין יחסי מזרחים אשכנזים . לדעתו על החברה הישראלית להעניק לערבים הגרים בקירבה אותה בחירה שהיא מעניקה לדתייםבין התמזגות מלאה לבין אוטונומיה תרבותית . לעומת זאת , אין על ישראל להציע בחירה דומה למזרחים , שכן אלה מצויים כבר בתהליך התבוללות שאין ממנו חזרה ( שם : . ( 255 כמו לאבות הגישה הפלוראליסטית אין גם לסמוחה הסבר מקיף ואלטרנאטיבי לזה של גישת ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה" באשר לתהליכים החברתיים המביאים לשינויים ברמת הפלוראליזם . אין הוא מנתח את השפעות המפגש בין מזרחים ואשכנזים על כל אחת מעדות אלה , וגם לא את האורח המדוייק בו קשורות השתיים בתחומי הפעילות החברתיים השונים . כאשר הוא מגיע למסקנה שרמת הפלוראליזם יורדת , אין לו על מה לבסס קביעה זו , פרט לסיכום הכללי של המדדים השונים . דפוסי הפעולה של כל אחד מן הצדדים אינם מהווים חלק אינטגראלי של הניתוח שלו . בעוד שמבחינות רבות מציג מחקרו של סמוחה תמונה הרבה יותר אמינה של היחסים העדתיים בארץ מזושמציגה גישת ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה , " אין הוא מציע ניתוח אלטרנאטיבי ממשי , אשר יאפשר בחינת אלטרנאטיבות שונות לפעולה ולשינוי . גישת התלות מעמדו השליט של הניתוח הפונקציונאליםטי בארצות הברית ובאירופה המערבית החל להתערער בשנות הששים נוכח צמיחתן של תנועות עדתיות וגזעיות שמחו על אי השוויון המתמשך בינן לבין הקבוצות השליטות . עצם קיומן

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר