|
|
עמוד:217
התיוג השלילי ולהקטנת הציפיות מתלמידים מזרחים , יותר משהוא תורם לקידומם . כדברי המדען הראשי של משרד החינוך , "לאחר כ 25 שנות פעולה בשיקומם של התלמידים הטעונים טיפוח בולט חוסר שביעות רצון ... תהליך ההתקדמות הוא איטי וברובו הוא פונקציה של שינויים במצב הכלכלי של הורי התלמידים , יותר מתרומתם של מפעלי השיקום הקיימים . אין בידינו הבסיס העיוני המספיק והאישור האמפירי המשכנע כדי להצביע על מפעל או על כיוון שבהם יש להתמיד " ... ( באשי , . ( 335 : 1985 לנוכח כל אלה בולט העדרן של התארגנויות מזרחיות שתפעלנה לשינוי . ההתנגדות החריפה של המימסד המדינתי לכל התארגנות קהילתית מזרחית , והצלחתו של אותו מימסד עצמו לספוג לתוכו כמעט כל קבוצת מחאה הקמה בשכונות ובעיירות הפיתוח , תוך שהוא הופך את ראשיה לעסקנים מפלגתיים , הותירו את שדה החינוך של מזרחים פרוץ לפעולתו של המימסד החינוכי , כמעט ללא הפרעה . יוצא מךהכלל בודד , כמעט , הוא ה . ל . ה ,. הוועד הציבורי למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח , הפועל מזה כמה שנים לעידוד מעורבותם של הורים בנעשה בבתי הספר . הציבור הערבי , לעומת זאת , עבר תהליך של התארגנות במישור הפוליטי , כפי שראינו בפרק הששי . ועדת המעקב בנושאי חינוך של ועד ראשי המועצות הערביות פועלת לפרסום נתונים ולניסוח דרישות , ומקיימת מעקב אחר פעולותיו של מנגנון החינוך המדינתי . אלא שכרגע נראה כי דרישותיהם של אנשי ציבור ואנשי חינוך ערבים מתמקדות יתר על המידה בתכניות אשר , אצל המזרחים , הובילו לתיוגם של מאות אלפי ילדים וילדות כ"טעוני טיפוח , " והציבו מחסום בפני קידומם . ללא התארגנות קהילתית נרחבת לא ייתכן שינוי משמעותי במערכת החינוך בישראל . החינוך איננו שירות מדינתי הניתן בתנאים אוניברסאליים ושוויוניים לכל אזרח ואזרחית . כמו בתחומים אחרים , גם בחינוך קיים גורם המתווך בין המדינה ובין האזרחים והאזרחיות , והוא — ההתארגנויות של אותם אזרחים ואזרחיות . המדינה עצמה איננה גוף ערטילאי ומנותק , אלא מנגנון המורכב ומאוייש על ידי נציגי החוקות שבין אותן התארגנויות . אזרחים ואזרחיות המצפים לקבל מן הגוף הערטילאי לכאורה הקרוי " המדינה" שירות חינוכי , בלא שיהיה להם הכוח המאורגן לוודא את עצם קבלתו של השירות , ואת איכותו , יקבלו , קרוב לוודאי , שירות ברמה נמוכה . יתרה מזאת , החינוך איננו תהליך המתרחש במישור האישי או המשפחתי , אלא הוא תהליך קהילתי . המפגש החינוכי איננו רק מפגש בין המורה , המחזיקה בידע , לבין התלמיד או התלמידה האמורים לספוג אותו , אלא גם מפגש בין קבוצות של מבוגרים . זהו מפגש בין מנגנון חינוכי —מפקחים ,
|
|